שבוע בדיוק לפני הבחירות האחרונות נשאל בני גנץ מה ישיב לבנימין נתניהו, אם זה יציע להקים ממשלת אחדות שהוא, גנץ, עומד בראשה. גנץ השיב בשלילה גורפת, למרות ההצעה האטרקטיבית: "אני עם נאשם בשלושה כתבי אישום, שוחד מרמה והפרת אמונים, עם תאריך תחילת משפט, גמרתי לעשות עסקאות פוליטיות".

יומיים לאחר מכן פנה לנתניהו ואמר: "אתה לא ראוי להיות ראש ממשלה ליום אחד נוסף, לא אשב איתך… מה שאתה עושה זה פשע שנאה נגד הדמוקרטיה והחברה הישראלית… טיפחת סביבך תרבות של פשע ושל עדי מדינה ובשביל מה? כדי שהבן-דוד שלך ירוויח מיליונים בעסקת המניות ועסקת הצוללות".

בהמשך אמר על חבריו של נתניהו לליכוד: "אתה מאלץ אותם להתנהג כבובות, בצבא הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים".

רק חודשיים חלפו וגנץ מתנהל כמי שהצטרף לתיאטרון הבובות. תשובת כחול-לבן, העבודה וסיעת דרך ארץ לעתירות נגד ההסכם הקואליציוני עם הליכוד ונגד הטלת המנדט על נתניהו, רצופה התפתלויות, אי-דיוקים ודברי סנגוריה על נתניהו. כל זאת על רקע המשבר הפוליטי, הבריאותי והכלכלי, המחייב, לדעת כחול-לבן, "הכרעות קשות ופשרות רבות", בשם "החובה להביא מרפא לחברה הישראלית" המקוטבת.

תשובת כחול-לבן לעתירות נגד ההסכם ונגד הטלת המנדט על נתניהו, רצופה התפתלויות, אי-דיוקים ודברי סנגוריה על נתניהו. כל זאת על רקע המשבר הפוליטי, הבריאותי והכלכלי, המחייב, לדעת כחול-לבן, "הכרעות קשות"

את תשובת כחול-לבן ושותפותיה ניסחו עורכי הדין ערן מרינברג ושמעון בראון. השניים טוענים בה כי לאור זאת שהחוק קובע שנאשם יכול לכהן כראש הממשלה, ובהתחשב בכך שהמנדט מוטל על "אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך", המבחן הרלוונטי הוא תנאי הכשירות של חברי הכנסת. ומכיוון שנאשמים, כולל בעבירות חמורות, יכולים להיבחר לכנסת, כל אחד מהם, כולל נתניהו, כשיר להרכיב ממשלה.

כחול-לבן אף מרחיקה לכת וטוענת כי בסיטואציה הנוכחית, שבוע לפני תום 21 הימים שבהם ניתן להמליץ על מועמד להרכבת ממשלה קודם לפיזור הכנסת, אין לנשיא המדינה סמכות לקבוע כי נאשם אינו יכול לקבל מנדט. זאת משום שחוק יסוד הממשלה קובע כי אם הוגשה לנשיא המלצת 61 חברי כנסת לפחות על מועמד לקבלת המנדט, "יטיל הנשיא בתוך יומיים" את הרכבת הממשלה על המומלץ, ללא סייגים.

כחול-לבן אף מרחיקה לכת וטוענת כי שבוע לפני תום 21 הימים שבהם ניתן להמליץ על מועמד להרכבת ממשלה קודם לפיזור הכנסת, אין לנשיא המדינה סמכות לקבוע כי נאשם אינו יכול לקבל מנדט

חיזוק לכך מביאה כחול-לבן מפסיקת השופט עופר גרוסקופף באפריל אשתקד, עת דן בעתירות נגד הטלת המנדט על נתניהו. גרוסקופף פסק אז כי שיקול הדעת של נשיא המדינה נוגע בעיקר לבחינת השאלה מיהו בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח בהרכבת ממשלה. לכן, מסיקים בכחול-לבן, החלטת הנשיא אינה כוללת שיקול דעת בשאלת הכשירות של חבר הכנסת בעל הסיכויים הגבוהים ביותר.

בתשובת כחול-לבן נכתב עוד כי אין חולק שמדובר בסוגיה חשובה, "הנוגעת לליבת ערכי היסוד שעליהם מושתתת שיטת המשפט הנהוגה בישראל", כדברי הנשיאה אסתר חיות בינואר השנה, ולכן "מן הראוי" שהכנסת תקבע את תנאי הכשירות לקבלת המנדט. אלא שבכחול-לבן מעריכים "ביושר" כי הנסיבות הפוליטיות לא מאפשרות "לממש הסדר חקיקתי בעת הזאת".

זוהי טענה בעייתית לאור זאת שהיא קרוב לוודאי שקרית, אך בכך ממלכדת כחול-לבן את בית המשפט, שאינו יכול לפסוק על בסיס ניתוחים פוליטיים. בהמשך טוענת עוד כחול-לבן, כי בהתערבות אפשרית של בית המשפט בסוגיה "טמונה לכאורה אפשרות לסיכול בחירתו הדמוקרטית של הריבון – העם באמצעות נציגיו בכנסת".

אין בתשובה התייחסות להתחייבויות המרובות של כחול-לבן ושותפתה הזוטרה מפלגת העבודה, שלא לשתף פעולה עם נתניהו בכל מחיר – התחייבויות שעל בסיסן זכה גוש "רק לא ביבי" ב-62 מנדטים.

בהמשך שולחת כחול-לבן האשמה מרומזת לשופטי בג"ץ, שסירבו עד כה לפסוק בעתירות נגד הטלת המנדט על נתניהו, מה שיצר "אי-ודאות וערפל משפטי, אשר לאורם התקיימו הבחירות לכנסת ה-23 ביחס לכשירותו של ראש הממשלה".

כחול-לבן שולחת האשמה מרומזת לשופטי בג"ץ, שסירבו עד כה לפסוק בעתירות נגד הטלת המנדט על נתניהו, מה שיצר "אי-ודאות וערפל משפטי, אשר לאורם התקיימו הבחירות לכנסת ה-23 ביחס לכשירותו של נתניהו"

כמס שפתיים לאינספור ההתחייבויות של כחול-לבן לשמור על שלטון החוק ועל מעמד בג"ץ – לפני ואחרי החבירה לנתניהו – כתבו עורכי הדין מרינברג ובראון בשמה, כי אף שראוי ששאלת הטלת המנדט על נאשם בפלילים תטופל באמצעות חקיקה בכנסת, "אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להכריע בשאלה זו".

אם כך יקרה, טוענת כחול-לבן, חובה על בית המשפט לאזן את השיקולים נגד הטלת המנדט על נתניהו ביחס ל"צבר הנסיבות המאוד מיוחדות אליהן נקלעה מדינת ישראל". על הנסיבות להטות את הכף לטובת נתניהו, קובעת כחול-לבן, אך מדגישה כי הדבר נכון "בעת הזאת" בלבד.

האשרור של כחול-לבן לסמכות בית המשפט לפסוק בשאלת הטלת המנדט על נתניהו, כמו גם בסוגיות העולות מההסכם הקואליציוני והחקיקה הנדרשת ליישומו, עדיף מגישת מפלגות הימין, הטוענות כי מלכתחילה אין לבית המשפט סמכות לפסוק בעניינים אלה. כבר בסעיף הראשון לתגובת נתניהו לעתירות נכתב באותיות מודגשות: "בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם – זה העם".

אלא שהגיבוי הזה הוא כאמור מס שפתיים, משום שכחול-לבן קלעה את בג"ץ לשדה מוקשים סבוך במיוחד, העלול לחולל גל נוסף וחריף במיוחד של מסע הסתה ודה-לגיטימציה נגד השופטים. אם אכן הייתה מחויבת לשמירה על מעמד בג"ץ, היתה נמנעת מלכתחילה מחתימה על הסכם שהיה ידוע בוודאות שיעמיד את השופטים בפני מציאות כמעט בלתי אפשרית.

אם אכן הייתה כחול-לבן מחויבת לשמירה על מעמד בג"ץ, היתה נמנעת מלכתחילה מחתימה על הסכם שהיה ידוע בוודאות שיעמיד את השופטים בפני מציאות כמעט בלתי אפשרית

תשובת כחול-לבן לעתירות כוללת התייחסות לנקודה הזאת, אגב הטענות נגד הסעיף הקובע כי אם תהיה מניעה למינוי נתניהו לראש הממשלה, תפוזר הכנסת ויתקיימו בחירות. "טענת העותרים כי עסקינן בניסיון להלך אימים על בית המשפט בבואו לבחון את העתירות – לא מיני ולא מקצתי", כתבו עורכי הדין.

הקשיים הרבים בהסכם הקואליציוני, המחולל מהפכה חוקתית לצרכים פוליטיים נקודתיים, מעוררים תמיהה בנוגע לאסטרטגיה של כחול-לבן. אם גנץ ושותפיו באמת מאמינים שבית המשפט לא יירתע מפסיקה עניינית, הם אמורים להבין את החשיפה הגבוהה לפסיקה שלא תאפשר ליישם את ההסכם הקואליציוני.

פסיקה כזאת תוביל לבחירות רביעיות ברציפות, למרות שמניעתן היא ההצדקה העיקרית שנותנת כחול-לבן לחבירה לנתניהו. ניהול סיכונים מחושב היה עשוי להוביל דווקא לדרך שמציעה סיעת יש עתיד-תל"ם: הקפאת מצב לחצי שנה בהוראת שעה, והעברת חקיקה שתפחית דרמטית את המוטיבציה של נתניהו ללכת לבחירות.

ניהול סיכונים מחושב היה עשוי להוביל דווקא לדרך שמציעה יש עתיד: הקפאת מצב לחצי שנה והעברת חקיקה שתפחית דרמטית את המוטיבציה של נתניהו ללכת לבחירות

ההגנה של כחול-לבן על חקיקת הרוטציה ("ממשלת חילופים") מסורבלת וסובלת מסתירות פנימיות. כהוכחה לצורך בחקיקה מתארים פרקליטי המפלגה את ממשלות האחדות שהוקמו בשנות השמונים, אלא שהממשלות הללו הוקמו ללא ביצוע מהפכות חוקי היסוד. מדוע הפעם יש בכך צורך? תשובת כחול-לבן מדהימה בכנותה: "הצדדים חוששים רבות האחד מהשני, אין צד מאמין למשנהו".

טענה מוזרה נוספת של כחול-לבן היא נגד התערבות בית המשפט בהסכמים פוליטיים. אלא שבסוף הקטע העוסק בכך מסכימים גם פרקליטי המפלגה כי "אין חולקים" שבית המשפט יכול להתערב במקרים של אי-חוקיות ופגיעה בתקנות הציבור – שתי העילות העומדות בבסיס העתירות נגד ההסכם הקואליציוני.

קטע מוזר נוסף בתגובת כחול-לבן נוגע לחוק הנורווגי המדלג, בו מציגה המפלגה טענה אבסורדית ולפיה, כדי לעבור את אחוז החסימה, לעתים רצות יחד רשימות "אף שהן מבטאות תפיסות עולם מנוגדות". יהיה מעניין לשמוע את הסברי עורכי הדין על חשיבות המצע המשותף שמציגות רשימות-סל כאלה. למשל: הדחת ראש ממשלה נאשם.