בג"ץ דן בעתירות נגד מעקב דיגיטלי של המפלגות אחר שיעורי הצבעה

בג"ץ החל לדון בעתירות נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית להתיר שימוש במידע על בוחרים, שיאפשר למפלגות לעקוב ביום הבחירות אחר מי הצביע ומי טרם הצביע.

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ביום ראשון, ברוב של 19 מול 11, בעד התרת הנוהל, אך הפעיל שחר בן מאיר עתר נגד ההחלטה בטענה שהיא פוגעת בזכות הבוחרים לפרטיות.

מפלגות משתמשות מאז 2019 במידע שמועבר להן על ידי חברי ועדות קלפי מטעמן כדי לעקוב אחר מי הצביע, וכך הן יכולות להתקשר ולשלוח הודעות לתומכיהן המשוערים שטרם הצביעו ולעודד אותם לעשות זאת.

לאחר שבן מאיר ביקש מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור את הנוהל בשל חששות לפרטיות, סולברג קבע בחודש שעבר כי השימוש במידע אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל ואסר על המפלגות לעשות בו שימוש.

אולם הליכוד, שעושה שימוש נרחב במידע ביום הבחירות, עתר לבג"ץ וטען כי לסולברג אין סמכות לקבל החלטה זו. עמדה זו זכתה לאהדה מצד בית המשפט, שהורה לוועדת הבחירות המרכזית במלואה לקבל את ההחלטה.

עם זאת, השופטים רמזו באופן ברור כי לדעתם הנוהל אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל.

ועדת הבחירות המרכזית, שהרכבה משקף את הרכב הכנסת, דחתה ביום ראשון את החלטתו של סולברג ואישרה את השימוש במידע.

בן מאיר ואחרים עתרו כעת לבג"ץ נגד ההחלטה עצמה.