ההמולה הן מחוץ לבניין בית המשפט המחוזי בירושלים והן בתוכו הייתה רבה. עיתונאים, צלמים וצוותי שידור, סקרנים, מפגינים מכל הצדדים, אנשי משמר בתי המשפט ואנשי היחידה לאבטחת אישים של השב"כ הקימו מהומה גדולה.

בסופו של דבר נסגרה דלת אולם המשפט בקומה השלישית, רגע אחרי שהנאשם מספר אחת, בנימין נתניהו, נתפס בעדשת מצלמתו של אחד הצלמים, כשהוא מגניב מבט לאחור וברקע שלושת השופטים שכבר נכנסו לאולם.

עו"ד מיכה פטמן – מי זוכר שלמשך כמה דקות הוא היה סנגורו הראשי של נתניהו – קם על רגליו ואמר לשופטים: "הנאשם קרא את כתב האישום והוא מבין אותו". ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, לא הסתפקה בדבריו של פטמן, ופנתה לנתניהו עצמו. "אני מאשר", אמר נתניהו לשופטים, "קראתי את כתב האישום והבנתי את תוכנו".

ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, לא הסתפקה בדבריו של פטמן, ופנתה לנתניהו עצמו. "אני מאשר", אמר נתניהו לשופטים, "קראתי את כתב האישום והבנתי את תוכנו

כל זה קרה לפני שנה תמימה. מחר (שני) בבוקר, כשהשופטים ייכנסו לאולם כדי לפתוח את היום ה-14 של עדותו של אילן ישועה, העד הראשון במשפט, תמלא בדיוק שנה לפתיחת משפטו של ראש הממשלה. המשפט עודנו רחוק מאוד מסיומו וזו בוודאי לא עת לסיכומים, אבל לרגל המעמד, הנה כמה מסקנות ביניים מההליך המשפטי התקדימי.

עו"ד מיכה פכטמן ובנימין נתניהו עומדים, התובעת ליאת בן-ארי (משמאל) יושבת מול השופטים ברגע פתיחת משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, 24 במאי 2020 (צילום: Amit Shabi/POOL)

1

נבחר ציבור בכיר הנתפס בביצוע עבירות פליליות, ובפרט עבירות מתחום השחיתות השלטונית וטוהר המידות, אמור להתבייש עד עמקי נשמתו. גם סיכוייו בשדה הפוליטי אמורים להיפגע באופן בלתי הפיך. כאשר החשדות מגובים בראיות והחקירה הופכת לכתב אישום, הוא אמור להבין ששמו הוכתם ללא תקנה.

לא כך בנימין נתניהו, המתעקש להיאבק לא רק בפרקליטות, ביועץ המשפטי ובמערכת אכיפת החוק כולה, אלא גם בכתם התדמיתי שדבק בו. הוא עושה מאמצים עילאיים לשכנע את ציבור תומכיו כי הקלון אינו שלו, אלא של כלל החוקרים, הפרקליטים והשופטים.

הדוגמה הקיצונית ביותר לכך הייתה ה"נאום לאומה" שבחר לשאת בשידור חי ממסדרון בית המשפט, מאחורי פודיום מאולתר שמאבטחיו טרחו והביאו מבעוד מועד ממשרד ראש הממשלה, תוך שכמה מהפוליטיקאים חסרי החוליות ממפלגתו – אסנת מארק, אמיר אוחנה, יואב גלנט, מירי רגב ואחרים – מתגודדים סביבו.

"אני עומד היום למשפט שהוא ניסיון לסכל את רצון העם, ניסיון להפיל אותי ואת מחנה הימין", הוא אמר בלי למצמץ, "גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים".

הרגע הזה סימל יותר מכל רגע אחר, את המאבק הסמוי שנתניהו מנהל עם שופטיו, בשאלה מי בעצם שולט בהליך המשפטי. השתלטות אנשי שב"כ על מסדרונות בית המשפט, צילומם של השרים באולם ריק סמוך כשהם עומדים על הספסלים, והשתלחות ראש הממשלה במערכת המשפט בשידור חי ממסדרון בית המשפט – כל אלה הדהדו בחוזקה את המסר של נתניהו, כי הוא זה שמנהל את העסק, לא השופטים.

השתלטות אנשי שב"כ על מסדרונות בית המשפט והשתלחות ראש הממשלה במערכת המשפט בשידור חי ממסדרון בית המשפט – כל אלה הדהדו בחוזקה את המסר של נתניהו, כי הוא זה שמנהל את העסק, לא השופטים

בהמשך הדרך, השופטים החלו בניסיון להשליט את מרותם ולהרגיל את הנאשמים וסנגוריהם לציית גם להחלטות שאינן לרוחם. כך בהחלטתם לחייב את נתניהו להתייצב לדיון הפתיחה במשפט, וכן לנאום הפתיחה של התובעת, עו"ד ליאת בן-ארי, בפתח שלב ההוכחות. אבל המאבק על השליטה במשפט ראש הממשלה עודנו מתנהל.

2

לפחות בכל מה שנוגע לקצב התנהלות המשפט, בשלב הנוכחי ידו של נתניהו באופן מובהק על העליונה. המשפט היה אמור להיפתח במרץ 2020, אך עקב התפרצות מגפת הקורונה והחלטתו השערורייתית של שר המשפטים דאז אמיר אוחנה להכריז על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט, נדחתה הפתיחה בחודשיים.

אחר כך הסכימו השופטים להעניק לסנגורים חודשים ארוכים להתווכח על היקף חומרי החקירה שיקבלו לעיונם, ואף לדחות שוב את המשפט בשל סגר נוסף; ובסופו של דבר בחרו השופטים להתחיל את שמיעת העדים רק לאחר הבחירות לכנסת, ובכך שירתו את מטרתו של נתניהו להעלים את משפטו ממערכת הבחירות.

בנימין נתניהו ופרקליטיו עמית חדד ובעז בן צור בבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

השופטים בחרו לנקוט אורך רוח מופלג כלפי הנאשם, ולהיענות לדרישות התקיפות מצד סנגוריהם של הנאשמים לקבל עוד ועוד זמן, ולמתוח את ההליך על פני תקופה ארוכה ככל האפשר.

את הגישה הזו אפשר לפרש בשתי דרכים: האחת, היא רצון להימנע מעימותים ולהסתכן בהפניית האשמות כלפיהם בזירה הציבורית והפוליטית. השנייה, היא שהשופטים מבקשים להקפיד על כלל זכויות הנאשמים, בדיוק כדי שלא ניתן יהיה להעלות כל טענה כלפיהם לכשיגיע מועד הכרעת הדין, גם אם זו תהיה מפליגה בחומרתה כלפי נתניהו ויתר הנאשמים.

התוצאה היא ששנה לאחר תחילת המשפט, עדיין לא הסתיימה חקירתו הנגדית של עד התביעה הראשון. ברשימת עדי התביעה רשומים מאות עדים; מספר עדי ההגנה עדיין לא ידוע. אם המשפט יימשך בקצב הנוכחי, הוא כנראה לעולם לא יגיע לסיומו: כלל הנאשמים ימותו בשיבה טובה לפני שיגיע שלב הסיכומים.

ברשימת עדי התביעה רשומים מאות עדים; מספר עדי ההגנה עדיין לא ידוע. אם המשפט יימשך בקצב הנוכחי, הוא כנראה לעולם לא יגיע לסיומו: כלל הנאשמים ימותו בשיבה טובה לפני שיגיע שלב הסיכומים

עם כל רצונם של השופטים לאפשר לסנגורים את מרחב התמרון המרבי, נדרשת כאן החלפת דיסקט ביחס למתכונת ניהול המשפט.

שופטי נתניהו – עודד שחם (מימין), רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם, בבית המשפט המחוזי ירושלים, ב-24 במאי 2020 (צילום: Amit Shabi/POOL)

3

אף שההליך המשפטי עודנו בשלביו הראשונים, רשימת עורכי הדין שזכו לייצג את נתניהו במשפטו עד עתה אינה קצרה: מיכה פטמן, יוסי שגב, יוסי אשכנזי, עמית חדד, בעז בן צור. וזה עוד רק בשלב המשפט.

בשלבים הקודמים היו שם, כאורחים לרגע, קרן שפירא אטינגר, אייל כהן, נבות תל-צור, טל שפירא, פיני רובין, ירון קוסטליץ, רם כספי ויעקב וינרוט. משלב מסוים התייצב הייצוג, והמושכות נתונות בידיהם של חדד ובן צור.

עורכי הדין אולי באו והלכו, אך הקו התוקפני כלפי התביעה נותר יציב. הסנגורים אינם בוחלים בשום אמצעי, בין אם בתוך כותלי בית המשפט או מחוצה לו, כדי לשרת את רצונו של הלקוח.

עורכי הדין באו והלכו, אך הקו התוקפני כלפי התביעה נותר יציב. הסנגורים אינם בוחלים בשום אמצעי, בין אם בתוך כותלי בית המשפט או מחוצה לו, כדי לשרת את רצונו של הלקוח

לעתים לא ברור אם השירות הוא משפטי או אחר: הסנגורים פרסמו כמה וכמה סרטונים והודעות לעיתונות, שבהם תקפו בלשון לא מקובלת את הפרקליטות והיועץ המשפטי, באופן שנראה כתואם את האינטרסים הפוליטיים של נתניהו, פחות את אלה המשפטיים.

סינק של פרקליטי ראש הממשלה, עוה"ד בעז בן צור ועמית חדד: pic.twitter.com/UEiycprVmR

— zeev aker (@AkerZeev) November 29, 2020

הקו הבלתי-מתפשר ניכר היטב גם במסגרת ההליך המשפטי: סנגוריו של נתניהו הגישו בקשה לביטול כתב האישום מטעמי חסינות, לאחר שסוגיית חסינותו טופלה בכנסת והביאה לעיכוב של כמה חודשים בהגשת כתב האישום לבית המשפט.

אחר כך הם הגישו בקשה לביטול כתב האישום בשל פגמים בניסוחו; וכן בקשה לביטול כתב האישום בשל היעדר אישור כדין של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירות נגד נתניהו.

כל הבקשות נדחו, אך בחלק מהמקרים השופטים מתחו ביקורת על התביעה בהיבטים פרוצדורליים שונים.

4

התביעה בחרה לפתוח את שלב העדויות עם העד המרכזי בתיק 4000 – מנכ"ל "וואלה!" לשעבר, אילן ישועה. חקירתו הנגדית עדיין לא הסתיימה, והוא טרם נחקר על ידי סנגוריו של נתניהו, אך ניתן לומר כי עד כה ישועה סיפק לפרקליטות את הסחורה.

המנכ"ל לשעבר של "וואלה!", אילן ישועה, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 4 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עדותו נראית סדורה, קוהרנטית וכנה – ישועה נכון היה להודות גם בעובדות שאינן נוחות לו והמציגות אותו באור בלתי מחמיא. בקיצור, עדות מפלילה וקטלנית מבחינת הנאשמים.

עדותו נראית סדורה, קוהרנטית וכנה – ישועה נכון היה להודות גם בעובדות שאינן נוחות לו והמציגות אותו באור בלתי מחמיא. בקיצור, עדות מפלילה וקטלנית מבחינת הנאשמים

סנגוריהם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, ניסו להוציא את ישועה משיווי משקלו, אך נראה שכשלו במשימתם העיקרית, שהיא להציגו כעד אינטרסנט ובלתי מהימן, שלא ניתן לבסס על עדותו ממצאים מרשיעים.

משימת סנגוריו של נתניהו תהיה דומה, אך מלבד התכלית הכללית של הצגתו כמי שבא למלט את עצמו באמצעות הפללת אחרים, הם צפויים להדגיש במסגרת החקירה הנגדית שיערכו לו היבט נוסף הנוגע לנאשם נתניהו:

מאחר שישועה לא עמד בקשר ישיר עם נתניהו לאורך כל התקופה הרלוונטית להטיית הסיקור בוואלה, אין בעדותו כדי לספק ראיה ישירה על מעשיו של נתניהו, ובוודאי שלא על המחשבה הפלילית שנלוותה להם. הישג מבחינתם יהיה, לפיכך, שעדותו של ישועה מסבכת מאוד את בני הזוג אלוביץ' אך אינה מזיקה לנתניהו.

שאול ואיריס אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בירושלים, 18 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם אם ישיגו את היעד השאפתני הזה, הדרך כידוע עוד ארוכה. לא רק במובן שצפויים בהמשך עדים רבים, שיעידו ישירות על מהלכיו ודבריו של הנאשם מספר אחת.

אלא גם שככל שהנאשמים הנוספים במשפט יבינו את עומק הסתבכותם, כך גדלה הסבירות שיחליטו לפתוח את הפה – תרחיש המזכיר את החלטתה המאוחרת של שולה זקן למסור עדות מפלילה נגד אולמרט, לאחר שהבינה במהלך משפט הולילנד כי צפויות לה שנות מאסר ממושכות.

ככל שהנאשמים הנוספים במשפט יבינו את עומק הסתבכותם, כך גדלה הסבירות שיחליטו לפתוח את הפה – תרחיש המזכיר את החלטתה המאוחרת של שולה זקן למסור עדות מפלילה נגד אולמרט במשפט הולילנד

5

את ההליך המשפטי נגדו החל נתניהו בתפקיד ראש הממשלה. עד עתה – על אף שרשרת של מערכות בחירות, משברים פוליטיים, ממשלת חילופים שקמה ונפלה, מגפת קורונה ומבצע צבאי – הוא עדיין יושב בלשכת ראש הממשלה ובמעון הרשמי בבלפור.

השאלה היא מה יקרה קודם: תסתיים כהונתו כראש הממשלה, או יסתיים משפטו? התשובה לכך תלויה בהתפתחויות במערכת הפוליטית, שאותן קשה מאוד לצפות; והיא תלויה גם בהתפתחויות בהליכי המשפט, המסוקר מקרוב על ידי כלי התקשורת, עד לרמת דיווחים וציוצים בזמן אמת על כל הנאמר באולם.

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

ברור, אפוא, שיש זיקה של השפעה הדדית בין ההתפתחויות הפוליטיות לבין אלה המשפטיות.

מלכתחילה נתניהו ניסה להימלט ממשפטו, על ידי טענת חסינות. בהמשך התעוררו יוזמות שונות ומשונות שלכולן אמורה להיות השלכה על נכונותה של התביעה להמשיך ולנהל את משפט נתניהו.

יוזמות אלו כללו מינוי ממלאי מקום לפרקליט המדינה, יוזמה לחוקק "חוק צרפתי", רעיונות בדבר בחירת נתניהו לנשיא המדינה, ועוד. ומנגד, הטענות, שנדחו בינתיים, כי עצם ניהול משפט נגדו מהווה עילה להכרזה על נבצרותו מתפקיד ראש הממשלה.

כל עוד נתניהו ממשיך לכהן כראש הממשלה, היוזמות הללו ימשיכו להתעורר, בוודאי לנוכח המהלכים לבחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא, הצפויים להתקיים בחודשים הקרובים. קרב האיתנים בין מדינת ישראל לבין העומד בראשה ימשיך, לפי שעה, להתנהל תחת ענני קרב.