JavaScript is required for our website accessibility to work properly. לקראת ההכרעה על סגר, שר בכיר אומר: "אנשים לא מבינים איפה זה ענייני ואיפה פוליטי" | זמן ישראל
לקראת ההכרעה על סגר מלא, שר בכיר אומר לזמן ישראל:

"אנשים לא מבינים איפה זה ענייני ואיפה פוליטי"

"השתכנעתי שאנחנו בנקודה שבה לא ניתן לקחת עוד סיכונים", אומרת מירב כהן ● "זה ממש פיקוח נפש", מצהיר אריה דרעי ● "סגר כללי הוא לא נכון ולא נחוץ", מגיב עמיר פרץ ● ההחלטה היום בישיבת הממשלה האם להטיל סגר מלא בפעם השניה מטלטלת את השרים, מימין ומשמאל ● ובעיקר מרחפת עננת חשדנות על מניעיו של ראש הממשלה: "לך תדע אם נתניהו עושה סגר בשביל להוריד את ההפגנות או לעצור את המשפט שלו" ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
בנימין נתניהו

השרה לשוויון חברתי מירב כהן, מכחול-לבן, היססה רבות במהלך ישיבת קבינט הקורונה ביום חמישי האחרון. לפני תשע שנים, כאשר הובילה את הפגנות המחאה החברתית בירושלים, היא לא תיארה לעצמה שתצטרך להצביע אי-פעם על סגר מלא בכל המדינה בפעם השנייה בעקבות מגיפה קשה – סגר שיש לו השלכות עצומות על המשק והחברה הישראלית, והוא עשוי לעלות לכולנו קרוב ל-20 מיליארד שקל.

כהן הציעה במהלך הישיבה כמה חלופות שלא התקבלו והחליטה להצביע בעד. "הגענו לנקודה שרמות התחלואה כל כך גבוהות ושרמת שיתוף הפעולה מהציבור כל כך נמוכה, כך שאין ברירה אלא ללכת על חלופה מאד חדה וברורה. כלומר, השתכנעתי שאנחנו בנקודה שבה לא ניתן לקחת עוד סיכונים", אמרה כהן אמש לזמן ישראל.

מירב כהן: "הגענו לנקודה שרמות התחלואה כל כך גבוהות ושרמת שיתוף הפעולה מהציבור כל כך נמוכה, כך שאין ברירה אלא ללכת על חלופה מאד חדה. כלומר, השתכנעתי שאנחנו בנקודה שבה לא ניתן לקחת עוד סיכונים"

שמונה שרים בקבינט הקורונה הצביעו בעד הסגר הכללי שיימשך שבועיים, החל מיום שישי הקרוב, ערב ראש השנה. ארבעה התנגדו  – ישראל כ"ץ, עמיר פרץ, יזהר שי ויעקב ליצמן. דיברתי עם שני הצדדים. מעבר לסיבות שהביאו אותם לתמוך או להתנגד, כולם מסכימים כי היה כאן כישלון טוטאלי של הממשלה בטיפול במגפה, עד שלא נותרו הרבה ברירות.

הפיאסקו הגדול היה במהלך ההחלטה הקודמת של קבינט הקורונה לפני שבוע, שסימל את הבעייתיות הגדולה ואת הפוליטיקה הנוראית סביב המאבק בנגיף, והוא שהקרין גם על ההחלטה מיום חמישי האחרון.

כזכור, הקבינט החליט להטיל סגר מלא על עשרה ערים ויישובים, החרדים התקוממו – השרים אריה דרעי וליצמן התנגדו; ארבעה ראשי ערים חרדיות שלחו מכתב איום בוטה לראש הממשלה – ובנימין נתניהו התקפל.

הסגר המלא על עשר הערים הפך לסגר חלקי על 40 ערים ויישובים, אבל אז התקוממו ראשי הערים שנוספו, שרבים מהם שייכים לליכוד. הרעיון להטיל סגר חלקי על ערים כמו אשקלון ואשדוד עורר לפתע חלחלה בלשכת נתניהו. הכול הפך למסחרה פוליטית-עסקנית. ההחלטה על סגר גורף באה לרצות גם את החרדים שטענו לאכיפה בררנית.

הסגר המלא על עשר הערים הפך לסגר חלקי על 40 ערים ויישובים, אבל אז התקוממו ראשי הערים שנוספו, שרבים מהם שייכים לליכוד. הרעיון להטיל סגר חלקי על ערים כמו אשקלון ואשדוד עורר לפתע חלחלה בלשכת נתניהו

אגב, החשש הגדול של נתניהו מהחרדים מעיד כי הבחירות בפתח. אילו הבחירות היו בעוד שלוש שנים וחצי, ספק אם נתניהו היה בכלל טורח לקרוא את המכתב ששגרו אליו ראשי הערים. אבל אם הבחירות מתוכננות למרץ או ליוני הקרובים, נתניהו חייב לשמור על קשר ולא להסתכסך לגמרי עם הציבור העיקרי שתומך בו.  גם נפתלי בנט מימינה ושרי כחול-לבן משקיעים היום במגזר חרדי, וגם מאותן סיבות.

בישיבת קבינט הקורונה ביום חמישי דרעי תמך בהחלטה להטיל סגר כללי, אבל ליצמן עדיין התנגד, כאמור. דרעי אמר אמש (מוצאי שבת) לזמן ישראל כי "אין לנו ברירה. זעקת מערכת הבריאות ומנהלי בתי החולים לא משאירה אלטרנטיבה, אחרת זה ממש פיקוח נפש". ליצמן נגד המתווה כי הוא פוגע לדעתו בתפילות בבתי הכנסת. "אתה הורס לנו את החגים", הטיח ליצמן בנתניהו במהלך הישיבה.

"סגר כללי הוא לא נכון ולא נחוץ", אומר לזמן ישראל שר הכלכלה עמיר פרץ, שהצביע נגד בקבינט הקורונה ותמך בסגר לילי בלבד. פרץ שיגר לראש הממשלה מכתב שבו התריע מפני חוסר האמון של הציבור בממשלה ותבע להקים מנגנון פיצוי לנפגעים מהסגר. גם בישיבת הממשלה היום יצביע פרץ נגד המתווה.

"סגר כללי הוא לא נכון ולא נחוץ", אומר לזמן ישראל שר הכלכלה עמיר פרץ, ששיגר לראש הממשלה מכתב שבו התריע מפני חוסר האמון של הציבור בממשלה ותבע להקים מנגנון פיצוי לנפגעים מהסגר

אבל מעבר לכל, אצל השרים, בעיקר מכחול-לבן, מתגנב תמיד החשד כי ההחלטות של נתניהו אינטרסנטיות ולא ענייניות. אחד השרים הבכירים שחרר בפנינו את המונולוג הבא:

"הבאנו לציבור החלטות מבלבלות, דיפרנציאליות וכלליות. הכוונה הייתה טובה, רצינו להימנע מהסגר, אבל היה קשה להבין, קשה ליישם. כל הזמן אנחנו מקבלים החלטות ומשנים, ומרוקנים מתוכן את ההחלטות הקודמות שקיבלנו. היה צריך משהו דרסטי, כי אחרת לא נשתלט על זה. אנחנו פשוט לא יוצאים מזה ולכן מענישים את כולם"

"תאמין לי", המשיך השר הבכיר, "אילו המצב היה נורמלי במדינה והיה לנו ראש ממשלה ישר ואמיתי, הייתי מוכן לוותר על הדמוקרטיה לצורך המלחמה בנגיף. בימים של משבר קשה צריך מנהיג שחותך בכל הכוח, כי זו הדרך היחידה לטפל בקטסטרופה הזו. אבל לך תדע אם נתניהו עושה סגר בשביל להוריד את ההפגנות או לעצור את המשפט שלו. הכעס של הציבור עלינו קשור בזה. אנשים לא מבינים איפה זה ענייני ואיפה פוליטי".

"צריך מנהיג שחותך בכל הכוח, כי זו הדרך היחידה לטפל בקטסטרופה הזו. אבל לך תדע אם נתניהו עושה סגר בשביל להוריד את ההפגנות או לעצור את המשפט שלו. אנשים לא מבינים איפה זה ענייני ואיפה פוליטי"

פוליטי? ענייני? הממשלה אמורה לאשר היום את מתווה הסגר הקשה שעליו החליט קבינט הקורונה. הלחץ על ראש הממשלה ועל שרי הממשלה עצום גם מבפנים וגם מבחוץ, בעיקר בקרב עצמאיים שהולכים להיפגע שוב – ורבים מהם נראו אמש בהפגנה בבלפור.

רמת האמון שואפת לאפס, אבל ההערכה של שרים בכירים היא שהסגר לא יוסר לגמרי, למרות המחיר הכביר. קשה יהיה להשיג רוב נגד המתווה שבו תומכים נתניהו, בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן ודרעי. מעניין במיוחד יהיה לראות כיצד יצביע היום שר האוצר כ"ץ, שנלחם במהלך כל סוף השבוע נגד הסגר.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 807 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.