חשוב להשקיע רגע בלדמיין מציאות נטולת-נתניהו. איך ראש ממשלה חף מפשע, חף מפרנויות, חף מ-15 שנות מדיניות וזיגזוגים ויחסים מקולקלים עם כל שחקן אפשרי בישראל, באזור ובעולם, כזה שאינו מצית שריפות ומשחק את הכבאי – היה פועל?

חשוב להשקיע רגע בלדמיין מציאות נטולת-נתניהו. איך רה"מ חף מפשע, חף מפרנויות, חף מ-15 שנות זיגזוגים ויחסים מקולקלים עם כל שחקן אפשרי בישראל, באזור ובעולם, היה פועל?

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ברור שאילו היתה ישראל מונהגת ע"י ראש ממשלה אחר, המציאות הנוכחית, המופרעת, הכאוטית, הבלתי-נתפסת, לא היתה כלל באה לעולם. אבל נניח לרגע שהמעבר מנתניהולנד למציל"ן (מציאות ללא נתניהו) היה מתרחש ממש עכשיו, תוך כדי המשבר המתמשך שכבר יצר טירופו של המלך בנימין.

כיצד ראש ממשלה אחר, ראש ממשלה כלשהו, שאיננו נתניהו, היה פועל במציאות הנוכחית? למול ירי טילים מעזה, מהומות בירושלים ובאיו"ש, וסכנת התלקחות בזירות הסורית, הלבנונית והאיראנית-גופא?

ראש ממשלה כזה היה נושא נאום קצר ותכליתי וקורא להחזרת השקט. הוא היה מזמין את יו"ר הרש"פ ללשכתו ומנהל איתו דיאלוג מכבד, ממש כפי שנהגו כל ראשי הממשלה שקדמו לנתניהו, ואפילו – תחזיקו חזק – נתניהו עצמו, בימים שעוד פעל – ולו חלקית – בשירות האינטרס הציבורי.

רה"מ כזה היה מנחה את ראש המל"ל, שהיה כמובן אישיות מקצועית נטו, ולא נאמן-פוליטי, להידבר עם מקביליו בארה"ב, במצרים ובירדן ולבקש את סיוען בהרגעת הרוחות, והיה נענה בחיוב. הוא היה מסכם עם שרי הבטחון והחוץ שלו – אנשים שיש להם גם סמכות, גם אחריות וגם יחסי עבודה תקינים איתו ואחד עם השני, לנהל מערכה מדינית-צבאית מושכלת בכל החזיתות, תחת הגדרה ברורה של השגת רגיעה מהירה.

רה"מ הזה היה יוצא לשטח. בלי מעיל יוניקלו, בלי איפור ובלי תוספות שיער. צועד רגלית ברחבה שלפני שער שכם, בכיכר ציון, יורד לעוטף עזה, ובכל מקום עוצר ומשוחח עם התושבות והתושבים בגובה העיניים.

כן, הוא היה מתקבל בחשדנות טבעית – בכל זאת, פוליטיקאי – אבל הוא היה מסוגל לנהל דיאלוגים כאלה באופן הגון, בלי שקרים בוטים, בלי פראזות מופרכות, בלי גוף ראשון ("הנחיתי, הוריתי, הבאתי, נתתי").

רה"מ הזה היה יוצא לשטח. בלי מעיל יוניקלו, בלי איפור ובלי תוספות שיער. צועד רגלית ברחבה שלפני שער שכם, בכיכר ציון, יורד לעוטף עזה, ובכל מקום עוצר ומשוחח עם התושבות והתושבים בגובה העיניים

לקראת הבחירות שנועדו להתקיים ברשות הפלסטינית, בטרם יבוטלו ככל הנראה בשבוע הבא על ידי הנשיא המקשיש והאנטי-דמוקרטי מחמוד עבאס, היה ראש הממשלה מודיע שישראל מעודדת את העם הפלסטיני לבחור הנהגה חדשה, אמיצה, דמוקרטית ושוחרת שלום, וכי "מובן מאליו" שישראל, כפי שהיא דורשת מהפלסטינים, תכבד בעצמה את ההסכמים הקיימים לגבי הבחירות, כולל אלה הנוגעים לקיומן במזרח ירושלים. הוא היה מדגיש כי:

"ישראל רוצה מאוד להפסיק להיות הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. למעשה זה כבר מזמן לא נכון – תוניסיה היא דמוקרטיה מזרח תיכונית – אבל אנחנו רוצים שהשכנים שלנו יכוננו דמוקרטיה אמיתית, מתפקדת, משגשגת, ונסייע להם בכך".

בסיום דבריו הוא היה מזכיר בחצי חיוך:

"עד לא מזמן גם הדמוקרטיה הישראלית עמדה בסימן שאלה, וקמו עליה להחריבה מבפנים. העם הישראלי ידע לצאת מהמשבר הזה מחוזק, והדמוקרטיה הישראלית השכילה לתקן את עצמה. יש לנו עוד משימות גדולות, ונוכל גם להן".

בשובו ללשכתו היה מבקש לשוחח עם נשיא ארה"ב ביידן, ועוזרו היה מבשר לו כי השיחה תתקיים בתוך מספר שעות. "כבוד הנשיא", היה אומר לבן שיחו, "רציתי לחזק את ידיך במשא ומתן הרגיש שאתה מנהל מול איראן. כידוע לך, הממשלה בראשותי שינתה באופן רדיקלי את מדיניות ישראל בנושא הגרעין האיראני, מתוך הבנה שהמענה הדיפלומטי, כולל פיקוח חודרני ולצד הרתעה צבאית אמינה, הוא הוא המענה המיטבי לאתגר הגרעין האיראני. ממשלתי החליטה לסמוך את ידיה באופן מלא על הממשל בראשותך, מתוך ידיעה שהאינטרס האמריקני והאינטרס הישראלי זהים – מניעת התגרענותה הצבאית של איראן.

"ישראל רוצה מאוד להפסיק להיות הדמוקרטיה היחידה במזה"ת. למעשה זה כבר מזמן לא נכון – תוניסיה היא דמוקרטיה מזה"ת – אבל אנחנו רוצים ששכנינו יכוננו דמוקרטיה אמיתית ונסייע להם בכך"

"אדוני הנשיא, קודמי בתפקיד גרם נזק חמור ליחסים האסטרטגיים בין ישראל לארה"ב. הוא שבר את המסורת הדו-מפלגתית, חיבל בריש גלי במאמצים הדיפלומטיים שלכם, וטעה לחשוב שהגיבוי האמריקני לישראל הוא בבחינת צ'ק פתוח (והיה לו כידוע יחס מאוד ייחודי לכספים של אחרים…). אני וממשלתי מחויבים לפעול בצורה שונה לחלוטין. גם אם יהיו ביננו חילוקי דעות, הם ילובנו באופן דיסקרטי כנהוג בין בעלי-ברית, ואני מתחייב לא להביך ולא להפתיע את ארה"ב. רציתי גם לנצל את ההזדמנות ולבקש כי נפתח ערוץ שיחות ייעודי לדיון על הקטנה הדרגתית של הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, ושינוי מתכונתו ממענקים חד-צדדיים לפרוייקטים משותפים.

"במידה רבה הודות לסיוע הנדיב שלכם מאז קום המדינה, ישראל של 2021 יכולה לעלות על נתיב של עצמאות כלכלית-צבאית, ואת הכספים שיתפנו יוכל הממשל שלך להקצות למדינות אחרות במזרח התיכון ומחוצה לו, הזקוקות לו יותר מאיתנו".

כך יכולה להיראות מציאות ללא נתניהו. כן, מותר לדמיין, ואם נרצה? אין זו אגדה.

*הרשומה נכתבה בלשון זכר, אבל המציאות המתוארת בו רק תשודרג אילו ראשת ממשלה תאייש את בלפור.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית