כאילו חסרים מוקדי חיכוך בנגב, ראשי רשויות במגזר הבדואי טוענים עכשיו שהממשלה מתעלמת מהם ומנסה לטשטש את נוכחותם במרחב גם כשמדובר בהענקת שמות לפרויקטים גדולים של תשתיות ותחבורה.
על הפרק: המחלף הדרומי ביותר של כביש 6 חוצה ישראל, שנחנך לפני כשלושה חודשים ומגיע לנקודת המפגש בין שני כבישים ראשיים שחוצים את האזור – כביש 31 (להבים-ערד) וכביש 60.
הצומת הזה היה מוכר במשך שנים כצומת שוקת, אבל עכשיו, כשהפך למחלף ענק שמהווה את שער הכניסה לנגב ומחבר אותו למרכז הארץ, החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא לו מחלף מיתר – על שם המועצה המקומית הסמוכה אליו.
שלושה ראשי רשויות בדואים – ראש מועצת אל קסום סלאמה אל אטרש, ראש מועצת חורה חאבס אלעטאונה וראש מועצת לקיה אחמד אלאסד – יחד עם מנהלי עמותות "סיכוי" ו"שתיל בנגב", שיגרו בשבוע שעבר מכתב משותף למנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה וליו"ר ועדת השמות הממשלתית, פרופ' משה שרון.
"סמוך למחלף החדש נמצאות שלוש רשויות מקומיות ערביות ובסך הכול חיים בסביבות המחלף כ-65 אלף תושבים בדואים דוברי ערבית", הם כותבים. "על פי נתוני הלמ"ס, ביישוב מיתר חיים כיום כ-10,000 תושבים. לכן בחירת השם מאכזבת ופוגעת בציבור הערבי בנגב.
"מדובר בשער כניסה חדש ומרכזי לאזור כולו, והשם שנבחר לו מייצג דווקא את אחד היישובים הקטנים באזור. הבחירה הסמלית הזו מתעלמת באופן גורף מהאוכלוסייה הערבית הגדולה.
"מדובר בשער כניסה חדש ומרכזי לאזור כולו, והשם שנבחר לו מייצג דווקא את אחד היישובים הקטנים באזור. הבחירה הסמלית הזו מתעלמת באופן גורף מהאוכלוסייה הערבית הגדולה"
"עבור המבקרים והנוסעים הרבים שיעברו דרך המחלף בשנים הקרובות, השם החדש מעביר מסר של הדרה והזרה כלפי תושביו הערבים הבדואים של האזור. הוא משדר להם מסר שהם שקופים ואינם חלק אינטגרלי מהמרקם האזרחי והחברתי של הנגב, וגורם להם תחושה של ניכור והתעלמות".
הכותבים טוענים שעדיין לא מאוחר לשנות את שם המחלף ומזמינים את הנמענים למפגש שבו ידונו בחלופות האפשרויות.
האירוניה היא שגם שמו הקודם של הצומת, שוקת, הוא שם עברי, ובכל זאת החלפת השם מקוממת את מנהיגי הציבור הבדואי.
"שוקת זה שם היסטורי ישן ומקובל", אומר אלעטאונה, ראש מועצת חורה, לזמן ישראל. "היה אפשר להשאיר אותו, אבל ברגע שמחליפים, אז חורה – שיש בה 16 אלף תושבים ועוד כמה אלפים בכפרים הבלתי-מוכרים שמקבלים ממנה שירותים – צריכה לבוא לפני מיתר.
"יש לנו יחסי שכנות מצוינים עם מיתר, אין לנו טענה אליהם, הם לא קבעו את השם, אבל אנחנו כועסים, התחושה היא שאנחנו לא קיימים. זה נשמע בכלל לא טוב וזה לא הוגן".
"יש לנו יחסי שכנות מצוינים עם מיתר, אין לנו טענה אליהם, הם לא קבעו את השם, אבל אנחנו כועסים, התחושה היא שאנחנו לא קיימים. זה נשמע בכלל לא טוב וזה לא הוגן"
וחוץ מהשם, מהמחלף עצמו אתם מרוצים?
"מאוד. אנחנו מברכים על ההקמה של המחלף, הוא משרת את כל התושבים באזור ויביא לשגשוג בכלכלה ובתעסוקה ולחיבור למרכז הארץ. אנחנו בהחלט מודים לכל הנוגעים בדבר ול'נתיבי ישראל' שהקימו את המחלף, הטענה שלנו היא רק בעניין השם".
זו לא הפעם הראשונה שפרויקטים גדולים בתחום התחבורה עומדים במרכז מחלוקת שמית.
לפני כשלושה חודשים החליטה שרת התחבורה מירי רגב לשנות את שמה של תחנת הרכבת הראשונה מאז קום המדינה שעתידה לקום בסמוך ליישוב ערבי. מדובר בתחנה על המסילה המזרחית שתוקם בשנים הקרובות והייתה אמורה להיקרא תחנת טירה.
בעקבות בקשתו של יובל ארד, ראש מועצת כוכב יאיר צור יגאל, הממוקמת בסמוך, החליטה רגב להוסיף את שם היישוב לתחנה והיא תיקרא תחנת טירה כוכב יאיר. ראשי הרשויות הבדואים בנגב מבקשים מחווה דומה.
ממשרד התחבורה נמסר לזמן ישראל כי שמות מחלפים – כמו גם שמות יישובים, אתרי תיירות, אזורי תעשייה וכו' – נקבעים על ידי ועדת השמות הממשלתית שפועלת במשרד ראש הממשלה.
לפי אתר הוועדה, יש בה 22 חברים, רובם אנשי אקדמיה מתחומי הגאוגרפיה, היסטוריה, ארכאולוגיה ועוד. שני חברים מגיעים ממשרדי ממשלה – התחבורה והשיכון – וחברה אחת מרשות הטבע והגנים. מבין 22 חברי הוועדה הרשומים באתר, רק אחד – הגיאוגרף סלמן אבו-רוכן – הוא ערבי.
ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אמרו לזמן ישראל כי ועדת השמות הממשלתית לא פעילה בימים אלה, שכן חלק מחבריה סיימו את כהונתם וכדי להתניע מחדש את פעילות הוועדה יש צורך לאייש אותה בחברים חדשים.
זה כבר ייעשה על ידי הממשלה החדשה, ואם זו תהיה ממשלת שינוי אפשר שזה יבשר גם על היתכנות לשינוי שמו של המחלף הגדול בנגב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו