אפקט הקורונה: עמותת הלל, המסייעת לדתיים וחרדים היוצאים בשאלה, מדווחת על זינוק של 50% בפניות אליה בתקופה הקורונה ● "הישיבות נסגרות ומתנהלות כקפסולות צפופות מאוד וללא מקום, ואז תלמידים שהיו עם רגל אחת בחוץ, ושממילא הראש שלהם כבר לא היה כולו בלימודים, נושרים" ● "הזינוקים הגדולים ביותר במספר הפונים היו בסוף הסגר הראשון, באפריל, ועכשיו, באוגוסט וספמטבר"
האם החברה הישראלית מסוגלת להתמודד עם דילמות קורעות לב ונשמה כמו דילמות המו"מ על גורל החטופים?
זו שאלה קשה, שכן לאיש בישראל אין ניסיון, ידע או יכולת להכריע בין נשים לילדים, בין נשים לגברים, בין אזרחים לחיילים מול משפחות החטופים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
הכתוב הנ"ל שכח להזכיר כי קיסינג'ר אמר לגולדה ביום כיפור לא לא ולא שלא תעזו להגיב להתקפה של המצרים רק אחרי שהם יתקפו. ודבר שני למה הוא התכוון שהוא אמר בוועידת האום בשנת 2012 ש"בעוד 10 שנים ישירה תחדל מלהתקיים"?? מעניין…
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
צעירים ומוכשרים לרוב ברחו כמו מאש מפוליטיקה. הם היו ציניים ואנוכיים כטרנד ובחרו להתמקצע, לעשות כסף ולבנות קריירה. הפוליטיקה נשארה לבינוניים ומטה, לקיצוניים ולמקושרים, שמצאו חן בעיני ידוען כלשהו, אשר הקים סוג של מיזם שנקרא מפלגה.
כמות הרפש, ההשמצות והאשפה המוטחת הרחיקו טובים מן הזירה. עכשיו אנחנו משלמים את המחירים של הפקרת הזירה: בשירות ציבורי בלתי מתפקד כמעט בשעת מלחמה, שירות שמופעל באמצעות מאכערים וגוזרי קופונים, בחינוך המופרט שקורס ובבתי הספר שפסקו לחנך, באוכלוסיות שאינן עובדות אבל מצהירות שאנחנו מתקיימים בזכותן, בשחיתות שנעשית מהמקפצה והפכנו אדישים כלפיה, ובאלימות הגואה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עוד מקומון בשקל רק בשביל לתת תפאורה מזוייפת של עיתונות.
חסוך מאיתנו אתצדברי הבלע שלך.
דעותייך האישיות והאובססיות שלך כנגד פוליטיקאי מסויים, כמו גם שנאתך לציבורים מסויימים, לא נחשבים עיתונות. בקושי אנושיות.
ביחס לכותב צהובוני רכילות נחשבים כתבי עת מדעיים נחשבים…
שומעים את הפוזיציה צועקת מתוך הכתוב "רק לא ביבי ".
הצעה לא מעשית לפרק עכשיו את הממשלה , כפועל יוצא של סילוק ביבי. איך ניתן לעשות זאת ? כמה זמן יימשך הכאוס הטוטלי שיבוא בעקבות אקט כזה ?
הכותב מתוך "כסא החכמים" לא שקל ולא בחן האם עצותיו נכונות ו/או מעשיות.
הפוזיציה של המחבר שוללת ממנו את היכולת לשקול ולנתח עניינית.
חבל לפרסם דברים חסרי ערך כאלה המבטאים פוזיציה נטו ולא שום דבר חכם.