בתום 11 ימים בסבב הלחימה הנוכחי בדרום, נראה כי המכשול התת-קרקעי שהקימה ישראל בגבול עזה נגד "מנהרות הטרור" של חמאס הוכח כיעיל.
צה"ל סיכל את ניסיונותיו של חמאס לתקוף מהים. הוא יירט כלי טיס בלתי מאוישים ממולכדים. הוא הפגיז שוב ושוב את רשת המנהרות של חמאס בתוך עזה, המכונה "מטרו", שדרכה חמאס מנייד את כוחותיו ואת אמצעי הלחימה שלו, ושממנה הוא תיכנן להגיח כדי להרוג ולחטוף חיילים ישראלים בכל מתקפה קרקעית של צה"ל.
כמה מפקדים בכירים של חמאס נהרגו; אחרים נמצאים במנוסה; מספר רב של משגרים ומצבורי נשק הושמדו. בקיצור, "החמאס קיבל מכות שהוא לא ציפה להן", והוחזר "שנים רבות אחורה", לטענת ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום שלישי, בעוד ירי הרקטות ומתקפת הנגד של ישראל נמשכו.
ייתכן בהחלט שזה נכון. אבל ההצלחות הטקטיות של צה"ל אינן מהוות תחליף לאסטרטגיה. וכפי שמדגיש העימות הנוכחי, לישראל אין אסטרטגיה להתמודדות עם מדינת הטרור של חמאס. בניגוד אליה, חמאס יודע בדיוק לאן פניו מועדות מבחינה אסטרטגית, והראה התקדמות מדאיגה במהלך עשרת הימים האחרונים.
לישראל אין אסטרטגיה להתמודדות עם מדינת הטרור של חמאס. בניגוד אליה, חמאס יודע בדיוק לאן פניו מועדות מבחינה אסטרטגית, והראה התקדמות מדאיגה במהלך עשרת הימים האחרונים
הוא פתח את הסבב הנוכחי ביום שני, 10 במאי, במטח רקטות לעבר ירושלים – מהלומה שבאמצעותה ביקש לתבוע את מקומו בקרב הפלסטינים כמגן לכאורה של עיר המריבה, בעקבות המתיחות והאלימות שהתפתחו סביב מסגד אל אקצא על הר הבית. מהלומה שגם דחקה לשוליים את ההנהגה הפלסטינית בגדה המערבית, תחת יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
ירי הרקטות שלו כפה את פינויה של מליאת הכנסת. הוא זרע הרס בחגיגות יום ירושלים. הוא דחה את הדיון בבג"ץ על פינוי תושבי שכונת שייח' ג'ראח והביא להארכת האיסור על יהודים לעלות להר הבית.
ירי הרקטות הבלתי פוסק שלו הביא בסופו של דבר לסגירתו לפרקים של נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ישראל ולביטולן של טיסות זרות לישראל וממנה. הוא גרם לסגירתם של בתי ספר ולעצירתה של חלק מתנועת הרכבות. הוא המטיר רקטות ופצצות מרגמה על שטח הולך ומתרחב בדרום הארץ ושיגר רקטות ארוכות טווח, חזקות יותר, עמוק מאי פעם אל ערי המרכז.
הוא גם עורר ירי רקטות ומרגמות לעבר ישראל משטחן של שתי מדינות שכנות נוספות – סוריה ולבנון – וליבה עוינות חדשה כלפי ישראל מצד מדינה שלישית, ירדן.
ואולי המשמעותי והמדאיג מכול, הוא תרם להסלמת המתיחות בתוך ישראל – בין אזרחיה שלה, הערבים והיהודים – עד כדי רצחנות, והאלימות השתוללה במשך ימים בכמה ערים מעורבות ואחרות.
כפי שציינה בחוכמה הפרשנית לענייני ערבים שמרית מאיר בריאיון טלוויזיוני ביום שלישי – כאשר הציבור הערבי בארץ הכריז על שביתה כללית ואלפים השתתפו בעצרות מחאה ובהתפרעויות בגדה המערבית ב"יום זעם" – חמאס רואה את עצמו כמי שאיחד את "פלסטין מהנהר ועד הים'" במחאה קולקטיבית נגד ישראל.
הוא רואה את עצמו כגורם שאיחד את "ערביי 48'" – אזרחיה הפלסטינים של ישראל – יחד עם עזה, הגדה המערבית וירושלים, לכדי ישות אחת, שמתקוממת כאחת, שפועלת כאחת.
מחוץ לסביבה המיידית שלנו, המורכבות שבניסיון לסכל ירי רקטות של מדינת טרור, שנעשה באופן ציני מתוך אוכלוסייה אזרחית, החלישה את מעמדה של ישראל בעולם. מנהיגים עולמיים ומעצבי דעת קהל רבים השוו בצורה מרושעת או רשלנית בין מקרי המוות בשני הצדדים, והסיקו שמכיוון שמספרם נמוך יותר בישראל, הרי שהיא לבטח הצד התוקפן.
אנשים כמו מגיש תוכנית הלייט-נייט בארה"ב ג'ון אוליבר, שדעותיו משפיעות על מיליוני בני אדם, מאשימים את ישראל, כך נראה, על כך שהיא משקיעה משאבים בהגנה על אזרחיה, בעוד חמאס מנצל את משאביה של עזה לצורכי מלחמה ומשתמש בעזתים כמגנים אנושיים לירי הרקטות חסר ההבחנה שלו, דבר שהשלכותיו שוברות לב.
איך ישראל מעזה להחזיק במערכת כיפת ברזל, מתקוממים אותם מבקרים, ורומזים בכך כי לו רק הייתה ישראל סופגת יותר אבדות, ייתכן שהיה מדובר בקרב הוגן יותר, וישראל אולי הייתה ראויה לפחות גנאי.
דבר נוסף שללא ספק פועל לטובתו של חמאס הוא שמאמציה הדיפלומטיים הפומביים של ישראל נותרו אומללים כשהיו מזה עשורים, אם לא יותר מכך.
כיום, אין לנו אפילו דובר אנגלית רהוט בתפקיד השגריר בארצות הברית; לראש הממשלה אין דובר אנגלית קולח בחזית הבינלאומית; וצה"ל – שבתקרית המרמרה לפני כעשור התמהמה שעות בפרסום צילומי וידיאו של אקטיביסטים אלימים המכים לוחמי שייטת ישראלים על סיפון האונייה שפרצה את הסגר על עזה – למד כפי הנראה מעט מאוד על הצורך בהסברה ובתגובה מהירות.
אם יש צורך מבצעי להרוס מגדל בעזה שבו יושבים משרדיהם של כמה ערוצי תקשורת זרים מובילים, אין זה מספיק לתת להם זמן להתפנות לפני הפעלת מטעני הנפץ. חובה גם לספק מייד ראיות מהימנות לכך שהבניין אכן שימש כנכס צבאי של חמאס.
חמאס ודאי שואב עידוד גם מכך שהעלייה בעוינות כלפי ישראל, שאפילו הדיפלומטיה הפומבית הטובה ביותר תוכל לשכך רק באופן חלקי, באה לידי ביטוי במפגני אנטישמיות שמטרידים ומתסכלים עמוקות את יהודי התפוצות.
חמאס ודאי שואב עידוד גם מכך שהעלייה בעוינות כלפי ישראל באה לידי ביטוי במפגני אנטישמיות שמטרידים ומתסכלים עמוקות את יהודי התפוצות
בעוד מדינות רבות בעולם דחקו בימים האחרונים בישראל להסכים להפסקת אש באופן מיידי, ארצות הברית, תחת ממשל ביידן, נתנה לישראל בבירור לפחות עוד כמה ימים להמשיך ולהחליש את חמאס מבחינה צבאית – כדי להרתיע אותו ככל הניתן מפני עוד סבב של פעולות איבה.
אולם ביידן נלחם בגל של ביקורת כלפי ישראל בתוך המפלגה הדמוקרטית. אין זה חסר שחר לחשוש שבעוד חמש, עשר או 15 שנים נשיא אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית יהיה הרבה פחות תומך.
הרמטכ"ל אביב כוכבי דיבר בעבר על האתגרים הייחודיים שצה"ל מתמודד איתם בכל כך הרבה חזיתות פעילוֹת או פוטנציאליות. בלב המציאות הזאת מונחות הסכנות המאיימות על ישראל ללא אסטרטגיה ביחס לחמאס ולעזה.
ככל הנראה, סבב האלימות הנוכחי הגיע עתה אל סיומו בהפסקת אש דו-צדדית. אם כך, ככל שהיה בעייתי עבור ישראל, הרי שהיה יכול להסתיים בצורה גרועה הרבה יותר. הפרעות בתוך ישראל, יש לקוות וכך גם נראה, שככו – אם כי לצלקות יידרש עוד זמן רב כדי להחלים, ושורשי הבעיה מגיעים עמוק הרבה יותר מאשר העימות הנוכחי.
האלימות והטרור בגדה המערבית לא הגיעו לממדי האינתיפאדות הראשונה והשנייה, אבל האיום עדיין תלוי ועומד. המוני פליטים פלסטינים לא צעדו אל גבול לבנון או סוריה. ובאופן מכריע, איראן בחרה שלא להתיר את הרסן מעל חזבאללה, שיכולות הטילים שלו מגמדות גם את הנשק המשוכלל ביותר של חמאס.
ישראל, שנאלצה להפעיל את כוחות הביטחון שלה בשלוש חזיתות עיקריות – נגד חמאס בעזה, בגדה המערבית וכלפי האלימות הפנימית – עלולה להידחק להרחיק עוד לכת בסבב האלימות הבא, שחמאס יתחיל להתכונן לקראתו ברגע שיוכרז על סיומו של הסבב הנוכחי.
האם על ישראל לכבוש את עזה, לסלק את חמאס, ככל הנראה במחיר גבוה להחריד, ולהישאר שם? האם היא צריכה ליזום תהליך של משא ומתן עם הרשות הפלסטינית ולחזק את מחמוד עבאס הבעייתי בניסיון לעודד דיפלומטיה פלסטינית על פני טרור פלסטיני?
האם יהיה חכם מצדה לתמוך בפיתוחה של עזה במימון בינלאומי, שיכלול מיזמי תשתיות גדולים לשיקום הרצועה, כך שיהיה לעזתים הרבה מה להפסיד, דבר שעשוי להקשות על תקיפות עתידיות של חמאס על ישראל?
אף אחת מהאופציות האסטרטגיות הללו אינה טובה. אבל המצב הנוכחי של היעדר אסטרטגיה הוא גרוע יותר. בין סבב אלימות אחד למשנהו, חמאס גדל מארגון טרור מסוכן לשליט של מדינת טרור בעלת צבא – הממומן בחלקו על ידי כסף שישראל מאפשרת לפטרוניו הקטארים של חמאס להעביר לו. הוא שולט יותר ויותר במאבק הפלסטיני, פוגע במעמדה של ישראל בעולם ומדגים את היכולת ללבות אלימות נגד ישראל בכמה חזיתות.
![כוחות של צה"ל בהמתנה על הגבול עם רצועת עזה, 20 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/AP21140255095404-1024x640.jpg "כוחות של צה"ל בהמתנה על הגבול עם רצועת עזה, 20 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)")
צה"ל אכן יכול להחזיר את יכולותיו הצבאיות של חמאס שנים אחורה, כפי שאמר נתניהו. אולם מעשי איבה תקופתיים שפורצים על פי נוחותו של האויב ומכים בעורף הישראלי, וביניהם הפסקות שבמהלכן האויב מפתח יכולות לחולל הרס הולך וגדל, יוצרים מציאות בלתי קבילה.
וכאשר האויב הזה, שנחוש להרוס את המדינה הזאת, מוכיח יכולת להפעיל מערך הולך ומתרחב של כוחות עוינים, הוא הופך לאיום אסטרטגי, ולא רק צבאי.
בבית הכנסת יד מיכאל באשקלון, ביום ראשון אחר הצהריים, רסיסים של רקטת חמאס פערו חור בקיר וזרעו הרס במבנה שעות אחדות לפני תחילתן של תפילות חג השבועות. בתוך שעתיים תושבי המקום השלימו מבצע ניקיון מהיר, איבקו, טאטאו ושטפו.
"אף אחד לא יהרוס לנו את החג", הכריז חזן בית הכנסת, שלום ביטון, בעוד המטאטאים עובדים מאחוריו וצוות הניקיון הזמני מריע. "עם ישראל חזק ואמיץ. האויבים שלנו צריכים לדעת – הם לא ינצחו אותנו. גם אם יהיו עוד מאה סבבים, הם מבזבזים את הזמן שלהם".
עם ישראל אכן חזק ואמיץ, וממושמע ובעל חוסן תחת אש בלתי פוסקת.
אולם אויבינו בעזה טרם הגיעו למסקנה שהם מבזבזים את זמנם. אם להשתמש במשל מטאפורי, הם חושבים על ישראל כעל צפרדע בתוך מים שמתחממים בהדרגה לקראת רתיחה. צריך להעמיד אותם על טעותם.
מה שנדרש הוא שינוי מקיר לקיר שבו, במקום לאפשר לחמאס לגרור אותנו, בכל רגע שיבחר, לסבבים של כאוס בעלי השלכות הולכות ומתרחבות, ישראל תקבע את מטרותיה לטווח הארוך, תתחיל לפעול להשגתן ותשיב לעצמה את השליטה במציאות שלה ובגורלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו