יום החול הראשון אחרי חגי תשרי הוא בדרך כלל סימן לחזרה לשגרה, אחרי פרק החגים הארוך בין ראש השנה לשמחת תורה.

אלא שהשנה לא היה דבר חגיגי בתקופת החגים, ואין שום דבר שגרתי בחזרה לשגרה. הפיגוע הבוקר בסמוך לצומת גלילות, יחד עם הודעת דובר צה"ל על ארבעה נופלים נוספים בדרום לבנון, מעידים על המצב הנורא שאליו נקלעה ישראל מאז ה"אחרי החגים" של שנה שעברה.

זירת פגיעת המשאית בתחנת האוטובוס בגלילות, 27 באוקטובר 2024 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

ככל הידוע עד כה, אזרח ערבי-ישראלי מקלנסווה, ראמי נסראללה נאטור, נהג במשאית שהובילה מטען רב והאיץ בסביבות עשר בבוקר היישר אל תחנת איסוף הסמוכה לבסיסי צה"ל באזור גלילות. במקום בדיוק עמד אוטובוס שממנו ירדו גמלאים שבאו לסיור במוזאון חיל המודיעין במקום. 33 בני אדם נפצעו, עשרה מהם במצב קשה, מרביתם מקרב הגמלאים.

ובזמן שהמשטרה ומד"א מטפלים באירוע בגלילות, הודיע דובר צה"ל על ארבעה חללים נוספים בדרום לבנון, ששמם הותר לפרסום, כולם לוחמים בגדוד 8207 בחטיבת "אלון": סרן (מיל.) הרב אברהם יוסף גולדברג, בן 43 מירושלים; רס"ר (מיל.) גלעד אלמליח, בן 30, מירושלים; סרן (מיל.) עמית חיות, בן 29 מחיפה; ורס"ן (מיל.) אליאב עמרם אביטבול, בן 36 מאיתן.

זה היום השישי ברציפות שדובר צה"ל מודיע על לפחות שלושה נופלים בכל יום, בעיקר בדרום לבנון אבל גם ברצועת עזה. למעשה, בשבוע החולף נפלו 20 חיילים בתקריות שונות, וחודש אוקטובר – שעדיין לא נגמר – הוא החודש המדמם ביותר מאז תחילת השנה.

וזו שגרה שאסור להתרגל אליה.

רס"ן נ' ורס"ן ש' שהשתתפו בתקיפת חיל האוויר באיראן, 26 אוקטובר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

הלילה שבין שישי לשבת יירשם בספרי ההיסטוריה העבים עד מאוד של המזרח התיכון.

אחרי שנים ארוכות שבהן איראן תקפה את ישראל באמצעות שלוחיה – חזבאללה בלבנון, חמאס בגדה המערבית ובעזה, החות'ים מתימן ופעולות טרור שונות בעולם; אחרי סדרת התגוששויות ישירה אך מוגבלת בהיקפה בין שתי המדינות ו-25 ימים אחרי שאיראן שיגרה 201 טילים בליסטיים לעבר ישראל – חיל האוויר הישראלי תקף בעומק איראן.

התקיפה נמשכה כארבע שעות וכללה שלושה גלים, שכוונו ליעדים רבים על אדמת איראן מחוזסטאן בדרום ועד פרצ'ין וכרג' ליד טהרן בצפון. טייסי (ונווטות!) חיל האוויר הפציצו מתחמים צבאיים, מערכות הגנה אוויריות, מתקני ייצור טילים ומשגרי טילי קרקע-קרקע וקרקע-אוויר.

ארצות הברית אמנם הודיעה בעקבות התקיפה כי היא אינה מעורבת בה, אבל ברור שהיא הייתה מעודכנת בכל פרטיה, אישרה אותה במלואה, וגם גיבתה את התקיפה בסיומה בהצהרות פומביות.

העובדה שישראל ואיראן נמצאות למעשה במלחמה ישירה היא שינוי דרמטי באיזונים שהתקיימו במזרח התיכון בעשורים האחרונים. המתקפה הישראלית בעומק איראן באמצעות עשרות מטוסי קרב וכלי טיס, היא ההתקפה הראשונה הגדולה על אדמת איראן מאז תום מלחמת איראן-עיראק בתחילת שנות השמונים, לפני כארבעים שנה.

האסטרטגיה שגיבשו האיראנים כלקח מהמלחמה ההיא הייתה לדאוג שהמלחמות יתנהלו הרחק מהבית. צבאות הפרוקסי של איראן נבנו, אומנו ומומנו למטרה הזו – כדי שאיראן תוכל להילחם למען האינטרסים האזוריים והעולמיים שלה עד טיפת דמם האחרונה של הלבנונים, הסורים, הפלסטינים והתימנים. שהם וארצותיהם יהיו אלו שישלמו את המחיר הכבד של המלחמות האלה.

בלילה שבין שישי לשבת ישראל בישרה לאיראן שהמשוואה הזו היא נחלת העבר. נגמרה התקופה שבה לאיראן היה גבול בוער עם ישראל – באמצעות "חגורת האש" של חזבאללה וחמאס – ואילו לישראל לא היה גבול עם איראן.

מכאן והלאה, לפחות מבחינה צבאית, ישראל ואיראן ניצבות זו מול זו משני עברי גבול שטילים ומטוסי קרב עלולים לחצות אותו במקרה הצורך.

תמונה שהפכה ויראלית בטוויטר המראה לכאורה נקודת תקיפה של חיל האוויר באזור טהרן, 26 באוקטובר 2024 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מטוויטר)

ואחרי שכל זה נכתב, צריך לומר שהסכנה האיראנית נותרה על כנה.

ישראל נמנעה בכוונה מלפגוע במתקני אנרגיה ותשתית איראנים – מה שעורר בישראל תגובות נדירות שבהן מצד אחד ראש האופוזיציה יאיר לפיד ומנהיג ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ומצד שני השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והקולניים שבתומכי בנימין נתניהו בערוץ 14, טענו שהתקיפה הישראלית הייתה מצומצמת מדי, ושישראל החמיצה הזדמנות היסטורית להסיר את איום הגרעין האיראני.

לא מיותר להזכיר, שאיש מהמגנים אינו מעודכן בפרטי הפרטים של ההבנות שהושגו בין ישראל לארה"ב – ושלא מן הנמנע שחלקן נכפו על ישראל, בהינתן שארה"ב נמצאת בתקופה רגישה לפני בחירות.

בהחלט ייתכן כי ההתקפה המרשימה והאפקטיבית של חיל האוויר בשבת הייתה רק צעד ראשון – זה שהפרשנים הצבאיים מתייחסים אליו בביטוי החדש והמוזר "קילוף יכולות" – ושצפויים עוד מהלכים משמעותיים בהמשך, בין אם איראן תבחר להגיב על התקיפה הישראלית, ובין אם לא.

האיראנים ניסו בתחילה לגמד את המתקפה הישראלית, טענו שהדפו אותה בקלות וכי נגרם נזק קל בלבד. שדרני טלוויזיה באיראן העבירו דאחקות על ישראל שאיימה ואיימה ובסוף לא שיבשה כלל את שיגרת החיים באיראן.

אבל בינתיים האיראנים התעשתו, למדו את ממדי הפגיעה האמיתיים והטון בטהרן השתנה. אמש (מוצאי שבת) אמר אסמאעיל קוסרי, בכיר במשמרות המהפכה וחבר המועצה הביטחונית העליונה של איראן, ש"ישראל חייבת לשלם על החדירה לשמי איראן והישראלים צריכים להתרגל למציאות שבה הם חיים במקלטים".

"הדברים הללו מתחילים להתיישר עם ההערכות הישראליות והאמריקאיות כי איראן לא תוכל לעבור לסדר היום על תקיפה בהיקף כזה", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן לענייני ביטחון של זמן ישראל.

"ההחלטה על תגובה או לא חונה כרגע רק אצל המנהיג העליון, האייתולה עלי חמינאי. הוא אמור לנהל את הסיכונים. עד כה הבכירים האיראנים שותקים – אם במבוכה, אם מחשש להיקלע להבטחות שלא יוכלו לעמוד בהן. על עובדה אחת אין עוררין בישראל: איראן ספגה אמש מכה גדולה יותר ממה שציפתה".

שלושה גורמים איראנים רשמיים המצוטטים הבוקר ב"ניו יורק טיימס" אמרו כי השמדת מערכות ההגנה האווירית על ידי ישראל "עוררה דאגה עמוקה באיראן", מאחר שמעתה מוקדי אנרגיה וכלכלה חיוניים חשופים לחלוטין לתקיפות. גורם ישראלי שמצוטט הבוקר ב"וול סטריט ג'ורנל" אומר כי כל מערכות ההגנה מסוג S-300 שהיו ברשות איראן לפני המתקפה – הושמדו.

"זו נראית כמו הקדמה אפשרית לתקיפה יעילה הרבה יותר נגד תשתיות איראניות ואפילו אתרי גרעין", אמר ל"ניו יורק טיימס" עלי ועז, מנהל קבוצת המשבר הבינלאומי של איראן, "לטהרן אין את היכולת להחליף את המערכות האלו בזמן, מה שהופך אותה להרבה יותר פגיעה".

עצרת לשחרור החטופים מעזה ב"כיכר החטופים" בתל אביב. 26 באוקטובר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

קשה לחוש אופטימיות לקראת הבאות בכל הנוגע לגורלם של 101 החטופים שמוחזקים עדיין בידי חמאס – ושרבים מהם עדיין בחיים.

הבוקר יוצאת משלחת ישראלית לדוחה, בירת קטאר, לחדש את המשא ומתן על עסקת חטופים שמעטים מאמינים כרגע שהיא אפשרית. ראש המוסד דוד ברנע יפגוש בדוחה את ראש הסי-איי-איי ביל ברנס ואת ראש ממשלת קטאר מוחמד אאל ת'אני. על פי מה שמפורסם הבוקר, לא ישתתפו בפסגה נציגים של חמאס וגם לא ראש המודיעין המצרי החדש חסן רשאד.

הפסגה הקודמת בדוחה התקיימה באוגוסט. מאז השתנו לחלוטין התנאים במזרח התיכון, בין היתר בזכות חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סנוואר, שישראל ראתה בו מכשול מרכזי לעסקה אפשרית.

משפחות החטופים אינן אופטימיות הבוקר. "אחרי התקיפה באיראן אנו חרדים מהידרדרות להסלמה אזורית שתרחיק אותנו מעסקה ותגזור גזר דין מוות על אהובינו בשבי", אמרה אתמול יפעת קלדרון, בת דודו של עופר קלדרון, המוחזק בשבי חמאס.

"יש שורה של סימנים שמעידים על כך שגם עכשיו נתניהו לא מתכנן להחזיר את החטופים ואנו עומדים בפני סבב נוסף של שיחות לשם שיחות, שמייצרות תקוות שווא, ומסתיימות ללא עסקה שתחזיר את כולם".

הדגלים בכנסת הורדו לחצי התורן לרגל יום האבל הלאומי לאסון השבעה באוקטובר, 27 באוקטובר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אם תחלפו הבוקר ליד תורן ועליו דגל ישראל, בארץ ובעולם, תבחינו שהוא הורד לחצי התורן. אם יש לכם ילדים בגיל בית ספר, התבקשתם הבוקר לשלוח אותם בחולצה לבנה.

היום – 27 באוקטובר – הוא יום האבל הלאומי הראשון לאסון שבעה באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיו. התאריך נקבע על פי התאריך העברי – כ"ה בתשרי – כך שלא ייפול על שמחת תורה.

נדמה לי שלכולם ברור שהתאריך שנצרב בבשרנו לתמיד הוא השבעה באוקטובר. זה יהיה היום שכלי התקשורת יקדישו בו ימי שידור מיוחדים ושהרשתות החברתיות יעסקו בזיכרון היום הנורא הזה. אפילו הבוקר, בסך הכול שנה אחרי, רק מעטים יחושו שאנו ב"יום אבל לאומי". מה גם שבמידה רבה אנו ביום אבל לאומי מתמשך כבר למעלה משנה.

במסגרת יום האבל הלאומי נערכים שני טקסי אזכרה ממלכתיים בהר הרצל. נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו נואמים בשניהם.

שרת התחבורה מירי רגב, האחראית על הטקסים, החליטה בתחילה לא לאפשר למשפחות הקורבנות לשאת דברים, מחשש שימתחו ביקורת על הממשלה ועל ראש הממשלה.

בהמשך צירפה לרשימת הדוברים את איריס חיים, אימו של יותם חיים שנחטף לעזה ונהרג מאש כוחותינו. לא נמסר מדוע ואיך נבחרה דווקא היא לייצג את משפחות הנרצחים. מי שעקב בחודשים האחרונים אחרי התבטאויותיה של איריס חיים – לא יתקשה לנחש.

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע כי "אין לי שום כוונות ללכת לטקס המיותר הזה ולהיות קהל בעוד נאום שמירי רגב הנדסה לביבי. יום הזיכרון הוא בשבעה באוקטובר. אני מציע שבמקום טקסים יקימו ועדת חקירה ממלכתית".

ביונסה בכנס תמיכה בקמלה האריס ביוסטון, טקסס, 25 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Annie Mulligan)

• "הוושינגטון פוסט" ו"הלוס אנג'לס טיימס", שניים מהעיתונים הגדולים והחשובים בארה"ב, הודיעו כי לא יפרסמו מאמר תמיכה במועמד או מועמדת לנשיאות. בשני המקרים, בעלי העיתונים הם שמנעו פרסום מאמרי תמיכה בקמלה האריס משיקולים עסקיים תועלתניים, ומחשש שדונלד טראמפ ינצח בבחירות וינקום בהם ובעסקיהם.
• עד כה פרסמו 80 עיתונים גדולים מאמרי תמיכה בהאריס. פחות מעשרה עיתונים גדולים הביעו תמיכה בטראמפ – ובהם "ניו יורק פוסט" השייך לרופרט מרדוק ומשפחתו, "וושינגטון טיימס" ו"לאס וגאס רוויו ג'ורנל", השייך למשפחת אדלסון.
• ב"ניו יורק טיימס" מדווחים כי האקרים סיניים פרצו למכשירי הטלפון של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ושל סגנו המיועד ג'יי די ואנס. נפתחה חקירה.
• בישראל ההערכות הן שהממשלה מייחלת לניצחונו של טראמפ בבחירות, בהנחה שהוא יאפשר לישראל יד חופשית יותר להפעיל כוח מול איראן ושלוחיה. אבל בעצרת תמיכה בהשתתפות טראמפ שנערכה בשבת במישיגן המתנדנדת, הצהירו הדוברים המוסלמים על הבמה כי הם תומכים בנשיא לשעבר משום שהוא "מבטיח לסיים את המלחמה במזרח התיכון ולהשכין שלום באזור ובאוקראינה". הקהל הריע בהתלהבות וטראמפ הנהן בהסכמה.
• בגזרת הפופ, ניצחונה של האריס מובטח: אחרי שזכתה לתמיכתה של טיילור סוויפט, הזמרת הלבנה המצליחה ביותר בארה"ב, זכתה האריס בסוף השבוע גם לתמיכתה של ביונסה, הזמרת השחורה המצליחה ביותר באמריקה, שהתייצבה לצידה על הבמה והצהירה "אני לא פה כסלבריטאית או כפוליטיקאית, אני פה כאמא שאכפת לה מילדי העולם. אנחנו על סף עשיית היסטוריה. זה הזמן של אמריקה לשיר שיר חדש של אחדות".