שבוע שעבר התחסנתי מפני הקורונה, יחד עם אחרים בני למעלה מ-60 בירושלים. החוויה הייתה נורמלית להפליא. לא היו תורים לחוצים, לא היה שום לחץ בכלל. צעירים מנומסים ויעילים הדריכו אותנו בתהליך. נראה היה שיש יותר עובדי בריאות מאשר מתחסנים.
אשתי שרה ואני הגענו מוקדם: כמו ששרה ניסחה את זה, זאת ישראל, הדברים גמישים כאן. והם אכן היו. השמות שלנו סומנו ברשימה, ובתוך דקות כבר סיימנו, עוד לפני השעה שנקבעה לנו. לא היינו צריכים אפילו לשלם עמלה כלשהי.
זה היה אחד מאותם רגעים ישראליים של גאווה, של ידיעה שעשיתי את הדבר הנכון לפני ארבעה עשורים כאשר הפקדתי את עתידי ואת עתידה של משפחתי בידי ישראל. זו הייתה ישראל של מבצע אנטבה ומבצע שלמה, ישראל שהפתיעה את העולם ויותר מכול את עצמה ביכולת הגדלוּת שלה.
זו מדינה שדואגת לאזרחיה בדרכים שהן לעתים מדהימות. הסיוע שהיא מספקת לקשישים ולבעלי מוגבלויות פיזיות הוא מהטובים בעולם. האוניברסיטאות שלנו מופיעות דרך קבע ברשימות של מוסדות ההשכלה הטובים בעולם, ושכר הלימוד בהן הוא מינימלי.
זו מדינה שדואגת לאזרחיה בדרכים שהן לעתים מדהימות. הסיוע שהיא מספקת לקשישים ולבעלי מוגבלויות הוא מהטובים בעולם. האוניברסיטאות מופיעות דרך קבע ברשימות של המוסדות הטובים בעולם
אחת הסיבות לכך שישראל זוכה לציון כה גבוה ב"מדד האושר" של האו"ם היא שהישראלים יודעים כי הם חיים במדינה שלא רק דורשת מאזרחיה הקרבה יוצאת דופן אלא גם מרוויחה ביושר את הזכות הזאת.
וכעת ישראל נמצאת בדרכה להפוך למדינה הראשונה המחוסנת באופן מלא, הראשונה להביס את נגיף הקורונה. אם הכול ילך כשורה, אולי נהיה חברה מחוסנת עד ליל הסדר. הוכחנו פעם נוספת שכאשר אנחנו מתמקדים במשימה בעלת חשיבות לאומית, נראה ששום דבר לא יכול לעצור בעדנו.
אבל ישנה ישראל אחרת, מדינה לא מתפקדת במידה הולכת וגוברת, שאיבדה את האמון הבסיסי ביותר בהנהגה שלה, שהמוסדות הדמוקרטיים שלה נתונים תחת מתקפה, וכעת, בעיצומם של מגפה ושל המשבר הכלכלי הקשה ביותר מזה עשורים, היא נגררת באופן תמוה לסבב בחירות רביעי בתוך פחות משנתיים, דבר שמעורר ציניות וייאוש, בעיקר בקרב הדור הצעיר.
מדינה שמפלגת השלטון שלה, הליכוד – שהייתה בעבר אבן פינה של הדמוקרטיה הישראלית, עם פוליטיקאים מוכשרים שהונעו על ידי רוח של שירות ציבורי – נשלטת כעת על ידי דמגוגים ושרלטנים, פניה המכוערים ביותר של ישראל.
הליכוד – שהייתה בעבר אבן פינה של הדמוקרטיה הישראלית, עם פוליטיקאים מוכשרים שהונעו על ידי רוח של שירות ציבורי – נשלטת כעת על ידי דמגוגים ואנשים חסרי יכולת, פניה המכוערים ביותר של ישראל
ישראל החלופית היא בין המדינות הבודדות בעולם שנמצאות בדרכן לסגר שלישי, שנגרם על ידי "ממשלת אחדות", שהחלטותיה אינן מונעות משיקולים ציבוריים אלא מפוליטיקה קטנה.
ממשלה שנענית לחרדים בהפרה ההמונית שלהם את תקנות הבריאות, ומטילה סגרים גורפים על החברה כולה במקום להתמקד ביישובים החרדיים שבהם הייתה ההתפרצות החמורה ביותר – מדיניות שישראלים רבים משלמים עליה בפרנסתם.
ממשלה חסרת אחריות שמתרברבת בהישגים הדיפלומטיים שלה בכך שהיא מאפשרת לאלפי ישראלים לטוס לדובאי ולהביא עמם חזרה את הגל הבא של קורונה.
שני פניה של ישראל מגולמים בראש הממשלה נתניהו.
הוא המנהיג המוכשר ביותר והפוליטיקאי ההרסני ביותר, שהביא הסכמי נורמליזציה חסרי תקדים עם ארבע מדינות ערביות והותיר אדמה חרוכה בשלטון החוק.
הוא המנהיג המוכשר ביותר והפוליטיקאי ההרסני ביותר, שהביא הסכמי נורמליזציה חסרי תקדים עם ארבע מדינות ערביות והותיר אדמה חרוכה בשלטון החוק
המנהיגות הנמרצת שלו הביאה את חיסוני הקורונה; הפוליטיקה המושחתת שלו הביאה אותנו אל סף חורבן הקורונה. הוא האדריכל והמטאפורה של הדחפים הטובים ביותר והגרועים ביותר שלנו, של הנחישות שלנו ושל הרפיון שלנו.
בעבר, כשהתנהגותו הייתה רק יהירה, עם ניחוח עמום של שחיתות, נראה היה שהתמורה שווה את המחיר. אבל בשנים האחרונות הוא הפר את הנורמות הקדושות ביותר, הסיר כל רסן מוסרי מהפוליטיקה הישראלית.
כשב-1984 מאיר כהנא דיבר לראשונה בכנסת, ראש הממשלה יצחק שמיר יצא מאולם המליאה במחאה; נתניהו הציע לממשיכי האידיאולוגיה של כהנא מקום בקואליציה.
נראה שנתניהו שיקר לכולם על כל דבר, באופן כה פומבי וכה חסר בושה שההבטחות הכי קדושות שלו נתפסות כמו שורת מחץ של בדיחה.
זה לא מקרי שהפוליטיקאים שמנסים להפיל אותו הם ברובם מהימין, ובכללם בעלי בריתו הקרובים ביותר לשעבר. הנזק החינוכי שגורמת הציניות הפוליטית של נתניהו לדור החדש הוא גדול לאין שיעור.
זה לא מקרי שהפוליטיקאים שמנסים להפיל אותו הם ברובם מהימין, ובכללם בעלי בריתו הקרובים ביותר לשעבר. הנזק החינוכי שגורמת הציניות הפוליטית של נתניהו לדור החדש הוא גדול לאין שיעור
אבל אולי החטא הגדול ביותר של נתניהו הוא פעירת קווי השבר המפלגים את החברה ושיסויו של שבט כנגד שבט. אף על פי שבקושי נותר שמאל בישראל, הוא תייג את מתנגדיו כ"שמאלנים", בעודו מעודד את הקרובים אליו, בעיקר בנו, להסית נגד ה"בוגדים".
הוא תיאר את האזרחים הערבים שמממשים את זכות ההצבעה שלהם כאיום על המדינה ("הערבים נוהרים לקלפיות"). הוא האשים פוליטיקאים מהמרכז שחתרו לברית עם פוליטיקאים ערבים בקנוניה עם טרוריסטים – ואז חיזר אחרי רע"ם, המפלגה האסלאמית.
סכנת ההרס העצמי
מצד אחד, ישראל היא חברה חזקה, אולי החזקה ביותר במערב, עם ציבור יהודי פטריוטי ובעל מוטיבציה גבוהה, קשרי משפחה וחברות חזקים ואתוס לאומי איתן שרבים מסכנים למענו את חייהם. ועם זאת, אנחנו גם חברה שברירית, מפולגת בין סדקים חברתיים ואידיאולוגיים רבים.
עליתי לישראל בקיץ 1982, בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. זו הייתה המלחמה הראשונה והיחידה שלא רק שלא ליכדה אותנו, אלא פילגה בינינו. ישראלים צעקו זה לעבר זה ברחובות: בוגד! מחרחר מלחמה! מילואימניקים היו מסיימים את תקופת השירות ואז מצטרפים להפגנות מול בית ראש הממשלה.
הטראומה הישראלית שלי היא של אומה שלא יכלה להתאחד גם בשעה שחייליה נלחמו בחזית. למדתי שלא לקבל את הלכידות הלאומית שלנו כמובנת מאליה.
אנחנו חברה שמורכבת ממהגרים שהגיעו ממאה גלויות, עם מספר רב של רעיונות סותרים בנוגע למשמעות הסיבה להיותנו כאן, כמו כן בנוגע לאופן שבו יש לנהל את האתגרים המאיימים עלינו. אנחנו נשלטים על ידי מערכת קואליציונית, משום שזו האכסניה היחידה האפשרית לכל הרעיונות הנבדלים זה מזה לגבי אופייה הרצוי של המדינה.
אנחנו חברה שמורכבת ממהגרים שהגיעו ממאות גלויות, עם מספר רב של רעיונות סותרים בנוגע למשמעות הסיבה להיותנו כאן, בדיוק כמו בנוגע לאופן שבו יש לנהל את האתגרים המאיימים עלינו
שבעה עשורים לאחר הקמתה, שום דבר אינו מוכרע – מגבולות המדינה ועד לזהותה. האם חזרנו כדי לנרמל את הגורל היהודי, להיות עם ככל העמים, כפי שהבטיחה הציונות, או לממש את החלום על "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"? מהם הגבולות בין "מדינה יהודית" ל"מדינה דמוקרטית"? איך לקלוט אל הזרם המרכזי בישראל את שתי החברות – החרדית והערבית – שמתקיימות בפריפריה שלה?
הפחד הגדול שאנחנו סוחבים מימי קדם הוא מפני סכנת ההרס העצמי. אנחנו עם שידע רגעים נעלים של סולידריות ורגעי שפל של רצח אח.
עמדנו יחד לפני הר סיני, במילותיו של רש"י "כאיש אחד בלב אחד". וכשהרומאים הידקו את המצור על ירושלים, שרפנו איש את האסם של רעהו והרגנו מנהיגים יריבים. בשבועות שלפני מלחמת ששת הימים, יהודים מסביב לעולם התאחדו "כאיש אחד בלב אחד" וחלקו את הנתיב הרגשי שהוביל אותנו מפחד קיומי להקלה לאופוריה ליראה, כשעמדנו יחד עם הצנחנים בכותל.
וב-4 בנובמבר 1995, התנקש יהודי דתי בחייו של רמטכ"ל מלחמת ששת הימים.
לשלטון בישראל דרוש אדם שיֵדע לנהל בחוכמה את המחלוקות הקשות בינינו, מרפא ולא מסית. נתניהו הפך לאיום על יכולתנו להיות אומה מאוחדת בשונותה.
לשלטון בישראל דרוש אדם שיֵדע לנהל בחוכמה את המחלוקות הקשות בינינו, מרפא ולא מסית. נתניהו הפך לאיום על יכולתנו להיות אומה מאוחדת בשונותה
מפתה לערוך השוואות בין נתניהו לדונלד טראמפ. שניהם רמסו נורמות קדושות, פערו לרווחה את קווי השבר בחברות שהם עומדים בראשן, הסיתו קבוצה כנגד קבוצה, פקפקו בלגיטימיות של קטגוריות שלמות של אזרחים.
ועדיין, במיטבו, נתניהו היה מייצג אותנטי של האתוס הישראלי: אח שכול של גיבור לאומי, מגן רהוט של ישראל בזירה הבינלאומית, המנהיג הראשון שהזהיר מפני איראן גרעינית, בעודו קורא תיגר באומץ על הקהילה הבינלאומית. אדם משכיל, חושב, אפילו מבריק – במובנים מסוימים האנטיתזה של טראמפ.
ההתדרדרות של נתניהו היא טרגדיה ישראלית. במשפט המצפה לו באישומי שחיתות, אני מקווה בכנות שהוא יוכיח את חפותו, למענו אבל גם למעננו. כבר שלחנו ראש ממשלה אחד לכלא, והחרפה שבשליחת אחד נוסף היא בלתי נסבלת.
אז אדוני ראש הממשלה: תודה לך על חיסוני הקורונה ועל שאר ההישגים המרשימים שזיכו אותך בהכרת התודה שלנו. עכשיו, בשם כל מה שקדוש לעם הזה: לך.
יוסי קליין הלוי הוא עמית בכיר במכון שלום הרטמן, שם הוא מנהל שותף - יחד עם אימאם עבדוללה אנטפלי מאוניברסיטת דיוק - של יוזמת המנהיגות המוסלמית (MLI) וחבר בפרויקט iEngage של המכון. ספרו האחרון, "מכתבים לשכני הפלסטיני", הוא רב-מכר ברשימת ה״ניו יורק טיימס״. ספרו הקודם, ״כחולמים״, זכה ב-2013 בתואר ספר השנה של ה-National Jewish Book Council.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו