אם יש מאפיין בולט אחד של הממשלה הנוכחית, שמתקרבת כעת לסוף הקדנציה העגומה ביותר בתולדות ממשלות ישראל, זה המאמצים האדירים שמושקעים בשינוי כללי המשחק הפוליטי והדמוקרטי, כך שישרת את מטרת העל היחידה שלה: לבסס את שלטון הנאמנות שמשפחת נתניהו ייסדה בישראל.

על תולדות ההפיכה המשטרית, עילותיה ומטרותיה – והקשר בינה לבין צרכיו המשפטיים של ראש הממשלה – אין צורך להרחיב את הדיבור. הכול ידוע והכול נכתב.

יושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו, מצביע בבחירות בקלפי בירושלים, 1 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אבל כדאי לשים לב שהמגמה הזו, לשנות תוך כדי תנועה את כללי המשחק הדמוקרטי, ולעקם אותם כך שישרתו את צרכיו של נתניהו, עומדת להתחזק בשבועות ובחודשים הקרובים, ככל שנתקרב לבחירות 2026.

רק אתמול הונחו על שולחן ועדת השרים לחקיקה שתי הצעות חוק פופוליסטיות כאלה. האם הן גם יעברו את כל מסלול המכשולים של החקיקה וייכנסו לספר החוקים? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא.

בינתיים הצעות החוק הללו מעניקות למגישיהן מנה גדושה של תשומת לב תקשורתית – וליטופים בערוץ 14 – מזינות את מכונת הרעל ברשתות, משפיעות על סדר היום, ובונות לראש הממשלה את הקמפיין הבא.

הצעת החוק הראשונה, שהגיש ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, קובעת כי מועמד שעמד בראש מפלגות אחרות שהותירו אחריהן חובות, לא יוכל לזכות יותר במימון מפלגות. ועדת השרים אישרה את הצעת החוק והיא מתחילה כעת את מסלול הייסורים והאישורים של הצעות החוק.

הצעת החוק כבר זכתה לכינוי "חוק בנט", כי לכולם ברור שמטרתו היחידה של החוק הזה היא לחסום את דרכו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מהתמודדות מול נתניהו.

בוארון אפילו לא התאמץ להסתיר את כוונתו. "נפתלי, קודם תכסה את החובות הכספיים שלך, אחרי זה תתחיל קמפיין חדש", כתב בוארון. "אין שום סיבה בעולם שבשעה שאתה חייב 17 מיליון שקלים לציבור ולספקים, תתחיל קמפיין נוסף במיליונים על חשבון הציבור. תחזיר חובות – תתמודד. לא תחזיר חובות – אל תתחיל בכלל".

מי שחיים בישראל בשנים האחרונות בוודאי יופתעו לגלות שח"כ מטעם הליכוד מוטרד כל כך מבזבוז כספי ציבור, או מתשלום חובות: הליכוד, מפלגתו של בוארון, גוררת חוב של 58 מיליון שקל.

והגם שהחזר חובות הוא בהחלט עניין שראוי לדבר עליו ברצינות, הצעת חוק כזו, זמן קצר לפני בחירות, היא בוודאי לא הדרך. "רק שלטון כושל שעסוק בשרידות אישית ופוליטית מפחד להתמודד מולי", הגיב אתמול בנט.

על הצעת החוק הפופוליסטית השנייה שהוגשה אתמול – ושכבר זכתה לכינוי "חוק ביבי" – חתומה ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית, ולפיה ועדת הכנסת תוכל לדחות או לבטל משפט של ראש ממשלה מכהן "בנסיבות העניין".

"החוק", כותב הבוקר יובל קרני ב"ידיעות אחרונות", "הצליח להביך אפילו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהודיע כי החוק הזה לא יחול עליו באופן אישי… יש לנתניהו סיבה לברוח מהחוק הזה: הסרטון המפורסם שלו 'מה? מה פתאום?' על האפשרות שינסה לבטל או לדחות את משפטו חגג אתמול ברשתות. למה הוא צריך את זה?"

היועצת המשפטית לממשלה כבר התנגדה לשתי הצעות החוק הללו – מה שכמובן משעשע מאוד את תומכי הממשלה שממילא רואים בכל התנגדות של היועמ"שית חיזוק לעמדתם. על הצעת "חוק ביבי" כתבה היועמ"שית: "הצעת החוק מאפשרת דריסת רגל של שיקולים פוליטיים בהליך הפלילי".

על הצעת "חוק בנט" כתבה היועמ"שית: "ההצעה מכילה היבטים רטרואקטיבים ופרסונליים, המעוררים קושי ניכר. ההצעה משנה למפרע את כללי המשחק מאחר שהיא פוגעת בציפיות הלגיטימיות של חלק מרשימות המתמודדים".

שורד השבי בר קופרשטיין בריאיון לתוכנית "זמן אמת", 26 באוקטובר 2025 (צילום: צילום מסך, כאן 11)

גם על המחיר הכבד ששילמנו ושאנחנו עדיין משלמים על נרמול הכהניזם במדינת ישראל – דבר שנחשב פסול ובלתי סביר בעיני כול חלקי בית הנבחרים הישראלי, עד לבחירות האחרונות – קיבלנו אתמול שיעור כואב.

שורד השבי בר קופרשטיין סיפר לתוכנית "זמן אמת" (שתשודר במלואה מחר ב"כאן 11") על ההתעללויות שעבר מידי מחבלי חמאס בכל פעם שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בפומבי בהרעת תנאי האסירים הפלסטיניים.

"באזור ה-270 יום היה עניין עם בן גביר והאסירים", סיפר קופרשטיין, "הם הגיעו אלינו ופשוט פוצצו אותנו במכות. העמידו אותנו מול הקיר. נתנו לנו ממש מכות. הם אמרו 'זה בגלל בן גביר. מה שהוא עושה לאסירים שלנו, אתם תקבלו בחזרה'".

איך הגיב בן גביר על העדות? עשה את הדבר היחיד שהוא כנראה יודע לעשות: פרסם סרטון ברשתות החברתיות שבו חזר והתגאה שהמדיניות התקיפה שהוא הנהיג כלפי האסירים הפלסטיניים גרמה לירידה בפיגועים והאשים את התקשורת הישראלית שהיא "מאמצת את הנרטיב של חמאס".

חוקרי משטרה בזירת רצח (צילום: פלאש90)

הבוקר נורה למוות קאסם עאסלה, צעיר בן 18 מעראבה, שהיה בדרכו למקום העבודה שלו. הוא נורה ברכבו לעיני אביו, שישב לידו.

על פי ארגון "יוזמות אברהם" שעוקב אחרי האלימות המשתוללת בחברה הערבית, עאסלה היה קורבן הרצח ה-210 מתחילת שנת 2025 – כולל 20 נשים ושלושה קטינים מתחת לגיל 18.

המשטרה הודיעה כמובן שנפתחה חקירה, אבל לא כדאי לפתח ציפיות גבוהות מדי. רק 18 מכלל מקרי הרצח השנה פוענחו – פחות מ-10%.

שרשרת הרציחות הבלתי נגמרת הזו נמשכת עם מעט מאוד התערבות משטרתית, וכך החברה הערבית בישראל נמצאת בשנים האחרונות באווירה של אימה, כשכל אחד יכול להיות קורבן של הרצח הבא – גם אם מעולם לא עסק בפלילים, אלא רק היה קרוב משפחה של מישהו שהעבריינים מנסים לפגוע בו.

הרצח הקודם היה רק ביום חמישי האחרון, כשמוחמד חג'אזי, תושב טמרה בשנות החמישים לחייו, נרצח בביתו, כשגם אשתו נורתה ונפצעה באורח בינוני.

ח"כ צבי סוכות בהפגנה בכניסה למחנה שדה תימן. 29 ביולי 2024 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

גם זה עוד עלול להתברר כאירוע שישמש דלק לבחירות הקרובות. יהושע (ג'וש) בריינר מפרסם הבוקר ב"הארץ" כי חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית קיבל זימון לחקירה ממחלק ההונאה של מחוז דרום במשטרה, על חלקו בפריצה לבסיס שדה תימן ביולי 2024.

סוכות השתתף בפריצה לצד ח"כ ניסים ואטורי והשר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית. ח"כ סוכות זומן באישור הפרקליטות, וכבר הודיע כי בכוונתו להתייצב לחקירה.

כמו פרשת החייל אלאור עזריה, גם הפריצה לבסיס שדה תימן היא קו פרשת מים מוסרי – ומאחר שאנחנו דוהרים למערכת בחירות שצפויה להיות אגרסיבית וחסרת מעצורים, שאלת "היחס למחבלים" צפויה לככב בקמפיינים של מפלגות הימין.

זה כולל את הקריאות הקבועות לחקיקת עונש מוות למחבלים, שתורגמו לאחרונה לקריאות להוציא להורג את מאות מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בשבעה באוקטובר ועצורים בישראל.

בשבוע שעבר עלתה בוועדת החוקה של הכנסת הצעת חוק של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי להקים "בית דין מיוחד לשפיטת משתתפי שבעה באוקטובר" (הצעה שאושרה בכנסת בקריאה טרומית בקיץ). על פי הצעת החוק, יוקם טריבונל משפטי מיוחד שבו שרים יקבעו את מדיניות ההעמדה לדין וימנו את השופטים, במקום המערכת המשפטית.

לפי ההצעה, הטריבונל יורשה לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הפליליים, כך שיוכל להרשיע גם על בסיס חומרים שאינם קבילים בבית משפט או על בסיס הודאות שהוצאו באמצעים פסולים. בנוסף, הוא ידון לפי חוק השמדת עם, וכך תיפתח האפשרות להטיל עונש מוות על הנאשמים שיורשעו בו.

הקריאה ל"צדק לקורבנות הטבח" תשרת במקרה הזה כעוד ערעור על מעמדה של מערכת המשפט הישראלית, שתשרת את התעמולה של תומכי נתניהו.

שורד השבי החטוף המשוחרר אלון אהל הגיע לביתו ביישוב לבון, 24 באוקטובר 2025 (צילום: Reuven G Sz/Israeli Pro-Democracy Protest Movement)

קובי אהל, אביו של שורד השבי אלון אהל, אמר הבוקר בראיון לגלי צה"ל כי יש סיכוי סביר שראייתו של בנו תינצל וכי "הרופאים אופטימיים שיהיה ניתן להחזיר חלק משמעותי מראייתו בעין שנפגעה".

אתמול סיפרה עידית אלה, אמו של אלון, בראיון לחדשות 12, כי בנה שאב אופטימיות מההפגנות למען החזרת החטופים.

"בארבעים הימים האחרונים הראו לו תמונה שרואים בה אנשים שהוא בכלל לא מכיר בהפגנות, מחזיקים תמונות שלו, וזה ריגש אותו. הוא אמר שזה עשה לו משהו. נתן לו הרגשה שהוא חייב לעשות הכול כדי לשרוד את זה, כי 'אם יש שם אנשים שמחזיקים את התמונה שלי, אז אני חייב לשרוד'".

בנימין נתניהו, מאי 2008