משכן הכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

"לא יכול להיות שבג"ץ יסמיך את עצמו להיות הפוסק האחרון"

שאלת סמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד כגון חוק הלאום או ממשלת החילופים הפכה לאחת המחלוקות המרכזיות במאבק על שלטון החוק ● בעוד שהמחנה האקטיביסטי טוען כי בג"ץ שואב את סמכותו לפסול חוק יסוד מתפקידו כ"מגן החוקה", ד"ר אביעד בקשי מזהיר מפני הפיכת בית המשפט ל"מלך אבסולוטי" ● ואילו ד"ר הלל סומר צופה שבג"ץ יתחמק מהכרעה, בזמן שהבחירות מעבר לפינה

הדילמות החוקתיות שאיתן יתמודדו שופטי בג"ץ בדיונים הקרובים על העתירות בעניין חוק הלאום וחוק יסוד הממשלה, הן גם דילמות ענייניות (ונוגעות לתיקונים השונים שנמצאים בלב העתירות), גם דילמות עקרוניות (האם בכלל יש לישראל חוקה?) וגם דילמות של סמכות (האם מותר לבג"ץ להתערב בדילמות מהסוג הראשון).

ד"ר אביעד בקשי מנסח את האבחנה בין הדילמות השונות כך: "צריך להפריד בין התוכן של חוק היסוד לבין השאלה האם תפקידו של בית המשפט לרפא את הפגמים שבגופו של חוק היסוד. חוק היסוד עצמו הוא לא הנושא שלנו.

"אני יכול להגיד לך שחוק יסוד הלאום הוא בעיני חוק ראוי וחוק יסוד הרוטציה הוא בעיני חוק נוראי. אבל זו לא השאלה. השאלה היא האם בית המשפט יכול להיות פוסק אחרון גם ביחס לחוקי יסוד. וכאן צריך לחזור למושכלות יסוד.

"ישראל אף פעם לא אימצה חוקה. בא בית המשפט ובסיבוב פרשני, בפסיקתו שלו, קבע ב-1995 (בפס"ד בנק המזרחי – א.ב.ד) שחוקי היסוד הם חוקה. יש על כך ביקורת שאני שותף לה. בעניין הזה – אני חושב שצריכה להיות חוקה לישראל, אבל לא בית המשפט צריך להכריז עליה בדרך של פסיקה".

ד"ר אביעד בקשי בבית המשפט העליון, מייצג את השר לבטחון פנים אמיר אוחנה בעתירה נגד הקמת ועדת בדיקה להתנהלות מח"ש, 24 בפברואר 2020 (צילום: מתוך הטוויטר של כתב "הארץ" ג'וש בריינר)
ד"ר אביעד בקשי בבית המשפט העליון, מייצג את השר לבטחון פנים אמיר אוחנה בעתירה נגד הקמת ועדת בדיקה להתנהלות מח"ש, 24 בפברואר 2020 (צילום: מתוך הטוויטר של כתב "הארץ" ג'וש בריינר)

בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת, מכון מחקר ימני שעל פי הגדרתו "פועל מירושלים להבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". בקשי היה רב מלמד בישיבת הסדר. עבודת הדוקטורט שלו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן הייתה על "משמעותה החוקתית הראויה של ישראל כמדינת לאום יהודית". הוא מעורב ביוזמות שונות לגיבוש חוקה לישראל.

יש ויכוח האם בית המשפט באמת "הכריז", כמו שאתה אומר, על חוקה. הוויכוח הזה התקיים אפילו בתוך פסק דין המזרחי, בין השופטים השונים.
"בית המשפט הכריז חד משמעית שיש חוקה. הוא השתמש בכל מיני ביטויים, אבל בשורה התחתונה זה ברור שלחוקי היסוד יש מעמד חוקתי ושזו בעצם הנורמה העליונה במדינה. ולכן אנחנו מנהלים עכשיו את הדיון בהנחה שאנחנו כבר לא דמוקרטיה פרלמנטרית מהסוג של בריטניה – שבה לבית המשפט אין בכלל סמכות לפסול חוקים. אנחנו דמוקרטיה חוקתית. איך הגענו לשם? האם בצדק הגענו לשם? האם זו הייתה בחירה מושכלת של העם? זה ויכוח חשוב, שנשאיר אותו עכשיו בצד.

"מבחינתנו – אנחנו מדברים על חוקה. והרציונל שעומד ביסוד ביקורת שיפוטית על חוקים הוא שבית המשפט בעצם אוכף את החוקה. בית המשפט כפוף לשלטון החוק ובית המשפט בא ואומר: החוק אינו הנורמה העליונה. מעל החוק עומדת החוקה. תפקידי לבדוק שהחוק עומד בתנאי החוקה. היכולת לפסול את החוקה עצמה, בדמוקרטיות המערביות המתוקנות, לא קיימת. בארצות הברית אף אחד לא מעלה את זה בדעתו".

"בית המשפט בא ואומר: החוק אינו הנורמה העליונה. מעל החוק עומדת החוקה. תפקידי לבדוק שהחוק עומד בתנאי החוקה. היכולת לפסול את החוקה עצמה, בדמוקרטיות המערביות המתוקנות, לא קיימת"

אבל שם הפרוצדורה לתיקון החוקה כל כך נוקשה ומסובכת, שאם הצלחת להשיג שני שליש מהקונגרס ושלושת רבעי מהמדינות, בית המשפט כבר באמת לא יכול להתערב.
"יפה. ובדיוק כאן מגיעה השאלה, ששאלו רבים שקדמו לי: בית המשפט בא וקבע שחוקי יסוד הם חוקה. איך יכול להיות שאת החוקה הזו חוקקו בחוק רגיל? איך אתה יכול לקחת את 'חוק כבוד האדם וחירותו', שנחקק עם 32 חברי כנסת, בפרוצדורה רגילה, בהצעת חוק פרטית, בשלהי כהונתה של כנסת, כאחרון החוקים הכי שגרתיים? ותהיה אשר תהיה העמדה שלך ביחס להסדרים שנקבעים בחוק – שבגדול אני מאוד מזדהה איתם – השאלה היא רק מי זה שמפרש אותם ואיך בוחרים אותו.

מליאת הכנסת ב-10 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מליאת הכנסת ב-10 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"איך אתה יכול לבוא ולומר שזו חוקה? בא אהרן ברק ואמר 'אני מסכים שזה נכה, שזה צולע, אבל זה מה יש. הגעתי למסקנה שזה הפירוש הנכון – ישראל קיבלה על עצמה מין מנגנון משונה כזה שאת החוק והחוקה משנים בדיוק באותה פרוצדורה, תחת שני הכובעים שאפשר להחליף ביניהם בלי בעיה'. אנשים כמוני אומרים – זה לא הגיוני. הרבה יותר הגיוני לומר שאנחנו נמצאים עדיין בתחנה הבריטית. אולי לנצח".

כלומר?
"חוקי הכנסת באשר הם – גוברים. בית המשפט בא ואמר – לא. ומה לעשות, כמה שזה לא הגיוני, זה המצב. והוא הסמיך את עצמו לפסול חוקים. אבל עכשיו לבוא ולהגיד – רגע רגע, אם אפשר לחוקק חוקי יסוד באותה פרוצדורה כמו חוקים רגילים, אז אפשר גם לפסול אותם כמו חוקים רגילים? ממה נפשך? אם לחוקי היסוד יש מעמד של חוקים רגילים אז בית המשפט לא יכול לפסול לא חוקים רגילים ולא חוקי יסוד ואנחנו כמו בריטניה, שהיא דמוקרטיה מתוקנת.

"ואם אתה בא ואומר שחוקי היסוד הם כמו חוקה, אז בסדר. כל עוד הכנסת חובשת את כובעה כמחוקק רגיל אפשר לפסול את חוקיה וברגע שהיא חובשת את כובעה כאספה מכוננת, אי אפשר יותר לפסול את חוקיה.

"ואגב, הכנסת לא חובשת כל כך בקלות את כובעה כאספה מכוננת. מאז המהפכה החוקתית הכנסת בסך הכול די זהירה עם חוקי יסוד. כבר שלושים שנה מדברים על פסקת התגברות ועד היום עוד לא חוקקו את זה. מדברים על שינוי שיטת בחירת שופטים ולא עשו את זה. כנראה שהכנסת הפנימה את כללי המשחק שהיא שולפת את כובע חוקי היסוד רק באירוע דרמטי".

"אם אתה בא ואומר שחוקי היסוד הם כמו חוקה, אז בסדר. כל עוד הכנסת חובשת את כובעה כמחוקק רגיל אפשר לפסול את חוקיה וברגע שהיא חובשת את כובעה כאספה מכוננת, אי אפשר יותר לפסול את חוקיה"

של מי המילה האחרונה?

הבעיות מסתבכות אפילו יותר, כי אפשר להוסיף להן את השאלה האם הכנסת פעלה כראוי כשתיקנה את חוקי היסוד, ואם היא לא פעלה כראוי (מבחינה משפטית, לא מבחינה מוסרית): מי יוכל לבקר את זה אם לא בג"ץ?

לדוגמה: האם שימוש בכותרת "חוק יסוד" לחוק שכל תפקידו לפתור בעיה פוליטית נקודתית (חוסר היכולת להקים ממשלה) הוא לא שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, שאמורה להישמר לשאלות עקרוניות על אופייה של המדינה, כמו בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו וכמו בחוק הלאום?

"אני מסכים שהכנסת עשתה שימוש בכלי הזה באופן שראוי לביקורת ציבורית", אומר בקשי, "ולכן אמרתי כבר בהתחלה שבעיני חוק יסוד הלאום והתיקון לחוק יסוד הממשלה שונים בתכלית. חוק הלאום, שאני גם מזדהה עם תכניו, כל המהות שלו היא חוקה. יש מי שלא רוצה שזו תהיה החוקה שלנו – אבל זו חוקה".

אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)
אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)

להבדיל מהמצאת "ראש הממשלה החליפי".
"כן. אבל פה אני רוצה לחזור לבסיס. לא יכול להיות שבית המשפט יהיה פתור מכללי משחק וממחויבות לעיקרון של שלטון החוק. מחויבות לאיזשהם כללים שמחייבים אותו. אם הוא בא ואומר – בכל פעם שאני חושב שמשהו לא צודק, אני פשוט משנה אותו, המשמעות היא שבית המשפט הוא מלך אבסולוטי. המשמעות היא שהשלטון לא נמצא בידי הריבון, העם, שבוחר את נבחריו, אלא בידי בית המשפט. ואת זה אין לקבל".

"אם ביהמ"ש בא ואומר – בכל פעם שאני חושב שמשהו לא צודק, אני פשוט משנה אותו, המשמעות היא שביהמ"ש הוא מלך אבסולוטי. המשמעות היא שהשלטון לא נמצא בידי הריבון אלא בידי ביהמ"ש. ואת זה אין לקבל"

על זה יש כמה טיעוני נגד. טיעון אחד הוא הטיעון הפרוצדורלי שאומר שבית המשפט כן מוסך לבדוק האם הכנסת, כשהיא חוקקה חוק יסוד, עשתה את זה ברצינות הראויה. וכאן – בלי להיכנס לשאלה מה חושבים על חוק כבוד האדם וחירותו – אפשר להראות שהתקיים דיון רציני, שהנושא היה במקום גבוה על סדר היום הציבורי.
"זה פשוט לא נכון. זה שיכתוב היסטורי. אני ספרתי את העמודים. בעמודי הפרוטוקול, בהכנה לקריאה שניה ושלישית של חוק כבוד האדם וחירותו, היו פחות ממאה עמודי פרוטוקול. זה פחות מהדיונים שהתנהלו על חוק יסוד הרוטציה בשבוע של הדיונים שקדמו לו. יש כאלה שבאים ואומרים: ישבו פרופסורים ועשו דיונים מעמיקים. סליחה, זה לא ההליך.

"אני אגיד לך יותר מזה – כשאתה עוקב אחרי חקיקת חוק כבוד האדם וחירותו אתה רואה שבזמן הדיון במליאה עצמה בקריאה שניה ושלישית, חברי הכנסת לא מבינים במה מדובר. כשח"כ מיכאל איתן אומר לראש ועדת חוקה אוריאל לין, 'תשמע, יהיה פה בית משפט לחוקה. תהיה פה אפשרות לפסול חוקים של הכנסת', לין עונה לו 'מה פתאום? אף אחד לא מתכוון לתת את זה'. זאת אומרת, חברי הכנסת שדנו בחוק עצמו, דיון לא ארוך כל כך, לא בדיוק הבינו.

"אבל זה פחות עקרוני בעיני. אני שוב מבקש לחזור לדיון הבסיסי – גם אם יש פגמים, ובחוק יסוד הרוטציה יש בעיני הרבה מאוד פגמים ציבוריים, בהתנהלות ובתוכן, זה עדיין לא מצדיק שבית משפט יסמיך את עצמו יש מאין להיות פוסק אחרון בכל מה שנראה בעיניו כפגם. בין אם הוא צודק ובין אם לא. המשמעות היא שאנחנו מקבלים על עצמנו שלטון של מלך-פילוסוף. של מישהו שהוא לא נבחר ושהוא פוסק אחרון".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בכנס
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בכנס "מקור ראשון", 8 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל בעולם יש דוגמאות רבות להתערבות משפטית בתיקוני חוקה, בלי שנדחקים לסמטה ללא מוצא הזו.
"בעולם זה פשוט לא מקובל. זה יפה מאוד שפרופ' יניב רוזנאי, שהוא חבר וחוקר מאוד מוערך, הביא מקצווי עולם את 'תיאוריית המבנה הבסיסי'. הודו, בנגלדש, קולומביה. תודה רבה. וגם שם, מדברים על מדינות שבהן יש חוקה קלאסית. ובצדק כתבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שגם אם אנחנו מדברים על חוקי יסוד כעל חוקה, זו עדיין חוקה בבנייה. אין לה מבנה בסיסי של חוקה.

"אבל עזוב… אני, מבחינתי, לא מוכן לקבל את הודו כדוגמה. יפה מאוד שיש מדינה אחת שהיא יותר אקטיביסטית מאיתנו. שיטת השפיטה שלה היא ששופטים ממנים שופטים, וזה לא בכדי קורה שם. אני לא מוכן ללכת בדרכה. והמשמעות היא שאם בית המשפט בא ואומר 'אני יכול לקבל כל החלטה שהיא' אז הוא לא כפוף יותר לשלטון החוק, והוא כורת את הענף שעליו הוא יושב".

"אני, מבחינתי, לא מוכן לקבל את הודו כדוגמה. יפה מאוד שיש מדינה אחת שהיא יותר אקטיביסטית מאיתנו. שיטת השפיטה שלה היא ששופטים ממנים שופטים, וזה לא בכדי קורה שם. אני לא מוכן ללכת בדרכה"

תסביר.
"הסמכות של בית המשפט נובעת מחוק יסוד השפיטה. אם חוק יסוד זה דבר שאפשר לערער עליו, אז באותה מידה תבוא – חלילה – הממשלה ותגיד שבמקרים קיצוניים מאוד, מקרים קיצוניים שבקיצוניים, אנחנו נוכל לשקול האם לא ללכת לפי סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה שנתן סמכות לבג"ץ לפסוק. זה מוביל לאנרכיה. כל רשות צריכה לפעול בגדרי הסמכות שלה, מתחת למסגרת אחת, שאותה קובעת החוקה. ואם אתם, השופטים, הגעתם למסקנה שחוקי היסוד הם החוקה – כבדו את זה".

בית המשפט העליון בהודו, בניו דלהי (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
בית המשפט העליון בהודו, בניו דלהי (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

טיעון בולט נוסף בצד השני הוא טיעון "אבל מה יקרה אם הכנסת תחוקק את חוק 'כל בן הילוד היאורה תשליכוהו'. האם גם אז לא יהיה מקום לביקורת שיפוטית?
"ומה תעשה אם דווקא בית המשפט יפסוק שכל בן הילוד היאורה תשליכוהו? הרי בסופו של דבר אני חייב לבחור בפוסק אחרון. הרעיון בדמוקרטיה הוא שאין פוסק יחיד. יש הפרדת רשויות ויש כללי משחק.

"אבל בסופו של דבר, בקצה של הקצה של הקצה, אני כן צריך לקבוע מי מחליט. אם אתה בא ואומר 'המחליט האחרון הוא בית המשפט', זה אומר שאתה משום מה סומך עליו שהוא פחות מסוכן משליט שנבחר וצריך לחזור אל העם מדי ארבע שנים. ההנחה שלי בדיוק הפוכה. בעיני, זו גישה שאיננה דמוקרטית.

"אם אתה בא ואומר 'המחליט האחרון הוא בית המשפט', זה אומר שאתה משום מה סומך עליו שהוא פחות מסוכן משליט שנבחר וצריך לחזור אל העם מדי ארבע שנים. ההנחה שלי בדיוק הפוכה. בעיני, זו גישה שאיננה דמוקרטית"

"אני אגיד לך יותר מזה: גם מבחינת ההסדר החברתי, נגיד שמגיעים חבורה של פרופסורים ומשכנעים את עצמם בכנסים שהם עושים שהמלך הפילוסוף הוא דרך יותר טובה ומוסרית לנהל את החיים. למה הם מצפים שהציבור יסכים לקבל את זה? למה שהציבור יסכים לקבל, שקבוצה מצומצמת תכפה את הערכים שלה עליו?

"ולכן, אני בעד פיקוח שיפוטי, בוודאי פיקוח שיפוטי מנהלי. אני גם בעד חוקה, רק לא חושב שקיבלו אצלנו חוקה באופן נכון. ואני אפילו בעד ביקורת שיפוטית על חוקים. אבל – בסופו של הדבר, בקצה, צריכה להיות החוקה שאותה קובע הציבור, בפרוצדורה הרבה יותר נוקשה ממה שקרה אצלנו.

"בהינתן העובדה שזה מה שקורה אצלנו – לא יכול להיות שבית המשפט יסמיך את עצמו להיות פוסק אחרון, כי כך הוא בעצם פורק את עולו של הריבון. את עולו של הציבור. והציבור לא יקבל את זה".

ד"ר אביעד בקשי
ד"ר אביעד בקשי

איך חומקים מהדילמה?

ואם העניינים המשפטיים והעקרוניים לא מספיק מסובכים, הדיון כולו מתנהל באווירה ציבורית ופוליטית רעילה, שאי אפשר להתעלם ממנה.

או שאולי אפשר?

ד"ר הלל סומר, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי הרצליה, חושב שכן, אבל עוד לפני שהוא מסביר איך אפשר לעשות את זה, הוא מסביר למה הוא מצדיק התערבות של בג"ץ, למרות כל מה שנאמר למעלה:

"חוקי יסוד מחולקים לשתי קטגוריות. אחת עוסקת בהסדרים משטריים ואחר עוסקת בזכויות אדם. הדיון בבג"ץ בעניין חוק הלאום עוסק בזכויות אדם. הדיון על חוק יסוד הממשלה עוסק בהסדר משטרי. אני חושב שאנחנו צריכים פחות לחשוש מהתערבות בית המשפט בחוקי יסוד שעוסקים במשטר עצמו. ניקח לדוגמה את הסעיף בחוק יסוד הממשלה שמשריין את התיקונים בהסכמה של 70 חברי כנסת. בג"ץ יכול פשוט להכריז שהוא לא תקף".

"הדיון בבג"ץ בעניין חוק הלאום עוסק בזכויות אדם. הדיון על חוק יסוד הממשלה עוסק בהסדר משטרי. אני חושב שאנחנו צריכים פחות לחשוש מהתערבות בית המשפט בחוקי יסוד שעוסקים במשטר עצמו"

כי זה שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק?
"כי זה שינוי של כללי המשחק. נקודה. בלי קשר לשאלה אם זה תוך כדי משחק או לא. יש כלל מאוד מאוד בסיסי שאומר שכל כנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה. הרי תומכי חוק היסוד הזה, מאיפה הם באים? הם אומרים 'אנחנו הכנסת, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים'. סבבה. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אבל אתם חייבים לשמר את כוחה של הכנסת להמשיך ולעשות מה שהיא רוצה. הדבר היחיד שאתם לא יכולים לעשות, זה להגביל את כוחה של כנסת עתידית מלעשות מה שהיא רוצה.

"זו הייתה עמדתו של השופט מישאל חשין בפס"ד המזרחי. הרי יש חוקים שכתובים עליהם כל מיני הגבלות של כמה חברי כנסת צריך כדי לשנות את חוק היסוד. חשין אמר: כל מקום שכתוב בחוק מספר שהוא מעל 61 צריך לקרוא אותו כאילו הוא 61. אם בית המשפט יחליט ללכת לפוזיציה הזאת, אני לא אזדעזע".

השופטים אהרן ברק (מימין) ומישאל חשין (צילום: פלאש90)
השופטים אהרן ברק (מימין) ומישאל חשין (צילום: פלאש90)

השאלה היא אם בית המשפט יוכל להיכנס אפילו לפוזיציה הפורמליסטית הזו, בלי שתקום פה צעקה על הדיקטטורה של בג"ץ.
"אני משפטן, לא פוליטיקאי".

בית המשפט גם הזהיר מראש שהוא יתערב במקרה של שימוש בחוק יסוד לצרכי שעה. שזה המקרה פה.
"ברור לכולם שזה המצב, למרות שהם ניסחו את החוק כאילו הוא לא לצרכי שעה. בחוק כתוב 'ממשלה, יכול שתהיה ממשלת חילופין'".

כלומר הם יצרו בעצם שתי אפשרויות משטריות. עד היום היינו במשטר מסוג אחד, ומעכשיו אנחנו יכולים לבחור בין שתי צורות משטר. עם ראש ממשלה אחד ועם שני ראשי ממשלה.
"נכון. ויש לזה הצדקה, כי תזכור שזו לא ממשלת הרוטציה הראשונה. אז אתה יכול להגיד: אוקיי, אנחנו רואים שרוטציה מתחילה להיות פה אלמנט קבוע, בואו נסדיר אחת ולתמיד איך נראית רוטציה. יש בזה לוגיקה".

"בחוק כתוב 'ממשלה, יכול שתהיה ממשלת חילופין'. ויש לזה הצדקה, כי זו לא ממשלת הרוטציה הראשונה. אז אתה יכול להגיד: אוקיי, אנחנו רואים שרוטציה מתחילה להיות פה אלמנט קבוע, בואו נסדיר אחת ולתמיד"

כדי שמעכשיו והלאה, בכל פעם שניקלע למצב של חוסר הכרעה פוליטית, החוק יסדיר איך פותרים את הבעיה הזאת.
"נכון. אבל על זה צריך לומר שמה שעשו בחוק יסוד הממשלה הוא מה שהייתי קורא לו רוטציה חזקה. הרוטציה שהייתה אצל יצחק שמיר ושמעון פרס (ב-1984 וב-1988) לא הייתה כזו. אז, כל אחד שהיה ראש ממשלה היה ראש ממשלה מלא. הוא כן היה יכול לפטר את השרים של הצד השני, למשל".

ד"ר הלל סומר (צילום: פייסבוק)
ד"ר הלל סומר (צילום: פייסבוק)

הסעיף הזה נכנס לחוק כדי להגן על נתניהו מפני הלכת דרעי-פנחסי, להשאיר אותו במעמד שהוא יותר גבוה משר בממשלה, כך שהוא יהיה חסין מפיטורין.
"תיאורטית בית המשפט היה יכול לקבוע, לו רצה – והוא לא רצה – שהלכת דרעי-פנחסי חלה גם על ראש ממשלה או על ראש ממשלה חלופי. הרי הייתה עתירה שביקשה להחיל את זה גם על ראש הממשלה, לא רק על ראש ממשלה חלופי".

ברור שבאווירה הציבורית הנוכחית, בית המשפט צריך להתנהל בזהירות מופלגת.
"אתן לך דוגמה להחלטה אפשרית של בג"ץ. תאר לך שבג"ץ אומר: אני דוחה את העתירה, בגלל שהפירוש הנכון של החוק הוא מה שאמר חשין בפס"ד המזרחי ולפיו כל אימת שכתוב בחוק יסוד מספר שהוא גבוה מ-61 צריך לקרוא אותו כ-61. מכיוון שזה המצב, אין לנו צורך לקבל את העתירה. שים לב לתרגיל. בג"ץ במקרה כזה דחה את העתירה אבל גם מחק את הסעיף שהגביל ל-70. יש מלא תרגילי ביניים בסיפור".

השאלות שעולות בהקשר של חוק הלאום הרבה יותר מורכבות.
"אני לא יכול להעריך מה יקרה, אבל גם שם יכול לקרות אותו תהליך. כי הרי מה הטענה העיקרית נגד חוק הלאום? הטענה העיקרית היא שהחוק פוגע בשוויון כפי שבית המשפט קבע שהוא מעוגן בחוק כבוד האדם וחירותו.

"תאר לעצמך שבית המשפט נותן פסק דין כזה: אחד, חוק הלאום לא משנה שום דבר במעמד השוויון, שנשאר זכות חוקתית על-חוקית מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ושתיים, חוק היסוד אינו משנה דבר מבחינת מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והיא תמשיך להיות כזו בהתאם להגדרתה בחוקי היסוד הקודמים. לאור האמור אנחנו דוחים את העתירות, כי אין בחוק הלאום דבר שמשנה את המצב הקודם".

ואז ידחו את העתירות ובאותו זמן יקבלו אותן.
"יפה. גם האופציה הזו קיימת".

בית המשפט העליון בירושלים ב-4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)
בית המשפט העליון בירושלים ב-4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)

ועדיין נשאלת השאלה העקרונית, המקדימה: מאיפה לבית המשפט סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד?
"בית המשפט עשוי לחמוק משאלת הסמכות. הוא עשוי לא להכריע בה. אני לא בטוח שבעתירות האלה בית המשפט יכריע בשאלת הסמכות. כי יש פה עוד שאלה, שהיא שאלה מאוד מאוד חשובה: שאלת העיתוי.

"התשובה לעתירות האלה צריכה להינתן תוך 21 יום. ואז אף אחד לא אמר שהדיון יהיה מייד ואף אחד לא אמר שפסק הדין יהיה מיידי. אני מזכיר לך שעל פי כל ההערכות, בדצמבר הכנסת מתפזרת. ואז ייתכן מאוד שחלק מהדברים יהפכו להיות תיאורטיים. או ללא דחופים. כי גם אם חוק היסוד נשאר והממשלה מוחלפת, אז אין דחיפות לטפל בזה.

"על פי כל ההערכות, בדצמבר הכנסת מתפזרת. ואז ייתכן מאוד שחלק מהדברים יהפכו להיות תיאורטיים. או ללא דחופים. כי גם אם חוק היסוד נשאר והממשלה מוחלפת, אז אין דחיפות לטפל בזה"

"הרי זה לא פסק דין שכותבים אותו מהיום להיום. זה צריך יהיה להיות פסק דין ארוך ומפורט. ובג"ץ, אם הוא מבין שהבחירות הולכות להיות גם על שאלת סמכויות בג"ץ, לא ירצה לספק תחמושת כל כך חזקה למתנגדי בג"ץ לקראת הבחירות. כי אין מתנה גדולה מזו לנפתלי בנט ואיילת שקד, ואני לא בטוח שבג"ץ מעוניין להעניק להם אותה. בטח אם הממשלה הזו מתפזרת לדרכה. צריך לזכור גם את האופציה הזו".

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כנסת של כלבים בשירותו של נתניהו שמשתלחת ברשויות החוק צריך לעצור את נתניהו יחד עם כל הכלבים שלו עד להחלתה בבית המשפט בקשר לעבירות שלו אחרת הוא והכלבים שלו ישמידו את המדינה ובלבד שנתניהו ... המשך קריאה

כנסת של כלבים בשירותו של נתניהו שמשתלחת ברשויות החוק צריך לעצור את נתניהו יחד עם כל הכלבים שלו עד להחלתה בבית המשפט בקשר לעבירות שלו אחרת הוא והכלבים שלו ישמידו את המדינה ובלבד שנתניהו לא יכנס למעשיהו נתניהו למעשיהו עכשיו כבר הספיקו לנו כל הסיפורים שלו

עוד 2,763 מילים ו-1 תגובות
סגירה