שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י מזהיר כי מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן מחייב את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להטיל רסן על ישראל, ולמנוע ממנה לאיים צבאית על טהרן. הדברים מגיעים בתגובה להתבטאויותיו של שר הביטחון ישראל כ"ץ.

"תנאי מזכר ההבנות של אסלאמאבאד ברורים לחלוטין וגלויים לעין כול", כתב עראקצ'י בפוסט ברשת הטוויטר. לדבריו, "נשיא ארצות הברית התחייב לרסן את חיות המחמד שלו בתל אביב. אם הם יתעלמו מהאדון שלהם, איראן תלמד אותם לקח". עראקצ'י הוסיף והזהיר כי "כל איום נגד העם וההנהגה שלנו ייענה בתגובה מיידית ועוצמתית".

ההצהרה האיראנית מגיעה בעקבות דברים שאמר כ"ץ בתדרוך לכתבים צבאיים ביום שני. שר הביטחון הזהיר כי המנהיג העליון של איראן שנבחר בזמן המלחמה, מוג'תבא חמינאי, מוגדר "מסומן למוות".

עוד ציין כ"ץ כי בעוד שטהרן מנסה "לסחוט ויתורים" בשיחותיה עם וושינגטון, ישראל "לא תאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני", והוסיף כי "אם הסכם ישיג זאת, מה טוב".

מזכר ההבנות קובע כי ארצות הברית, איראן ו"בנות בריתן" יפסיקו את פעולות האיבה "בכל החזיתות". למרות זאת, גורמים רשמיים בישראל הדגישו כי ירושלים אינה חתומה על ההסכם – והתחייבו להמשיך למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.

המסר הישראלי התקיף נאמר על אף שוושינגטון שבה ומדגישה את חתירתה ל"הפסקת אש אזורית", ואת העדפתה לפתרון דיפלומטי לסכסוך.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ראש מפלגת יחד, אומר בכנס הרצליה כי "אחרי אלף ימי מלחמה, צריך לומר את האמת: חמאס מתחמש מחדש בדרום, חזבאללה מתחזק – תוקף את חיילינו ומאיים על אזרחינו 0 וראש התמנון, המשטר בטהרן, עדיין עומד על רגליו".

הוא מבטיח כי תחת הנהגתו, לאחר הבחירות הבאות, "היעד האסטרטגי של מדינת ישראל יהיה הפלת המשטר האיראני – לפני שאיראן תשיג נשק גרעיני".

"כדי להשיג זאת, פצצות אינן מספיקות", הוא אומר. "ניזום מערכה מקיפה שתעמיק את חולשות הכלכלה האיראנית. נפתח מערכות סייבר שישבשו את יכולתו של המשטר לדכא את אזרחיו – שרובם אנשים טובים, אוהבי חופש. נחזק את קבוצות המיעוט הגדולות בתוך איראן שנרמסות על ידי השלטון. נחשוף את השחיתות של משטר האייתוללות".

בנט שיתף ברשת X דף עליו שרטט איך להפיל את המשטר באיראן. 

תסתכלו על הדף הזה, כתבתי אותו במהלך דיון ביטחוני על איראן בינואר 2022 בהיותי ראש ממשלה.

חקרתי לעומק ולמדתי שיש שורה של פעולות רכות שאפשר לעשות כדי להעצים את החולשות של המשטר.

בדף שכתבתי מפורטים עשרות צירי פעולה להפלת המשטר האיראני באמצעים לא ישירים: צבאיים, טכנולוגיים,… pic.twitter.com/w8b1wfO5QR

— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) July 1, 2026

איראן תגיב באופן מיידי ועוצמתי לכל איום נגד תושביה או הנהגתה, כך אמר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י.

The terms of the Islamabad MoU are crystal clear and public for all to see.

POTUS has committed the U.S. to muzzling its pets in Tel Aviv. If they ignore their master, Iran will school them.

Any threat against our People and Leadership will receive Immediate Powerful Response. pic.twitter.com/VrKa259gYd

— Seyed Abbas Araghchi (@araghchi) July 1, 2026

עראקצ'י ציין בפוסט ברשת החברתית X כי "נשיא ארצות הברית התחייב לרסן את חיות המחמד שלו בתל אביב". לדבריו, "אם הם יתעלמו מהאדון שלהם, איראן תלמד אותם לקח".

עראקצ'י משתף קטע מכתבה על שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ בה הוא אומר שמוג'תבא חמינאי הוא "בן מוות". ושהאיראנים הם סוחרים טובים ומנסים לסחוט ויתורים במו"מ. לא ניתן לאיראן לייצר נשק גרעיני. יעשו בהסכם – מה טוב". 

במקביל, ארצות הברית ואיראן קיימו ביום רביעי שיחות בדרג מקצועי בדוחה. גורם המעורה בפרטים וגורם רשמי באיראן מסרו כי המדינות מנסות להגיע להסכמות על תנועת ספינות במצר הורמוז, וכן להבטיח הפסקת אש קבועה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בטקס האזכרה הממלכתי לחללי מלחמת לבנון השנייה בהר הרצל כי ישראל תישאר ברצועת המגן בדרום לבנון ככל שיידרש, וכי הוא מקווה להגיע בעתיד להסכם שלום בין המדינות.

על פי דבריו של נתניהו, אזור החיץ שנוצר לאורך גבול הצפון נועד למנוע מצבא טרור להשיק לגבול ישראל ולחדור לשטחה. הוא הדגיש כי המטרה היא להחזיר את הביטחון והשגשוג לתושבי הצפון, וציין כי מרחבי האבטחה הועתקו לתוך שטח האויב, כך ש"עוטף לבנון" נמצא כיום בתוך שטח לבנון.

ראש הממשלה התייחס להישגי המלחמה הנוכחית, שאותה כינה "מלחמת התקומה", וציין כי מתחילתה חוסלו למעלה מ-9,000 מחבלים. לדבריו, כ-3,500 מהם חוסלו מאז מבצע "שאגת הארי".

בנוסף אמר נתניהו כי כוחות צה"ל השמידו את הרוב המכריע מתוך 150 אלף הטילים והרקטות של חזבאללה, הרסו כפרי טרור סמוכים לגבול וכבשו את מבצר הבופור.

בהתייחסו לזירה המדינית, אמר נתניהו כי נציגי ישראל קיימו משא ומתן ישיר עם נציגי ממשלת לבנון, בתיווך אמריקאי, לראשונה מזה עשרות שנים. הוא הגדיר את הסכם ההבנות האחרון כפריצת דרך היסטורית המנתקת את זירת לבנון מאיראן, ומכירה בזכותה של ישראל להחזיק במרחב החיץ עד להסרת האיום מצד חזבאללה.

נתניהו סיפר כי סייר אתמול עם שר הביטחון בדרום לבנון, בנקודה שבה נשא חסן נסראללה את נאום "קורי העכביש" לאחר נסיגת צה"ל בשנת 2000. בהתייחסו לחיסולו של מזכ"ל חזבאללה ולפגיעה בצמרת הארגון, ציין ראש הממשלה כי מי שדיבר על קורי עכביש התפורר בעצמו. הוא הוסיף כי פעולות אלו מוכיחות שישראל אינה בת ערובה של משטר הרשע בטהרן.

בסיום דבריו הקדיש נתניהו מילים למשפחות השכולות, שיתף בזיכרונות משירותו הצבאי בלבנון, והזכיר את סיפורי הגבורה של נופלי מלחמת לבנון השנייה. הוא הדגיש כי מסירותם של הנופלים בעבר סללה את הדרך להישגים במערכה הנוכחית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי למלחמת לבנון השנייה. 1 ביולי 2026 (צילום: מעיין טואף/ לע"מ)

הצעת חוק יסוד המכריזה על לימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל, שנתפסת במידה רבה כחלק ממאמץ המפלגות החרדיות לשמר פטורים נרחבים משירות צבאי לתלמידי ישיבות, הוסרה ברגע האחרון מסדר יומה של הכנסת היום, לאחר שתוכננה לעלות לקריאה ראשונה במליאה.

לא נמסר הסבר להסרת הצעת החוק מסדר היום, אך המהלך בא על רקע התנגדות פנימית משמעותית בקואליציה, כולל מצד חברי כנסת בליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הדבר מעלה את האפשרות שלקואליציה אין את הקולות הדרושים לקידום ההצעה.

הצעת החוק, שתצטרך לעבור עוד שתי הצבעות בכנסת לפני שתהפוך לחוק, קודמה השבוע במהירות בוועדת הכנסת בשלושה דיוני מרתון, חרף התנגדות חריפה מצד גורמי הייעוץ המשפטי, שטענו כי גם מהות החקיקה וגם הליך החקיקה פגומים באופן עמוק. הקואליציה ביקשה להעביר את ההצעה כחוק לפני שהכנסת צפויה להתפזר ולצאת לפגרת בחירות ב־17 ביולי.

היועצים המשפטיים של הכנסת ולשכת היועצת המשפטית לממשלה טענו כי החקיקה מעלה שאלות חוקתיות מהותיות שנותרו ללא מענה, ובהן מטרתה והשלכותיה המשפטיות, והזהירו כי אין לקדמה לפני שהסוגיות האלה יטופלו.

הם גם מתחו ביקורת על ההחלטה להכין חוק יסוד בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שבה חקיקה כזו נדונה בדרך כלל, ואמרו כי ההליך המואץ אינו ראוי. בהיעדר חוקה, חוקי היסוד בישראל הם בעלי המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.

ההצעה עוררה התנגדות חריפה, כשמבקריה טוענים כי מדובר בניסיון שקוף לעקוף את פסיקות בג"ץ המחייבות את גיוסם של תלמידי הישיבות החרדים, באמצעות עיגון חוקתי של לימוד התורה כדי להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין.

ח"כ משה גפני מחוץ ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 3 ביוני 2026. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)