תיארת ברגישות מכאיבה את הסיפור הקשה של נורית יערי. אני לא יודעת על מי לבכות קודם, על נורית שנעדרה מתחת לאפינו 9 ימים – שזה ממש אבל ממש מוזר – או על התגובות כאן על "חיילים קדושים" ותמימים ושנאה מעוררת פלצות לפצ"רית שמעידות שטיפת נוח וסטיה משמעותית מערכי יסוד ומאינסטינקטים של אנושיות טבעית.
לצערי הרב את צודקת בכל מילה! ושאפו על המאמר האמיץ והנוקב! יותר מזה ישנו אחד שקוראים לו רן כרמי שהוסיף לעצמו את ה"תואר" בוזגלו והוא מטיף לפגיעה פיזית במפגינים ועוד. הוא נחשב פסיכופט בעיני המשטרה שמכירה אותו היטב ויודעת שיש לו עשרות אלפי עוקבים, ועד הום לא נראה שממש עושים משהו כדי לעצור אותו (לפחות לא פורסם דבר והוא ממשיך בשלו).
נניח שזו "רוח המפקד". אותנו לימדו שיש אחריות לכל חייל. יש דבר כזה פקודה לא חוקית. יש דבר כזה שיקול דעת וסירוב פקודה, לא כל שכן"רוח".
לכן, השוטרים אשמים, לגמרי אשמים.
מי שחונק, מכה, מטיל על הרצפה, דוחף עם גדרות, חופן שדיים או אשכים, תולש, גורר, משסה סוסים… חייב לתת את הדין על כך, ובוודאי שאין להחזירו לזירת הפשע.
רוצה לומר: יש סכנה בהנחה שהשוטרים לא אשמים ולתלות זאת ברוח המפקד.
הטרגדיה היא שחוסן לישראל (שקוראים לעצמם כחול לבן) חברו למושחת הזה ובעצם החבירה הם שותפים לחורבן! לא נותר לנו אלא לחכות שיקום מיץ אחד מתוך הליכוד ויעשה מרד נגד הקיסר המופרע. בלי זה אנחנו בנתיב התנגשות לאסון שאיננו יודעים לצפות את מימדיו. #קולינגנב
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
