מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית, ברוב של 56 תומכים מול 47 מתנגדים, הצעת חוק המעניקה לרבנות הראשית סמכות מלאה על התפילה בכל חלקי הכותל המערבי. ההצבעה התקיימה ימים ספורים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את ישיבת ועדת השרים לחקיקה, כדי למנוע מהממשלה לתמוך באופן רשמי בהצעה.
על אף שהממשלה לא אימצה את החוק, נתניהו איפשר לחברי הקואליציה להצביע לפי שיקול דעתם. כמה מחברי הליכוד נעדרו מההצבעה, בהם יולי אדלשטיין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
הצעת החוק, ביוזמת ח"כ אבי מעוז ממפלגת נעם, נועדה לעקוף את פסיקת בג"ץ מהשבוע שעבר, שחייבה את המדינה לקדם את שדרוג רחבת התפילה השוויונית ("עזרת ישראל") בכותל. השדרוג מהווה חלק מ"פשרת הכותל" שסוכמה לפני עשור וקראה להקמת רחבת תפילה פלורליסטית.
לפי ההצעה, שני הרבנים הראשיים יוסמכו להפעיל סמכות מלאה גם על "עזרת ישראל", וכל פעילות בניגוד להנחיותיהם – לרבות תפילה לא-אורתודוקסית – תוגדר "חילול". שר המשפטים ושר הדתות יריב לוין בירך על אישור ההצעה ואמר: "הכנסת אמרה לבג"ץ: עד כאן. יש להשלים את החקיקה ולשים קץ להתערבות בג"ץ בניהול הכותל".
מפלגת ש"ס שיבחה את המהלך ואמרה כי מטרתו "לשמור על קדושת הכותל ולמנוע ניסיונות לחילול המקום". לפי דיווח ב"בחדרי חרדים", יו"ר ש"ס אריה דרעי נעדר מההצבעה – דבר שעורר כעס ביהדות התורה והוסבר בקיזוז מול הצבעתה של ח"כ פנינה תמנו-שטה מהאופוזיציה.
אנרגיות של מלחמה בעמק
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".
מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת לכל "ימני" באשר הוא).
ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע.
עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו