אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום חמישי, 31 אוקטובר 2024
 
דוקטרינת ההלם התקציבי

רק אתמול קיבלו שרי הממשלה את ספר התקציב לשנת 2025 שאותו יצטרכו לאשר היום בישיבה מרתונית שתתחיל אחר הצוהריים ועלולה להתארך ולהימשך עד מחר בבוקר.

כך תאשר היום ממשלת ישראל את התוכנית החשובה ביותר, זו שתקבע במידה רבה איך ייראו חיינו, כמה כסף יישאר בחשבון הבנק שלנו, מי יממן את מי, מי יבזוז את מי, אילו שירותי בריאות נקבל, איזה חינוך יקבלו ילדינו וכן הלאה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרדו במשרד האוצר בירושלים, 28 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרדו במשרד האוצר בירושלים, 28 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במהירות. בחיפזון. ברשלנות. כלאחר יד. בלי אסטרטגיה, רק עם טקטיקה ושיקולים פוליטיים. כי אלו הם חיינו בזמן האחרון.

גד ליאור, הכתב הכלכלי הוותיק של "ידיעות אחרונות", מספר הבוקר כי בכירים במשרד האוצר הודו באוזניו ש"חלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן, וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה 'עיזים', שוויתור עליהם, בעיקר מול ההסתדרות, מוסדות פיננסיים וארגונים חברתיים, ייראה כ'הישג' בעצם הוצאתם מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר".

"חלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן, וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה 'עיזים', שוויתור עליהם ייראה כ'הישג'"

אזרחי ישראל נתונים בהלם. על ראשנו נחתו בשנה האחרונה מכות רבות ועוצמתיות. והלם ציבורי, יודע כל מי שמתעניין בתיאוריות פוליטיות, הוא בדיוק הזמן לפעול באגרסיביות ולהעביר במהירות החלטות שבימים כתיקונם היו מעוררות סערה והתנגדות.

איפה אנחנו ואיפה "ימים כתיקונם".

כך, לדוגמה, אגף התקציבים המליץ בכמה הזדמנויות לסגור לפחות עשרה משרדי ממשלה שמוגדרים מיותרים. בינתיים, בעקבות הלחצים הפוליטיים, הצטמצמה הדרישה בספר התקציב לסגירת חמישה משרדים בלבד. תחזית? גם זה לא יקרה.

משרדי הממשלה הבזבזניים חיוניים לביצור כוחה של הקואליציה, ולכן מאי גולן תמשיך לפעול במרץ לקידום השוויון החברתי ולמען מעמד האישה (עם תקציב של 92 מיליון שקלים בשנה); גילה גמליאל תמשיך לקדם את החדשנות, המדע והטכנולוגיה (תקציב של 390 מיליון שקלים בשנה);

דוד אמסלם ימשיך לפעול בהצלחה מסחררת לטובת שיתוף פעולה אזורי (תקציב צנוע של 18 מיליון שקלים, שהולם את האתגרים שעומדים כרגע בפני המשרד); עמיחי אליהו ימשיך לדאוג למורשת (עם 71 מיליון שקלים); ואורית סטרוק תוביל את משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (עם תקציב נדיב של 331 מיליון שקלים, שעוד עלול לגדול, וגם כך לא משקף את כל הסכומים שמועברים למטרה הנעלה הזו, בכל מיני דרכים עקלקלות).

מי כן ייפגע? תודה ששאלתם. אתם. אנחנו.

צפוי קיצוץ כואב של 275 מיליון שקלים במערכת הבריאות.

קיצוץ מרתיח של 400 מיליון שקלים במערכת החינוך (מתוכם 133 מיליון שקלים בהשכלה הגבוהה ב-2025 וקיצוץ נוסף של 400 מיליון שקלים ב-2026. תקציב הישיבות – 1.7 מיליארד שקלים – נותר על כנו).

קיצוץ של 769 מיליון שקלים בכל שנה בשלוש השנים הבאות בתקציב משרד התחבורה (תחזית? כל עוד מירי רגב שם, ה"יהלומים" הפוליטיים שלה לא ייפגעו. אלה רק אנחנו שנעמוד עוד יותר בפקקים ונתעצבן כשהרכבת מאחרת. והיא תאחר אם יקצצו בתקציבה 7% כמתוכנן).

בתקציב נקבע יעד גירעון של 4%. מעטים בלבד מאמינים שנעמוד בו. העשור שאחרי מלחמת יום כיפור מכונה בכלכלה הישראלית "העשור האבוד". העשור הקרוב יהיה אבוד לא פחות.

העשור שאחרי מלחמת יום כיפור מכונה בכלכלה הישראלית "העשור האבוד". העשור הקרוב יהיה אבוד לא פחות

 
מבססים את עריצות הרוב
דוד ביטן, שלמה קרעי, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, אופיר כץ ואחרים מהליכוד במליאת הכנסת, 30 באוקטובר 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
דוד ביטן, שלמה קרעי, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, אופיר כץ ואחרים מהליכוד במליאת הכנסת, 30 באוקטובר 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

הגזרות התקציביות הן לא ההחלטות המשמעותיות היחידות שאותן הממשלה מתכוונת להעביר בחסות ההלם הציבורי.

מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה טרומית את הצעתו של יו"ר הקואליציה אופיר כץ לתקן את סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, שירחיב מאוד את האפשרות למנוע השתתפות של מועמדים ורשימות מועמדים בבחירות לכנסת.

בהצעה נכתב כי יש לאסור התמודדות על רשימות ומועמדים שהביעו תמיכה במחבל בודד (בשונה מהחוק הקיים האוסר תמיכה בארגון טרור). כדי לפסול מועמדות לכנסת יספיקו "התבטאויות" בודדות ולא "מסה קריטית" כפי שנדרש עד כה.

מטרת החוק ברורה לעין כל: פסילת מפלגות ערביות מלהתמודד לכנסת הבאה (על בסיס ציוץ כזה או אחר, או התבטאות כלשהי בלוויה). על פי הצעת החוק, פסילה של רשימה לא תדרוש אישור של בית המשפט העליון.

במקביל קודמה אתמול הצעת חוק של ח"כ שמחה רוטמן, לשלילת זכות העמידה של הרשות הפלסטינית בבתי המשפט בישראל. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרתו "לתקן אנומליה שלפיה גורמים עוינים למדינת ישראל לרבות כאלה הפועלים במישרין ובאופן מוצהר לפגיעה באזרחיה באמצעות מעשי טרור נחשבים כבעלי זכות עמידה בבג"ץ בבואם לעתור כנגד מדיניות ממשלת ישראל".

במקביל קודמה אתמול הצעת חוק נוספת, לפיה שר התקשורת יקבע את שיטת מדידת נתוני הצפייה (מטרתו של החוק הזה ברורה: הסטת תקציבי הפרסום של הממשלה והחברות הממשלתיות לגופי תקשורת שהממשלה חפצה ביקרם).

יש דבר אחד שמשותף להצעות החוק הללו, שהסעירו אתמול את בית הנבחרים: הן לא קשורות למצוקות של אזרחי ישראל.

יש דבר אחד שמשותף להצעות החוק הללו, שהסעירו אתמול את בית הנבחרים: הן לא קשורות למצוקות של אזרחי ישראל

הן לא עוסקות בשיקום מערב הנגב ויישובי הגליל העליון. גם לא בחיילי המילואים, שיקום פצועי צה"ל או מערך בריאות הנפש הקורס. הממשלה מתעלמת ממצוקות הציבור ומהכעס כלפיה, ומנצלת את הרוב שיש לה כרגע, כדי לבצר את עצמה בעתיד.

 
5 ימים לבחירות בארה"ב
תחנת הצבעה בוושינגטון פארק בדנבר, 25 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/David Zalubowski)
תחנת הצבעה בוושינגטון פארק בדנבר, 25 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/David Zalubowski)

כמעט 60 מיליון אמריקאים כבר הצביעו בבחירות. זה מספר גבוה, כשליש ממספר המצביעים הכולל בבחירות 2020 (אם כי קשה להשוות שכן בבחירות ההן רבים הצביעו בדואר, בגלל הקורונה). ההערכות הן שהלחץ של המפלגה הרפובליקאית על תומכי המפלגה להקדים ולהצביע, עובד.

*

דונלד טראמפ נאם אמש בעצרת בוויסקונסין וניצל את ההזדמנות לחגוג על ההערה האומללה של הנשיא ג'ו ביידן שכינה את תומכי טראמפ "אשפה". טראמפ, שמנסה למזער את נזקי ההערה על פורטו ריקו, הודה לעובדי התברואה בוויסקונסין והבטיח להגן על הנשים "אם הן יאהבו את זה ואם לא".

*

גם קמלה האריס הגיעה אתמול לוויסקונסין, שמסומנת כמדינה שעלולה להכריע את גורל הבחירות. היא פנתה למצביעים והמצביעות הצעירים, שיצביעו השנה בפעם הראשונה, והפצירה בהם לזכור שמשבר האקלים, פיקוח על נשק וזכות להפלה הם "לא סוגיות פוליטיות אלא החיים עצמם".

האריס מובילה על טראמפ הובלה זעירה בסקרים האחרונים בוויסקונסין, אבל מאחר שכל הסקרים נמצאים בתחום טעויות הדגימה – קשה להתייחס אליהם כאל תחזית מהימנה.

האריס גם נאמה אתמול בפני אוהדים בהאריסבורג, בירת פנסילבניה, שגם בה מתנהל מרוץ צמוד לחלוטין בסקרים. ההערכות הן שמי שיפסיד את פנסילבניה יתקשה להגיע לרף 270 האלקטורים שאיתו מנצחים את הבחירות בארה"ב.

ההערכות הן שמי שיפסיד את פנסילבניה יתקשה להגיע לרף 270 האלקטורים שאיתו מנצחים את הבחירות בארה"ב

*

מושל קליפורניה לשעבר והכוכב ההוליוודי ארנולד שוורצנגר פירסם אתמול הודעה ארוכה בטוויטר שבה כתב שהוא תומך בהאריס בבחירות. שוורצנגר – שכונה בעבר "קונן הרפובליקאי" – התפתל והסביר שהוא אינו נוהג להצהיר על תמיכתו במועמד זה או אחר, הוא מרגיש הפעם חובה לתמוך בהאריס.

 
עוד פרשות ריגול עבור איראן
משרד המשפטים (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
משרד המשפטים (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

האיראנים כנראה עובדים קשה מאחורי הקלעים וברשתות החברתיות, ומצליחים להגיע ולגייס אזרחים ישראלים שמסכימים לשתף פעולה.

הבוקר הודיעה פרקליטות המדינה כי הגישה כתב אישום נגד רפאל וללה גולייב, בני זוג מלוד בשנות השלושים לחייהם, המואשמים בעבירות של סיוע לאויב במלחמה ומסירת ידיעות לאויב במטרה לפגוע בביטחון המדינה. לפי הודעת הפרקליטות, הקשר עם השניים נוצר כבר ב-2021, כלומר הרבה לפני המלחמה הנוכחית.

על פי כתב האישום, השניים ביצעו עבור האיראנים משימות שונות, בהן צילום אתרים אסטרטגיים כמו מטה המוסד, בסיס גלילות, מתקנים של חברת חשמל ועוד. הם גם צילמו עבור האיראנים קברי חללים מהשבעה באוקטובר ואספו מידע על אשת אקדמיה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (שזהותה אסורה בפרסום) במטרה לפגוע בה.

על פי כתב האישום, בני הזוג גולייב קיבלו סכום כולל של 26 אלף דולר עבור שירותיהם. הם נעצרו כשניסו לגייס יוצאי מדינות הקווקז על מנת להקים קבוצת ריגול שתפעל למען איראן.

שעה קלה אחר כך, הפרקליטות הודיעה על כתב אישום נוסף שהוגש היום נגד בנימין וייס, תושב בני ברק, הנאשם שבהכוונת סוכנים איראניים עקב אחרי מדען גרעין ישראלי במטרה לחסלו.

כתב אישום נוסף שהוגש היום נגד תושב בני ברק, הנאשם שבהכוונת סוכנים איראניים עקב אחרי מדען גרעין ישראלי במטרה לחסלו

עוד עולה מכתב האישום, כי בהנחיית הסוכן האיראני – תושב מזרח ירושלים שנגדו ונגד שישה נוספים הוגש כבר כתב אישום בשבוע שעבר – וייס הצית רכבים, השליך צינורות בכבישי ישראל, ריסס כתובות גרפיטי ותלה מאות כרוזים מסיתים בתל אביב וברמת גן הקוראים למרי אזרחי.

את הפעולות ביצע הנאשם תמורת תשלום כולל של אלפי דולרים, שבוצע באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.

 
אוגדה חדשה בצה"ל
מבט על הגבול בין ישראל לירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)
מבט על הגבול בין ישראל לירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

צה"ל מתחיל להתייחס ברצינות לאיומים שנשמעו בחודשים האחרונים, לפיהם הגבול הפרוץ יחסית עם ירדן מסומן כיעד של ארגוני הטרור הפלסטיניים ואיראן כחזית אפשרית מול ישראל.

בחודש שעבר נהרגו שלושה עובדי מסוף במעבר אלנבי מיריות מחבל שהגיע מירדן.

אתמול נודע כי בצה"ל הוחלט להקים אוגדה חדשה שתוכפף לפיקוד מרכז ותפקידה יהיה להגן על הגבול המזרחי, על הישובים הסמוכים לו ועל כביש 90 שחוצה את ישראל מצפון לדרום.

הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי אמר כי הקמת האוגדה החדשה נובעת מ"צורך דחוף להקמת מסגרות נוספות בסדיר ובמילואים, כדי להקל על העומס על אנשי המילואים".

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה