יעקב נגל פרסם מאמר בהארץ תחת הכותרת "דרוקר, זאת האמת היחידה על הצוללות", בו הוא יוצא חוצץ נגד רביב דרוקר שפרסם מאמר, גם הוא בהארץ, בכותרת "למה נגל שוכב על הגדר בעניין הצוללות".

לפי נגל:

"דרוקר נלחץ מהעובדות שסותרות תזה שפיתח בשנים האחרונות. אך את האמת לא ניתן לשנות בספינים, חצאי אמיתות ואי־דיוקים מהותיים".

קראתי את המאמר של נגל, נגל מביא מספר טיעונים במטרה לסתור את דברי דרוקר, באמצעות מה שהוא (נגל) קורא: "כל העובדות הממוסמכות". עד שהגעתי לקראת סוף המאמר למשפט "משרד הביטחון נהג בפרשה זו לא במקצועיות". עכשיו לא רק דרוקר, אלא גם דן הראל, שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון, מועלים על המוקד. חזרתי לקרוא את המאמר מתחילתו.

לקראת סוף המאמר הגעתי למשפט "משרד הביטחון נהג בפרשה זו לא במקצועיות". עכשיו לא רק דרוקר, אלא גם דן הראל, שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון, מועלים על המוקד. חזרתי לקרוא את המאמר מתחילתו

לפי נגל:

"דרוקר…מעולם לא שמע ממני אומר, שראש הממשלה הכניס את הדרישה לשתי ספינות נגד צוללות (נצ"ל); זה לא נכון ולא הגיוני, ודרוקר יודע זאת". ובהמשך: "נתניהו לא ביקש להכניס דרישה לטיוטה, וודאי שלא אמרתי משפט כזה לדרוקר", ועוד: "גם בקשר לצוללות המצריות מוצגת חצי אמת משיחה של 20 שניות בדרך מאולפן טלוויזיה למעלית".

במילים אחרות, נגל אומר כי דרוקר משקר.

הפוסל, במומו פוסל. מילה של נגל מול מילה של דרוקר. לפי המאמר של נגל הוא עצמו חוטא בספינים, חצאי אמיתות ואי־דיוקים מהותיים. בין "העובדות הממוסמכות" עליהן מסתמך נגל אנו מוצאים את הקטע הבא בעניין הדרישה לשתי ספינות נגד צוללות:

"הדרישה הועלתה ב–2015, כנראה ביוזמה מקומית של גורמים בחיל הים ובמל"ל".

מה זה "כנראה ביוזמה מקומית של גורמים בחיל הים ובמל"ל"? האם יש "עובדות ממוסמכות", מסמכים המציינים מי העלה את הדרישה? או שזו השערה, "כנראה" של נגל?

אחד הטיעונים שנגל מעלה הוא, שמשרד הביטחון הוציא את המכרז על רכש הספינות בניגוד להנחיה שהגיעה ממשרד ראש הממשלה, בתיאום עם משרד החוץ. זה נשמע כמכבסת מילים וזריית חול בעיניים. מה זה "הנחייה שהגיעה ממשרד ראש הממשלה"? מי חתום עליה? האם יש לו את הסמכות המתאימה? האם יש "עובדות ממוסמכות"? מסמך המתעד הנחיה כזו ישירות מראש הממשלה?

מה זה "הנחייה שהגיעה ממשרד ראש הממשלה"? מי חתום עליה? האם יש לו את הסמכות המתאימה? האם יש "עובדות ממוסמכות"? מסמך המתעד הנחיה כזו ישירות מראש הממשלה?

בנושא זה, נגל לא מזכיר ולמעשה מתעלם מהתצהיר של דן הראל שהיה אז מנכל משרד הבטחון. לפי הראל:

"אחר פרסום המכרז, תוך זמן קצר ביותר, פנה אליי ראש המל"ל יוסי כהן, בדרישה לבטל את המכרז, לדבריו בשל דרישת ראש הממשלה נתניהו לבטל את המכרז. השבתי לו כי אינני יכול לפעול על פי תכתיב בלתי סביר. זמן קצר לאחר מכן חזר אליי מר כהן והעביר לי מסמך מטעם ראש המל"ל בו נרשם כי ראש הממשלה מנחה אותי לבטל את המכרז. הבהרתי לו שללא הוראה בכתב ישירות מראש הממשלה ובחתימתו, אין בכוונתי לבטל את המכרז, וגם אז, אבקש להיפגש איתו ולהבין מדוע".

"דרישתי זו לא נענתה בתגובה כלשהי", מבהיר הראל.

אולי ההטעיה הגדולה מכולן נוגעת לאישור מכירת הצוללות המתקדמות למצרים. לפי נגל:

"אכן, טענתי שלא ניתן אישור למכירת צוללות גרמניות למצרים, כי הגרמנים אינם זקוקים לו. בשונה מארצות הברית, אין לגרמנים חוק המחייבם לשמור על היתרון האיכותי של ישראל".

זו דוגמה לחצי אמת. בניגוד לדברי נגל, גרמניה רצתה לקבל אישור כזה, ישראל סרבה לאשר זאת במשך שנים, והגרמנים לא מכרו. אכן, לגרמנים אין מחויבות חוקית לכך, אבל אנג'לה מרקל לא אישרה ולא הייתה מאשרת את מכירת הצוללות למצריים בלי אישור מישראל.

נגל מסביר שישראל (נתניהו) הסירה את התנגדותה למכירת הצוללות המתקדמות, וחלק מהסיבה הוא אותו "סוד". סוד מוחלט בהחלט שכל ראשי מערכת הבטחון, והרמטכ"ל, וראש המוסד לא ידעו עליו, ולא ידעו גם על האישור. לדברי נגל:

"לא ידעתי אותו בזמנו כי לא הייתי מעורב בתהליך, אבל אני בהחלט יודע עליו מתוקף תפקידי כראש המל"ל".

האישור למכירת הצוללות המתקדמות למצרים ניתן ככל הנראה בסביבת אוגוסט 2014. נגל היה ממלא מקום ראש המל"ל מינואר 2016 עד מארס 2017, כלומר כשנה וחצי אחרי מתן האישור. לכן הוא לא יכול היה לדעת עליו אז. אבל מבחינת נגל, אין בעיה, "נתניהו לא דייק ואמר 'נגל ידע' במקום 'נגל יודע'".

אמירה זו מזכירה את דברי יעקב עמידרור שגם הוא יצא להגנת נתניהו. לדבריו:

"אם לא עודכן משרד הביטחון במתן ההסכמה להספקת הצוללות למצרים. לעניות דעתי ותחושתי, זאת תוצאה של טעות מטופשת ולא של מזימה אפלה, כי זה צעד שאי אפשרי להסתירו".

מה זה 'אם לא עודכן משרד הביטחון'? אין 'אם' – משרד הבטחון לא עודכן, וזאת לפי נתניהו עצמו.

נגל מתעלם מדברי בכירים במערכת הביטחון דוגמת עמוס גלעד ודן הראל — שהיו שותפים לסודות הכמוסים ביותר של ישראל, בכירים שהיתה להם השפעה רבה על מדיניות הביטחון בתחומים קריטיים, אבל מודרו מידיעת האישור למכירת הצוללות המתקדמות למצרים.

נגל מתעלם מדברי בכירים במערכת הביטחון כעמוס גלעד ודן הראל — שהיו שותפים לסודות הכמוסים ביותר של ישראל ולמדיניות הביטחון בתחומים קריטיים, אבל מודרו מאישור מכירת הצוללות המתקדמות למצרים

נגל מתעלם מכך שנתניהו עצמו הודה בסוף מארס 2019, בראיון עם קרן מרציאנו, שהוא אישר את מכירת הצוללות המתקדמות למצרים, למרות שבעבר הכחיש זאת וטען כי לא ביקשו את אישורו.

נתניהו אמר כי הסכמתו למכירת הצוללות הוסתרה מידיעת הרמטכ"ל ושר הביטחון בגלל ש:

"זה סוד ממודר, שרק היועץ המשפטי לממשלה והצוות שלו יודעים, וגורמים כמו היועץ לביטחון לאומי יעקב עמידרור" […] שר הביטחון לא חייב לדעת על הצוללות […] במדינת ישראל יש סודות שרק ראש הממשלה וקומץ אנשים יודעים […] מי שצריך לדעת יודע".

לפי נתניהו היועץ המשפטי וצוותו, והיועצים לביטחון לאומי יעקב עמידרור ויעקב נגל, היו שותפים לסוד. כלומר, לפי נתניהו, לראשי המל"ל וליועץ המשפטי מותר לדעת את הסוד המוחלט בהחלט הזה, ולשר הביטחון ולרמטכ"ל אסור.

לאור כל זאת, אני מעדיף את הגרסה של דרוקר על פני הגרסה של נגל, נראה שדרוקר צודק ונגל "נשכב על הגדר בעניין הצוללות והספינות". וזה קשה ועצוב.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.