מאות אלפי לבנונים נקראו אתמול על ידי דובר צה"ל להתפנות צפונה מנהר זהרני במרחק כ-40 ק"מ מקו הגבול עם ישראל.

צה"ל מרחיב בימים האחרונים את התמרון הקרקעי בדרום לבנון על מנת להרחיק את איום הרחפנים. יניב קובוביץ, הכתב הצבאי של "הארץ", כותב כי "בצבא מטילים ספק בהנחה שהרחבת הפעולה הקרקעית תבלום את שיגור הרחפנים".

נגמ"ש תובלה מדגם M548 באתר ארטילריה של צה"ל סמוך ליישוב הגבול הצפוני שומרה, שנפגע מכטב"ם של חזבאללה ב-30 באפריל 2026 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

הרחבת הפעולה הקרקעית לקו 40 הקילומטרים תרעיד את ליבם של ישראלים שעוד זוכרים את הדיונים שליוו את הפלישה הישראלית ללבנון ב-1982. גם אז דובר בתחילה על קו 40 הקילומטרים. אז המטרה הייתה להרחיק את איום הקטיושות מקריית שמונה.

אתמול פגע כטב"ם נפץ במוצב של צה"ל בשומרה שליד הגבול. מהפגיעה נהרגה סמלת רותם ינאי, בת 20 מגבעת עדה, משקית ת"ש בגדוד 435 של חטיבת גבעתי. שני חיילים נוספים נפצעו בתקרית. אחד מהם באורח קשה.

עם מותה של ינאי עלה מספר החיילים שנהרגו מתחילת סבב הלחימה הנוכחי בצפון ל-24. מלבדם נהרגו גם ארבעה אזרחים.

על פי דיווחים שמתפרסמים הבוקר בכלי תקשורת בלבנון, חיל האוויר חידש את התקיפות באזור צור, נבטיה וצידון. לפי הדיווחים פגעו מטוסי חיל האוויר במספר כלי רכב ואופנועים. באזור צור נהרגו שני בני אדם בתקיפת אופנוע ושישה בני משפחה – בהם ילדים – נהרגו בתקיפת מכונית מהאוויר.

אזעקות הופעלו גם הבוקר באצבע הגליל מחשש לחדירת כטב"ם. זוהתה מטרה אווירית חשודה. האירועים הסתיימו בלי נפגעים. לאה, תושבת שומרה, היישוב שנפגע אתמול מכטב"ם, אמרה הבוקר לאילנה דיין בגלי צה"ל:

ראש הממשלה בנימין נתניהו בגבול לבנון. 3 בנובמבר 2024 (צילום: מעיין טואף/ לע"מ)

החדשות שוברות הלב מגבול הצפון, והזליגה האיטית למה שמסתמן כ"מלחמת לבנון" נוספת שאיש כבר לא זוכר את מספרה, מזכירות את כל הצהרות הרהב של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהשנים האחרונות.

ב-26 בנובמבר 2024 פרסם נתניהו הודעה לתקשורת שבה אמר בין היתר: "החזרנו את חזבאללה עשרות שנים אחורה. חיסלנו את נסראללה. את צמרת הארגון. השמדנו את רוב הטילים והרקטות".

חלפו ארבעה חודשים וראש הממשלה פרסם במרץ 2025 הצהרה נוספת (באנגלית) ובה התחייב: "לא נאפשר ירי לעבר ישובינו ואף לא טפטוף".

בספטמבר 2025 התגאה נתניהו שישראל נכנסת למו"מ עם סוריה וששלום עם סוריה נמצא ממש-ממש מעבר לפינה. "הניצחונות המוחלטים שלנו בחזית הצפונית, וגם בחזיתות אחרות, הם שפתחו את הפתח ואת חלון ההזדמנויות הזה שלא ניתן היה אפילו לדמיין אותו לפני כן", אמר ראש הממשלה, "הניצחונות שלנו בלבנון מול חזבאללה פתחו פתח לשלום עם שכנינו מצפון".

רק בתחילת החודש חזר נתניהו והתגאה בריאיון ל-CBS שצה"ל השמיד יותר מ-90% מיכולות חזבאללה. ועכשיו הוא כבר מצהיר ברוח נכאה: "נכון, הם יורים עלינו רחפנים… אנחנו במלחמה עם חזבאללה".

כמו באינספור מקרים בעבר ("חמאס מורתע", "הסרנו את איום הגרעין האיראני") מתברר שאין ממש קשר בין הצהרות הרהב של נתניהו למציאות.

נתניהו הוביל את ישראל למצב שבו ידיה כבולות על ידי ארה"ב וכלואה בלופ אינסופי של סבבים אלימים שאין להם תוחלת מדינית – כי אין כל כוונה אמיתית להגיע להסדרים מדיניים – כאשר מי שמשלמים את מחיר היהירות הזו אלה תושבי הצפון וכמובן חיילי צה"ל, שממשיכים להישחק תחת נטל המשימות, כשהצבא מתוח עד קצה גבול היכולת.

ככה זה כשאין יכולת או אין רצון לתרגם הישגים צבאיים לביטחון אמיתי, הישגים מדיניים ופתרונות יציבים.

יונתן אוריך בדרכו לדיון בבית המשפט בפרשת קטאר-גייט. 6 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פרקליטות המדינה הודיעה הבוקר ליונתן אוריך, יועצו ואיש סודו של נתניהו, כי הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון "בילד". אוריך מואשם במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ובהשמדת ראיה.

המדובר בעבירה המופיעה בספר החוקים תחת סעיף "ריגול" ודינה מאסר עולם.

פרקליטיו של אוריך, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, מסרו בתגובה:

לדברי הפרקליטים – שהם כידוע גם פרקליטיו של ראש הממשלה – "כבוד השופט מנחם מזרחי, שמכיר את כל חומרי החקירה בתיק, קבע שאין בדל ראיה לכך שאוריך היה מעורב בהדלפה… יונתן אוריך פעל כדין וכל חטאו – עבודתו למען ראש הממשלה בנימין נתניהו".

אוריך עצמו הגיב כהרגלו במתקפת ציוצים ברשת X, והצהיר בין היתר: "קטע שהיועמ"שית היוצאת ויתרה לי על הוצאה להורג".

שגריר ישראל לאו"ם דני דנון בדיון של מועצת הביטחון על ההסלמה במזרח התיכון, 2 באוקטובר 2024 (צילום: Bryan R. SMITH / AFP)

אחת החזיתות המדיניות הקשות ביותר של ישראל בשנים האחרונות היא מול האו"ם. והבוקר היא מגיעה לשיא חדש כששגריר ישראל באו"ם דני דנון הודיע על הקפאת היחסים עם משרד מזכ"ל האו"ם.

האמת היא שלא ברור לגמרי מה בדיוק טיב היחסים בינינו לבין משרד מזכ"ל האו"ם ומה המשמעות של "הקפאת היחסים" הזו. ייתכן שמדובר בעוד וריאציה של הצהרה ריקה מתוכן ממשי, מהסוג שכה חביב על פוליטיקאים ישראלים בעידן הנוכחי.

ההודעה של דנון על הקפאת היחסים עם משרד מזכ"ל האו"ם הגיעה לאחר שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש – המסיים ממילא את תפקידו בקיץ – החליט לכלול גופים ישראליים כמו שירות בתי הסוהר ברשימה השחורה של גופים המואשמים בהפעלת אלימות מינית באזורי סכסוך.

על פי דנון, בשנה האחרונה התקיימו פגישות רבות בין נציגי ישראל לנציגי האו"ם וניתן מענה מפורט לכל הטענות שעלו נגד ישראל. על פי דנון "מזכ"ל האו"ם בחר לקדם החלטה פוליטית ולהכליל את ישראל לצד חמאס וארגוני טרור".

ועל כך הודיע הבוקר דנון: "עם מזכ"ל האו"ם הזה גמרנו".

השקל מול הדולר. אילוסטרציה (צילום: Baris-Ozer/iStock)

הדולר ירד הבוקר ל-2.83 שקלים לדולר – השער הנמוך ביותר בעידן הכלכלי המודרני.

היבואנים ובעלי רשתות השיווק חוגגים ונהנים מרווחיות עצומה, שהציבור לא נהנה ממנה כי המחירים לא יורדים (אל חשש, כשהדולר יתחזק, המחירים יעלו). היצואנים – ובעיקר ענף ההייטק, "הקטר" של הכלכלה הישראלית – מתקשים להתמודד עם המשמעויות מרחיקות הלכת של התחזקות השקל.

כלכלה שנה א': אם ההוצאות שלך בשקלים וההכנסות שלך בדולרים, כשהשקל מתחזק המשמעות היא שהדולרים שנכנסים שווים הרבה פחות שקלים שאתה נדרש להמשיך ולהוציא.

הבוקר הודיעה חברת "וויקס" כי היא מפטרת 20% מעובדיה – כמעט אלף עובדים – כשמנכ"ל החברה אבישי אברהמי כתב לעובדים כי היחלשות הדולר "יוצר לחץ מבני על היכולת שלנו לפעול בהיקף הנוכחי".

קרנית פלוג, הנגידה לשעבר של בנק ישראל (וכיום עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה) אומרת הבוקר בריאיון לסמי פרץ ב"דה מרקר" כי בניגוד לתקופה שבה היא כנגידה הורתה לבנק ישראל להתערב על מנת למנוע התחזקות גדולה מדי של השקל, להערכתה מה שקורה כעת זה שהממשל האמריקאי מעוניין להחליש את הדולר ומאחר שכך בנק ישראל יתקשה מאוד להתערב.

פלוג מודה בריאיון שהיא מתקשה להבין איך בשיאה של המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות המדינה ובתוך מהלכים ברוטליים של הפיכה משטרית וקיטוב חברתי, שוק ההון נמצא בשיא, השקל חזק מאי פעם, הכנסות המדינה ממסים מפתיעות לטובה והאבטלה נמוכה.

"אני לא יכולה להסביר את העוצמות של האופטימיות שמגולמות בשוק ההון. הן בהחלט מפתיעות", היא אומרת, "בשוק העבודה התמונה קצת יותר מורכבת. חלק מההידוק נובע מהמחסור בעובדים, גם אחרי שהביאו הרבה עובדים זרים".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, דצמבר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

שופטי בג"ץ החליטו אתמול כי מאחר ששר החינוך יואב קיש מסרב לשתף פעולה ומונע מגורמי המקצוע במשרד החינוך לשתף פעולה עם הייעוץ המשפטי לממשלה בסוגיית לימודי הליבה, הרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה היא זו שתהיה אחראית על חלוקת תוספת תקציב של כ-100 מיליון שקלים לרשתות החינוך החרדיות, וזאת רק אחרי שתגבש את חוות דעתה כך שהתקציב הזה יגיע אך ורק לבתי ספר שמלמדים לימודי ליבה מלאים.

חלוקת התקציב הזו תתבצע ללא כל התערבות של שר החינוך.

ההחלטה ניתנה במסגרת דיון בעתירות של ח"כ נעמה לזימי מהדמוקרטים, ח"כ יאיר לפיד מיש עתיד ועמותת חדו"ש נגד החלטת ועדת הכספים בדצמבר להעביר תוספת של כ-1.1 מיליארד שקלים בעיקר לחינוך החרדי.

לאחר הגשת העתירות התברר בדיון בבג"ץ כי רוב התוספת כבר הועברה על ידי האוצר באופן בלתי חוקי עוד לפני הדיון בוועדת הכספים, וכי נותרו 100 מיליון שקלים ("בלבד") לחלוקה. יתרת התקציב הזו הוקפאה.

השופטים קבעו שהממשלה חייבת להכריע אילו מוסדות מלמדים ליבה ולהעביר את התוספת רק להם. אבל שר החינוך סירב לשתף פעולה עם ההליך, והסמכות הועברה אתמול ליועמ"שית.

בנימין נתניהו, מאי 2008