בג"ץ החל לדון בעתירה המבקשת לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ראש שב"כ הבא – חרף קביעת היועצת המשפטית לממשלה שלפיה הדבר אסור עליו בשל ניגוד עניינים.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה במאי חוות דעת ולפיה משהרכב קודם של בג"ץ קבע כי נתניהו פעל בניגוד עניינים כשפיטר את ראש השב"כ הקודם רונן בר – ממילא קיים אותו ניגוד עניינים גם בנוגע למינוי מחליפו.

ניגוד העניינים נובע מהעובדה שהשב"כ, יחד עם המשטרה, חוקר את מקור הדלפת המסמכים ואת פרשת קטאר-גייט – שבהן מעורבים מקורביו של ראש הממשלה.

בהרב-מיארה קבעה כי נתניהו חייב להעביר את סמכות המינוי לשר ממשלה אחר, וכי הליך המינוי כולו יתבצע תחת פיקוח של היועמ"שית.

נגד עמדת היועצת הוגשו שתי עתירות:

עתירה מצד ארגון "בוחרים בחיים" – קבוצה ימנית של משפחות שכולות מפיגועים – שטען כי עמדת היועצת פוגעת בביטחון המדינה ומונעת מינוי מהיר לראש שירות הביטחון הכללי.

עתירה נוספת מצד "התנועה הדמוקרטית האזרחית" – שטענה להפך: שלדעתה עמדת היועצת רכה מדי כלפי הממשלה, ויש להוציא את סמכות המינוי מידי הדרג הפוליטי ולהעבירה לוועדה מקצועית בלתי תלויה.

הדיון בשתי העתירות מתנהל בפני נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, המזוהה עם הגישה הליברלית, יחד עם השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, הנחשבים לשמרנים מתונים.

עמית עמד בראש ההרכב שקבע בחודש מאי כי נתניהו פעל בניגוד עניינים כשפיטר את רונן בר.