רק אתמול קיבלו שרי הממשלה את ספר התקציב לשנת 2025 שאותו יצטרכו לאשר היום בישיבה מרתונית שתתחיל אחר הצוהריים ועלולה להתארך ולהימשך עד מחר בבוקר.
כך תאשר היום ממשלת ישראל את התוכנית החשובה ביותר, זו שתקבע במידה רבה איך ייראו חיינו, כמה כסף יישאר בחשבון הבנק שלנו, מי יממן את מי, מי יבזוז את מי, אילו שירותי בריאות נקבל, איזה חינוך יקבלו ילדינו וכן הלאה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרדו במשרד האוצר בירושלים, 28 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
במהירות. בחיפזון. ברשלנות. כלאחר יד. בלי אסטרטגיה, רק עם טקטיקה ושיקולים פוליטיים. כי אלו הם חיינו בזמן האחרון.
גד ליאור, הכתב הכלכלי הוותיק של "ידיעות אחרונות", מספר הבוקר כי בכירים במשרד האוצר הודו באוזניו ש"חלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן, וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה 'עיזים', שוויתור עליהם, בעיקר מול ההסתדרות, מוסדות פיננסיים וארגונים חברתיים, ייראה כ'הישג' בעצם הוצאתם מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר".
"חלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן, וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה 'עיזים', שוויתור עליהם ייראה כ'הישג'"
אזרחי ישראל נתונים בהלם. על ראשנו נחתו בשנה האחרונה מכות רבות ועוצמתיות. והלם ציבורי, יודע כל מי שמתעניין בתיאוריות פוליטיות, הוא בדיוק הזמן לפעול באגרסיביות ולהעביר במהירות החלטות שבימים כתיקונם היו מעוררות סערה והתנגדות.
איפה אנחנו ואיפה "ימים כתיקונם".
כך, לדוגמה, אגף התקציבים המליץ בכמה הזדמנויות לסגור לפחות עשרה משרדי ממשלה שמוגדרים מיותרים. בינתיים, בעקבות הלחצים הפוליטיים, הצטמצמה הדרישה בספר התקציב לסגירת חמישה משרדים בלבד. תחזית? גם זה לא יקרה.
משרדי הממשלה הבזבזניים חיוניים לביצור כוחה של הקואליציה, ולכן מאי גולן תמשיך לפעול במרץ לקידום השוויון החברתי ולמען מעמד האישה (עם תקציב של 92 מיליון שקלים בשנה); גילה גמליאל תמשיך לקדם את החדשנות, המדע והטכנולוגיה (תקציב של 390 מיליון שקלים בשנה);
דוד אמסלם ימשיך לפעול בהצלחה מסחררת לטובת שיתוף פעולה אזורי (תקציב צנוע של 18 מיליון שקלים, שהולם את האתגרים שעומדים כרגע בפני המשרד); עמיחי אליהו ימשיך לדאוג למורשת (עם 71 מיליון שקלים); ואורית סטרוק תוביל את משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (עם תקציב נדיב של 331 מיליון שקלים, שעוד עלול לגדול, וגם כך לא משקף את כל הסכומים שמועברים למטרה הנעלה הזו, בכל מיני דרכים עקלקלות).
מי כן ייפגע? תודה ששאלתם. אתם. אנחנו.
צפוי קיצוץ כואב של 275 מיליון שקלים במערכת הבריאות.
קיצוץ מרתיח של 400 מיליון שקלים במערכת החינוך (מתוכם 133 מיליון שקלים בהשכלה הגבוהה ב-2025 וקיצוץ נוסף של 400 מיליון שקלים ב-2026. תקציב הישיבות – 1.7 מיליארד שקלים – נותר על כנו).
קיצוץ של 769 מיליון שקלים בכל שנה בשלוש השנים הבאות בתקציב משרד התחבורה (תחזית? כל עוד מירי רגב שם, ה"יהלומים" הפוליטיים שלה לא ייפגעו. אלה רק אנחנו שנעמוד עוד יותר בפקקים ונתעצבן כשהרכבת מאחרת. והיא תאחר אם יקצצו בתקציבה 7% כמתוכנן).
בתקציב נקבע יעד גירעון של 4%. מעטים בלבד מאמינים שנעמוד בו. העשור שאחרי מלחמת יום כיפור מכונה בכלכלה הישראלית "העשור האבוד". העשור הקרוב יהיה אבוד לא פחות.
העשור שאחרי מלחמת יום כיפור מכונה בכלכלה הישראלית "העשור האבוד". העשור הקרוב יהיה אבוד לא פחות