נושא
מחאת ההורים

מערכת החינוך לא הצליחה לעמוד ברבים מהאתגרים של הקורונה, ואילוצי הריחוק החברתי חשפו הזנחה רבת שנים שהתבצעה בימי השרים בנט ופרץ ● אבל במקום לאחד כוחות מול האוצר ויתר משרדי הממשלה, ההורים והמורים מתקוטטים זה עם זה ברשתות החברתיות ומחוצה להן ● וגם ארגוני המורים השונים מתקשים לשתף פעולה

עוד 1,554 מילים

נתניהו לא יקיים את ההבטחה להעברת המעונות

לבנימין נתניהו היו אין-ספור הזדמנויות להעביר את מעונות היום למשרד החינוך ● אתמול הוא הכריז שיעשה זאת אם וכאשר ייבחר שוב לראשות הממשלה - אך התנהגותו בעבר מספרת סיפור שונה לגמרי

ח"כ עוזי דיין מהליכוד יצא אתמול (שני) מגדרו כדי לנפח את ההצהרה על העברת מעונות היום עד גיל 3 ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. "יבורך ראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו האסטרטגית והמנהיגותית", כתב דיין הנרגש בעמוד הפייסבוק שלו. 

בשידור פייסבוק שקיים אתמול נתניהו עצמו לקהל מצביעיו הפוטנציאליים, הוא תיאר את המהלך כ"מתבקש". אבל בחינה של הסוגיה בעשור האחרון מלמדת שמה שנראה מתבקש כרגע, כלל לא היה מובן לנתניהו בעבר.

שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך, אלא שנתניהו התעלם מכל אלה.

היסטוריה של המלצות

בשנים האחרונות נולדים בישראל כ-180 אלף תינוקות בשנה, מה שמעמיד את מספר הפעוטות עד גיל 3 על כ-540 אלף. מספר התינוקות והפעוטות הרלוונטיים למעונות ולמשפחתונים, החל מגיל חצי שנה, הוא כ-450 אלף, אך רק כמחציתם נמצאים במסגרות. השאר נשארים בבית, פעמים רבות בשל קושי כלכלי.

כ-120 אלף פעוטות נמצאים במסגרות המפוקחות ומסובסדות על ידי הממשלה, שהוקמו במקור כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבודה, ומספר דומה של פעוטות נמצאים במשפחתונים לא מפוקחים.

בספטמבר 2011 המליצה ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית, להעביר את חינוך הפעוטות ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, "כיוון שלמעונות תפקיד חינוכי-התפתחותי מובהק". הוועדה המליצה לגבש בתוך חודשים ספורים, עד ינואר 2012, מתווה לביצוע המהלך.

אלא שהממשלה בראשות נתניהו לא פעלה: בהחלטת ממשלה מינואר 2012, שיישמה את המלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך לגיל הרך, נשמטה ההמלצה הזאת, עקב התנגדות שר התמ"ת אז, שלום שמחון.

הממשלה הסתפקה אז בתוספת סבסוד לאמהות עובדות, בשיפור תקינת המעונות, בתוספת מעונות מסובסדים, שיתנו מענה ל-30 אלף פעוטות על פני שש שנים, ובהנחיה לשר התמ"ת לפעול לאישורה של הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום. דובר אז בהצעה ממשלתית מ-2010, שבה שולבה הצעה של חבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב מ-2008.

שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך

כמעט עשור לאחר מכן, הפיקוח על מעונות היום ייכנס לתוקף רק בספטמבר השנה, ובאופן חלקי, בעקבות הצעת חוק של חברות הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ויפעת שאשא ביטון (כולנו), שאוחדה עם הצעה מקבילה של משרד הרווחה.

נתניהו לא לא התעקש

המרכז להעצמת האזרח, ארגון העוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, דיווח שנכון לסוף 2017 נבנו רק 40% מהמעונות שעליהם החליטה הממשלה בתחילת 2012, וכי "ההחלטה לקבוע בחוק סטנדרטים עבור מעונות יום לפעוטות התעכבה כשש שנים, ורק בינואר 2018 עברה בקריאה טרומית". גם החלטת הממשלה "להלבין" משפחתונים לכדי מעונות מפוקחים לא קודמה.

לאחר בחירות 2013 מונה נפתלי בנט לשר התמ"ת, והחליט על שינוי שם המשרד למשרד הכלכלה. כמו שמחון, גם השר החדש התנגד להעברת החינוך לפעוטות למשרד החינוך, ונתניהו לא התעקש. רק שנתיים וחצי לאחר מכן, כששימש כשר החינוך, התפקח בנט ודרש לבצע את המהלך ה"מתבקש", שיתקן את ה"עיוות".

אם מנסים לדון את בנט לכף זכות, אפשר לייחס את השינוי בעמדתו לא לרצון לצבור כוח ותפקידים חלילה, אלא לדוח שהתפרסם ב-2014, במהלך כהונתו במשרד הכלכלה. הכוונה היא לדו"ח הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, בו נכתב שהעברת התחום למשרד החינוך הכרחית, משום ש"התערבות בחינוך ילדים כבר מגיל הלידה הינה קריטית לצמצום הפערים הלימודיים".

נתניהו, שכיהן בין נובמבר 2015 לאוגוסט 2016 כשר הכלכלה, בעקבות התפטרות אריה דרעי מהתפקיד על רקע מתווה הגז, סיכם עם בנט בסוף 2015 על הקמת ועדה בין-משרדית שתבחן את הנושא. בראשות הוועדה עמד אהוד פראוור, אז סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיא הגישה את מסקנותיה בתחילת מרץ 2016.

דוח הוועדה חושף את העוול הגדול ביותר ביחסן של ממשלות ישראל אל הפעוטות, בגיל הקריטי ביותר להתפתחותם ולעתידם: העדפת הרחבת שוק העבודה על פני איכות החינוך. לאור זאת שכל המומחים סבורים שהשנים הראשונות לחיים הן הקריטיות ביותר, מדובר בפגיעה חמורה וזועקת לשמיים.

כך נפתח דוח פראוור: "כל מדינות ה-OECD מעמיקות את הטיפול בגיל הרך, שנתפש, במחקר ובמעשה, כמאיץ את התפתחותם של ילדים, כמקטין אפקטיבי של צמיחת פערים בין קבוצות חברתיות, וכאמצעי הזול והיעיל ביותר, בהשוואה לעלויות בגילאים מאוחרים יותר, במניעה וטיפול בקשיי ובחסמי התפתחות".

לכן, הסיקה הוועדה, אם "דגשי המערכת, במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית, יהיו מוטים באופן משמעותי להעמקת איכות הטיפול, אזי יש להעביר את אגף מעונות יום למשרד החינוך".

אלא שהוועדה מציינת, כי "ככל שדגשי המערכת במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית ימשיכו, כפי שהם היום, להיות מוטים להרחבת המערכת של מעונות יום ומשפחתונים כדבר מרכזי (במטרה לאפשר ליותר נשים לצאת לעבודה, נ"י), נכון הוא להשאיר את אגף מעונות יום במשרד הכלכלה".

הדרך השלישית

ביולי 2016 בחרה הממשלה בראשות נתניהו במפתיע דרך שלישית, והעבירה את האחריות על תחום המעונות והמשפחתונים ממשרד הכלכלה – שהיה עדיין בראשות נתניהו, למשרד הרווחה בראשות השר חיים כץ.

ב"קואליציה לחינוך מלידה" כינו את המהלך "החלטה גרועה שתהיה בכייה לדורות". יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, כתב לנתניהו: "צר לנו על ההחלטה, וצר לנו יותר כי במהות ההחלטה היא באה 'על חשבון' הילדים – הגיל הרך – ומערכת החינוך בישראל".

על פי האתר "דבר ראשון", שר הרווחה חיים כץ טען בעבר כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה נתניהו, ולכן כל התכניות היו בהקפאה"

בעקבות ההחלטה מסר שר הרווחה כץ לאתר "דבר ראשון" תגובה מעניינת, החושפת עוד היבט באחריות נתניהו למחדלים בתחום החינוך לפעוטות. על פי האתר, כץ טען כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה, ולכן כל התכניות היו בהקפאה".

יריביו של נתניהו טוענים כי המהלך "המתבקש" שהוא מבקש לבצע כעת, הוא לא יותר מתעלול קמפיין. זאת, לאחר ששר החינוך רפי פרץ מסר אתמול, כי להעברת התחום למשרד החינוך ישנה עלות חד-פעמית של כ-5.2 מיליארד שקל, ועלות קבועה נוספת של כ-2.6 מיליארד שקל.

נראה שפרץ מסר הערכה שמרנית, לאור זאת שההשקעות החד-פעמיות, שרובן אמורות להיות מופנות להקמת מעונות מפוקחים חדשים, הוערכו בעבר ב-10-13 מיליארד שקל.

בהתחשב בגירעון הגדול, קשה להאמין שאם נתניהו ייבחר שוב לראשות הממשלה, הוא יבחר ויצליח לקדם דווקא את המהלך הזה. אם ירצה, הוא יוכל תמיד להקים ועדה נוספת לבחינת העניין.

עוד 914 מילים

מה ההורים רוצים? "מבחני אישיות לכל אנשי הצוות בגנים"

יו"ר ועד ההורים הארצי של ילדי הגנים, עו"ד אחז אגם: "אנחנו דורשים הכשרות למי שרוצה לפתוח גן, ביקורות ופיקוח, ושהגנים לא יהיו במרתפים ומחסנים ● "אנו תומכים בהחמרת הענישה, אבל אנחנו לא נגד הגננים והגננות" ● הערב צפויה הפגנה מול בית הגננת מראש העין

עוד 957 מילים
אמיר בן-דוד
כל הזמן // יום רביעי, 16 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־649 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שר החוץ של ארה"ב: הסכמנו על צעדים קונקרטיים שיביאו לסיום הסיטואציה המדאיגה בסוריה

מאות דרוזים חדרו לשטח סוריה; ישראל פועלת להשיבם ארצה ● המשא ומתן עם חמאס: ישראל הסכימה שלא לשהות בציר מורג במהלך הפסקת האש ● ש"ס הודיעה שתפרוש מהממשלה, אך לא תעזוב את הקואליציה ● היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שלא תתייצב לשימוע הנוסף שהממשלה מבקשת לערוך לה ● לוחם בחטיבת כפיר נפצע באורח קשה בקרב בדרום הרצועה

עוד 63 עדכונים

למקרה שפיספסת

ברקו צועק וכולם שותקים - כיצד הפך פרשן הספורט לקול תקשורתי מהדהד

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נכון שהקול הבודד שזועק אמת בולט, ומבליט את תרבות השקר והברגים הקטנים והקרנפים וחותמות גומי מלל מעודן. אבל, זה לא ילד ולא כלי. מה שאין למחנה הדמוקרטי ליברלי זה קולות פשוטים ברורים. א... המשך קריאה

נכון שהקול הבודד שזועק אמת בולט,
ומבליט את תרבות השקר והברגים הקטנים
והקרנפים וחותמות גומי מלל מעודן.
אבל, זה לא ילד ולא כלי.
מה שאין למחנה הדמוקרטי ליברלי
זה קולות פשוטים ברורים.
אפילו מדבקות המחאה מחווירות
ביחס לפשיזם אלים, עוקד, מפקיר,
רומס, עושק, משחית ומשעבד.
שיח אינטלקטואלי במשלב גבוה
לא עוזר בשיט כשהמצב חרא
ותהליכים מאיצים.
נחוצים יותר אנשים שמדברים
ועושים באומץ תכלס.
(ומאמר המשך: איך יהיו עשרות
שמדברים בגובה העיניים
וגורמים לפעולה, בזמן).

עוד 600 מילים ו-1 תגובות

גז, נפט וגזלייטינג

דבר מוזר קורה מאז שטילים איראניים התפוצצו במתחם בז"ן: אם היה נדמה שהתגשמות נבואות הזעם תזרז את פינוי התעשייה מהמפרץ, בפועל נראה שהרוחות מנשבות דווקא בכיוון ההפוך ● אף שגם בית הזיקוק באשדוד מושבת ואספקת הדלקים למשק בסכנה, בתעשייה ובממשלה טוענים שבתי הזיקוק הם תעודת הביטוח של ישראל ● פעיל סביבה: "עושים לנו גזלייטינג מושלם"

עוד 881 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

הזדמנויות בעקבות המלחמה

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 998 מילים

התמותה בקריית שמונה זינקה ב־20%

בחלק מקיבוצי גבול הצפון נרשמה עלייה בתמותה מאז הפינוי ● רבים מהקשישים שפונו מקריית שמונה לא רוצים לחזור לבתיהם ● לפי אנשי מקצוע המלווים את אוכלוסיית הגיל השלישי מקרוב, אלה שכן חזרו סובלים מהתדרדרות בריאותית, רגשית וקוגניטיבית, ומתקשים לתפקד ● "הם שואלים את עצמם ואותנו: מה הטעם בכל השנים שחיינו כאן?"

עוד 1,042 מילים

מתחת לטילים, מעל הטבע

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת ... המשך קריאה

לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת והבגץ הכופר. יותר יותר אנשים מאמינים באלוהים שהמצאנו לנו תוך פרשנות ריאקציונית לתנך, ובחורינו ממשיכים בהרס הרג והגשמת הכ.ג.ה וכל זאת תוך תמיכה במנהיג הכי מושחת ורע כניראה בהיסטוריה היהודית. אשרי רב אני בישראל ומאושרת עדתי.

עוד 609 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פשרת בג"ץ לא מבטיחה את מינוי זיני לראשות שב"כ

הפשרה שהושגה בין נתניהו ליועמ"שית מאפשרת לרה"מ להציע מועמד לראשות שב"כ בעוד חודשיים, אך הקביעה שבחוות הדעת שלפיה הוא מצוי בניגוד עניינים נותרה בתוקף ● ועדת גרוניס תבחן את המינוי גם בהיבטי טוהר מידות רחבים ● בג"ץ דחה את הדרישה לחייב את היועצת להתנגד לעתירות עתידיות, כך שהדרך של זיני לתפקיד רחוקה מלהיות מובטחת ● פרשנות

עוד 982 מילים

מפגן האומץ של יולי אדלשטיין

יו"ר ועדת החוץ והביטחון סירב לשמש חותמת גומי לחוק הפטור מגיוס חרדים – והציג גרסה קשוחה יותר שמעוררת זעם במפלגות החרדיות ולחץ כבד מנתניהו ● אדלשטיין צפוי לשלם על כך מחיר פוליטי בליכוד, אבל בינתיים הוא זוכה לתשואות ממילואימניקים ולתדמית של מנהיג אחראי ברגע האמת ● השאלה היא כמה זמן זה יחזיק ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים - גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומד... המשך קריאה

תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.

עוד 746 מילים ו-1 תגובות

השווקים כבר לא קונים את האיומים של טראמפ

טראמפ הכריז באפריל על תוכנית מכסים עולמית, שגרמה לזעזוע עמוק בשווקים – עד כדי כך שנאלץ לסגת ממנה זמנית ● כעת הוא שב ומאיים בהטלת מכסים דרמטיים לא פחות, אלא שהפעם השווקים מגיבים באדישות, כאילו לא התחוללה זה עתה רעידת אדמה כלכלית עולמית ● אז מה בעצם המשקיעים יודעים היום, שלא ידעו אז? ● פרשנות

עוד 772 מילים

הכדוריד בידיים של הליכוד

תחקיר זמן ישראל ראש עיריית ראשל"צ וסגנו חתרו להשתלט על איגוד הכדוריד וארגנו קמפיין מזהיר לניצחון בבחירות לראשות האיגוד ● הם גייסו ראשי עיריות מהליכוד וחברי מפלגה, שהפעילו לחצים פוליטיים על חברי אגודות ● לפי גורמים בענף, גם הוחלפו נציגים בהצבעות, וחיברו בין תמיכות עירוניות לבין תמיכה במועמד שלהם ● יו"ר האיגוד הנבחר: "אתה יכול לעטוף עם הטענות האלה דגים"

עוד 3,295 מילים ו-1 תגובות

נתניהו איבד את הרוב אבל לא את השליטה

שבעה ח"כים של יהדות התורה הודיעו על פרישה מהקואליציה, אך ניסיון העבר מלמד שהם עשויים להמשיך לשלוט במשרדיהם מאחורי הקלעים ● גפני התרוצץ בין לשכות, אדלשטיין שוב שימש כשעיר לעזאזל, ונתניהו לא טרח להשיב כשנשאל על חוק הגיוס בלילה שבו נהרגו שלושה חיילים ● עכשיו נותרה הקואליציה עם 60 ח"כים – אבל ייתכן שגם זה זמני ● פרשנות

עוד 829 מילים

ללא הכרעה וללא אסטרטגיה, ישראל שוקעת בעזה

המחירים היומיומיים הכבדים שצה"ל משלם על הלחימה בצפון הרצועה ממחישים עד כמה ישראל רחוקה מ"ניצחון מוחלט" וחושפים את הפער בין תקיפות מסיביות לתוצאה אסטרטגית ● הרמטכ”ל לא מוכן לדשדש, נתניהו מאותת על הפסקת אש, אבל יוזמת "העיר ההומניטרית" בדרום הרצועה נראית פחות כפתרון ויותר כעוד דרך להאריך את המלחמה ● אז מה האסטרטגיה עכשיו? לא ברור ● פרשנות

עוד 832 מילים
היום ה־648 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אף שלא הפעיל בעת הטבח את ההתרעות על חדירה, רפי מילוא יקודם לתפקיד מפקד פיקוד צפון

דיווח: ישראל מיתנה את עמדתה לגבי פריסת הכוחות במהלך הפסקת האש, והדבר הביא להתקדמות של ממש במשא ומתן עם חמאס ● צה"ל הודיע שעשרות מוחים חצו, באזור מג'דל שמס, את הגבול לסוריה וכוחות הצבא פועלים להשיבם ארצה; מסיגי הגבול כנראה חדרו לסוריה בעקבות הפגיעה בדרוזים במדינה ● שיקלי קרא להתנקש בחייו של נשיא סוריה א־שרע: "מדובר בטרוריסט"

עוד 46 עדכונים

היבלית עולה מהספסל: כפר סבא מהמרת על מהפכה במגרש

האם ממגרש הכדורגל הקטן בכפר סבא תצא בשורה עולמית? העירייה ביקשה להיפטר מהדשא הסינתטי, שמהווה מפגע סביבתי ובריאותי, וקיבלה הצעה מפתיעה ממרכז "זרעים מציון" המתמחה בפרחי בר: משטח דשא העשוי מיבלית ● הרעיון: להפוך את החסרונות של העשב הפולש ליתרונות ● "אם זה יצליח, תהיה לנו הוכחת יכולת למשהו שעוד לא בוצע בעולם"

עוד 1,231 מילים ו-4 תגובות

"הממשלה חייבת לשקם את הצפון. זו משימה קיומית"

התיירים נעלמו, העובדים עזבו, הפיצויים לא הספיקו – וחלק מהעסקים לא קיבלו דבר ● ה"האב" הקולינרי בשניר לא שרד את המלחמה; הסנדלרייה באיילת השחר וסדנת הקרקס מראש פינה שרדו בקושי; בית הספר לבישול בגונן לא נפתח; המרקידה משלומי עברה לחיפה – ואילו מפעל החטיפים שנפתח בקריית שמונה דווקא שרד וצמח

עוד 2,684 מילים

בתוך יממה ספגו היועצת בהרב-מיארה והנשיא עמית סדרת מהלומות מהדהדות: פשרה שהושגה בלחץ בג”ץ, החלטת סולברג שמתירה את קיומו של השימוע להדחת היועצת, ותמרון פומבי של השופט מינץ נגד נשיא העליון ● אך התמונה מורכבת מהנראה, ורוב זעקות השבר מוגזמות ומיותרות ● פרשנות

עוד 1,039 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה