במהלך אחד הדיונים הסוערים באולפני הטלוויזיה על גורלו של הספורט הימי (שבינתיים קיבל אור ירוק ממשרד הבריאות), אמר פרופ' איתן פרידמן משיבא כי האיסור על שחייה או גלישה בים מגוחך, מפני ש"קורונה לא עוברת במים".
לפרופ' דרור אבישר מהפקולטה למדעים באוניברסיטת ת"א אין מחלוקת מהותית עם פרופ' פרידמן על בטיחות השחייה בים, ואפילו בברכה ("הכלור יהרוג את הקורונה"), אבל לדבריו, ההנחה שהנגיף לא שורד במים מוקדמת ואופטימית מדי.
"למרות הקביעה של ארגון הבריאות העולמי, שאין הוכחה להדבקה בנגיף על ידי חשיפה לשפכים", הוא אומר, "האמת היא שעדיין לא יודעים. עדיין לא נעשה מחקר שמוכיח את מידת השרידות של הקורונה בסביבה מימית.
"איזה אחוז ממנה נשאר פעיל? לכמה זמן? עדיין לא ידוע אם מבין המיליונים שנדבקו יש כאלה שנדבקו דרך שפכים או מים. השתתפתי לפני כמה ימים בדיון ברשת עם יותר מאלף מומחי מים מכל העולם, והאמת היא שעדיין לא יודעים".
אבישר אמר את הדברים באירוע וובינר של בוגרי אוניברסיטת תל אביב, שהתקיים השבוע באוניברסיטה ושודר ברשת (גילוי נאות – גם אני השתתפתי בו).
אבישר מוסיף ואומר כי במדינות רבות מתבצעים מחקרים ראשוניים על הקשר בין קורונה לשפכים, ושהתוצאות לא בהכרח מעודדות.
מחקר שנערך בסין הראה כי שלשולים עלולים להוות דרך משנית להעברת הנגיף. כ-10% מהחולים שנדגמו בבית החולים בווהאן, דיווחו על שלשול ובחילה יום או יומיים לפני התפתחות התסמינים המוכרים של חום וקוצר נשימה. גם במדינות אחרות, חולים דיווחו על תסמיני מעיים כמה ימים לפני שהנגיף התגלה אצלם.
בתחילת אפריל פורסם מחקר הולנדי, ולפיו דגימות RNA של הנגיף נמצאו בשפכים בכמויות גדולות וביחס תואם לכמות האוכלוסייה הנגועה באותו אזור. החוקרים הציעו להשתמש בממצאים כאינדיקציה להיקף התחלואה באוכלוסיה.
גם בישראל, אוניברסיטת בן גוריון הודיעה השבוע כי מחקר שנערך בראשות פרופ' אריאל קושמרו, הצביע על נוכחות של הנגיף בשפכים במקומות שונים בארץ, וספציפית בשפכים של בני ברק – באופן התואם להתפרצות שהייתה בעיר.
גם החוקרים הישראלים סבורים שדגימה וניטור של ביוב ושפכים עשויים להצביע על קצב התפשטות הנגיף בקרב הציבור שמתגורר באותה עיר.
אוניברסיטת בן גוריון הודיעה השבוע שמחקר הצביע על נוכחות של נגיף הקורונה בשפכים במקומות שונים, וספציפית בשפכים של בני ברק – באופן התואם להתפרצות בעיר
בכל הנוגע אלינו, החשש העיקרי נובע מהעובדה שישראל היא אלופת העולם במיחזור וטיהור מים לטובת החקלאות. כמעט 90% מהביוב בישראל עובר טיהור ומשמש להשקיה. אם יתברר שהנגיף עמיד במים ומסוגל לעבור את מערכת טיהור השפכים ולהגיע אל העגבניות שלנו – אלה עלולות להיות חדשות רעות מאוד.
"בארץ יש את הבעיה של החקלאות", אומר אבישר, "ובמדינות עם מערכות ביוב וטיפול בשפכים פחות מפותחות עלולות להיות בעיות אחרות. אם ברצועת עזה או בהודו יש מקומות שבהם הביוב הגולמי זורם על פני השטח ובכלל לא עובר טיהור, ואם בביוב יש נגיף פעיל – זה עלול להיות מקור להדבקה חוזרת.
"הרי השפכים האלה מחלחלים למי התהום, ובקרבתם יש הרבה בעלי חיים, ואנחנו כבר יודעים שהנגיף הזה הגיע לבני האדם מבעלי חיים. כשאנחנו מדברים על הפלסטינים צריך לזכור שהאקוויפר שלנו משותף והנחלים משותפים, וכל מה שקורה אצלם מגיע אלינו מהר מאוד. למפגעי סביבה אין גבולות".
"כשאנחנו מדברים על הפלסטינים צריך לזכור שהאקוויפר שלנו משותף והנחלים משותפים וכל מה שקורה אצלם מגיע אלינו מהר מאוד. למפגעי סביבה אין גבולות"
המידע שהצטבר עד עכשיו, אומר פרופ' אבישר, כבר מבהיר שהנגיף מתקיים בביוב הגולמי – זה שיוצא מהבתים ועדיין לא עבר טיהור.
"השאלה היא מה קורה כשהוא מגיע לשלבים המתקדמים (שמכונים שניוני ושלישוני) של מכון טיהור השפכים. כמה זמן הוא שורד? איזה חלק ממנו? בשלבים המתקדמים יש בקטריות שמטפלות בצואה, האם הן מסוגלות להעלים גם את הקורונה? המחקר של אוניברסיטת בן גוריון חשוב מאוד, אבל כרגע הוא נעצר בגלל שאין תקצוב לשלב הבא. חייבים לדאוג לזה בהקדם".
ואם המחקר יושלם, השאלה המתבקשת היא – כמו במקרה של החיסונים – כמה זמן יידרש עד שיהיו תוצאות?
"ברגע שיתחיל מחקר, זה יהיה די מהיר. רק צריך להתחיל אותו מיד".
ונניח שיתברר כי הנגיף מסוגל לעבור את כל שלבי הטיהור במכון השפכים ולהגיע למי ההשקיה של החקלאות. מה נעשה אז?
"זה יחייב לבצע שדרוג מידי למערכות הטיפול בשפכים. אפשר לטפל בזה באמצעות חיטוי של המים שיוצאים בגמר תהליך הטיהור. בסך הכל הטיפול בשפכים בישראל איכותי וגם החיטוי טוב, אבל צריך לראות שאין פרצות. אסור שתהיה סובלנות לפתוגנים במי ההשקיה שלנו, חייבים לוודא שיש אפס פתוגנים ביציאה ממכון השפכים".
זה אירוני. במחקרים שלך גילית פעמים רבות שאריות תרופות, גלולות למניעת הריון וכו', במים שבהם משקים את הירקות שלנו. עכשיו עברת לצוד מחלות.
"הפתוגנים הם הבעיה הגדולה ביותר. רוב התמותה בעולם משתיית מים מזוהמים היא ממים עם חיידקים, פטריות וטפילים. מזה אנשים מתים. חומרים כימיים ושאריות תרופות בהחלט יכולים לגרום לתמותה ולנזק בריאותי לאורך זמן – למשל, הפרעות הורמונליות – אבל זו רמה אחרת של סכנה.
"לא שצריך תרופות וכימיקלים במים, אבל פתוגנים זה דחוף יותר. בגלל זה כולנו, המדענים, עזבנו בבת אחת את הטבלה המחזורית והתחלנו להתעסק בנגיף".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו