האנשים של בנימין נתניהו אומרים שהוא פוחד מבג"ץ. כאן מתחיל ונגמר כל הסיפור. נתניהו יודע שבג"ץ יפסול את הכשירות שלו להקים ממשלה, ולכן הוא צריך את ההתחייבות של אנשי כחול-לבן ללכת לבחירות, או להעביר את פסקת התגברות. הם לא מוכנים לשום דבר, אומרים אנשי נתניהו, לכן אי אפשר לחתום איתם.

"אולי הם בעצם עשו לנו תרגיל?", אומר מקורב לנתניהו, בהפוך על הפוך. "אולי בכלל גנץ מתואם עם לפיד? הם מחכים שבג"ץ יפיל את נתניהו, גנץ יהפוך לראש הממשלה ולפיד ייכנס אז אתו פנימה. למה הם מתנגדים שנלך לבחירות אם בג"ץ יפסול? אנחנו מוכנים להתמודד עם החוקים שגנץ מאיים להביא לכנסת, מאשר שבג"ץ יעיף את נתניהו".

"אולי הם בעצם עשו לנו תרגיל? אולי בכלל גנץ מתואם עם לפיד? הם מחכים שבג"ץ יפיל את נתניהו, גנץ יהפוך לראש הממשלה ולפיד ייכנס אז אתו פנימה. למה הם מתנגדים שנלך לבחירות אם בג"ץ יפסול?"

בכחול-לבן אומרים כמובן שההסכם סגור – כולל הסוגיה של בג"ץ והבחירות שיוקדמו – אבל נתניהו ממציא בכל פעם תירוצים חדשים (ריבונות, הוועדה לבחירת שופטים, קשיי רוטציה וכו') כדי לגרור את המדינה לבחירות רביעיות. "אנחנו מנסים להקים ממשלה אלטרנטיבית, אבל כנראה שלא נצליח ונלך לבחירות", אומר לי מקורב לגנץ אחרי חצות.

כך או כך, דבר אחד ברור: כתב האישום נגד נתניהו הוא הסיבה והמסובב לכל כאב הראש הזה. קורונה, הרס כלכלי, מיליון מובטלים, הפגנות שולמנים ודגלים שחורים, הכול טוב ונורא – אבל המשפט של נתניהו הוא הפיל שמסתובב בחדר הלאומי מאז שהוא החליט להקדים את הבחירות כבר בדצמבר 2018. שוב ושוב ושוב הלכנו ונלך לבחירות – עד שנתניהו ישיג את פסקת ההתגברות ואת החוק הצרפתי.

תמיד אפשר לשאול מדוע הצדדים לא חתמו בראשי תיבות ב-26 במרץ, ומשכו את הסיפור עד עכשיו. מה נתניהו מכר לבני גנץ וגבי אשכנזי שישבו אצלו לילה שלם, ובצהריים תקעו סכין בגבו של יאיר לפיד ופירקו את כחול-לבן? מה סיפר נתניהו לגנץ במשך שש שעות בערב החג? ואיך גנץ המסכן היה מוכן להעביר את החוקים של נתניהו ועכשיו הוא מאיים בחוקים נגד נתניהו?

מה נתניהו מכר לבני גנץ וגבי אשכנזי שישבו אצלו לילה שלם, ובצהריים תקעו סכין בגבו של יאיר לפיד ופירקו את כחול-לבן? מה סיפר נתניהו לגנץ במשך שש שעות בערב החג?

בעיניו של נתניהו, כל היתקלות מול שופטי בית המשפט העליון פירושה הפסד צורב. זה משחק מכור. לשיטתו, הוא יודע שבית המשפט יפסול/ירשיע/ישלח אותו לכלא. בסוציולוגיה קוראים לזה "משתנה בלתי תלוי". לכן נתניהו כל כך מהסס לחתום על הסכם שיקדם אותו למפגש האבוד מול בג"ץ.

אם הוא יחתום בכל זאת, זה יקרה רק אם הוא יבין שהבחירות הקרובות, בתנאים של משבר הקורונה ומחאת ההמונים, יפילו אותו לקרשים. בסיעור המוחות שנתניהו עושה עם עצמו, עומדים זה מול זה איום הבג"ץ ואיום הקורונה. לעת עתה בג"ץ מוביל, וישראל עלולה ללכת לבחירות באוגוסט הקרוב.

בינתיים נתניהו לא זונח לרגע אחד את הקמפיין שלו. אתמול נזכרתי בעמרי שרון ואורי שני, שסיפרו כי אריאל שרון היה מגיע לסניפי הליכוד במכונית משוריינת גדולה והפעילים היו מביטים בה בתדהמה, כמו האינדיאנים שזורקים להם חרוזים.

היום נתניהו זורק חרוזים לעם מדי יום, ורותם לטובת הבחירות הקרובות, אם יתקיימו, את ההצלחה שלו במשבר הקורונה ואת מעמדו הבינלאומי. פעם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר לו שצריך להקים ממשלת חירום (אז איפה היא?); פעם הקנצלר האוסטרי בא ללמוד מאיתנו; פעם זו כתבה מחמיאה בפורבס  (שמתבררת כפייק).

גם גנץ נערך, ומטיל את האשמה לבחירות השערורייתיות על נתניהו. "מיליוני ישראלים לא יסלחו למי שיגרור אותנו לבחירות רביעיות", הוא צייץ אתמול. רק שאם נלך לבחירות, גנץ לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו. אילו נהג אחרת, ייתכן והיינו היום במצב שונה לחלוטין.