הקריסה המסתמנת של פשרת התקציב, בעקבות דחיית נתניהו את דרישת גנץ להעביר את תיקון החוק הנדרש לה בתוך 24 שעות, עשויה לדרדר אותנו בתוך שבועיים לדרמה פוליטית-משפטית שכמוה לא נראתה כאן מעולם.

במרכז הדרמה: עימות חזיתי בין יו"ר הכנסת יריב לוין לשופטי בג"ץ.

כפי שדיווח הבוקר שלום ירושלמי, הסברה המקובלת גם בימין היא שהסכמת נתניהו להצעת הפשרה נבעה מרצונו לסכל את קידום הצעת החוק של יש עתיד-תל"ם, לאסור על נאשם בפלילים לקבל מנדט להרכבת ממשלה. בהיעדר פשרה, כחול-לבן עשויה להצביע בעד ההצעה בקריאה טרומית, ואולי גם חברי כנסת מימינה.

התפתחות כזאת תגדיל את הסיכויים שההצעה תובא למליאה לקריאה שנייה ושלישית עוד קודם ל-24 באוגוסט, יום פיזור הכנסת בהיעדר תקציב מדינה – שהוא גם היום האחרון שבו ניתן להעביר חקיקה פרטית. תקנון הכנסת קובע כי התנגדות של חבר כנסת להחלטת יו"ר הכנסת על זהות הוועדה שתדון בהצעת חוק שאושרה בקריאה טרומית, מעבירה את ההכרעה לוועדת הכנסת.

תקנון הכנסת קובע כי התנגדות של חבר כנסת להחלטת יו"ר הכנסת על זהות הוועדה שתדון בהצעת חוק שאושרה בקריאה טרומית, מעבירה את ההכרעה לוועדת הכנסת

בראש ועדת החוקה, שאליה נתניהו ולוין יעדיפו להעביר את הדיון בהצעת החוק, עומד יעקב אשר, בן בריתם מתוקף היותו חבר כנסת מטעם יהדות התורה. במקרה כזה הוא יעכב את הדיון בהצעת החוק ויוודא שלא תגיע לקריאה השנייה והשלישית עד המועד האחרון – בעוד שבועיים בדיוק.

אלא שבראשות ועדת הכנסת, שאליה תתגלגל ההכרעה אם כחול-לבן תתמוך בה ביום רביעי השבוע, עומד חבר הסיעה איתן גינזבורג, שיעשה כל שביכולתו להביאה לאישור סופי בכנסת בסד הזמנים הלוחץ.

שליטתו של גינזבורג בוועדת הכנסת אינה מוחלטת. מבין 15 חברי הוועדה, שבעה משתייכים לליכוד, ש"ס ויהדות התורה, ולצדם מכהנים בה שבעה חברי כנסת של כחול-לבן, יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו. לשון המאזניים הוא חבר הכנסת מתן כהנא מימינה, שמצהיר בכל הזדמנות בשבוע האחרון שנתניהו איבד את זכותו המוסרית לשלוט.

גורמים שונים בימינה לא פסלו אתמול על הסף תמיכה בהצעת החוק למניעת הטלת מנדט על נאשם בפלילים, אף שהיא כרוכה בחיזוק מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. גורם אחד הבהיר כי עדיין לא התקיים דיון בנושא, אך אחר הוסיף שלנוכח הנסיבות המיוחדות – הכאוס שמחולל נתניהו – תמיכה היא בהחלט אפשרית.

גורמים בימינה לא פסלו תמיכה בהצעת החוק למניעת הטלת מנדט על נאשם בפלילים. גורם אחד הבהיר כי עדיין לא התקיים דיון בנושא, אך אחר הוסיף שלנוכח הנסיבות המיוחדות, תמיכה היא בהחלט אפשרית

הסכמתו הראשונית של נתניהו להצעת הפשרה של הנדל והאוזר מלמדת על חששו מהאפשרות שהצעת החוק תצלח את כל המכשולים, ותגיע לקריאה שנייה ושלישית במליאה עוד קודם לפיזור הכנסת. במקרה כזה ייכנס לתמונה היו"ר לוין, ויעשה כל שביכולתו כדי למנוע את ההצבעה במליאה עד לפיזור הכנסת.

התנגדותו לדרישת רוב חברי הכנסת להעלות את ההצעה להצבעה תגרור ודאי עתירות לבג"ץ. בפעם הקודמת שבו התחולל מאבק כזה, כאשר היו"ר הקודם יולי אדלשטיין סירב לכנס את הכנסת כדי להצביע על זהות מחליפו, הורו לו שופטי בג"ץ לעשות כן, אך הוא סירב והעדיף להתפטר.

לוין, כהרגלו, היה אז מבעלי הקו התקיף ביותר נגד שופטי בג"ץ, והבהיר בתגובתו באופן הברור ביותר איך הוא ינהג אם יעמוד בפני סיטואציה דומה. "בית המשפט השתלט באופן רשמי על הכנסת", אמר אז לוין, "ומהיום הפך העליון את יו"ר הכנסת לחותמת גומי, כאשר את הכנסת והמליאה מנהלים שופטי העליון. אין דבר כזה באף דמוקרטיה.

"אני קורא ליו"ר הכנסת להודיע שרק הוא יקבע מתי המליאה תתכנס ומה יהיה על סדר יומה. אם הנשיאה [אסתר] חיות רוצה לשים עצמה מעל הכנסת, היא מוזמנת להגיע לבניין עם משמר בתי המשפט ולפתוח את ישיבת המליאה בעצמה. כך יהיה ברור שמדובר בהפיכה שלטונית של קומץ שופטים הבוחרים את עצמם בחדרי חדרים".

"אני קורא ליו"ר הכנסת להודיע שרק הוא יקבע מתי המליאה תתכנס ומה יהיה על סדר יומה. אם חיות רוצה לשים עצמה מעל הכנסת, היא מוזמנת להגיע לבניין עם משמר בתי המשפט ולפתוח את ישיבת המליאה בעצמה"

את משמעויות והשלכות המשבר החוקתי שיתחולל אם תתרחש התנגשות כזאת קשה אפילו לדמיין. מהבחינה הזאת, ייתכן שבדיעבד יתברר שאפילו חלק ממתנגדי נתניהו הגדולים ביותר ישאלו את עצמם אם לא היה עדיף לחכות עם הצעת החוק בעניינו לעיתוי אחר.