בני גנץ ביקש בשבוע שעבר תשובה משפטית מוסמכת מהגורם היחיד שמוסמך לתת תשובה כזו, בטרם העניין יגיע לבית משפט ● גנץ ביקש לדעת מה דינה של ממשלת החילופים במקרה שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה ● זו סוגיה מרכזית בעלת משקל - אבל מנדלבליט סירב להשיב עליה ● מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט פשוט טועה בהבנת מהות תפקיד היועמ"ש ● פרשנות
"אם ממשל ביידן היה מנהל משא ומתן ישיר עם חמאס, אמריקה הייתה עולה בלהבות. ולכן מה שמצופה מכל ישראלי… מכל ממשלה ישראלית, הוא לחבל במשא ומתן הזה מלכתחילה".
גם באולפן שכבר סיפק במה ללא מעט התבטאויות קיצוניות והעניק הכשר לעמדות שאסור להשלים איתן, האמירה של עמית סגל, שלפיה מצופה היה מישראל לחבל במשא ומתן לשחרור עידן אלכסנדר משבי חמאס אחרי 584 ימים, היא אמירה מעוררת פלצות.
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אנחנו לעתים שוכחים שמדינת ישראל היא יצור מדיני חדש. לפיכך, לא יכול היה להיות ברור מראש מה יתפתח בה, אולם היו ציפיות עצמיות גבוהות להפוך ממדינת "עם התנ"ך" עד כדי "אור לגויים". עתה, כשלושה ארבעה דורות אחרי הקמת המדינה, אפשר לנסות לעשות כמה אבחנות מעניינות.
בימים אלה אנו מגלים, למשל, שאפשר להעניק ציון שבח למדינת ישראל בתחום שארצות לא מעטות נפלו בו, כאשר בזמן זה או אחר בתולדותיהן חלה בהן הידרדרות למשטר לאומני קיצוני ואפל – בתוך המדינה או בנטיות תוקפניות כלפי ארצות אחרות מסביב לה.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
זו הסתכלות סובייקטיבית מאוד שמתעלמת מעובדות סוטרות ושמשרתת גישה שניסינו בעבר ולא זכינו לחיות בלי פיגועים קבועים ומתמידים באזרחים חפים מפשע בכל הזמנים עם כל הממשלות. יש סילופים בכתבה הזו שגורמים לי לא להאמין לטוהר המחשבה של הכותב- למשל הרמטכ"ל הרי לא הסכים שצהל יהיה מנוי להאכיל את העזתים !
הייתי שמחה לשמוע מה כן היה כדאי לעשות – משהוא קונסטרוקטיבי אחר שעוד לא ניסינו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עד 2020 ישראל נחשבה לאחת המדינות האהודות על ידי מעריצי האירוויזיון בפרט והאירופאים בכלל. כשהשיא היה ב-2019, עת אירחה ישראל את אירוויזיון 2019 בתל אביב. המוני אירופאים חלשו על רחובות העיר העברית הראשונה וגדשו את בתי הקפה, המסיבות וחופי הרחצה. אך מי יכול היה לשער שתוך 3 שנים נהפוך להיות אחת המדינות השנואות ביותר על אותם אנשים בדיוק.
לטוב ולרע, ישראל תמיד נמצאת בשיח התקשורתי העולמי. אנחנו מדינה קטנה ורועשת, וכשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים את זה ובגדול.
מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.
שמעתי שחברים בכירים בארגון המחבלים של הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח החטופים ביבים שקרניהו מתחילים למתוח ביקורת על הנשיא טראמפ. המטריד המיני השיכור ינון מגעיל קורא לו "ליצן", חבית השומן ערסלם קורא לו "לא צפוי" ומכתיר את התנהגותו בתואר "דבר חמור". בוושינגטון שומעים ורושמים: מגעיל וערסלם יזכו לראות את ארה"ב בשנות נשיאותו של טראמפ רק דרך מסך הטלויזיה. הם יהיו מנועי כניסה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם