בשנת 2005, במהלך כהונתה של ציפי לבני כשרת המשפטים בממשלת אריאל שרון, התעורר צורך למנות שופטים לבית המשפט העליון. לבני רצתה למנות את פרופ' רות גביזון, אך נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק התנגד נמרצות למינוי, תוך שטבע את האמירה המפורסמת בדבר "האג'נדה של רותי".
כל אותה שנה סירבה לבני לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, מאחר שלא הצליחה לגבש רוב בוועדה למועמדת שחפצה ביקרה. דחקו בה, אמרו לה שהיא איננה רשאית להחזיק את הוועדה לבחירת שופטים בת-ערובה, אך לבני התעקשה.
כשהתרצתה לבסוף, והורתה לכנס את הוועדה, זה כבר היה מאוחר מדי. במפה הפוליטית אירע המפץ הגדול עם פרישתם של שרון ורבים מבכירי הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה והקדמת הבחירות לתחילת שנת 2006.
בשלהי שנת 2005 נכנסה ישראל לתקופת בחירות. אין אמנם כל הוראת חוק הקובעת שלא ניתן למנות שופטים במהלך תקופת בחירות, אך העיקרון המנחה הוא שממשלת-מעבר אמורה לנהוג במתינות. עיקרון זה נקבע בפסק דין של בג"ץ שנגע למו"מ מדיני שניהל אהוד ברק בשלהי כהונתו כראש ממשלה.
אלא שלא היה ברור אם אותה מתינות חלה גם בתחום המינויים. רצה הגורל, ובדיוק באותם ימים -שלהי כהונתה של לבני בקדנציה הראשונה כשרת המשפטים – פורסם פסק דין של בג"ץ, שנגע בסוגיה שולית לכאורה: ויכוח על מינוי במועצה הדתית בקריית אונו.
השופטת אילה פרוקצ'יה פסקה שם, בהסכמת השופטים אהרן ברק ומרים נאור, כי "משאנו מצויים בתקופה של ערב בחירות, ובעת כהונתה של ממשלת מעבר, אין מקום להליכים נוספים לקידום אישור הרכבה החדש של המועצה הדתית, אלא יש להמתין עד לאחר הבחירות ולכינונה של ממשלה חדשה".
"משאנו מצויים בתקופה של ערב בחירות, ובעת כהונתה של ממשלת מעבר, אין מקום להליכים נוספים לקידום אישור הרכבה החדש של המועצה הדתית, אלא יש להמתין עד לאחר הבחירות ולכינונה של ממשלה חדשה"
זה היה סוף הסיפור מבחינת לבני. חלון ההזדמנויות שלה למנות שופטים לעליון באותה קדנציה, נטרק בעוצמה. היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, מני מזוז (שלבני מינתה לעליון בקדנציה השנייה שלה במשרד המשפטים), פסק כי נוכח ההלכה שיצאה תחת ידי בית המשפט, לא ניתן עוד למנות שופטים בתקופת הבחירות. וגם מינויים בכירים אחרים בשירות הציבורי מוקפאים, על מנת שהממשלה היוצאת לא תימצא כובלת את ידיה של הממשלה הבאה.
פרשת הקפאת המינויים לעליון ב-2005 הייתה קו פרשת המים מבחינת כלל המינויים שבאחריות הממשלה בתקופת בחירות. הכול מוקפא, אלא אם היועץ המשפטי לממשלה סובר שיש נסיבות חריגות הגוברות על הצורך לנהוג במתינות בהקשר זה.
זו הסיבה שבגללה לא ניתן היה למנות מפכ"ל משטרה במהלך שלוש מערכות הבחירות של 2019 ו-2020, ושגם מינויים נוספים, דוגמת פרקליט מדינה ומנכ"לי משרדי ממשלה, התעכבו וממשיכים להתעכב חודשים ארוכים.
"בטלות מעיקרא"
אמש התברר כי בשבוע שעבר, שעות אחדות לפני שהכנסת החליטה להתפזר, ניסה השר לשירותי דת יעקב אביטן להגניב שורה של מינויים למועצות דתיות, רגע לפני הדד-ליין וסגירת השערים.
במועצות הדתיות ברשויות המקומיות, כמו במקומות אחרים, יש תפקידים רבים שאינם מאויישים. אביטן עבד בתקופה האחרונה בצמוד למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, ארז קמיניץ, בניסיון לצלוח את כל המשוכות בדרך לאיוש התפקידים. אך ברגע האחרון הוא ניסה לעשות קיצור דרך.
קמיניץ, בניגוד משווע לתרבות עיגולי הפינות וההנחות לפוליטיקאים השוררת במשרד המשפטים בעידן אביחי מנדלבליט, שלף אמש כרטיס אדום על המהלך. על הדרך, קמיניץ הרחיב למעשה את היקף האיסור על ביצוע מינויים, מאיסור החל רק בתקופת בחירות – דהיינו, רק מעת שכנסת התפזרה- לאיסור החל גם בסמוך לתקופת בחירות, ומתוך כוונה ברורה להספיק לפני הדד-ליין.
במכתבו לשר אביטן מאמש, ציין קמיניץ את מכלול הפגמים שדבקו במינויים האמורים: אי-קבלת המלצת הוועדה המייעצת, אי-בדיקת כשירות המועמדים לראשות המועצה הדתית, היעדר ייצוג הולם לנשים, אי-בדיקה של האישום הפלילי – כל אלו מוליכים למסקנה, מבחינת המשנה ליועמ"ש, כי דינם של המינויים הללו הוא "בטלות מעיקרא", כלומר ביטולם בדיעבד, כאילו מעולם לא באו לעולם.
בין הנימוקים לבטלות, מציין קמיניץ את המירוץ לקראת דד-ליין פיזור הכנסת:
"לא ניתן להתעלם מהנסיבות של קבלת ההחלטה שנעשתה באופן חפוז, שעות בודדות לפני פיזור הכנסת ובעת שכבר היה ברור כי הכנסת עומדת להתפזר, ומיד לאחר מכן תחל תקופת הבחירות על כל המשמעויות הנובעות מכך. ההכרה בכך שתקופת הבחירות מתדפקת בשער היא זו שחייבה פעולה אינטנסיבית על מנת לאשר את המינויים הנדרשים, אלא שדווקא ההכרה הזו תעמוד לרועץ לעת בחינת תקינות ההליך המינהלי".
בפשטות, משרד המשפטים מודיע לשר לשירותי דת כי לא ניתן יהיה להגן על המינויים בבג"ץ, אם תוגש עתירה, ולכן המסקנה היא שהם בטלים.
הנה, אם כך, התקדים המשפטי הראשון שמביאות עמן בחירות 2021: ה"מתינות" הממשלתית נדרשת לא רק במהלך תקופת בחירות, אלא בנסיבות המתאימות – גם לקראתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו