בטרם ימי המהפכה החוקתית, עוד לפני שזכויות היסוד של האדם נחקקו בחוקי יסוד על-ידי הכנסת, היה בית המשפט העליון אמון על עיגון הזכויות האזרחיות בפסקי דין. אחד העקרונות הראשונים שנקבעו בפסיקת בג"ץ, בשנים הראשונות של המדינה, היה העיקרון בדבר חובת ההגינות של השלטון כלפי האזרח. חובה זו היא פועל יוצא של מעמדה של הרשות השלטונית כנאמנה למען הציבור.

"השלטון חב חובת הגינות כלפי הפרט", כתב אהרן ברק באחד מפסקי הדין, "חובה זו מוטלת על כל מי שבידו סמכות שלטונית. ההגינות קובעת כי על השלטון לשקול שיקולים ראויים, כגון החובה לפעול בסבירות, ללא הפליה ושרירות, שלא למטרות זרות".

אהרן ברק: "השלטון חב חובת הגינות כלפי הפרט. חובה זו מוטלת על כל מי שבידו סמכות שלטונית. ההגינות קובעת כי על השלטון לשקול שיקולים ראויים, כגון החובה לפעול בסבירות, ללא הפליה, שלא למטרות זרות"

הבוקר תובא לישיבת הממשלה – ישיבה שאמורה להתקיים באמצעות "זום" – הצעת החלטה לנקוט שורה של צעדים במסגרת ההתמודדות עם מגפת הקורונה. בראש ההצעה – כוונה להטיל סגר מלא על המדינה, החל מיום שישי הקרוב בשעה 6:00 בבוקר. ההגבלות על מערכת החינוך – המבשרות למעשה את סגירתה והמעבר ללמידה מרחוק – אמורות להיכנס לתוקף כבר מיום רביעי הקרוב. הגיע הזמן לכבס את החולצות הלבנות: טקסי ראש השנה ייערכו השבוע מוקדם מהצפוי.

הצעת ההחלטה קובעת הגבלות על התקהלות ביישובים שהוגדרו "אדומים", אך תפילות המוניות הוחרגו מהגבלה זו והן יתאפשרו אף באזורים אלה. הנה בלשון ההחלטה: "קביעת מגבלות על התקהלות בכלל שטח המדינה בהתאם ל'אזור אדום'; על אף האמור, תפילות בציבור בחג הסוכות ובשמחת תורה יתאפשרו בהתאם למתווה התפילות לראש השנה ויום הכיפורים".

מתווה זה כולל התקהלות של עד 20 אנשים בשטח פתוח; והתקהלות באולמות סגורים בקבוצות של 10 אנשים, ובסך כולל שעשוי להגיע למאות אנשים. כל זאת, בשעה שההחלטה מורה על "סגירה מלאה של כלל העסקים מקבלי הקהל, המסחר, התרבות, בילוי, פנאי ותיירות פנים" ועוד.

תפילות ימשיכו להתקיים, אם כך. כל יתר הפעילויות פחות או יותר מוקפאות עד להודעה חדשה. הכיצד הגיע השלטון להחלטה שכזו? להצעות החלטה של הממשלה נלווים בדרך כלל דברי הסבר, כנהוג גם בהצעות חוק. לא הפעם; הצעת ההחלטה הממשלתית פורסמה אמש ללא דברי הסבר. אלה אולי ייכתבו על-ידי פרקליטות המדינה, אם וכאשר יוגשו עתירות נגד ההחלטה, בטענה לשרירותיות ושיקולים זרים.

תפילות ימשיכו להתקיים, אם כך. כל יתר הפעילויות פחות או יותר מוקפאות עד להודעה חדשה. הכיצד הגיע השלטון להחלטה שכזו? להצעות החלטה של הממשלה נלווים בדרך כלל דברי הסבר. לא הפעם

מהו תהליך קבלת ההחלטות, שהוביל את הממשלה לנוסח שיובא הבוקר לאישור? החלק הפרוצדורלי מוכר לציבור: פרויקטור הקורונה, פרופ' גמזו; שר הבריאות, יולי אדלשטיין; קבינט הקורונה הדן בתוכניות ומביא אותן לממשלה. בפועל, ערב-רב של שיקולים פוליטיים-מגזריים, המכרסמים בהצעות של הדרג המקצועי.

למאזניים הללו יש לפחות שלוש כפות – מאבק אפקטיבי בקורונה; דאגה להמשך הנעת גלגלי הכלכלה ברמת המשק וברמת הפרט; ודעת הקהל על ביצועי הממשלה, לרבות אינטרסים של קבוצות לחץ מגזריות.

הביצועים הממשלתיים עד כה – אינם משכנעים. רמת התחלואה גבוהה מאוד. רמת הציות הציבורי להנחיות חלשה, ונראה שהיא תולדה של אובדן האמון בהיגיון ובניקיון-הדעת של מקבלי ההחלטות. כשאין אמון ציבורי, אין פעולה קולקטיבית, והתוצאה היא שכל אחד מושך את החבל לכיוון שלו.

את הסגר מבקשת הממשלה לתזמן לתקופת החגים, ככל הנראה כדי לצמצם במידת האפשר את הפגיעה בכלכלה. ומה הלאה? למתי יתוזמן הסגר שלא יהיה מנוס מלהחיל בגל השלישי של הקורונה? לט"ו בשבט?

את הסגר מבקשת הממשלה לתזמן לתקופת החגים, ככל הנראה כדי לצמצם במידת האפשר את הפגיעה בכלכלה. ומה הלאה? למתי יתוזמן הסגר שלא יהיה מנוס מלהחיל בגל השלישי של הקורונה? לט"ו בשבט?

וכהרגלה של הממשלה, ההחלטות מתקבלות ברגע האחרון, כמו הדיון בפתיחת שנת הלימודים, שהסתיים לאחר חצות ערב היום הראשון ללימודים. החלטות המתקבלות ברגע האחרון מונעות אפשרות להיערך ליישומן באופן שקול. הן גורמות להסתערות על מדפי החנויות, שינוי תוכניות אישיות ומשפחתיות ברגע האחרון, ובעיקר – תחושה כללית של אי-יציבות, שכן הכול יכול להשתנות מהרגע להרגע, בלא תכנון מוקדם.

השופט יצחק זמיר כתב על כך לפני 24 שנים:

"אדם נוטה לסמוך על המצב הקיים. הוא מתאים את עצמו לדין החל. אכן, הוא אינו מוגן מפני שינוי המצב והדין על-ידי הרשות המוסמכת, אך הוא רשאי לצפות כי השינוי יונהג בסבירות ובהגינות. ההגינות המינהלית עשויה לחייב שהות שבה יוכל אדם, הכפוף להחלטה המינהלית, לערוך בירורים, אולי להגיש בקשה או להציע הצעה לפני שההחלטה מחייבת אותו, ולפחות להכין את עצמו באופן סביר לקראת השינוי".

בחזרה לחובת ההגינות של השלטון.

ההגינות הזו פירושה פעולה בסבירות, במידתיות, תוך שקילת שיקולים ענייניים בלבד. האם תוכל ממשלת ישראל להסביר את שיקוליה בבוא היום? האם ניתן להסביר מדוע דווקא המגזר החרדי, הלוחץ לקיים תפילות המוניות, דווקא תוך שרמת התחלואה במגזר זה גבוהה ביותר – זוכה להקלה מהממשלה? אם יש הסבר כזה בנמצא – יופיע מיד.