מסתמן כי בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית תבוטל או תצומצם העלייה לרגל (מצוות החג' – אחד מחמשת יסודות האסלאם) לאתרים הקדושים לאסלאם בערב הסעודית, המתוכננת להתחיל בסוף חודש יולי. זאת, לנוכח המצב האפידמיולוגי בממלכה בשל התפרצות וירוס הקורונה ובהתאם להלכה האסלאמית המצווה בשמירה על חיי המאמינים.

מסתמן כי לראשונה בהיסטוריה המודרנית תבוטל או תצומצם מצוות החג', העלייה לרגל לאתרים הקדושים לאסלאם בערב הסעודית. זאת, לנוכח המצב האפידמיולוגי וההלכה האסלאמית המצווה בשמירת חיי המאמינים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

שר ההקדשים הסעודי הודיע זמן מה מראש למאמינים המוסלמים ברחבי העולם לשנות את תכניותיהם ולהמתין עם סידורי הנסיעה הדרושים עד שהעניינים יתבהרו. החג' בוטל לאחרונה בשנת 1798 (עקב אי ביטחון נתיבי העלייה לרגל בעקבות מסעות נפוליאון) ומאז, גם במהלך במגפת השפעת הספרדית בשנים 1918-1919, לא בוטלה העלייה לרגל.

כל מוסלמי חייב לעלות למכה לפחות פעם בחייו, אם יש בידו המשאבים הנדרשים והוא בריא. קרוב לשניים וחצי מיליון מאמינים מוסלמים מכל העולם היו צפויים להגיע לממלכה לשהייה של שבוע במכה ומדינה הנתונות כעת תחת סגר. האופי של העלייה לרגל למכה ומדינה עושה אותה רגישה במיוחד למגפות. זאת, בשל הצפיפות הרבה בה נמצאים המאמינים באתרים הקדושים עצמם או באוטובוסים וברכבות המעבירות אותן מאתר לאתר. זאת ועוד, רבים מהעולים לרגל המגיעים לערב הסעודית בכל שנה (על-פי המכסות המותרות) הם מבוגרים – הרגישים יותר לפגיעת ווירוס הקורונה – חלקם חיכו לקיים את המצווה כל חייהם.

מה המשמעויות של ביטול או צמצום החג' השנה?

ראשית, ביטול העלייה לרגל משמעותה איבוד הכנסות משמעותי לממלכה. זהו מקור ההכנסה העיקרי – שאינו מנפט וגז – עבור הממלכה, והעולים לרגל מוציאים סכומים נכבדים על לינה, תחבורה, רכישת מתנות, מזון וטלפוניה. הערכות צנועות מדברות על אובדן הכנסות שיכולות להסתכם בכ-10 מיליארד דולר מביטול החג'. אם מוסיפים לכך את ביטול העמרה (העלייה לרגל המותרת לכל אורך השנה ושגם היא נעצרה) מדובר על אובדן של כ-5 מיליארד דולר נוספים.

בעקבות אובדן הכנסות צפויות אלו, יחד עם השלכות הירידה התלולה במחירי הנפט בחודשים האחרונים, והפגיעה הכלכלית של מגפת הקורונה, ההערכות הן להעמקה משמעותית בגירעון התקציבי של ערב הסעודית העומד כעת על 50 מיליארד דולר.

בהסתכלות לטווח הארוך, ביטול החג' והמשך הקפאת העמרה יקשה עוד על יכולת העמידה ביעדים כפי שהוגדרה ב"חזון 2030". אחד מיעדי "חזון 2030", הוא להגיע בתום העשור הנוכחי ליכולת אירוח 30 מיליון עולים לרגל לעֹמרה בכל שנה (פי 5 לעומת 2016 עת השקת החזון) וכ-5 מיליון עולים לרגל בתקופת החג' (יותר מפי 2 לעומת 2016). בכך, אמורה הממלכה להגדיל משמעותית את הכנסותיה מתיירות דתית במאמציה לצמצם את תלותה בכלכלת הנפט.

שנית, הדת היא מקור לגיטימציה עיקרי לשלטון הסעודי, והממלכה נהנית ממעמד מיוחד בעולם המוסלמי כ"שומרת המקומות הקדושים לאסלאם" תואר שלקחו לעצמם המלכים הסעודים. 1.8 מיליארד מתפללים כל יום לכיוון הממלכה – זוהי עוצמה אדירה שעומדת לרשות הממלכה בימים כתיקונם.

הדת היא מקור לגיטימציה עיקרי לשלטון הסעודי, והממלכה נהנית ממעמד מיוחד כ"שומרת המקומות הקדושים לאסלאם". 1.8 מיליארד מתפללים כל יום לכיוון הממלכה – עוצמה אדירה שעומדת לרשות הממלכה

בשנים עברו, הממלכה איימה להשתמש בנשק החג' אל מול מדינות "סוררות" ומשטרים יריבים (איראן, סוריה, עיראק של סדאם חוסיין, קטאר, תימן) ואף מימשה איומיה כלפי איראן בעבר כשאסרה על הגעת עולים איראנים לממלכה. כמו כן, היא החמירה בתנאים ובהגבלות על עולים לרגל ממדינות שלא הלכו בקו "הנכון" לפי התפיסה הסעודית, במיוחד בתקופת יורש העצר מוחמד בן-סלמאן.

מבחינה זו, ביטול החג' והמשך הקפאת העמרה לשנה הנוכחית, יש בו פגיעה בסטאטוס ובעוצמתה של ערב הסעודית בעולם הערבי והאסלאמי, ובשאיפתה למעמד המנהיגה הבלעדית של האומה האסלאמית בעולם, שספג פגיעה בשנים האחרונות בעיקר נוכח מעורבותה הצבאית בתימן, שבעקבותיה יצאו פסקי הלכה בעולם הערבי שקראו להחרמת החג' בטענה שכספי העולים המוסלמים לרגל משמשים במלחמה במוסלמים אחרים.

בסוף השבוע האחרון, הוכרז על הקלות בסגר שהוטל על הממלכה, אך העיר מַכַּה -בה מתקיימים טקסי החג'- תמשיך להיות תחת עוצר מלא לאורך כל שעות היממה. סביר לשער כי מדובר בצעד מניעתי שנועד לשמור על העיר והמקומות הקדושים בה נקיים מהמגפה, על מנת לאפשר את קיום החג' גם במתכונת מצומצמת שעדיין תאפשר את קיום מצוות החג' בלי שהעולים לרגל ישהו זמן ארוך במכה.

עד כה, נהוג היה שהעולים לרגל שוהים במדינה שלושה שבועות בתקופת החג', בעוד שטקסי החג' עצמם מתפרסים על פני חמישה ימים. בין שתי החלופות, האחת של ביטול החג' לשנייה של צמצום התקופה בה ישהו העולים לרגל במדינה (ואולי אף צמצום מספר העולים לרגל, לפי מדינות מוצא ו/או קבוצות גיל), זו השנייה היא העדיפה מבחינת ערב הסעודית, שכן היא מצמצמת את ההשלכות השליליות של המגפה, במיוחד ההשלכות הכלכליות.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

ח'דר סואעד הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, עוסק בחקר פוליטיקה עכשווית של העולם הערבי וכן החברה הערבית בישראל.