עשרה עובדי מדינה שהגישו תלונות למשרד מבקר המדינה על שחיתות לכאורה במשרדי הממשלה ובסוכנויות שבהם הם עובדים, נתקלו בחודש האחרון בסירוב לבקשתם לקבל הגנה מתוקף חוקי חושפי השחיתויות, משום שאין כיום מבקר מדינה מכהן.

על פי דיווח ב"חדשות 12", הוגשו עשר תלונות מסוג זה מאז שמבקר המדינה הקודם, מתניהו אנגלמן, סיים את תפקידו בתחילת יולי.

משרד מבקר המדינה אישר את הדיווח לזמן ישראל.

עובדי מדינה המבקשים להתלונן על שחיתות במשרד או בסוכנות שבהם הם מועסקים יכולים לקבל הגנה מפני פיטורים וצעדי התנכלות אחרים, אם מבקר המדינה – בכובעו כנציב תלונות הציבור – מוציא צו כזה לאחר שהתלונה הוגשה ונבחנה.

עם זאת, על פי חוק מבקר המדינה משנת 1958, רק נציב תלונות הציבור בעצמו מוסמך להעניק הגנה כזו. לכן, נמסר ממשרד מבקר המדינה כי כעת אין בידם סמכות לקבל תלונות מסוג זה.

ב-3 ביוני בחרה הכנסת במיכאל ראבילו – עורך דינו ויועצו הוותיק של ראש הממשלה בנימין נתניהו – לתפקיד מבקר המדינה הבא, אך בג"ץ ביטל את הבחירה בשל הפרת דרישת החוק להצבעה חשאית מצד שישה חברי כנסת לפחות מהקואליציה.

בית המשפט פסק כי על הכנסת לקיים בחירות חדשות בהקדם, אך נתניהו והממשלה החליטו מאז שלא לקיים הצבעה חוזרת לפני הבחירות הכלליות הקרובות ב-27 באוקטובר.

בפועל, המשמעות היא שכל עובד מדינה שיבקש לדווח על שחיתות שלטונית מעתה ועד לבחירות לא יוכל לקבל הגנה מפני פיטורים או צעדי ענישה אחרים.

ביום שני אמר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לרדיו "גלי ישראל": "אני גאה שלא צייתתי לפסיקת בג"ץ", וטען כי לבית המשפט לא הייתה סמכות להתערב.