ח"כ עוזי דיין מהליכוד יצא אתמול (שני) מגדרו כדי לנפח את ההצהרה על העברת מעונות היום עד גיל 3 ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. "יבורך ראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו האסטרטגית והמנהיגותית", כתב דיין הנרגש בעמוד הפייסבוק שלו.
בשידור פייסבוק שקיים אתמול נתניהו עצמו לקהל מצביעיו הפוטנציאליים, הוא תיאר את המהלך כ"מתבקש". אבל בחינה של הסוגיה בעשור האחרון מלמדת שמה שנראה מתבקש כרגע, כלל לא היה מובן לנתניהו בעבר.
שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך, אלא שנתניהו התעלם מכל אלה.
היסטוריה של המלצות
בשנים האחרונות נולדים בישראל כ-180 אלף תינוקות בשנה, מה שמעמיד את מספר הפעוטות עד גיל 3 על כ-540 אלף. מספר התינוקות והפעוטות הרלוונטיים למעונות ולמשפחתונים, החל מגיל חצי שנה, הוא כ-450 אלף, אך רק כמחציתם נמצאים במסגרות. השאר נשארים בבית, פעמים רבות בשל קושי כלכלי.
כ-120 אלף פעוטות נמצאים במסגרות המפוקחות ומסובסדות על ידי הממשלה, שהוקמו במקור כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבודה, ומספר דומה של פעוטות נמצאים במשפחתונים לא מפוקחים.
בספטמבר 2011 המליצה ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית, להעביר את חינוך הפעוטות ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, "כיוון שלמעונות תפקיד חינוכי-התפתחותי מובהק". הוועדה המליצה לגבש בתוך חודשים ספורים, עד ינואר 2012, מתווה לביצוע המהלך.
אלא שהממשלה בראשות נתניהו לא פעלה: בהחלטת ממשלה מינואר 2012, שיישמה את המלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך לגיל הרך, נשמטה ההמלצה הזאת, עקב התנגדות שר התמ"ת אז, שלום שמחון.
הממשלה הסתפקה אז בתוספת סבסוד לאמהות עובדות, בשיפור תקינת המעונות, בתוספת מעונות מסובסדים, שיתנו מענה ל-30 אלף פעוטות על פני שש שנים, ובהנחיה לשר התמ"ת לפעול לאישורה של הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום. דובר אז בהצעה ממשלתית מ-2010, שבה שולבה הצעה של חבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב מ-2008.
שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך
כמעט עשור לאחר מכן, הפיקוח על מעונות היום ייכנס לתוקף רק בספטמבר השנה, ובאופן חלקי, בעקבות הצעת חוק של חברות הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ויפעת שאשא ביטון (כולנו), שאוחדה עם הצעה מקבילה של משרד הרווחה.
נתניהו לא לא התעקש
המרכז להעצמת האזרח, ארגון העוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, דיווח שנכון לסוף 2017 נבנו רק 40% מהמעונות שעליהם החליטה הממשלה בתחילת 2012, וכי "ההחלטה לקבוע בחוק סטנדרטים עבור מעונות יום לפעוטות התעכבה כשש שנים, ורק בינואר 2018 עברה בקריאה טרומית". גם החלטת הממשלה "להלבין" משפחתונים לכדי מעונות מפוקחים לא קודמה.
לאחר בחירות 2013 מונה נפתלי בנט לשר התמ"ת, והחליט על שינוי שם המשרד למשרד הכלכלה. כמו שמחון, גם השר החדש התנגד להעברת החינוך לפעוטות למשרד החינוך, ונתניהו לא התעקש. רק שנתיים וחצי לאחר מכן, כששימש כשר החינוך, התפקח בנט ודרש לבצע את המהלך ה"מתבקש", שיתקן את ה"עיוות".
אם מנסים לדון את בנט לכף זכות, אפשר לייחס את השינוי בעמדתו לא לרצון לצבור כוח ותפקידים חלילה, אלא לדוח שהתפרסם ב-2014, במהלך כהונתו במשרד הכלכלה. הכוונה היא לדו"ח הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, בו נכתב שהעברת התחום למשרד החינוך הכרחית, משום ש"התערבות בחינוך ילדים כבר מגיל הלידה הינה קריטית לצמצום הפערים הלימודיים".
נתניהו, שכיהן בין נובמבר 2015 לאוגוסט 2016 כשר הכלכלה, בעקבות התפטרות אריה דרעי מהתפקיד על רקע מתווה הגז, סיכם עם בנט בסוף 2015 על הקמת ועדה בין-משרדית שתבחן את הנושא. בראשות הוועדה עמד אהוד פראוור, אז סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיא הגישה את מסקנותיה בתחילת מרץ 2016.
דוח הוועדה חושף את העוול הגדול ביותר ביחסן של ממשלות ישראל אל הפעוטות, בגיל הקריטי ביותר להתפתחותם ולעתידם: העדפת הרחבת שוק העבודה על פני איכות החינוך. לאור זאת שכל המומחים סבורים שהשנים הראשונות לחיים הן הקריטיות ביותר, מדובר בפגיעה חמורה וזועקת לשמיים.
כך נפתח דוח פראוור: "כל מדינות ה-OECD מעמיקות את הטיפול בגיל הרך, שנתפש, במחקר ובמעשה, כמאיץ את התפתחותם של ילדים, כמקטין אפקטיבי של צמיחת פערים בין קבוצות חברתיות, וכאמצעי הזול והיעיל ביותר, בהשוואה לעלויות בגילאים מאוחרים יותר, במניעה וטיפול בקשיי ובחסמי התפתחות".
לכן, הסיקה הוועדה, אם "דגשי המערכת, במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית, יהיו מוטים באופן משמעותי להעמקת איכות הטיפול, אזי יש להעביר את אגף מעונות יום למשרד החינוך".
אלא שהוועדה מציינת, כי "ככל שדגשי המערכת במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית ימשיכו, כפי שהם היום, להיות מוטים להרחבת המערכת של מעונות יום ומשפחתונים כדבר מרכזי (במטרה לאפשר ליותר נשים לצאת לעבודה, נ"י), נכון הוא להשאיר את אגף מעונות יום במשרד הכלכלה".
הדרך השלישית
ביולי 2016 בחרה הממשלה בראשות נתניהו במפתיע דרך שלישית, והעבירה את האחריות על תחום המעונות והמשפחתונים ממשרד הכלכלה – שהיה עדיין בראשות נתניהו, למשרד הרווחה בראשות השר חיים כץ.
ב"קואליציה לחינוך מלידה" כינו את המהלך "החלטה גרועה שתהיה בכייה לדורות". יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, כתב לנתניהו: "צר לנו על ההחלטה, וצר לנו יותר כי במהות ההחלטה היא באה 'על חשבון' הילדים – הגיל הרך – ומערכת החינוך בישראל".
על פי האתר "דבר ראשון", שר הרווחה חיים כץ טען בעבר כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה נתניהו, ולכן כל התכניות היו בהקפאה"
בעקבות ההחלטה מסר שר הרווחה כץ לאתר "דבר ראשון" תגובה מעניינת, החושפת עוד היבט באחריות נתניהו למחדלים בתחום החינוך לפעוטות. על פי האתר, כץ טען כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה, ולכן כל התכניות היו בהקפאה".
יריביו של נתניהו טוענים כי המהלך "המתבקש" שהוא מבקש לבצע כעת, הוא לא יותר מתעלול קמפיין. זאת, לאחר ששר החינוך רפי פרץ מסר אתמול, כי להעברת התחום למשרד החינוך ישנה עלות חד-פעמית של כ-5.2 מיליארד שקל, ועלות קבועה נוספת של כ-2.6 מיליארד שקל.
נראה שפרץ מסר הערכה שמרנית, לאור זאת שההשקעות החד-פעמיות, שרובן אמורות להיות מופנות להקמת מעונות מפוקחים חדשים, הוערכו בעבר ב-10-13 מיליארד שקל.
בהתחשב בגירעון הגדול, קשה להאמין שאם נתניהו ייבחר שוב לראשות הממשלה, הוא יבחר ויצליח לקדם דווקא את המהלך הזה. אם ירצה, הוא יוכל תמיד להקים ועדה נוספת לבחינת העניין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם