בשנים עברו נערכו מסביב יום הראייה הבינלאומי שחל היום (יום ד'), שלל אירועים הקשורים לבריאות העין, כמו חלוקת משקפיים לנזקקים וביצוע בדיקות ראייה בחינם. השנה נאלץ משרד הבריאות לבטל פעילויות מהסוג הזה בשל כללי הריחוק החברתי והאיסור על התקהלויות. אבל מתברר כי הקורונה – ולא פחות ממנה, האמצעים המחמירים שננקטים כדי לבלום את התפשטות המגפה – פוגעים לא רק באירועי יום הראייה הבינלאומי, אלא גם בבריאות העין ובראייה.

רופאי עיניים מציגים תמונה קודרת של פגיעה באספקטים רבים של בריאות העין, וזאת עקב העלייה בצפייה במסכים בסגר, אימוץ כללי הריחוק החברתי ושימוש במסכות, ביטול בדיקות, ניתוחים וטיפולים רפואיים מתוכננים, ובמקרים מסוימים, גם עקב סיבוכים של הקורונה עצמה. היקפי הפגיעה טרם ידועים, אך הרופאים מזהירים כי היא עלולה להצטבר לנזק בריאותי רציני עבור אנשים רבים.

שעות על שעות מול המסך

חלק מהפגיעות בבריאות העיניים נובעות מאורח החיים שנכפה עלינו בשל הוראות הריחוק החברתי, במיוחד בזמן הסגרים. "עיקר הפגיעה בעיניים בתקופת הריחוק החברתי בכלל, ובתקופת הסגר בפרט, נובעת מהשימוש הרב במסכים – טלוויזיה, מחשבים וטלפונים", אומרת רופאת העיניים, ד"ר אודרי קפלן.

"עיקר הפגיעה בתקופת הריחוק החברתי בכלל, ובתקופת הסגר בפרט, נובעת מהשימוש הרב במסכים – טלוויזיה, מחשבים וטלפונים", אומרת רופאת העיניים, ד"ר אודרי קפלן

"אצל רבים, השימוש במסכים בסגר עולה לרמה גבוהה מזו שהגענו אליה בשנים האחרונות. דפוס ההתנהגות הזה כולל תלמידים, מורים וסטודנטים שיושבים שעות מול המסך בזמן למידה מרחוק, אנשים שעברו לקיים פגישות בזום, ולמעשה את כל מי שנמצא יותר בבית, ובאופן טבעי נוטה לשבת יותר מול מסך".

קפלן מסבירה את הבעייתיות הכרוכה בצפייה ממושכת במסכים משלל סוגים: "הבהייה הארוכה במסכים גורמת ליובש במשטח בעין. העין מפרישה כל הזמן נוזלים שמנקים אותה ושומרים עליה ממש כמו המים על השמשה של האוטו, ובזמן שאנחנו ממצמצים, העין מפרישה את הנוזלים. אבל בזמן צפייה במסך המבט מתמקד, העיניים פחות ממצמצות ונעצמות, וכתוצאה מכך הבלוטות שאמורות להרטיב את העין נותרות ללא לחיצה, והרטבת העין פוחתת".

ד"ר אודרי קפלן, רופאת עיניים (צילום: ינאי יחיאל)

גורם נוסף המאיץ את התייבשות משטח העין הוא מזגנים. "כשאנחנו נמצאים כל הזמן בבית אנחנו שוהים יותר זמן במזגן, והמזגן מייבש את האוויר וכתוצאה מכך הוא מייבש גם את משטח העין", מציינת קפלן.

"התייבשות מסך העין וההתמקדות במסך מייבשות את הקרנית, מעייפות את המערכת העצבית, וגורמת להרחבת כלי הדם בעין. כל אלה גורמים לתגובות דלקתיות ולהפרשות דמעות פחות איכותיות. הגוף מרגיש שמשהו שם לא בסדר, ומפריש חומרים שנועדו להגן על העין. אבל החומרים האלה יוצרים תגובות לא טובות, ובמקרים מסוימים אף גורמים לדלקות עיניים.

"זה מכאיב, מגרד, מעייף, גורם לאנשים לשפשף את העיניים, גורם לעיניים להיראות אדומות, ובמקרים רבים, אחרי כמה חודשים, עלול להפריע גם לראייה, בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 30. זה לא מעלה את המספר של העין ולא מקרב עיוורון, אך בפירוש עשוי לבוא לידי ביטוי בהפרעות בראייה ולהקשות על נהיגה".

האם את רואה את ההשפעה של התופעות הללו על המטופלים שלך, ומבחינה בגידול בהיקף בעיות העיניים?

"בהחלט כן. אמנם הגידול חל כבר קודם, במהלך 30 השנים האחרונות שבהן התפתחו ההייטק והאלקטרוניקה המודרנית, והביאו לאורח חיים שמחייב תלות במסכים. כחלק מכך עוד לפני הקורונה, כ-10% מהאנשים סבלו ברמה כזאת או אחרת של התייבשות משטח העין. אבל עכשיו יותר מטופלים מתלוננים על כך, ובהיקף הרבה יותר משמעותי. אין לי מספרים או נתונים מדויקים על היקף התופעה, אבל אני מעריכה שהתופעה גדלה פי-שניים או פי-שלושה".

מה צריך לעשות כדי להקל את הנזק?

"לישון מספיק כדי לתת לעין לנוח, ולתת לעין הפסקות מהמסך, הן הפסקות מתודיות קצרות, והן הפסקות ארוכות במשך היממה, וזאת גם אם חייבים להיות צמודים למסך. כמו כן מומלץ לשתות הרבה, ולמצמץ באופן יזום במשך כמה שניות. כמובן שיש גם טיפולים חדשניים, שיכולים להחזיר את הבלוטות לתפקד".

התייבשות העין, מציינת ד"ר קפלן, נגרמת גם מחבישת מסכה בשל המגפה. "המסכה מקשה על הנשימה וגורמת לנו לנשוף אדים חמים של דו תחמוצת הפחמן שמגיעים לעיניים. האוויר שיוצא מהמסכה חם יותר, ומייבש את העיניים". עם זאת, קפלן מדגישה כי "מאחר שמסכה חיונית להקטנת היקף ההדבקה, אני כמובן קוראת לאנשים להמשיך להשתמש בה, ופשוט מציינת את תופעת הלוואי".

"המסכה מקשה על הנשימה וגורמת לנו לנשוף אדים חמים של דו תחמוצת הפחמן שמגיעים לעיניים. האוויר שיוצא מהמסכה חם יותר, ומייבש את העיניים"

מגפת הקורונה עצמה עשויה להתבטא גם בפגיעה בעיניים. "דלקת הלחמית היא אחד התסמינים", אומרת קפלן. "לא מדובר בסימפטום נפוץ, ומי שסובל מדלקת בלחמית לא צריך לעשות בדיקת קורונה, אבל אם הדלקת מתווספת לסימפטומים נפוצים יותר, היא עשויה להיות סימן לקורונה. חשוב מאוד לא לגעת בעיניים אם יש דלקת בלחמית, כי הנוכחות של הנגיף בדמעות עלולה להדביק".

יש לקורונה תסמינים מסוימים שנמשכים תקופה ארוכה, לפעמים שבועות ואף חודשים אחרי שהחולה החלים ממנה. פגיעה בעין עשויה להיות אחד מהם?

"אין מידע על השפעות של הקורונה על הראייה לטווח הארוך".

דחיית ניתוחים חיוניים

ריבוי המקרים של יובש העין הוא בעיה חמורה, אך היא מתגמדת ליד בעיות בריאות אחרות שמתפתחות בשל ביטול טיפולים רפואיים בתקופות של סגר.

לדברי ד"ר איתן לבני, מנהל שירות טיפולי הקרנית בבית החולים בלינסון ורופא עיניים במרכז הרפואי מדיקה, "בעיות העיניים מחריפות בעידן הקורונה גם בגלל שאנשים לא מגיעים לטיפולים רפואיים משמעותיים, שחשובים לבריאות העיניים שלהם. הכוונה היא לניתוחים וטיפולים גדולים, טיפולי שגרה, וגם לבדיקות.

"יש אנשים שמפסידים תורים שקבעו למעקב אחר השתלות קרנית, טיפולים בלחצים בעיניים, ניתוחים וטיפולים בקטרקט, טיפול בגלוקומה, וכל התופעות הללו הולכות ומחמירות, כמובן, כשמזניחים אותן. ויש בעיות עיניים שאנחנו בכלל לא יודעים עליהן ולא יכולים לטפל בהן כי החולים לא מגיעים לבדיקות".

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, קטרקט אחראי לכ-40% ממקרי העיוורון בעולם וליותר ממחצית מקרי העיוורון במדינות המפותחות.

מרבית ניתוחי הקטרקט והטיפולים במחלה מתבצעים כיום בשלבים מוקדמים מאוד שלה, כך שדחיית ניתוחים וטיפולים לא תגרום לעיוורון. עם זאת, רופאים מציינים כי הדחייה בהחלט עשויה לגרום להחמרה במחלה.

לפי מידע שהגיע לזמן ישראל, מתחילת השנה נרשם גידול ברכישות משקפיים ברשת אופטיקנה ביחס לתקופה המקבילה בשנים קודמות. עם זאת התקשו באופטיקנה לקבוע מה שיעור הגידול, מאחר שהסגרים משנים את הרגלי הקנייה של הלקוחות. "אנחנו פותחים בזמן הסגרים רק את החנויות ברחוב, שנחשבות ל'שירות חיוני' ולא את החנויות בקניונים", אומר גורם ברשת, "אם בכל זאת יש גידול במכירות, המצב חמור, אבל קשה לדעת מה שיעור הגידול כי יש לקוחות שדוחים את הקנייה בגלל הסגר, או מחשש להיכנס לחנויות".

ד"ר איתן לבני, רופא עיניים (צילום: באדיבות המרואיין)

בחברת שמיר אופטיקה מציינים בתשובה לשאלת זמן ישראל כי "בחודשים מאי ויוני השנה, עם היציאה מהסגר הראשון, ראינו גידול של כ-10% ברכישת משקפיים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. יש התעניינות גוברת בעדשות המיועדות לשימוש מול מסכים וכן בעדשות עם ציפוי אנטי-פוג למניעת תופעת האדים במשקפיים בעת עטית מסכות המגן". עם זאת, בשמיר אופטיקה מציינים כי לא נצפתה עלייה ברכישת משקפיים ב-8 החודשים האחרונים במצטבר בשל העובדה שחלק מחנויות האופטיקה, אלה שבקניונים, היו סגורות".

"אני לא חושב שאנשים יתעוורו, אך הם יסבלו מבעיות ראייה חמורות שילכו ויחמירו", אומר לבני, "בשני הסגרים הייתה ירידה משמעותית במספר החולים שהגיעו לבדיקות ולטיפולים. בסגר הראשון הייתה ירידה של שני שלישים, אחר כך רוב החולים חזרו לקבל טיפולים, אבל מאז הסגר השני הם שוב נעלמו בהמוניהם".

"בסגרים הייתה ירידה משמעותית במספר הבדיקות והטיפולים. בסגר הראשון הייתה ירידה של שני שלישים, אחר כך רוב החולים חזרו, אבל מאז הסגר השני הם שוב נעלמו"

אז אתה מבין את החשש וממליץ להם לא להגיע ולשלם את המחיר הרפואי הכבד, או שאתה ממליץ להם לבוא בגלל החשש?

"אני ממליץ להפעיל שיקול דעת ולבדוק כל מקרה לגופו, ועוד יותר חשוב: להתייעץ עם רופא. למרות שלמטופלים יש היגיון, חושים בריאים והיכרות עם בעיותיהם, חובה להתייעץ עם רופא לפני שמקבלים להחלטה בנושא מורכב זה.

"במקרים שבהם אנחנו חושבים שאפשר לדחות את הטיפול או הבדיקה אנחנו אומרים זאת למטופלים. אין לנו שום עניין בסיכונים מיותרים. אבל יש הרבה מאוד מקרים שבהם ההחלטה לא להגיע תיצור סיכון גדול מהסיכון בהדבקה.

"בכל מקרה של פגיעה בראייה, ניתוחים עם המתנה ארוכה, וטיפולים שחשוב להגיע אליהם באופן קבוע כדי לשמור על בריאות העין, צריך להגיע למרות הפחד המובן. אנחנו שומרים על הכללים, מקפידים על מסיכות ועל שמירת מרחק, ועושים הכול כדי למנוע הדבקה, כך שהסיכון באי-הגעה הוא גדול. אני לא חושב שאנשים יתעוורו, אבל הם יסבלו מבעיות ראייה חמורות שילכו ויחמירו".