מרגע שהוקמה ממשלת החילופים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מאיים ללכת לבחירות, ונדמה שהאיומים רק הולכים ומחריפים.
בשבוע האחרון, המערכת הפוליטית והתקשורת לא מפסיקים לעסוק בשאלה אולי בכל זאת תהיה פשרה שתזיז את הרוטציה, תביא לאישור תקציב המדינה, תאריך את כהונת הכנסת – והכול לכאורה נוכח האיום האלקטורלי החדש סביב פרישתו של גדעון סער מהליכוד והקמת מפלגה חדשה בראשותו.
אז נתניהו, שוב, מאיים בבחירות.
ראוי לעצור לרגע כדי להבין מה בדיוק אומרים לנו: ראש הממשלה – זה שנמצא בשלטון, זה שכבש את הפסגה ומסרב לפנותה – מאיים ללכת לבחירות.
נתניהו, שוב, מאיים בבחירות. ראוי לעצור לרגע כדי להבין מה בדיוק נאמר לנו: ראש הממשלה – זה שנמצא בשלטון, זה שכבש את הפסגה ומסרב לפנותה – מאיים ללכת לבחירות
האם הוא מבקש להחזיר את המנדט לעם נוכח מהלך מדיני דרמטי? לא. האם מדובר באקט של לקיחת אחריות אל מול הכישלון הניהולי הקולוסלי של משבר הקורונה והכלכלה המתמוטטת? כמובן שלא.
ראש הממשלה מאיים בבחירות, לא פחות, כדי לשוב ולכבוש את הפסגה. כדי לחזור לאותו כיסא, לאותה משבצת, ולאבטח אותה לעוד כמה שנים, או חודשים, קדימה.
התשובה לנתניהו צריכה להיות אחת ויחידה, מצד כל מי שאינו מרוצה ממצב השלטון והמדינה בישראל. מצד מי שאינו מרוצה מכך שנאשם בעבירות שחיתות ובהן לקיחת שוחד, מכהן בראשות הממשלה; מצד מי שאינו מרוצה מכך שבישראל מכהנת ממשלה מנופחת ובזבזנית בעוד שהתהום הכלכלית מאיימת על כלל הציבור; מצד מי שאינו מרוצה מאופן הטיפול הממשלתי במגפת הקורונה.
מצד מי שאינו מרוצה מאובדן הערכים הדמוקרטיים, השלטוניים והמוסריים שאמורים לאפיין את המדינה.
מצד כל אלה, התשובה צריכה להיות אחת ויחידה: קדימה, לבחירות.
אין דבר כזה שהשלטון יאיים על הציבור שהוא ילך אל הציבור. הציבור תמיד צריך להיות נכון להשמיע את קולו. גם בין מערכת בחירות אחת לשנייה, ובוודאי בבחירות.
שבים ומאיימים על הציבור שמערכת בחירות היא יקרה ובזבזנית, היא תביא לאובדן זמן יקר של ניהול תקציב מדינה. האיומים הללו איבדו כל אפקטיביות, שכן הממשלה המכהנת אינה טובה יותר. היא בזבזנית לאין שיעור, ותקציב מדינה או ניהול סביר כלשהו – אין.
האינטרס שמנחה את נתניהו לפרוץ לבחירות בעיתוי מסוים הוא עניינו של נתניהו, ואולי של קומץ פרשנים פוליטיים. הציבור אמנם מתעניין, מאחר שהורגל לצרוך את הפוליטיקה כמעין אופרת סבון מתמשכת, אבל חשיבות רבה אין לדבר.
האינטרס שמנחה את נתניהו לפרוץ לבחירות בעיתוי מסוים הוא עניינו של נתניהו. הציבור אמנם מתעניין, מאחר שהורגל לצרוך את הפוליטיקה כמעין אופרת סבון מתמשכת, אבל אין לזה חשיבות רבה
מה שחשוב הוא עצם האפשרות לעשות שינוי בשלטון. לבחור כנסת אחרת – בתקווה, טובה ואיכותית יותר – שתנביע מתוכה ממשלה חדשה, שבה מכהנים משרתי ציבור ולא מי שמשוכנעים שהציבור אמור לשרת אותם.
פרישתו של סער מהליכוד היא אמנם אנקדוטה פוליטית, אך היא מהווה גם הזדמנות להמחיש לציבור הבוחרים כי הדיון המתנהל בישראל איננו בין ימין לשמאל, אלא בין תומכי שלטונו של נתניהו למתנגדיו. שלטון נתניהו איננו מילה נרדפת לשלטון הימין (נתניהו עצמו יודע זאת היטב, ולכן הוא כל כך מתאמץ לשכנע אותנו בהיפוכו של דבר).
שלטון נתניהו הוא שלטון המוכפף לאינטרסים אישיים של נאשם בפלילים, שמוכן להקריב הכול לטובת עניינו האישי של הנאשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים – את מערכת המשפט, את הכלכלה, את החינוך, את בריאות הציבור, את המינהל התקין, את ערכי הדמוקרטיה עצמם. בא סער וממחיש לציבור – יש גם ימין שאיננו נתניהו.
שלטון נתניהו הוא שלטון המוכפף לאינטרסים אישיים של נאשם בפלילים, שמוכן להקריב הכול לטובת עניינו האישי של הנאשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים. בא סער וממחיש לציבור – יש גם ימין שאיננו נתניהו
ציבור מתנגדי שלטון נתניהו מורכב מאנשים המבקשים לחזור ולהשליט בישראל ערכי שלטון דמוקרטיים ראויים. המאבק בשחיתות השלטונית הוא ערך חשוב כזה. אנשים אלה צריכים לשמוח נוכח האפשרות הנפתחת כעת, ללכת לבחירות ולהביא – בתקווה – לסיום שלטונו של נאשם בשחיתות בראשות הממשלה. עם הפסקת הכפפת קבלת ההחלטות השלטוניות במדינה לאינטרסים של נאשם בשחיתות, אפשר שערך זה ישוב ויתפוס את המקום הראוי לו בעשייה השלטונית.
פתיחתן של אופציות שלטוניות מגוונות, מימין ומשמאל, המתנגדות לערכים של שלטון נתניהו, היא חדשות טובות. בימין, כמו בשמאל, יש אלטרנטיבות ערכיות, המשקפות תמיכה בערכים שונים בתכלית מאשר האינטרסים של שלטון נתניהו ושותפיו. כפי שיש בימין ובשמאל גם מי שתומכים בהיצמדות לכיסא, שהיא דה-פקטו תמיכה בערכים של שלטון נתניהו.
מי שעיניו בראשו בוודאי מבין שנתניהו מאיים בהליכה לבחירות, גם במצבים שבהם הוא עצמו כלל אינו מעוניין בהן. האיום עצמו הוא המוצר. הוא פועל את פעולתו על מסה קריטית של פוליטיקאים החרדים לכיסאם, והיתר מסתדר לפי רצונו של ראש הממשלה.
גם בקרב מתנגדי נתניהו האיום פועל את פעולתו. יש מי שעדיין שבויים בחזון הרוטציה, ומבקשים לחזות במו עיניהם בהפיכתו של בני גנץ לראש הממשלה, ומעברו של נתניהו למעון ראש הממשלה החליפי. כאילו בכך יבוא מזור לכלל הצרות השלטוניות. כאילו יהיה בכך כדי לסיים את שלטון נתניהו. את השחיקה בערכי הדמוקרטיה שהיא רוח התקופה.
מכל הסיבות האלה, התשובה לאיומי הבחירות צריכה להיות: אל תאיים. קדימה, לבחירות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו