נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי "אנחנו קרובים מאוד" לסיום המלחמה בעזה ולהשגת שלום במזרח התיכון, לאחר שחמאס העביר הלילה את תגובתו להצעת ארה"ב לסיום המלחמה.
חמאס בירך על חלקים מההצעה, אך רמז להתנגדות בנוגע לסעיפים אחרים והתעקש כי נדרש מו"מ נוסף כדי לגבש את הפרטים.
טראמפ, לעומת זאת, נראה כמאמץ את התשובה המסתייגת כהישג משמעותי, והוציא הצהרת וידאו מיוחדת מהחדר הסגלגל בבית הלבן, בה הודה לכל המדינות שסייעו לו "לגבש את ההצעה – קטאר, טורקיה, ערב הסעודית, מצרים, ירדן ועוד רבות".
טראמפ פרסם הודעת וידאו מיוחדת מהחדר הסגלגל, בה הודה לכל המדינות שסייעו לו "לגבש את ההצעה – קטאר, טורקיה, ערב הסעודית, מצרים, ירדן ועוד רבות"
Trump releases video thanking Qatar, Turkey, Saudi Arabia, Egypt, Jordan & others for their help "putting together" this "peace" plan on what he calls a very special day. pic.twitter.com/p8vQNFy6FX
— z (@zesqyb) October 3, 2025
"זהו יום גדול. נראה כיצד זה יתפתח", אמר טראמפ, תוך שהוא מודה כי עדיין יש צורך במו"מ נוסף כדי להגיע להסכמות סופיות, גם אם בוושינגטון חוגגים מוקדם מהצפוי.
"אני מצפה שהחטופים יחזרו להוריהם", הוסיף, תוך שהוא מבהיר כי רק 20 מתוך 48 החטופים מוערכים כחיים, בעוד השאר ישובו בארונות.
"זהו יום מיוחד מאוד, אולי חסר תקדים", אמר טראמפ. "קיבלנו סיוע עצום. כולם התאחדו ברצון לסיים את המלחמה ולהשיג שלום במזרח התיכון – ואנחנו קרובים מאוד להשגת המטרה".
"זהו יום מיוחד מאוד, אולי חסר תקדים. קיבלנו סיוע עצום. כולם התאחדו ברצון לסיים את המלחמה ולהשיג שלום במזרח התיכון – ואנחנו קרובים מאוד להשגת המטרה"
בסיום דבריו הדגיש: "תודה לכולם, וכולם יקבלו יחס הוגן" – רמז לכך שכל הצדדים המעורבים לא יזכו למלוא שביעות רצונם מכל סעיפי התוכנית האמריקאית לסיום המלחמה.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.
כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.
































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו