בשעה שרוב הישראלים חזרו – פחות או יותר – לחיי שגרה, כל אחד ושגרת יומו, כשכולנו מקווים שהפסקת האש הרופפת תחזיק איכשהו מעמד ושאולי-אולי הרע מכל מאחורינו, החברים בקיבוץ ניר עוז נאלצים לחוות את השבעה באוקטובר בכל יום מחדש.
וזה קורה כשלנגד עיניהם הנדהמות, נראה שהאחראי הראשי למחדל ההפקרה, ראש הממשלה בנימין נתניהו – שהתעלם במשך חודשים רבים ממצוקתם של אנשי ניר עוז, עד שהגיע לביקור בזק שנועד לצרכי יחסי הציבור שלו – ממשיך להתגאות בניצחון המוחלט ולנפנף בהישגיו.
אריה זלמנוביץ, תמיר אדר. גופותיהם הושבו לישראל ב-21 באוקטובר 2025
אתמול הובא למנוחות בניר עוז החטוף החלל רונן אנגל, שגופתו הוחזרה ביום שני מעזה. והלילה הוחזרו לישראל גופותיהם של החללים החטופים אריה זלמנוביץ' ותמיר אדר – גם הם מניר עוז.
העובדה שהחללים החטופים מוחזרים לישראל בטפטופים, ושרבים מהם הם בני ניר עוז, כופה על הקיבוץ הקטן שספג את האבדות הכבדות ביותר בשבעה באוקטובר, לקיים כמעט בכל יום לוויה, ולחוות בכל יום מחדש את הטראומה הנוראה של השבת השחורה.
מי שלא מכיר את ההוויה הקיבוצית לא יוכל להבין את גודל השבר. קיבוצים הם כמו משפחות מורחבות. כולם מכירים את כולם. כולם מעורבבים בחיים של כולם.
אריה (זלמן) זלמנוביץ' שגופתו הושבה הלילה אחרי שנחטף מביתו בניר עוז בשבעה באוקטובר וככל הנראה נרצח בשבי אחרי כחודש וחצי, היה בן 85 במותו. הוא היה ממייסדי הקיבוץ, מעין סבא של כל ילדי המשק (בנוסף לשני בנים וחמישה נכדים שלו). הקיבוץ גדל על ברכיו, וכעת ילווה אותו בדרכו האחרונה.
ממטה המשפחות נמסר עם פרסום הידיעה על השבת גופתו:
"אריה היה כל חייו איש אדמה שעסק בחקלאות ובגידולי שדה, והתמחה בגידול החיטה בתנאי הנגב הקשים. איש ספר ובעל ידע רחב בנושאי היסטוריה וידיעת הארץ. הוא היה איש קשוח וצנוע שלא דרש לעצמו כלום, ובכל סבבי הלחימה לא הסכים לעזוב את ביתו".
איש קשוח וצנוע שלא דרש לעצמו כלום – היש תיאור מנוגד יותר להנהגה הנוכחית של מדינת ישראל?
תמיר אדר, שגופתו הוחזרה הלילה, היה בן 38 במותו. אחרי השבעה באוקטובר הוא הוגדר כחטוף, אבל אחרי שלושה חודשים משפחתו התבשרה כי הוא נרצח כבר בשבעה באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה.
תמיר היה נכדה הבכור של יפה אדר בת ה-85, שנחטפה גם היא לעזה ושוחררה בעסקת החטופים בנובמבר 2023
תמיר היה נכדה הבכור של יפה אדר בת ה-85, שנחטפה גם היא לעזה ושוחררה בעסקת החטופים בנובמבר 2023. הוא נולד וגדל בניר עוז וחי בקיבוץ עם משפחתו. הוא היה חקלאי, איש חינוך ואוהד של מכבי תל אביב.
בבוקר השבעה באוקטובר הוא יצא להגן על ניר עוז כחבר כיתת הכוננות של ניר עוז ונפל בקרב. ההודעה האחרונה שכתב לאשתו בבוקר הטבח הייתה: "את לא פותחת לאף אחד, גם אם זה אני שמבקש ממך לפתוח".
מטה החטופים פרסם הבוקר את ההודעה הבאה:
"תמיר הוא דור שלישי בקיבוץ ניר עוז, חקלאי בנשמה שהאמין בתוצרת ארץ-ישראלית. הוא היה שורשי ומחובר לאדמה, אהב את הארץ, אהב לטייל עם תרמיל על הגב, והיה אדם של מרחבים ונחלים. אהב מאוד מוזיקה ובמיוחד את מאיר אריאל. אחד שתמיד מחייך ואוהב את החיים בפשטותם".
החיים בפשטותם – זה מה שנגזל מכולנו. גם הבוקר הלב יוצא אל ניר עוז.