היום ייפתחו בוושינגטון שיחות שלום בין ישראל ללבנון. זה אירוע שבימים אחרים, טובים יותר, היה יכול להיות במרכז תשומת הלב הלאומית ולהכניס משב רוח מרענן של תקווה לחיינו. אבל הימים, כידוע, רחוקים מלהיות טובים או אפילו רגילים.

וכך, ישראל ולבנון יתחילו היום במו"מ לקראת הסכם שאולי יוביל בהמשך גם לשיתוף פעולה, ואולי-אולי אפילו למילה ההיא שמתחילה ב-ש' ואסור לבטא אותה בקול. אלא שכל זה קורה כעת תחת אש.

כוחות צה"ל פועלים בדרום לבנון, אפריל 2026 (צילום: דובר צה"ל)

הבוקר הותר לפרסום כי רס"מ (מיל.) אייל אוריאל ביאנקוף בן 30 מקצרין, נהרג בלבנון בהתהפכות רכב כיבוי האש שאותו נהג. הוא הניח אחריו אישה ושלושה ילדים קטנים. בתקרית נפצעו שלושה חיילי מילואים, אחד מהם באורח בינוני ושניים קל.

לאורך כל יום אתמול נמשך ירי רציף מכיוון לבנון לישראל, כולל מתקפות של כטב"מים ורקטות. אזעקות הופעלו במהלך היום במטולה, משגב עם, קריית שמונה, מרגליות, כפר גלעדי, שתולה, נהריה, כרמיאל ובהמשך היום גם דרומה יותר, בעכו ובקריות. בית בנהריה נפגע קשה ונגרם לו הרס משמעותי. למרבה המזל האירוע הסתיים בפצועה קל בלבד.

ובזמן שהאש ממשיכה להשתולל ללא הפסקה גם ביישובי צפון הארץ וגם בדרום לבנון, ייפגשו היום שגריר ישראל בוושינגטון יחיאל לייטר ושגרירת לבנון בוושינגטון נאדה חמאדה מועווד.

לקראת פתיחת השיחות פרסמה לבנון הודעה רשמית לפיה השיחות בוושינגטון יעסקו בהכרזה על הפסקת אש ובקביעת מועד לתחילת מו"מ לקראת הסכם קבע. לייטר, לעומת זאת, פרסם הודעה לפיה ישראל כלל לא מוכנה לדון בהפסקת אש אלא רק "לקדם הסכם שלום עם לבנון".

וכך השיחות מלוות בסקפטיות רבה מכל הצדדים, וההנחה הרווחת היא שמבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפתיחה במשא ומתן היא רק דרך למשוך זמן בלי להפסיק את הלחימה בלבנון, כשהוא מציג לעולם ובעיקר לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רצון טוב ונכונות לחפש פתרון.

ומה רוצה לבנון? צבי בראל, הפרשן לעניינים ערבים של "הארץ", מעריך כי נשיא לבנון ג'וזף עאון וממשלת לבנון בראשות נוואף סלאם שואפים לתרגם את המהלומות שספג חזבאללה מידי ישראל – וכן את העובדה שארגון הטרור נותק מהעורף הלוגיסטי שלו בסוריה וחלק ניכר מהתמיכה שהגיעה מאיראן – כדי לשחרר את לבנון אחת ולתמיד מההשפעה האיראנית ולחדש את הריבונות המלאה של ממשלת לבנון על כל חלקי המדינה.

המפרץ הפרסי – או הערבי, תלוי את מי שואלים (צילום: מפות גוגל)

מצר הורמוז סגור מאז השעה חמש אחר הצהריים אתמול, ועיני העולם כולו נשואות למפרץ הפרסי, כדי לנסות ולהבין איך ישפיעו המהלכים הצבאיים שם על עתיד המזרח התיכון ועל הכלכלה העולמית.

אבל רגע, האם עיני העולם נשואות באמת למפרץ הפרסי, או בכלל למפרץ הערבי?

זו אולי נשמעת כמו התקטננות סמנטית, אבל הסוגיה הזו נהפכה כעת למרכזית. בהודעה שפרסם שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' הוא סיפר על שתי ספינות מלחמה אמריקאיות שנכנסו ל"מפרץ הערבי", השם שבו מכנים בארה"ב את המפרץ הפרסי מאז מלחמת המפרץ הראשונה.

"הסיבה היא", מסביר הבוקר אמיר בר-שלום בזמן ישראל, "מחווה ידידותית למדינה המארחת, בחריין, ולמדינות המפרץ האחרות שמשתפות פעולה עם ארה"ב בפעילות צבאית באזור".

כזכור, הנשיא דונלד טראמפ דרש עם תחילת כהונתו לשנות את השם של "מפרץ מקסיקו" ל"מפרץ אמריקה", כך שהנושא הזה – של גאווה לאומית המתורגמת לשמות של מפרצים על הגלובוס – אינה זרה למקבלי ההחלטות בוושינגטון.

אבל מתברר שגם האיראנים מוטרדים מכך מאוד. "מבחינת איראן והאיראנים, המפרץ הפרסי הוא סמל לציוויליזציה הפרסית רבת השנים", כותב בר-שלום ומצטט את עלי ראזא נאדר, חוקר איראן במכון "ראנד", שהסביר כי "עבור האיראנים, ניסיון לשנות את השם של המפרץ הוא ניסיון לשנות את ההיסטוריה של איראן. לכן התגובות שלהם בעניין הזה מאוד רגשניות".

קל להתנשא מרחוק על מערך רגשות כזה, עד שנזכרים עד כמה הייתה האומה שלנו עסוקה בשינוי שמה של ירושלים ל"איליה קפיטולינה" ואז ל"אל קודס". מתברר שלא רק ההיסטוריה שלנו מתקדמת בעזרת השם.

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, בדרכו לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 5 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אורי אלמקייס, שהופעל כקטין על ידי אלוף רומן גופמן במבצע השפעה ברשתות החברתיות, הגיש אתמול עתירה לבג"ץ נגד מינויו של גופמן לראש המוסד.

אלמקייס טוען בעתירתו כי גופמן "לוקה בשיפוטו בכל הנוגע לעניינים שבטוהר המידות", כפי שגם קבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, בחוות דעתו שלא התקבלה בוועדת המינויים.

על פי העתירה, שניים מתוך שלושת חברי הוועדה שאישרו את מינויו של גופמן כלל לא נחשפו לחומרים המסווגים הכרוכים במינוי ולכן "מצב דברים זה בו דנה הוועדה במינוי האיש שינהיג ויוביל את המוסד בחמש השנים הבאות, כאשר למחצית מחבריה חסר הסיווג הבטחוני הנדרש לצורך קבלת החלטה, הינו בלתי מתקבל על הדעת".

בעלי עסקים קטנים מפגינים מחוץ למשרד האוצר בירושלים, 23 בדצמבר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ועדת הכספים של הכנסת צפויה לדון היום בפעם הראשונה במתווה הפיצויים לעצמאים ולבעלי עסקים שנפגעו כלכלית מהמלחמה עם איראן – מתווה שגובש על ידי משרד האוצר.

רכיב החל"ת כבר עבר הליכי חקיקה בוועדת הרווחה והעבודה של הכנסת אבל רכיב הפיצויים, שאמור להיות זהה למתווה הקודם שהופעל ב"עם כלביא" וב"חרבות ברזל", יעלה לדיון רק היום.

מטבע הדברים, הנושא הזה מסעיר הבוקר רבים, שנפגעו קשות מהמלחמה ומתקשים כעת לשרוד כלכלית.

הרשת והעיתונים הכלכליים מלאים היום בעדויות כאלה. אצטט כאן את עדותו של אלון פאשה מוטקין, איש במה שכל הפרויקטים שתוכננו לו לתקופת המלחמה בוטלו, ושכמו רבים בתעשיית הבידור התבשר השבוע שגם מופעי יום העצמאות שתוכננו לו יבוטלו השנה.

"היי מדינת ישראל", הוא כתב בפתח הפוסט שפרסם הבוקר ושכבר זוכה לתפוצה רחבה ברשת, "יש לי הודעה חגיגית בשפה בינלאומית: אני אלון פאשה מוטקין ונשבר לי הזין".

הוא מתאר את החיים שלו ושל עשרות אלפי אנשים המתפרנסים מתעשיית המופעים והתרבות שלא הכניסו שקל בחודש וחצי האחרונים ושאיבדו כעת גם את יום הפרנסה המשמעותי ביותר בלוח השנה שלהם.

"אצלי זה שלושה פרויקטים שסך הכול היו אמורים לפצות על מופעי פורים שבוטלו שהיו אמורים לפצות על דצמבר-ינואר חלשים באופן חריג, שהיו אמורים לפצות על 'עם כלביא' שהפסדתי 20 אלף שקל וכך הלאה עד הקורונה".

"יודעים מה הכי נמאס?" הוא מסכם את הפוסט הכואב והכועס, "הכי נמאס לי להרגיש עודף של המציאות הישראלית. אחד שלא חייבים אותו".

השחקנית חנה לסלאו, נובמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

השחקנית והקומיקאית חנה לסלאו שנבחרה על ידי שרת התחבורה מירי רגב להדליק משואה ביום העצמאות הודיעה כי היא מוותרת על הכבוד.

"אינני יכולה להדליק את המשואה", הודיעה לסלאו למרכז ההסברה האחראי על הטקס, "טכנית לא מתאפשר לי מאחר שאני מחויבת לתפקידי במחזמר 'מצחיקונת' ונפשית הורים שכולים כותבים לי וזה קשה לי מאוד".

רגב כתבה על לסלאו עם בחירתה כי היא "מהקולות האהובים והייחודיים בתרבות הישראלית". מעניין יהיה לראות אם לאחר הודעתה של לסלאו היא תהיה אהובה פחות וגם הייחודיות שלה תוטל לפתע בספק.

במקביל עדיין לא ברור בכלל באיזו מתכונת יתקיים הטקס השנתי המסורתי. ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים אתמול דיון בשאלה האם ניתן במצב הביטחוני הנוכחי לקיים טקסים עם קהל בשידור חי.

"כרגע מה שצריך לעשות זה להיערך בכל הטקסים גם למוקלט וגם לשידור חי עם קהל", הנחה נתניהו, "צריכים להיות מוכנים לשתי האפשרויות".

בנימין נתניהו, מאי 2008