"פתאום הילד מתחיל למשוך את הבוקר בשינה ולא רוצה להתחבר לזום. הוא מפתח חוסר שקט, עצבנות, העדר מוטיבציה וגישה שלילית ללימודים. אם יש עבודות בזוגות או בקבוצות הוא מתחיל להתרחק מהחברים בכיתה, מסתגר בחדר ונכנס לעולם משלו".

אם לכלל ילדי ישראל הלמידה בזום היא אתגר לא פשוט, אז לילדים עם הפרעת קשב צורת הלמידה הזו הפכה לאסון של ממש. כך עולה מעדויות ההורים, בהם אודליה כהן-שינדורף, אם לתלמיד בכיתה י"א עם הפרעת קשב ששוחחה עם זמן ישראל.

בתור יו"ר הנהגת ההורים ברעננה, וסגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, היא פוגשת בתקופה זו מאות הורים ומייצגת אותם בוועדות הכנסת, בניסיון להביא למודעות את הבעיות של "ילדי הקשב" אשר נותרו מחוץ לתוכניות המתווה של משרד החינוך.

"הלמידה מרחוק, שרק משכפלת את הלמידה הרגילה למחשב הביתי, היא כמעט בלתי אפשרית לילדים שלא מסוגלים לשבת ולהתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף. אלה ילדים שצריכים אווירה שקטה על מנת ללמוד ואסור שמשהו יסיח את דעתם או ירצד להם מול העיניים. כשלצד המורה יש עוד 30 ריבועים ובכל ריבוע כזה יש ילד שזז, אומר משהו, או כותב בצ'ט, זה פשוט לא עובד", מסבירה כהן-שינדורף.

"רוב הילדים חיים בבתים רגילים, ויש להם אחים רגילים, ולא לכולם יש פינה שקטה ללמוד בה. במצב הזה הילדים לא ילמדו, וזה לא משנה כמה המורה תהיה מדהימה ותשתדל עבורם. כי בניגוד לכיתה, אין למורה שום דרך לראות מתי היא מאבדת את הילד".

כ-10% מהילדים בישראל סובלים מהפרעת קשב, לא כולם מאובחנים, לחלקם יש לקויות למידה, וחלקם גם היפר אקטיביים. אבל רובם נמצאים בזרם החינוך הכללי ובימי שגרה הם מקבלים תמיכה מותאמת אישית במהלך שנת הלימודים. בעוד ילדי החינוך המיוחד וילדים בסיכון זכו לתשומת לב מיוחדת, הכרה בחשיבות הלמידה במרחב הפיזי ומתווה שעוזר להם בימי הקורונה, "ילדי הקשב" לא זוכים למענה או טיפול מערכתי מיוחד מצד משרד החינוך.

"אלה ילדים שצריכים אווירה שקטה על מנת ללמוד ואסור שמשהו יסיח את דעתם או ירצד להם מול העיניים. כשלצד המורה יש עוד 30 ריבועים ובכל ריבוע כזה יש ילד שזז, אומר משהו, או כותב בצ'ט, זה פשוט לא עובד"

הטענה של ההורים היא שמדובר בקבוצה נפרדת ומאובחנת של ילדים שלא קיבלה מענה, וצריכה לזכות בתשומת לב דומה לזו של ילדי החינוך המיוחד והילדים בסיכון.

אודליה כהן-שינדורף (צילום: אלמוג גבאי)

"הבן שלי מלא במוטיבציה ומתעקש לעשות 5 יחידות בגרות בכל המקצועות האפשריים, אבל מאוד מאוד קשה לו ללמוד בזום. הוא ממש מבקש שהקניית החומר תיעשה בקבוצות קטנות, או בצורה פרונטלית בכיתה. זה לא קרה עד עכשיו, ולכן כדי שהוא יוכל ללמוד אנו נאלצים להשלים את החומר בשיעורים פרטיים. אבל מה קורה עם ילדים שמשפחתם לא יכולה להרשות לעצמה שיעורים פרטיים? ילדים שמתמודדים עם בעיות קשב הם הראשונים שמוותרים לעצמם בביצוע משימות והישגיות. כך נוצרים פערים ונשירה סמויה, ולבסוף גם אי השתתפות במסגרת הלימודים".

אודליה מספרת כי רבים מהילדים המאובחנים והמטופלים תרופתית מפסיקים את הטיפול מכיוון שאינם נמצאים פיזית במסגרת החינוכית. "את רואה ילדים שחוסר הריכוז שלהם עולה עוד יותר ללא הטיפול, וכך המוטיבציה ללמידה יורדת. וכאשר ההורים הופכים להיות מורים שמתעקשים והילד לא משתף פעולה, זה גורם לקונפליקטים קשים בבית".

תלמידות כיתה א'. ספטמבר 2017 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

קושי בניהול הזמן

רונה יהב, מפתח תקווה, אם לילד בן 10 ותלמיד בכיתה ה' שמתמודד עם הפרעת קשב מספרת על אתגרים קשים שתקופת הקורונה מביאה על כל המשפחה. גם כאשת חינוך במקצועה, מדריכת הורים ויועצת משפחתית מוסמכת המתמחה בהפרעת קשב, היא רואה מקרוב את הנזקים שנגרמים לילדים בתקופה זו.

"אם לנו קשה, כשאני אשת מקצוע ויש לילד שלי בבית את כל התמיכה, הטיפולים התומכים והמודעות, אני יכולה לדמיין מה עוברות משפחות אחרות, שאולי אין להן את ארגז הכלים שיש לנו", אומרת יהב.

"נתחיל עם ההנחה השגויה של משרד החינוך, שילד בכיתה ה' עם הפרעת קשב יכול להישאר לבד בבית ימים שלמים וללמוד. הרי מדובר בילדים שמתקשים בניהול זמן, בהתארגנות, במעברים. אני מדברת על יכולת לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר, לבצע משימות, לעבור מלמידה להפסקה וחזרה ועוד.

"בהיעדר מסגרת ברורה או מבוגר שמסייע בניהול הזמנים והצרכים שלו, הילד מתקשה להסתדר לבד. אלה ילדים שההתפתחות הרגשית שלהם מואטת משמעותית, הן ביחס לזו הקוגניטיבית והן ביחס לבני גילם, לפעמים בפער של שנתיים-שלוש. באף מתווה של למידה מרחוק אין לזה מענה. אז איך אמורים הורים לצאת לעבוד ולהשאיר אותם לבד בבית ימים שלמים, לאורך זמן?

"תוסיפי לזה את העובדה שלפעמים ההורה עצמו צריך לקחת 'קורס' כדי להבין כיצד לתפעל את כל המערכת הממוחשבת, נוסף על הכשלים הטכניים ושינויי המערכת. אני לא מצליחה להבין מדוע מערכת השעות הרגילה (כפי שנערכה בקפסולות) לא יכולה להתקיים בזום כסדרה, או לפחות להתאפיין ביותר יציבות – שיעורים מתבטלים, ההפסקות ארוכות מהשיעורים עצמם, התוכן המועבר באופן מקוון חסר עד לא קיים, ורוב היום אין אפילו משימות שיכולות להעסיק אותו.

"הצורך בקביעות, סדר-יום, שגרה, מבנה מאורגן שלפחות בסיסו ידוע מראש ומאפשר לדעת מה צפוי, משמעותי מאוד באופן כללי, אך קריטי ממש לילדים עם הפרעת קשב".

רונה יהב (צילום אינגה אבשלום שיליאן)

תלמידי שכבת ה' חזרו ללמידה הפרונטלית בשבוע שעבר, אבל החודשים הארוכים של השהייה בבית בסגר השני, בחופשת הקיץ וגם בסגר הראשון נותנים את אותותיהם בילדים אלה.

"זה יוצר את כל הפערים האפשריים, לא רק ברמה הלימודית אלא גם ברמה הרגשית. הבן שלי, למשל, לומד מחוץ לאזור מגורינו. בזמני הסגר הוא היה ממש ב'ואקום' חברתי ממושך. מעיסוקי אני יודעת שאצל ילדים רבים עם הפרעת קשב הקורונה עוררה גם חרדה, טיקים וקשיי הירדמות, שלא היו שם קודם. אלה תופעות פיזיולוגיות שיכולות להיות מגורות על ידי מצוקות רגשיות. כמו כן, פעמים רבות משמעות הקורונה היא גם הפסקת טיפולים שהילדים קיבלו לפניה.

"אני יודעת שאצל ילדים רבים עם הפרעת קשב הקורונה עוררה גם חרדה, טיקים וקשיי הירדמות, שלא היו שם קודם. אלה תופעות פיזיולוגיות שיכולות להיות מגורות על ידי מצוקות רגשיות"

"ילדים עם הפרעת קשב אינם זכאים לכלום, בהשוואה לילדי החינוך המיוחד, לא שעות פרטניות, לא לשילוב, לא לליווי ולא לסיוע. הקורונה רק הציפה והעצימה קשיים ובעיות שהיו קיימות גם בשגרה, כמו היעדר הכשרה של מורים להתנהלות עם הפרעת קשב של תלמידיהם, לצד שיטת הלימוד הפרונטלי המיושנת.

"אלה ילדים שמתקשים להתמודד עם שעמום, ובכל זאת חלק גדול מהמורים ממשיכים להרצות דרך הזום כפי שעשו בכיתה, בלי כל יכולת לעורר עניין אמיתי בתלמידים". מסכמת יהב בכאב.

אילוסטרציה. למידה מרחוק

התנגדות להקלטת השיעורים

כבר בחודש מאי השנה הוציא משרד החינוך מסמך מקיף בשם "כשלקות למידה והפרעת קשב פוגשות את הלמידה המקוונת". המסמך נכתב ע"י אגף לקויות למידה והפרעת קשב במשרד, בשיתוף מומחים, והציג את הקשיים וההזדמנויות, בלמידה מרחוק באוכלוסיות אלו. המסמך מתווה מדיניות בנושא, ומציג לצוותים החינוכיים אסטרטגיות ללמידה מיטבית, כמו גם המלצות פדגוגיות.

בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שנערכה בנושא זה במאי, עלו הקשיים של התלמידים ומשפחותיהם בלמידה אפקטיבית באמצעות הזום. מי שייצגה את איגוד רופאי בריאות הציבור בוועדות הכנסת שנערכו בנושא, ד"ר אסנת קידר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה, אומרת כי אין למשרד החינוך שום מידע על מידת הטמעת הנושא בשטח על ידי צוותי ההוראה.

"אחת ההמלצות שעולה מהמסמך, וחשובה כל כך לתלמידים, למשל, היא הקלטת השיעורים המקוונים ופרסומם, כדי שתלמידים המתקשים להתרכז ולהתמיד בלמידה בזום יוכלו לצפות בשיעור פעמים נוספות. ואולם המלצה זו לא מיושמת בפועל, בין השאר בגלל התנגדות של הסתדרות המורים להקלטת שיעורים", היא אומרת אומרת.

ח"כ עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, 14 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן / דוברות הכנסת)

הנושא נדון פעם נוספת בוועדה לביקורת המדינה בראשותו של ח"כ עופר שלח (יש עתיד – תל"ם), ב-10 בנובמבר, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שהוקדש ללמידה מרחוק בהיבטים הטכניים. עם זאת בדיון התברר כי ההמלצה להקליט את השיעורים עדיין לא מיושמת.

"כאיגוד אנו מבקשים להדגיש כי מסמכים, טובים ככל שיהיו, יתקשו להגיע לשטח ולהיות מוטמעים בצורה מיטבית, ללא רשת מובנית של הדרכה ותיווך", אומרת ד"ר קידר. "לשאלה אם יש במשרד היערכות לבדיקת היעילות והיישום של המסמך בשטח, השיבה נציגת משרד החינוך כי המסמך הופץ למנהלים. עם זאת היא ציינה כי בשלב זה מוקדם מדי לקבל מידע על רמת יישום ההמלצות בשטח, וציינה כי יש לחכות לסוף השנה כדי לקיים הערכה בנושא.

"בפועל, נכון היה ללוות את תהליך ההפצה והיישום בשטח בהערכה מעצבת, כזאת שבוחנת תפוקות, כגון מספר המנהלים שקיבלו את המסמך, מספר המנהלים שקראו אותו והעבירו הנחיות למורים לפעול בהתאם, מספר המורים שיישמו לפחות המלצה אחת וכדומה. אלו מדדים שחשוב לאסוף תוך כדי התהליך, כדי לוודא שהתהליך קורה. אחרת נגיע לסוף השנה, ונגלה שבפועל לא קרה הרבה".

"אחת ההמלצות במסמך, למשל, היא הקלטת השיעורים המקוונים ופרסומם, כדי שתלמידים המתקשים להתרכז ולהתמיד בלמידה בזום יוכלו לצפות בשיעור פעמים נוספות. ואולם המלצה זו לא מיושמת"

דני ז'ורנו, מנהלת אגף לקויות למידה והפרעת קשב במשרד החינוך התייחסה לנושא בשיחה עם זמן ישראל.

מדוע לא זכו "ילדי קשב" למתווה מיוחד שיתאים לצרכים המיוחדים שלהם ויבדל אותם מהאוכלוסייה הכללית?

"אנחנו לא רוצים לבודד, לתייג ולהגדיר את הילדים האלה כמקשה אחת. יש מנעד רחב של תסמינים, וחומרת התופעה משתנה מילד לילד, ולכן אנו מתנגדים לתיוג של הילדים האלה כאוכלוסייה נפרדת. אנו רואים שבזמן הקורונה יש ילדים שקל להם יותר ללמוד בבית בשקט ולא בכיתה, ולכן לא נוכל להכליל. המסמכים שלנו מנחים את צוותי החינוך, אך לבתי הספר יש אוטונומיה איך לחלק או לנתב את המשאבים שלהם על פי הנחיות אלו".

מדוע לא מעניקים לילדים האלו תוספות כמו שעות לימוד פרטניות או למידה בקבוצות קטנות בצורה פרונטלית, בתקופות של למידה מרחוק.

"אני לא חושבת שכל ילד שאובחן עם הפרעת קשב צריך לקבל שיעורים פרטיים. צריך להסתכל על כל ילד בהתאם לצרכיו. רובם יכולים להסתדר עם מה שהמורה מעניק לכלל הכיתה".

כשאין מתווה אחיד והילדים לא נחשבים בעיני משרד החינוך כקבוצה מאובחנת, הדברים יכולים להתפספס בשטח. מה ההורה שהילד שלו הולך לאיבוד בתוך הלמידה המקוונת צריך לעשות?

"הוא צריך לפנות למורה, ואם הוא לא מקבל מענה, אז לפנות למנהל בית הספר, ואם הוא עדיין לא מקבל מענה עליו לפנות למפקח על בית הספר".

באשר להקלטת השיעורים אמרה ז'ורנו כי בקרוב אמור לצאת חוזר מנכ"ל שיבהיר את עניין ההקלטות משיעורי הזום השונים, ואמרה: "הלמידה מרחוק היא לא רק מאתגרת, היא גם הזדמנות עבור תלמידים עם בעיות קשב, מפני שהסביבה היא עם הרבה פחות מסיחים".

אילוסטרציה. תלמידים במסכות בדרכם לבית הספר. אוגוסט 2020 (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)