היום אחד באוקטובר – חודש שבתודעה הישראלית מביא עימו את זיכרון השישה באוקטובר 1973, את הצהרתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת כי "מלחמת אוקטובר צריכה להיות המלחמה האחרונה", וכמובן את השבעה באוקטובר 2023.

וכעת גם את הפלישה הישראלית ללבנון.

חיילים ישראלים ישנים על טנקים ליד גבול לבנון. 1 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Baz Ratner)

לעת עתה מדווחים בישראל רק על "פעילות קרקעית ממוקדת" או על "תמרון מתוחם", אבל בערוצים הלבנוניים והערביים מדווחים מאז הלילה על הרס נרחב בביירות, בבקעא ובדרום לבנון. ועל מאות אלפי פליטים שמחפשים מחסה מההתקפות הישראליות.

צה"ל הודיע הבוקר לכל תושבי דרום לבנון להימנע לחלוטין מנסיעה בכבישים שנמצאים מדרום לנהר הליטני.

בישראל מורגשת כעת אופוריה כמעט מקיר לקיר, מהולה פה ושם בזחיחות מדאיגה – המוכרות היטב מפעולות, מבצעים ומלחמות קודמות.

התחושה כעת בישראל היא שאחרי ההשפלה והמכה הקשה של שבעה באוקטובר, הצלחנו להפוך את המגמה, מוטטנו את שלטון חמאס (והרסנו את רצועת עזה), ריסקנו לחלוטין את חזבאללה (והחרבנו חלקים נרחבים מלבנון) וכעת אנחנו שוב נתפסים בעיני האזור ובעיני העולם כמעצמה האזורית שמסוכן להתגרות בה.

וככה אנחנו נכנסים לחגי תשרי ולימים הנוראים שיובילו ליום השנה לטבח השבעה באוקטובר.

עוברת אורח בצפון טהראן חולפת על פני איור טילים איראניים, 19 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

ישראל תוקפת כעת בעוצמה את חזבאללה בלבנון, את ניסיונות ההתארגנות של חמאס בעזה ובגדה המערבית, את החות'ים בתימן, ומגיעה – על פי פרסומים זרים – גם למרכז דמשק (שם נהרגו הלילה שלושה, ובהם ספאא אחמד, מגישת טלוויזיה ידועה).

אבל לכולם ברור שמי שעומד מאחורי כל הארגונים שניסו להקיף את ישראל ב"טבעת אש" זה השלטון באיראן.

האם ייתכן שמאחורי הצעדים האחרונים – בהם פנייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באנגלית לתושבי איראן ("היום שבו השלטון שלכם ייפול קרוב הרבה יותר ממה שחושבים"), ואפילו כניסתו לממשלה של גדעון סער (תומך ידוע בפעולה צבאית נגד מתקני הגרעין) – עומדות הכנות ישראליות למתקפה גדולה על איראן?

נדב איל מפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" כי "יותר מכל נקודה אחרת בזמן בעשור האחרון, מתקפת מנע על מתקני הגרעין של איראן נמצאת על שולחן מקבלי ההחלטות".

"שני המנופים הגדולים שבנתה טהרן כדי להרתיע את ישראל, חזבאללה וחמאס, הוכו קשות", מסביר איל, "יכולתה להגיב למתקפה ישראלית היא מוגבלת כעת. אבל זה יכול להשתנות לרעה.

"התזמון הפוליטי, שבו הבית הלבן יתקשה להטיל וטו, הוא שיקול נוסף. ההלם האזורי מהיפוך המגמה – שעשוי להיות היסטורי – רק מוסיף לאלה הטוענים שהזדמנות הזהב הגיעה".

כלומר: אין להוציא מכלל אפשרות שהימים הנוראים השנה יהיו נוראים במיוחד.

זירת פגיעת רקטה בכביש 444. 1 באוקטובר 2024 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

• שלושה טילים נורו מלבנון למרכז הארץ במה שחזבאללה טוען היה ניסיון לפגוע בבסיס 8200 ומטה המוסד. שני בני אדם נפצעו בינוני וקל מנפילת רקטה באזור כביש 6 בסמוך למחלף קאסם. כביש 6 נחסם לתנועת כלי רכב בעקבות הנפילה. בנוסף הייתה נפילה באזור מחלף אייל, ללא נפגעים, ומיירט נפל ברמת השרון.
• לוחם מיחידת דובדבן נפצע באורח קשה ושלושה אחרים באורח בינוני במבצע בכפר סילוואד בגדה המערבית, במהלכו כוחות צה"ל עצרו שישה מבוקשים.
• יונתן שמריז, ממארגני טקס הזיכרון הלאומי בפארק הירקון, פנה לציבור והבטיח שאם תהיה מגבלת התקהלות ב-7 באוקטובר, הטקס ייערך בשידור חי בפני קהל של משפחות, וישודר לישראל ולעולם.
• החות'ים לקחו אחריות על שיגור כטב"ם שיורט מעל הים התיכון בדרך למטרה צבאית בת"א ו-4 כטב"מים אל עבר מטרות צבאיות באילת.
• ממשל ביידן הביע את תמיכתו בפשיטות שצה"ל החל לבצע הלילה לתוך לבנון, ככל שהן מכוונות לאתרים של חזבאללה לאורך הגבול. "אנחנו תומכים בזכותה של ישראל להגן על עצמה מול חזבאללה וכל ארגוני הטרור הנתמכים על ידי איראן", אמר דובר המל"ל של הבית הלבן.
• שר הביטחון יואב גלנט הגיע הבוקר לדיון בפורום המטה הכללי ואמר לאלופים: "המלחמה הוכיחה שגם מנקודת השפל העמוקה ביותר שהיינו בה בשבעה באוקטובר, אתם – כל מי שיושב כאן וכל מי שמשרת תחת הפיקוד שלכם, מתחת לרמטכ"ל ומתחת למטה הכללי – יודע להתרומם ולהילחם על מנת להבטיח את הזכות של עם ישראל לקיים חיים ריבוניים בארצו".

מ"מ מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן לצד השופט יצחק עמית שיחליפו בתפקיד, בטקס הפרידה מפוגלמן לפני פרישתו לגמלאות. 1 באוקטובר 2024 (צילום: יוסי זמיר)

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן נפרד היום מעמיתיו ושותפיו לדרך במערכת המשפט, חמישה ימים לפני שיצא לגמלאות עם הגיעו לגיל שבעים.

לטקס המסורתי בעליון, שבו נוכחים כל השופטים המכהנים כיום לצידו של פוגלמן, התייצב גם שר המשפטים יריב לוין, אחרי שבתחילה לא תכנן להגיע אך החליט ברגע האחרון בכל זאת לבוא לחלוק כבוד לראש הרשות השופטת בישראל (אבל לא לנאום לכבודו).

האירוע הפך, אולי שלא במפתיע, לרצף של נאומים חריפים נגד ההפיכה המשטרית והרס מערכת המשפט.

בזה אחר זה קמו הנואמים ולא חסכו מילים בתיאור הסכנות העומדות לפתחנו – ובפרט סביב העובדה ששר המשפטים של מדינת ישראל עושה כל שבידו (ומעבר לכך) כדי למנוע מינוי של נשיא קבוע לבית המשפט העליון, וזאת כדי למנוע מהשופט יצחק עמית לזכות בתפקיד שיאפשר לו בבוא היום לקבוע את הרכב ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון השבעה באוקטובר.

צחוק הגורל: החל מהיום, עמית – ותיק השופטים הנותרים – הוא ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון.

"המשמעות של בית משפט עליון מוחלש או מותש בשל דילולו היא שלטון ללא בקרה", אמרה היועצת המשפטית לממשלה בנאום חריף שנשאה במעמד. "האמת צריכה להיאמר –  נשיא בית המשפט העליון הוא לא עוד מינוי בכיר בשירות הציבורי. הוא ראש הרשות השופטת, אחד מסמלי השלטון במדינה. מצב שבו הרשות השופטת פועלת בלי ראש קבוע במשך כשנה הוא בלתי נסבל מבחינה משטרית".

פוגלמן עצמו הצהיר:

ואילו יורשו עמית סיכם:

קיר עם תמונות החטופים בתל אביב. 30 בספטמבר, 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הניוזלטר יוצא היום לחופשת חגים – עד אחרי סוכות.

קשה לברך חג שמח בנסיבות, כש-101 חטופים עדיין מוחזקים בעזה – מי היה מאמין! – מזה 361 ימים, כשעשרות אלפי ישראלים עדיין לא שבו לביתם ומאות אלפים יבלו גם את החג הזה סמוך למרחב המוגן.

והחיילים המותשים והמילואימניקים שנטשו משפחות, עסקים ולימודים מאות ימים בשנה החולפת יעבירו את החג על גבול לבנון, בתוך רצועת עזה, בגדה המערבית, בים ובאוויר.

מה אפשר לאחל למדינה שחוותה את השנה הגרועה בתולדותיה ועדיין נאבקת על קיומה? שתהיה שנה טובה יותר, ושיהיה שקט.

יותר מזה אנחנו לא צריכים.