סבתי זכרונה לברכה היתה אישה חריפה. פלפל. השכלה פורמלית לא היתה לה – אבל היא ניחנה בשפע של חכמת חיים. לכל מצב בחיים היה לה פתגם, ולכל ארוע אימרה קולעת. על פוליטיקאים נהגה לומר:
"לא משנה מה שהם אומרים – חשוב רק מה שהם עושים".
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
סבתא שלי הלכה מזמן לבית עולמה – אבל לאבחנות שלה אנחנו נזקקים היום שבעתיים. השיח הפוליטי שלנו רווי סיסמאות ריקות והיגדים חסרי משמעות. אנחנו שופטים את מנהיגינו יותר ויותר על-פי מוצא פיהם במקום על פי מה שיוצא תחת ידיהם.
גנץ אמר שלא יילך עם ביבי, ועשה הפוך.
נתניהו הבטיח סיפוח ועשה הפוך.
אשכנזי הבטיח ועדת חקירה לצוללות – וקבר את החקירה במו-ידיו.
ועידת מעריב לעסקים- פרשת הצוללות
העובדה שנתניהו אישר מכירת צוללות תקיפה אסטרטגיות למצרים, והסתיר את זה משר הביטחון והרמטכ"ל חמורה. זה קודש הקודשים של מדינת ישראל. מדובר בפגיעה ביתרון האסטרטגי של צה"ל. בלתי נתפס שראש ממשלה משקר, מתי התרגלנו לזה כאן?
Posted by גבי אשכנזי – Gabi Ashkenazi on Wednesday, February 26, 2020
אנחנו שופטים את מנהיגינו עפ"י מוצא פיהם במקום עפ"י מה שיוצא תחת ידיהם. גנץ אמר שלא יילך עם ביבי, ועשה הפוך. נתניהו הבטיח סיפוח ועשה הפוך. אשכנזי הבטיח ועדת חקירה לצוללות – וקבר את החקירה במו-ידיו
בקיצור מילים והבטחות יש בשפע. מעשים הרבה פחות. כוונות ותוכניות של מנהיגים הן עניין חשוב, אבל הרבה יותר משמעותי הוא היישום. להבטיח קל. לקיים – יותר מסובך.
אני הייתי איש אופוזיציה בימיי הפוליטיים ועיתונאי בכל יתר ימי הבוגרים. מילים הן כלי העבודה המרכזי שלי. איך, ישאל השואל ובצדק, אתה מזלזל במילים וטוען שהן לא אומרות מאום?
ואני אתגונן. לא לזה התכוונתי.
ואז יוסיף וישאל השואל – אז מה בעצם אתה מציע?ואני אקפוץ על ההזדמנות ואגיד: תודה ששאלת!
אני מציע לבחון את הפוליטיקאים לפי מעשיהם ולהטיל ספק רב בהבטחות שלהם. ויותר מזה. צריך לצמצם את הראיונות עמם ולכמת את מעשיהם כדי לעמוד על טיבם. ככה זה יעבוד:
לפני ואחרי כל בחירות פוליטיקאים ובעיקר ממשלות יניחו בפני הציבור תכנית עבודה: הפרוגרמה הזו תכלול כמה שפחות הבטחות אמורפיות וכמה שיותר נתונים מדידים. למשל בחינוך: הבטחה לצמצם אתמספר התלמידים בכיתות. היום הוא x, בעוד שנה אני מבטיח y. תבדקו אותי. אני גם מבטיח שעוד 5% מהתלמידים יעברו את מבחני פיזה, ומבטיח לצמצם את הפער בין החינוך הכללי לזרם החרדי. יש יעדים, יש נתונים, יש אמצעי לבחון את המנהיגים.
הייתי איש אופוזיציה בימיי הפוליטיים ועיתונאי ביתר ימי הבוגרים. מילים הן כלי עבודתי המרכזי. איך אתה, ישאל השואל ובצדק, מזלזל במילים וטוען שהן לא אומרות מאום? לא, אני מציע לבחון פוליטיקאים לפי מעשיהם ולהטיל ספק רב בהבטחותיהם
בתחום הבריאות למשל נבדוק כמה קוצרו התורים לניתוחים ומהי כמות האחיות ביחס לחולים. לא נסתפק יותר ב"השגתי תקנים". אנחנו רוצים ישום בשטח. בתחום הכלכלי נספור מובטלים ולא הבטחות למענקים. בתחום התחבורה נמדוד אם ובכמה קוצרה הנסיעה מקום למקום ולא עוד "סללתי כבישים".
נמאס ממילים חסרות משמעות. נכון, לא הכל מדיד, אבל הגיעה זמנה של דרך שונה לבחון את מנהיגינו.
מיקי רוזנטל הוא ישראלי. איש משפחה. אבא. עיתונאי. חבר כנסת לשעבר. ציוני. שונא אי-צדק. מתעב גזענים. אוהב את הישראליות. נלחם על דמותה.
שיח החירשים החילוני-חרדי הוא מהמרתקים במדינה הזו. את תירוץ ה"שירות באמצעות לימוד התורה" של החרדים אף אחד כבר לא קונה, כי גם מתווה פשרה שיגייס את אלו שלא לומדים – נדחה על-ידי הרבנים על הסף. את האמת הזו לאחרונה הם גם לא דואגים להסתיר.
החילוני התמים שנחשף לַתַּרְמִית מסיק את המסקנה – מבחינתו – המתבקשת: זה הכל סיפור על כוח ושליטה של העסקונה והאליטה הרבנית בהמון החרדי.
ובכן, טעות. זה קל מדי, שלא לומר בורות. מי שקצת מכיר, יודע שמאחורי תירוץ "לימוד התורה" לאורך השנים, הקו החרדי האמיתי ביחס למדינת ישראל – ובכלל ביחס לעולם המודרני – מושתת על עיקרון ברור ועקבי: היבדלות. זהו האתוס המכונן של האידיאולוגיה החרדית. לא להתערבב עם העולם החיצון, ובגדול כמה שאפשר להגביה את חומות הגטו – מה טוב.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
זה לא כבש כותרות בינלאומיות, אך לאחרונה עיר הבירה של אומה שבניה נרדפו ונרצחו ברצח עם נוראי במלחמת העולם השנייה הנציחה את זכר קורבנות עם אחר שסבל גורל דומה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ב־7 ביולי שינתה עיריית ירושלים את שמו של רחוב קטן הסמוך לשער שכם וקראה לו על שמו של אליה קהוואג'יאן – צלם ארמני שמת בשנת 1999, ואיבד את כל משפחתו במהלך רצח העם הארמני שביצעה האימפריה העות'מאנית ב־1915.
לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם