מרכז העיר ראשון לציון היה שקט ומנומנם עד לפני שנים ספורות, כשאז החלו להיפתח שם בזה אחר זה ברים ומסעדות. התושבים הוותיקים נאלצו להסתובב עם אטמי אוזניים בשעות הערב המוקדמות, ולנסות לתפוס את המוקד העירוני בהמשך הלילה, כאשר עוצמת הרעש שבוקע מהרמקולים של בתי העסק רק מתגברת. כך קורה גם בימי שישי בצהריים. בדיווחים שהועלו לרשת נראה ונשמע אחד הפאבים האלה כשהוא מנגן את המוזיקה מרמקולים פתוחים ללא קירוי אקוסטי.
מצד אחד, שכונת המגורים קיבלה זריקת מרץ בדמות הבליינים שגודשים אותה ומוותרים על נסיעה לתל אביב. מצד שני, דיירי הבתים הסמוכים, שחלקם הגדול מבוגרים, נכנסו לסיוט, ומרגישים כי לעירייה יש מוטיבציה קלושה לבלום את המגמה המטרידה, מעבר לשליחת פקחים כמס שפתיים.
העובדה שראש העיר, רז קינסטליך, העיד על עצמו כי עבד בעבר בתעשיית חיי הלילה רק החריפה את החשש שהוא יתקשה להחזיר את האיזון לקדמותו. העירייה אף שקלה להציע לתושבים תכנית פינוי, והם סירבו.
התיאור הזה חוזר על עצמו גם בערים אחרות. אלא שאם בזמנים רגילים האויב של התושבים הוא בעלי הפאבים ומשכירי הלופטים ודירות המסיבות למיניהן, הרי שגם בתקופת הסגר הקורונה, כאשר כל הפאבים הושבתו, דווקא העיריות החליטו לעשות שמח ולהחריש אוזניים למי שלא רצה בכך.
כך למשל פתח תקוה, שבמהלך ימי הקורונה של תחילת אפריל פתחה במתקפה מאורגנת על שלוות תושבי העיר עם חמישה ימים מרוכזים של משאיות קצב, שרים במרפסות, קבלת שבת ושירה בציבור, כשראש העיר, רמי גרינברג, חותם את ההודעה על היוזמה בברכת "איחולים לימים טובים ושקטים".
משאיות קצב במרכזי הערים
פתח תקוה היא לא היחידה, ומשאיות הקצב הרעידו בימי הקורונה רחובות של ערים רבות אחרות. חלק מהעיריות התלהבו מהרעיון מספיק כדי לנסות אותו גם בל"ג בעומר, ובירושלים העלות של המהלך הסתכמה בכחצי מיליון שקל.
אין טעם להתקשר למוקדי 106 כי העירייה היא המטרד. לפחות חלק מהתושבים היו מעדיפים לשמוח מהורדת תעריפי הארנונה, במקום לסבול על חשבון כספי המסים העירוניים שלהם.
ביציאה מההסגר נדמה כי שחרור הלחץ רק החריף את המלחמה בין הבליינים להלומי הרעש. כך למשל בירושלים, שחיי הלילה השוקקים שלה חורגים הרבה מעבר לדימוי של עיר דתית-מסורתית. אחד המתחמים הבולטים בעיר הוא מחנה יהודה, שמנקז אליו המוני צעירים, במה שמגיע לשיא בימי חמישי, למגינת לב התושבים ברחובות הסמוכים.
דבורה וילשנסקי היא אחת מהם. "גם לבעלי עסקים יש זכות להתפרנס, ואפילו זקנים כמוני יוצאים לבלות, אבל עוד לא מצאו את האיזון ואנחנו התושבים סובלים", היא אומרת לי.
לדבריה, זה מתחיל ברעש של מנדפי ריח שמותקנים בגובה נמוך מדי במסעדות, ונמשך בגרירת שולחנות וכיסאות במהלך הקיפול של הסגירה בלילה, וכמובן השיכרות של הבליינים עצמם, על כל מה שנלווה לכך. "אנחנו פשוט מיואשים, כי כמה כבר אפשר לפנות לעירייה ולא קורה כלום", מוסיפה וילשנסקי.
ביציאה מהסגר הקורונה עיריית ירושלים, בראשותו של משה ליאון, החליטה להגביר הילוך, ובניסיון לתת זריקת מרץ לעסקים החבולים, סגרה כמה רחובות במחנה יהודה והפכה אותם למדרחובים בימים רביעי וחמישי בערב ובשישי מהבוקר ועד שעות הצהריים.
זה כולל גם את רחוב אגריפס, כך שההגעה המסורתית באוטובוס לקניות בבסטות בשוק נהייתה קשה יותר. מצד שני, הפאבים והמסעדות זכו במרחב נוסף שאפשר להוציא אליו כיסאות ושולחנות ולרווח את הקהל.
בשתים בבקר שוק מחנה יהודה בירושלים כבר נסגר, כולל הבארים הכי רועשים ועקשנים.הרי בשעה חצות וחמישה כבר אי אפשר להגיד " מותר לנו" . אבל זה לא נגמר.הפאבים והמסעדות ממשיכים עד הלקוח האחרון וגם סגירת המסעדה היא לא רק דקה וחצי של סגירת קופה. זה כולל הזזת רהיטים כמו בסרטון הבא שקבלנו הוא משעה 2.15 בבקר בין מוצש ליום ראשון. עיריית ירושלים
Posted by אזרחים נגד רעש on Tuesday, June 23, 2020
"השתבצנו. ארגנו כנס חירום והכעס של התושבים התפשט ללב העיר, לרחביה ולעמק רפאים, שם מופעלת התכנית בימים ובשעות אחרים", אומרת וילשנסקי. "אמרו לנו 'מה אכפת לכם, יהיה פיקוח, זה נקי ושקט ויימשך רק 3 חודשים'. אבל במדינה שלנו אין שום דבר יותר קבוע מהזמני, והעירייה לא עומדת במילה שלה.
"אנחנו מעבירים להם סרטונים של רעש מ-3:00 ו-4:00 בבוקר. אם הרעש היה רק עד השעה 23:00 היינו מקטרים, אבל שותקים איכשהו. אבל כאשר סוגרים את הרחובות, צריך להביא בחשבון גם את התושבים. יש זקנים, יש חולים ויש נשים עם ילדים, שלקחו להם את היכולת לחנות מתחת לבית.
"אנחנו מעבירים להם סרטונים של רעש מ-3:00 ו-4:00 בבוקר. אם הרעש היה רק עד השעה 23:00 היינו מקטרים, אבל שותקים איכשהו. אבל כאשר סוגרים את הרחובות צריך להביא בחשבון גם את התושבים"
"מובילים את ראש העיר כמו חזיר באף, סליחה אבל ככה זה נראה לנו. הצענו להם לפצות את בעלי העסקים שסובלים מאוד, שיפתחו להם משאיות אוכל בגן סאקר או דוכנים במרכז כלל, שזה פיל לבן אבל לפחות יש בו שירותים, וכרגע הרבה מהבליינים של מחנה יהודה עושים צרכים בחצרות שלנו.
"העירייה לא הגיבה לתלונות שלנו, אז פתחנו תלונות במשטרה נגד עסקים, ובאה החלטה זמנית שבימי שישי לא סוגרים מדרחוב. לפי השמועות זה קרה דווקא בגלל לחץ של העדה החרדית. אני מסורתית ודתייה, אבל לא רוצה שזה יהפוך למלחמת דת, רק שייתנו לאלפי תושבים לחיות כמו בני אדם".
בעיריית ירושלים אומרים בתגובה כי "פעילות המדרחובים מסתיימת ב-23:00, על פי חוק הרעש. עובדי אגף האכיפה והשיטור נמצאים במקום ונותנים מענה מידי אם הדבר נדרש, וכל תלונה של תושב מטופלת באופן פרטני ובתשומת לב".
גם בתל אביב היציאה מההסגר החזירה את התושבים לכוננות רעש מפאבים וממסיבות. נוסף על המוקד העירוני והמשטרה, מקבלים התושבים במרכז ובדרום תל אביב שירות ישיר מהשוטרים הקהילתיים דרך קבוצת ווטסאפ. הם פותחים קריאות והשוטר שולח ניידת, תוך המלצה להגיש גם תלונה במשטרה הארצית.
אבל המלחמה סיזיפית והקריאות על רעש מופרז לפני ואחרי 23:00 חוזרות על עצמן ברחבי העיר. חלק מהרחובות בדרום נהפכו למדרחובים, והבליינים של לוינסקי ונחלת בנימין כבשו את הכביש בלילה, באזור שבו נסעו עד היום מכוניות. נראה שהמוזיקה הוגברה בהתאם, וההנאה של הקהל היא הסבל של השכנים.
סופגים דוחות ומגבירים את הווליום
פנינו לעיריית תל אביב בשאלה האם הם טיפלו במטרדי רעש מחמישה פאבים שמככבים בתלונות של הקבוצה. תשובתם הייתה שהם מכירים בעיה בפאב ספציפי אחד בבן יהודה, שקיבל סירוב בהליך רישוי בגלל מוזיקה בשטח פתוח.
המשמעות היא שאין סנכרון בין התלונות שמוגשות למשטרה לבין אלה שמוגשות לעירייה. לשאר הפאבים משתלם כנראה לספוג דוחות של כמה מאות שקלים ללילה, ולהשאיר את הבסים בווליום גבוה.
הדירות הפרטיות מהוות מטרד לא פחות משמעותי מהפאבים, ובעליהן מציעים אותן להשכרה גם למסיבות. התיירים אמנם לא פה, אבל החפלות לצעירים ממלאות את דירות ה-airbnb בפעילות מניבה ומטרידה.
בימים האחרונים הופיעו בקבוצת הווטסאפ של התל-אביבים תלונות על מסיבות באזור כרם התימנים ושינקין. במקרה אחד, השוטר מדווח על שיחת אזהרה עם בעל הנכס שהוזמן לשיחה במשרדי השיטור הקהילתי.
הבעלים הבטיח שלא להשכיר את הדירה למסיבות ולבדוק את זה באמצעות העובדים שלו. הוא הבטיח גם לוודא שברגע ההשכרה נכנס מספר סביר של אנשים לדירה, ושלא מגיעים עם רמקולים וציוד הגברה. אבל ההבטחות האלה כמובן חסרות שחר, ועסק ההשכרה לטווח קצר צריך להמשיך לעבוד.
המסיבה התחדשה באותה דירה גם בימים שאחרי האזהרה, והתושבים הנרגנים יכולים להמשיך לקוות לטוב עם אטמי אוזניים ולהציק לשוטרים כשזה לא עוזר.
בעיריית תל אביב מסירים מעצמם את האחריות למה שקורה בדירות פרטיות, וממילא אין להם בעיה שהדירות האלה במרכז העיר מושכרות בשלמותן למסיבות של בני 18 במקום לשמש למגורים.
זו אולי נשמעת כמו הקטנה בצרות שפוקדות את תושבי ישראל כרגע, אך מטרדי הרעש יכולים להפוך את החיים לסיוט מתמשך. הדרישה לרגע אחד של שקט בבקשה, כמאמר המשורר, אולי נשמעת קטנונית ופוגעת ביכולת הפאבים ובעלי הדירות להתפרנס, אך בצד השני יש תושבים עם עלייה בלחץ הדם ולילות לבנים.
מאות אלפי תלונות על רעש בשנה
אבישי כהן פתח ב-2016 את עמוד הפייסבוק "אזרחים נגד רעש". הוא מזהה מגמה של התגברות התלונות מערים כמו פתח תקוה, רמת גן, ראשל"צ וירושלים, שם ראשי ערים חדשים יחסית מנסים להחיות את הרחובות עם מקומות בילוי שימשכו קהל, וקשה לצפות מהם לצאת למלחמה בענף הזה שמתדלק את העיר.
"אם מתקשרים למשטרה, לפעמים נופלים על מוקדן שיאמר לך עד חצות מותר לעשות מה שרוצים, אבל החוק האמיתי הוא שאסור להקים רעש של יותר מ-70 דציבלים, אדם לא יכול לשים לך מקדחה על האוזן למשך יותר משתי דקות כי זה מחריש. יש רעש שמותר עד שתי דקות ויש כזה שמותר חצי שעה. 80 דציבל זה משהו שכבר יכול לגרום להתחרשות", אומר לי כהן.
בראשון לציון לאורך רחוב רוטשילד יש בארים ומסעדות לאורך הרחוב שהוציאו רמקולים כמו פאו וואו . ימי שישי הם הנוראים מכולם. מספרים לנו על רמקולים מ 11 בבקר ועד ..שבא להם להפסיק. מספרים לנו על חוסר התיחסות של עיריית ראשון לציון לנושא , למרות שהמטה של המשטרה הוא ברחוב המקביל.ככלל אנחנו בעד עסקים קטנים, בעקר בתקופה הזו. אך את אותם רווחים אפשר להשיג גם בלי לפוצץ את האוזניים ללקוחות. אם אתם בחרתם לפתוח עסק ליד בתי מגורים, אתם אלה שצריכים להתחשב.אנחנו מבקשים מ רז קינסטליך – ראש עיריית ראשון לציון , להתערב בנושא , לטובת.תושבי העיר.#רעש_מקומי
Posted by אזרחים נגד רעש on Friday, June 26, 2020
במשטרה משדרים התייחסות רצינית למטרד הזה, הנחשב לעבירת קנס שלא תגרור חקירה פלילית. בימי שגרה, התלונה הזו מככבת במוקדים הטלפוניים בהיקף של מאות אלפי דיווחים בשנה, אם כי חלק מהם כפולים ומתייחסים לאותו מוקד. גורם במשטרה אומר כי בחודשי הסגר הקורונה – מרץ, אפריל וקצת ממאי – נרשמה ירידה בפשיעה הרגילה וזינוק בתלונות על מטרדי רעש.
החוק למעשה מגדיר הפרעת מנוחה כרעש בלתי סביר שאסור בין שתיים לארבע בצהריים ואחרי 23:00 בלילה או חצות בסופי שבוע. במהלך היום ההגבלה היא עד 50 דציבל, ובשעות הלילה עד 40.
"אם מתקשרים למשטרה, לפעמים נופלים על מוקדן שיאמר לך שעד חצות מותר לעשות מה שרוצים. אבל החוק הוא שאסור להקים רעש של יותר מ-70 דציבלים. אדם לא יכול לשים לך מקדחה על האוזן ליותר משתי דקות"
השוטרים הקהילתיים לא מגיעים עם מכשירי מדידה, וצריכים להתרשם באופן סובייקטיבי שהעוצמה חריגה. מבחינתם, אם זה אתר בניה במהלך היום, כמעט אין על מה לדבר. במקרה של מוזיקה, ככל שזה נשמע שרירותי, השוטר יצטרך לשמוע עוצמה כזו שמרעידה את כל השכונה כדי להחליט שהרעש לא סביר כדי לתת אזהרה או דוח לפני 23:00 בלילה. גובה הקנס נע בין 150 ל-1,800 שקל לכל היותר, תלוי במקור הרעש (אדם פרטי או עסק), ואם זו עבירה ראשונה או חוזרת.
אחרי כמה דוחות, לשוטרים יש אפשרות להחרים ציוד הגברה. מי שיטפלו בבעיה מהסוג הזה הם השוטרים הקהילתיים, שלאחר אזהרה וכמה דוחות יכולים לזמן את העסק לשימוע לקראת סגירה. ואולם מהשיחות עם תושבים נראה שזה לא ממש קורה, וממילא השוטרים בעיקר מנסים לבוא בטוב ולפשר בין הצדדים.
אחת ההתפתחויות המוזרות בהקשר זה היא הלילות שבהם מותר להרעיש מעבר לסביר גם אחרי 23:00. מה שהיה פעם מותר ביום העצמאות בלבד, התפשט בעשורים האחרונים ל-6 לילות בשנה, שמשום מה, אחד מהם הוא יום ירושלים.
לכל אלה אפשר להוסיף גם את התגברות הרעש מהכריזה ברמקולים של האוטובוסים, שמודיעים בקול תרועה רמה מדי על כל תחנה ותחנה, מערכות הקריוקי, קריאות המואזין לתפילות שחרית ולעתים גם הדרשה הנלווית שיכולה להימשך דקות ארוכות, וכמובן גם למחרוזות שירי השבת שהחלו להישמע בשנים האחרונות בערים רבות ברחבי הארץ במשך כמעט חצי שעה.
הדתיים, שאולי נהנים משירי השבת האלה ואולי לא, כבר לא יוכלו להתלונן על הרעש שיגיע מהפאבים אחרי שהשבת סוף סוף-נכנסת. מי שאמון על חוק הרעש הוא המשרד להגנת הסביבה, שתחת חסותו פועלים גם פקחי המשטרה הירוקה.
ככל שהם התייאשו מהתקווה לטיפול של העיריות בבעיה, התושבים הפעילים בתחום מצפים מהשרה החדשה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לפעול להגברת האכיפה שאולי תוריד קצת את מפלס הרעש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו