כתריסר גברים התקבצו השבוע (ב') במבואה של עיריית לוד. כולם תושבי שכונת פרדס שניר, שמאות מתושביה חיים בלי מים בברזים מיום שני שעבר. הם דורשים מהעירייה לחדש את האספקה. "ניתקו כ-200 בתים, אנחנו קונים שישיות במכולת ושולחים את הילדים להתקלח וללכת לשירותים אצל קרובים ושכנים. איך אפשר לחיות ככה? יש חוק שאומר שאסור לנתק מים", אומר לי אחד מהם, האני אל טורי.
יחד איתם נמצאים סגנית ראש העיר, אלווירה קוליחמן מסיעת לוד ביתנו, ושני חברי מועצה, מוחמד אבו שריקי ופידה שחאדה סאלחה מסיעת אלנידא אל ערבי. אם לא היו שם חברי המועצה, כנראה שהייתה מתפתחת מהומת אלוהים, יאמרו לי אחר כך.
אלווירה מדברת עם תאגיד המים של לוד, מנסה לחלץ מהם תשובות. "אמרתי למנהלת של התאגיד: 'תחזירי את לחץ המים, כך שאלה שמחוברים באופן חוקי יוכלו לקבל אספקה', והיא אמרה שהיא תבדוק את הקו".
משם, שלושת חברי המועצה והתושבים ממשיכים מהעירייה לשכונה. אנחנו מגיעים לרגל המים המדוברת, שלכאורה ממנה נותקו התושבים. יש עליה שני מדי מים, ומספר רב מדי של צינורות שמחוברים אליהם באופן שנראה מאולתר.
למקום מגיעה אחת התושבות, קפאח אייד, בחורה שנראית צעירה יחסית. היא מתקשה לעצור את הדמעות. "כבר שבוע אני במצב קשה בלי מים", היא אומרת לי. "את בעלי פינו לבית חולים בגלל שהוא חולה וצריך חמצן ואני עם חמישה ילדים שאחת מהם נכה. אני רוצה לשלם עבור המים, וכל השנים שילמתי לשכן שלי".
אין שם צוות צילום של חדשות 12, וזו ככל הנראה לא הצגה או חדשות כוזבות. חם מאוד בחוץ, ואייד ממשיכה לעמוד לידנו על סף דמעות.
כל התושבים שאיתם שוחחנו אומרים שהם משלמים ארנונה ואין סיבה שלא יוכלו להתחבר למים, ושהם מוכנים לשלם עבור החיבור.
שכונה לא חוקית עם 7,000 תושבים
פרדס שניר היא שכונה לא מוסדרת, והגישה למקום היא בדרכי עפר. "בחורף צריך אוניה כדי להגיע לכאן", הם אומרים. בשכונה יש כ-7,000 תושבים שחיים על קרקע המוגדרת חקלאית, שחלק גדול ממנה היה פעם בבעלות משפחת אבו קישק. רגל המים שאליה הגענו נמצאת ממש על הגבול בין פרדס שניר, שכל 2,000 יחידות הדיור בה לא חוקיות, כאמור, לבין נוה שלום, שהיא שכונה מוסדרת המקבלת אספקת מים מהתאגיד העירוני. מאות התושבים שנותקו מהחיבור חיים קרוב לשכונה המוסדרת, והתחברו לקו שעובר אצלה.
כולם עומדים שם כחצי שעה, ובינתיים מגיעים למקום עוד שני חברי מועצה. "נראה את האדונית פזית מסתדרת שבוע בלי מקלחת ובלי מכונת כביסה", אומר לי אחד התושבים, ומכוון למנהלת תאגיד המים העירוני שאליה נגיע תכף.
במקביל, קוליחמן ממשיכה לדבר עם מנהלת תאגיד המים, והן מנסות לגבש פתרון ביניים. כשהאחרים שואלים אותה איך פתרה את הבעיה, היא אומרת לו שאם יעלה במשקל כמוה, גם הוא יוכל להטיל את כובד גופו כדי לפתור מצבים כאלה.
בחום הזה, מוקפת באנשים שחיים בלי מים בברזים, ההומור שלה בהחלט עוזר לעצור את הרגליים מבלטוש בקרקע ומהנחיריים להתרחב מזעם.
חיבורים פירטיים
לכאורה, הנבל בסיפור הזה הוא כאמור תאגיד המים העירוני, ובמקרה הזה נציגתו היא האישה המנהלת אותו, פזית נויברגר.
בשיחת טלפון, נויברגר אומרת לי כי "רגל המים הזו שעליה שני מדי מים, נועדה לתת מים לבערך 10-12 משפחות. בפועל יש 50 או 100 משפחות שמחוברות אליה, אני לא יודעת כמה, אין לי שליטה בשטח הזה, שהוא מעבר לגבול מבחינתי.
"מימייה שהייתה אמורה לתת מים ל-5 אנשים לא תרווה 50. זה לא שאין שם מים, אם אתה פותח את הברז ליד המדים האלה יש מים. לא ניתקתי, המים פשוט לא מצליחים להגיע למי שמתח קו של 600 מטר, כי זה לא אמור להגיע אליו".
לפי ההסבר שלה, התאגיד לא ניתק את זרם האספקה והתושבים לא מקבלים את המים מהרגל הזו כי הם מחוברים אליה באופן פירטי, ובגלל שהתאגיד הנמיך את הזרם לרמה תקנית מבחינתו, הצינורות המאולתרים לא מצליחים לעמוד בביקוש.
ממילא, היא אומרת עוד, הרגל הזו הוצבה שם רק בגלל הקירבה לקו הראשי של השכונה המוסדרת השכנה. שאר התושבים בפרדס שניר, כמה אלפים כאמור, בכלל אמורים לקבל את המים ממקורות, שחיברה רק כתריסר תושבים מקומיים, והם מספסרים את המכירה בקבלנות משנה לכל שאר האלפים.
"רק עכשיו התחילו תהליכי הסדרה וסטטוטוריקה שמאפשרים שינוי ייעוד מקרקע חקלאית למגורים בפרדס שניר, ובעקבות זה מתחיל תהליך הסדרה שמטופל בעירייה ויסתיים בהנחת תשתיות", ממשיכה נויברגר.
לדבריה, "בתוך השכונה יש מובלעת קטנה שנקראת נוה שלום, ששם יש תשתיות מים ששייכות לתאגיד המים. בזמנו, התושבים ביקשו לקבל מים, על אף שהם יודעים שלא צריך לספק להם.
"התאגיד הגיע להסכם עם כמה תושבים בודדים, שגרו בגבול שסמוך לנוה שלום, ששם אפשר להניח תשתיות מבחינה חוקית. הם ביקשו חיבור למדי המים ואמרו שהם יבואו עד לשם ויחברו בעצמם את הקווים שלהם מהבית. לנו אסור להניח בשטחים שלהם קווים, כי הקרקע לא מוסדרת ואין היתרי בנייה.
"ברבות הזמן הרבה תושבים התחברו באופן מאולתר ופירטי, יש הרבה גנבות מים והם מותחים צינור לא תקני, לא מתחת לאדמה, ואז עוברות מכוניות ועושות להם נזילות ופיצוצים ויש סכומי כסף גדולים לשלם והם לא משלמים.
"הרבה תושבים גנבו מים מהקו הזה והיו נזילות שהם לא, מתקנים עד שאחד התושבים התעצבן, הביא טרקטור ועקר משם את כל מדי המים והרגל וכל הצינורות, כי הוא היה באזור הכי נמוך והכל זרם אליו הביתה", היא ממשיכה.
"הם ביקשו חיבור למדי המים ואמרו שיחברו בעצמם את הקווים שלהם מהבית. לנו אסור להניח בשטחים שלהם קווי מים כי הקרקע לא מוסדרת ואין היתרי בנייה. ברבות הזמן הרבה תושבים התחברו באופן מאולתר"
"אחר כך פנו שוב, חידשנו את הרגל הזו, כך שלשני תושבים בלבד יש מדי מים והם יודעים להגיד מה הצינור ששייך להם. עוד כמה משפחות אנחנו מחייבים על בסיס איזשהו אומדן, כי הם לא יודעים להגיד איזה צינור מגיע אליהם הביתה מרוב שיש שם בלגן. יתר המשפחות פשוט גונבות משם מים".
מאות אנשים ללא מים בברזים
נכון לרגע כתיבת שורות אלה, מאות מתושבי השכונה עדיין חיים בלי מים בברזים והמצב המטריד הזה יימשך לפחות עד שבוע הבא, אם לא מעבר לכך. כדי לחדש את האספקה, נויברגר מבקשת ריכוז של רשימת תושבים שמוכנים לשלם והם יתחברו לרגל חדשה באופן חוקי, כאשר כל החיבורים הפירטיים ינותקו, בתקווה שלא יתפסו טרמפ גם על החיבור החדש.
"נבנה רגל חדשה בתוך ארון סגור עם מנעולים", היא מבטיחה לי. "הם יהיו אחראים על הארון הזה וישמרו עליו מגניבות, ונוכל לספק להם מים. יש שם תושבים שחייבים עשרות ומאות אלפי שקלים ועובדים על זה עכשיו, אבל אף אחד לא ניתק שם מים. הם מנסים להסדיר תנאים ולייצר רעש על חשבון הדבר הזה.
"יכול להיות שבגלל שאנחנו מורידים לחצים בעיר, נוצרה בעיה שכל מי שמתח קו של 600 מטר, שלא אמור להיות מאושר, ואין לו משאבה שתדחוף את המים למרחק כזה – כך שלאנשים האלה יש פחות מים.
"אני רואה את הספיקה שמחוברת למערכת, אני יודעת שגם בימים האחרונים מושכים משם מים, 90 קוב ביום. אני מאמינה למי שגר כמה מאות מטרים משם ואומר שלא מגיעים אליו מים. אבל הוא לא אומר לך שהוא מתחבר בלי לשלם באופן פירטי, ושהקו שלו לא תקני ושאני לא חייבת לתת לו מים כי אני לא מכירה אותו. אין לו מים ולי אין כתר על הראש כי אני לא מלכה".
"אני מאמינה למי שאומר שלא מגיעים אליו מים. הוא לא אומר לך שהוא מתחבר בלי לשלם באופן פירטי, ושהקו שלו לא תקני ושאני לא חייבת לתת לו מים כי אני לא מכירה אותו. אין לו מים ולי אין כתר על הראש כי אני לא מלכה"
הפתרון האמיתי לאלפי האנשים האלה הוא כאמור תכנית מתאר שתסדיר את הבנייה ותאפשר לתשתיות להגיע סוף סוף בדרך המלך. וכאן המקום להוסיף שמים אינם הבעיה היחידה של תושבי פרדס שניר: גם חשמל הם לא מקבלים באופן מסודר, וצריכים גנרטורים או חיבורים פירטיים.
בחלק מהשכונה גם אין ביוב, והתברואה פועלת בחצי כוח.
"אל תערבב בין מים לחשמל, כי זה יעשה לך קצר ומצריך כתבה נפרדת", אומרים התושבים שאיתם שוחחנו, ומכוונים לכך שאישור תכנית המתאר הזו יכול לקחת שנים. וכמו תמיד, זה קם ונופל על היכולת של התושבים להגיע להסכמות עם העירייה והמדינה על היקף ההסדרה. במקרה של חשמל, אף פתרון ביניים לא יעזור, כי בשביל להתחבר לחברת חשמל צריך הסדרה מלאה.
כל זה נשמע כמו עוד סיפור מקומי על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי. אך במקום שבו אנו עומדים, ליד רגל המים, היתה בימים האחרונים עוד תקרית ירי שהסתיימה ללא הרוגים, וראש העיר עצמו, יאיר רביבו, שאל בפייסבוק עד מתי.
גני אביב הערב, לאחר עוד ירי בשכונת פרדס שניר הסמוכה. רבאק, חלאס עם זה כבר, זה מסוכן! כל עוד החברה הערבית לא תחדל מלאחוז בנשק כדבר שבשגרה היא לעולם לא תצליח להתקדם!לנו, התושבים הנורמליים, יהודים וערבים כאחד, פשוט נמאס!!! אם הממשלה לא תכריז על הפשיעה הערבית כאיום לאומי, ותפעל למיגור האלימות בכל רחבי הארץ, אנו ננקוט בצעדי מחאה קשים וכואבים, כי ברור לכולנו שירי כזה בירושלים או תל אביב לא היה עובר לסדר היום.Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו עמדנו לצידך בכל הכח, כעת הזמן שלך לעמוד לצידנו!שבוע טוב ובשורות טובות בע"ה!
Posted by יאיר רביבו on Saturday, June 20, 2020
כל מי ששוחחנו איתם במהלך היום נואשו מלמצוא פתרון לאלימות הזו, ומבחינתם אפסו הסיכויים לכך שהמשטרה תאסוף את כלי הנשק. אלא שדווקא הבעיה של היעדר חיבור לתשתיות, הם אומרים עוד, הוא בעצם השורש לאלימות.
כאשר רק ל-12 אנשים יש חיבור רשמי לרשת המים של מקורות – והם מוכרים אותם לכמה אלפים אחרים לפי המחיר שנראה להם, או שצריך להתחבר ולגנוב את המים באופן מאולתר – הדרך לסכסוכים קצרה מאוד. כל ריב יכול לגרור ניתוק מידי מהרשת, ומשם לעבור לפסים אלימים יותר. החיבור למים הוא כלי שרת לסכסוכים אחרים, או המקור להם. כך זה בלוד ובמקומות אחרים בחברה הערבית.
כשרק ל-12 אנשים יש חיבור רשמי לרשת המים של מקורות והם מוכרים אותם לכמה אלפים אחרים לפי המחיר שנראה להם, או שצריך להתחבר ולגנוב את המים באופן מאולתר, הדרך לסכסוכים קצרה מאוד
הסיפור הזה מציף מתחים שגואים ללא הרף בין האוכלוסייה הערבית לראש עיריית לוד, ש-19 מתוך 19 חברי המועצה, כולל הערבים שבהם, נכנסו יחד איתו לקואליציה לאחר הבחירות האחרונות.
ראש העיר יאיר רביבו מכהן בתפקידו מ-2013, אחרי שבלוד הייתה במשך שנים רבות ועדה קרואה. הוא מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף שימש בכיר בקמפיין הבחירות האחרון שלו.
על התושבים שנתקעו בלי מים, סגניתו קוליחמן אומרת כי "זה מצב עגום, ועצוב שזה כך במאה ה-21, אבל הפתרון צריך להיות דרך החוק. אף תושב לא אמור לשבת על חשבון השני, וחשמל זה בעיה עוד יותר חמורה.
"לפני שרביבו מונה, העיר הייתה מרוסקת והוא היה צריך לבנות אותה מחדש. אי אפשר לומר שהוא לא מפתח גם את השכונות הערביות. הנה, אני עצמי התעקשתי שיבנו ברכת שחיה גם בשכונת הרכבת במקביל לזו שרוצים לבנות בגני אביב".
דוגמה עגומה יותר לתפיסת העולם של רביבו כלפי חלק גדול מבני עירו אפשר לראות בתשובה שנתן בסוף החודש החולף לפניה של תושב על גנבות מבתי ספר וממוסדות חינוך בעיר: "תופעת הוונדליזם בבתי הספר במגזר הערבי עוברים כל גבול וחבל שבני המגזר גונבים ומזיקים לילדים שלהם", נמסר מטעמו.
ביטול הסכמי הגג
נקודת הרתיחה האחרונה ביחסים של ראש העיר עם תושביו הערבים הייתה לפני מספר ימים, כאשר החליט לבטל את הסכמי הגג, שהיו אמורים לתת ללודאים כולם תוספת של כמעט 30 אלף יחידות דיור שהערבים והיהודים כאחד כל כך משוועים להן – באזור המרכז, וליד העיר שכוללת גם את אזור התעסוקה בנתב"ג ובענפי הלוויין שלו. לפי כלכליסט, רביבו הקפיא את הסכמי הגג בגלל שהוא מתנגד לאכלוס דירות דיור ציבורי בשכונת נאות יצחק על ידי משפחות ערביות.
במקרה, אחת המשפחות האלה שאמורות להיכנס לגור באותן 6 דירות, היא בתו של חבר המועצה אבו שריקי, שאומר כך: "ראש העיר מתחמק מהרבה דברים. יש תסיסה במגזר הערבי, ולא יכול להיות שראש העיר יתבטא באופן לא אחראי.
"יש הסכם גג לעשרות אלפי יחידות דיור, והוא הקפיא את זה אחרי שקבלנים כבר זכו במכרזים. צריך לדאוג שכל אחד יוכל לרכוש בית. כרגע, יש 6 משפחות שזכאיות לדיור ציבורי, והוא מונע מהן בטענה שהן משפחות פשע שסוחרות בסמים, למרות שאחת מהן היא בת של חבר מועצת העיר. אני מקווה שיחזור בו.
"יש הסכם גג בלוד לעשרות אלפי יחידות דיור ורביבו הקפיא את זה, אחרי שקבלנים כבר זכו במכרזים. צריך לדאוג שכל אחד יוכל לרכוש בית. כרגע יש 6 משפחות שזכאיות לדיור ציבורי והוא מונע מהן"
"הוא צריך לדאוג לפתרונות. כל הזמן טענו שהמגזר בונה באופן לא חוקי, וכשאין בנייה חוקית זו התוצאה. חלק גדול מהמגזר בחר בו, לכן אני אומר: יש מצוקת דיור, גבולות העיר מוגדרים, הכל הולך לבנייה רווייה וכל תושב זכאי לקנות בכל מקום שירצה. ראש העיר אומר שצריך לשמור על צביון יהודי? יש מקומות אחרים, כמו אלעד וקרית ספר ומאה שערים שאפשר ללכת לשם אם מישהו צריך צביון יהודי. צריך להפנים שלוד זו עיר מעורבת, עם דו קיום באהבה ועסקים משותפים".
אפליה מתקנת של תשתיות ותקציבים
התושבים שאיתם שוחחנו מדברים על צורך באפליה מתקנת של תשתיות ותקציבים בכלל. אבו שריקי מדגיש את הצורך הזה ביתר שאת, כאשר אני שואל אותו מה הוא חושב על המתנחלים היהודים שהגיעו לעיר בשנים האחרונות בעידוד ראש העיר. "מאז שבא הגרעין התורני השתבשה העיר. הם הגיעו לשכונת אלישיב בעיר העתיקה, עשו פרובוקציות, רקדו מול המסגדים ועשו סיורים בשכונות הערביות. התרענו כמה פעמים, ובסוף זה הסתדר. גם היהודים החילונים מתלוננים עליהם. ראש העיר הביא אותם כדי לתקוע טריז בין היהודים לערבים.
"העירייה מקצה משאבים לשכונה שלהם מבחינת תשתיות תאורה וגנים וכו'. לא ראיתי ציבור חילוני שדורש הפרדה מגדרית בבתי ספר, רק אצלם יש את זה. אם היינו דורשים את זה היו אומרים 'קיצונים ופנטים', אבל להם מותר. אנו נחיה בעיר למרות שיש הרבה הזנחה וצריך השקעה מהעירייה בשביל שוויון בכל התחומים".
תגובות
מרשות המים נמסר: "ראשית: אף אחד לא נותק ממים! מדובר בבעיה הנובעת מבנייה לא חוקית, ללא היתרים, המתחברים באופן פירטי לקווים קיימים. בסיוע תקציבי של העירייה והחברה הכלכלית, הונחו תשתיות על הכביש ההיקפי, והוצע לתושבים להתחבר אליו כנדרש, בפיקוח, עם מד מים, כמו כולם. אך כמעט כולם לא התחברו. לתאגיד הסמכות לנתק חיבורים פירטיים, המכבידים על המערכת וגונבים ממנה מבלי לשלם, אך אלו חוזרים ומתחברים שוב ושוב. כל מי שיתחבר כחוק לצינור (לאורך הכביש ההיקפי) שהונח במיוחד לטובת העניין – יקבל מים".
מעיריית לוד נמסר: "העירייה פועלת לשיפור איכות חייהם של כלל תושבי העיר באופן שוויוני והוגן. בשש השנים האחרונות פועלת עיריית לוד לשיפור איכות החיים במגזר הערבי באופן שלא זכור דוגמתו מאז הקמתה של העיר, תוך השקעות חסרות תקדים והקצאת תקציבים בלתי רגילים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.
"בתקופה זו הוקמו מוסדות חינוך חדשים, בתי ספר, גני ילדים, מתנ"ס חדש, מועדון נוער, מגרשי ספורט, תשתיות, הרחבה וסלילת כבישים, גנים ומתקני משחקים, מגוון פעילויות תרבות והשקעות חסרות תקדים בקידום החינוך.
בין היתר, מקדמת עיריית לוד את תכנית לד/1300 לבניית שכונות מגורים ולמציאת פתרונות דיור לציבור הערבי, בכלל זה הסדרת תכנוני בנייה בשכונות המתאפיינות בבנייה בלתי חוקית. במסגרת תהליכי הפיתוח המסיביים של העיר לוד כעיר העתיד של אזור המרכז, מתוכננת ברחבי העיר הקמת שכונות חדשות בקרקעות פנויות. כעיר המהווה מודל לחיים משותפים בין אוכלוסיות שונות, מקדם ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, בניה מודרנית וייעודית לכלל האוכלוסיות בעיר, לרבות שכונות ייעודיות לאוכלוסייה הערבית.
"כמו כן הוקצו עשרות מיליוני שקלים לשיפור התשתיות במגזר הערבי. מדובר בתהליכים היסטוריים שלא קרו בחברה הערבית בלוד מאז קום המדינה.
אשר להקפאת הסכם הגג יצוין כי הסיבה לכך נעוצה בעיקר בביקורת מצד העירייה על התנהלותם של מספר גופים ממשלתיים.
אין בסיס לטענות המועלות בכתבה. אין בלוד כל בעיה למגורים משותפים ולראיה בכל שכונה יהודית בעיר גרים גם ערבים. הבעיה היא שיכון משפחות פשע מאוימות במרכז העיר הצפוף, דבר המעמיד בסכנה את שלומם וביטחונם של תושבים יהודים וערבים כאחד הגרים שם. עיריית לוד רואה חשיבות בסיוע בדיור לנזקקים, כמרכיב מהותי במימוש זכותם הבסיסית לחיים בכבוד, ואין זה משנה אם המדובר באוכלוסייה מהחברה היהודית או הערבית.
"אולם, אנו מצפים שסיוע חשוב זה ימומש תוך גיבוש מדיניות אסטרטגית שוויונית, אשר עושה חלוקה צודקת, שוויונית ושקופה בין רשויות ולא מעבירה אוכלוסיות מוחלשות רק לערי הפריפריה הגיאוגרפית או החברתית. עיריית לוד ממשיכה לקדם את התכניות השונות במסגרת הפיכתה של העיר למרכז מגורים, תעסוקה ותחבורה ראשי בלב ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו