סבתי זכרונה לברכה היתה אישה חריפה. פלפל. השכלה פורמלית לא היתה לה – אבל היא ניחנה בשפע של חכמת חיים. לכל מצב בחיים היה לה פתגם, ולכל ארוע אימרה קולעת. על פוליטיקאים נהגה לומר:

"לא משנה מה שהם אומרים – חשוב רק מה שהם עושים".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

סבתא שלי הלכה מזמן לבית עולמה – אבל לאבחנות שלה אנחנו נזקקים היום שבעתיים. השיח הפוליטי שלנו רווי סיסמאות ריקות והיגדים חסרי משמעות. אנחנו שופטים את מנהיגינו יותר ויותר על-פי מוצא פיהם במקום על פי מה שיוצא תחת ידיהם.

גנץ אמר שלא יילך עם ביבי, ועשה הפוך.

שלט חוצות של כחול-לבן בבני ברק, 27 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)

נתניהו הבטיח סיפוח ועשה הפוך.

השלט "רמת טראמפ" כפי שצולם ב-16 ביוני 2020. מההבטחה הגדולה לסיפוח, ריבונות, והקמת ישוב על שם טראמפ נשאר שלט שאותיותיו נפלו וסביבו עזובה וקש (צילום: אמיר אשל)

אשכנזי הבטיח ועדת חקירה לצוללות – וקבר את החקירה במו-ידיו.

אנחנו שופטים את מנהיגינו עפ"י מוצא פיהם במקום עפ"י מה שיוצא תחת ידיהם. גנץ אמר שלא יילך עם ביבי, ועשה הפוך. נתניהו הבטיח סיפוח ועשה הפוך. אשכנזי הבטיח ועדת חקירה לצוללות – וקבר את החקירה במו-ידיו

בקיצור מילים והבטחות יש בשפע. מעשים הרבה פחות. כוונות ותוכניות של מנהיגים הן עניין חשוב, אבל הרבה יותר משמעותי הוא היישום. להבטיח קל. לקיים – יותר מסובך.

אני הייתי איש אופוזיציה בימיי הפוליטיים ועיתונאי בכל יתר ימי הבוגרים. מילים הן כלי העבודה המרכזי שלי. איך, ישאל השואל ובצדק, אתה מזלזל במילים וטוען שהן לא אומרות מאום?
ואני אתגונן. לא לזה התכוונתי.
ואז יוסיף וישאל השואל – אז מה בעצם אתה מציע?ואני אקפוץ על ההזדמנות ואגיד: תודה ששאלת!

אני מציע לבחון את הפוליטיקאים לפי מעשיהם ולהטיל ספק רב בהבטחות שלהם. ויותר מזה. צריך לצמצם את הראיונות עמם ולכמת את מעשיהם כדי לעמוד על טיבם. ככה זה יעבוד:

לפני ואחרי כל בחירות פוליטיקאים ובעיקר ממשלות יניחו בפני הציבור תכנית עבודה: הפרוגרמה הזו תכלול כמה שפחות הבטחות אמורפיות וכמה שיותר נתונים מדידים. למשל בחינוך: הבטחה לצמצם אתמספר התלמידים בכיתות. היום הוא x, בעוד שנה אני מבטיח y. תבדקו אותי. אני גם מבטיח שעוד 5% מהתלמידים יעברו את מבחני פיזה, ומבטיח לצמצם את הפער בין החינוך הכללי לזרם החרדי. יש יעדים, יש נתונים, יש אמצעי לבחון את המנהיגים.

הייתי איש אופוזיציה בימיי הפוליטיים ועיתונאי ביתר ימי הבוגרים. מילים הן כלי עבודתי המרכזי. איך אתה, ישאל השואל ובצדק, מזלזל במילים וטוען שהן לא אומרות מאום? לא, אני מציע לבחון פוליטיקאים לפי מעשיהם ולהטיל ספק רב בהבטחותיהם

בתחום הבריאות למשל נבדוק כמה קוצרו התורים לניתוחים ומהי כמות האחיות ביחס לחולים. לא נסתפק יותר ב"השגתי תקנים". אנחנו רוצים ישום בשטח. בתחום הכלכלי נספור מובטלים ולא הבטחות למענקים. בתחום התחבורה נמדוד אם ובכמה קוצרה הנסיעה מקום למקום ולא עוד "סללתי כבישים".

נמאס ממילים חסרות משמעות. נכון, לא הכל מדיד, אבל הגיעה זמנה של דרך שונה לבחון את מנהיגינו.

מיקי רוזנטל הוא ישראלי. איש משפחה. אבא. עיתונאי. חבר כנסת לשעבר. ציוני. שונא אי-צדק. מתעב גזענים. אוהב את הישראליות. נלחם על דמותה.