משבר הקורונה הותיר אחריו אדמה חרוכה בחלקים גדולים מהמשק. האבטלה אמנם כבר ירדה מתחת לעשרה אחוז, אבל שלושה מגזרים – ערבים, עניים וצעירים – מתקשים לחזור למעגל העבודה, וביולי רבים כבר לא יהיו זכאים לדמי אבטלה. במרס, למשל, חצי מהמובטלים היו צעירים מתחת לגיל 34 שקיבלו ברקס לקריירה, ועכשיו צריכים להתניע מחדש.
הערכות זהירות מדברות על לפחות 40 אלף עסקים קטנים שקרסו במשבר, ואלה ששרדו תקועים עם הלוואות חדשות שמועד הפירעון שלהן לא מוארך כך שהמפץ הגדול של חדלויות הפירעון נמצא מעבר לפינה.
ענף התיירות עדיין מושבת. עמותות שמחלקות אוכל עדיין משגשגות, ובשנה הקודמת דווח על חמישית ממשקי הבית שנקלעו לחוסר בטחון תזונתי, כולל 800 אלף ילדים. שהוריהם צמצמו בהוצאות לאוכל. המצוקה הכלכלית דרדרה לעוני מאות אלפים ממעמד הביניים.
אבל יש גם את החלקים האחרים באוכלוסייה, אלה שנפגעו הרבה פחות. למשל, מאות אלפים שמועסקים במגזר הציבורי שיצאו עם נזק כלכלי מינורי יחסית, קצת הרעת תנאים, הסיוט של ימי הבידוד הכפויים, עבודה מהבית עם הילדים ואולי גם מאזן שלילי בימי החופש.
השכבה שמתפרנסת באופן ישיר ועקיף משוק ההון המשיכה לעבוד כרגיל גם ב-2020, עם חגיגת הנפקות ושנת שיא בבורסה. גם השנה הבורסה המקומית כבר עלתה בעשרה אחוז, תנופת ההנפקות נמשכת, והיא מלווה בתזזית של עסקאות גדולות כמו רכישת יינות ביתן. למעשה, כמעט שלא עובר יום בלי דיווח על רכישות ומיזוגים בידי טייקונים חדשים שמחלקים מחדש את מפת העסקים.
"הסיוע היה זמני ואם האבטלה נשארת אז נראה את הפגיעה ב-2021, כי אז לא יהיו מענקים וזה כמו בים – ברגע שהמפלס יורד רואים מי עם בגד ים ומי נשאר בלי"
אבל מעל הכול יש מגזר אחד שהוכיח עמידות מופלאה למשבר הקורונה, ועכשיו חווה שגשוג של ממש: הייטק. אחרי שהנאסד"ק עלה ב-50% בשנה החולפת, 334 אלף ההייטקיסטים השכירים בישראל יכולים לממש את האופציות ברווחים נאים ולפי ניתוח שפורסם בגלובס, המימושים האלה הפכו עשרת אלפים הייטקיסטים ישראלים למיליונרים חדשים. הם ינפחו עוד יותר את מחירי הדיור ויש עכשיו יותר צעירים שמחפשים לרכוש דירות בתל אביב במחיר של עד 10 מיליון שקל.
במאזן בקרת הנזקים של המגפה הכלכלית, אפשר לומר שבעוד שחלקנו שקועים בחובות ובשיקום כלכלי או נערכים לפשיטת רגל, במגזר הציבורי כבר חזרו לחיים רגילים, בשוק ההון המשיכו בעסקים כרגיל ובהייטק יש הרבה מאוד אנשים שכבר סופרים את הכסף. הקורונה חשפה את תכנית ההתנתקות הכלכלית של המשק: ישראל ראשונה שחוזרת לחיים בחיוך רחב, וישראל שניה שמלקקת את הפצעים.
ב-2020 מספר המיליונרים בישראל נשאר כמעט כשהיה, והשווי הממוצע שלהם לא השתנה – קצת מעל 3 מיליון דולר. הזינוקים בוול סטריט ובשוק ההון הביאו לכך שבחודשים האחרונים המספר שלהם כבר גדול בהרבה
מי נשאר בלי
האם אי השוויון בישראל גדל, האם ההייטק הישראלי צריך ויכול להעסיק יותר אנשים ומה ישראל צריכה לעשות כדי שזה יקרה? "אולי אני אפתיע אותך, אבל כשייערכו הסיכומים נראה שב-2020 היה דווקא צמצום באי השוויון", מעריך פרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
הוא מסביר את זה בכך ש"האוכלוסייה המוחלשת שמקבלת קצבאות לא רק שלא נפגעה אלא שההכנסה שלהם אפילו עלתה הודות למענקים, ואני לא נכנס כרגע לשאלה אם זה טוב או רע.
"כל האוכלוסייה קיבלה מענקים לכל אזרח, ובקרב מקבלי קצבאות העלייה בהכנסה הייתה בשיעור גבוה יותר, אלה שנפגעו – כמו מקבלי דמי אבטלה ועסקים – גם הם קיבלו פיצוי, כולל מענק לכל אזרח, כך שאלה שנמצאים ממש למטה לא רק שלא נפגעו אלא שמצבם הכספי השתפר".
וכאן בא האבל. "הסיוע היה זמני ואם האבטלה נשארת אז נראה את הפגיעה ב-2021, כי אז לא יהיו מענקים וזה כמו בים – ברגע שהמפלס יורד רואים מי עם בגד ים ומי נשאר בלי".
הבעיה היא שבישראל אין בדיקה שמראה את פערי העושר האמיתיים. הלמ"ס יעדכן בעוד מספר חודשים את מדד אי השוויון בהכנסות, מדד ג'יני, אלא שהוא יכלול את 2019 בלבד. וממילא, גם המדד הזה משקף רק את התפלגות המשכורות השוטפות וכמעט שלא את רווחי ההון. זאת, בעוד שהעושר האמיתי של הישראלים נובע מתיק ההשקעות והנכסים שלנו ובעיקר מהדירות שיש או אין לכל אחד, בהרצליה, קריית אונו או בחריש. את פערי העושר האמיתיים אף גוף ממלכתי לא יבדוק.
עם זאת, דו"ח העושר של קרדיט סוויס מצא שב-2020 מספר המיליונרים בישראל נשאר כמעט כשהיה, והשווי הממוצע שלהם לא השתנה – קצת מעל 3 מיליון דולר. כאמור, הזינוקים בוול סטריט ובשוק ההון הביאו לכך שבחודשים האחרונים המספר שלהם כבר גדול בהרבה.
דו"ח מיוחד של מרכז אדוה כינה את הקורונה מגפת האי-שוויון, וציין שדווקא המאיון העליון ובעלי החברות הגדולות קיבלו הגנה וסיוע מהמדינה, השכירים בשני העשירונים העליונים שמרו על עבודתם ו-13.5 אלף עובדי הייטק שמועסקים בחברות גדולות התעשרו על הנייר ב-2.5 מיליארד דולר.
כדי לצמצם את אי השוויון שנוצר כאן הוצע להטיל מס עושר חד פעמי על עשירים. גם בניתוח שפורסם בגלובס בתחילת השנה ההערכה הייתה שהקורונה חידדה את אי השוויון והוא כנראה התעצם.
כאמור, פרופ' דהן פחות נחרץ באשר לשינוי באי שוויון ההכנסות לבדן בשנה הקודמת, אך צופה שהנתונים עשויים לשקף החרפה בשנה הנוכחית. "כל המדינות מתקשות לבדוק הכנסות מהון ויש מדינות שבהן כן יש נתוני התפלגות של עושר, אבל בישראל אין וזו נקודת חולשה, בזה אנחנו מאחור.
"רמת הפערים בישראל גבוהה. האם הם השתנו ב-2020? לא בטוח שהם התרחבו ואולי אפילו הצטמצמו. לגבי 2021 זה כבר יהיה סיפור אחר. בלי הסיוע שניתן היה פה משבר המוניטרי שלא היה מאז קום המדינה. אבל את הסיוע היה צריך למקד באנשים שנפגעו ולא לפזר את הכסף לכל עבר".
"נוצר כאן אקו-סיסטם מוצלח שיש לו מחיר של פערים חברתיים. לדעתי הם רק ייצרו בעיות, אבל יש גם הזדמנות למשוך שכבות רחבות לתעשייה הזו. חמשת העשירונים התחתונים מגיעים לרמה של תשלומי מס נמוכים וזה מראה את גודל הפער"
כשהביקוש עולה על ההיצע
את הרתיחה בהייטק אפשר לראות גם בביקוש הגבוה לעובדים. בחודש שעבר אינטל הכריזה שתגייס 1,400 עובדים ותקים קמפוס חדש בחיפה. ענקית השבבים תילחם על המועמדים עם המתחרה הישירה אנבידיה, שגם היא מגייסת 600 עובדים, וגם גוגל, אמזון, צ'קפוינט ומיקרוסופט צריכות מאות אנשים ורוצות למשוך את הטאלנטים למרכזי הפיתוח שמוקמים כאן חדשות לבקרים.
כל ההערכות מדברות על מחסור עצום במפתחים, בודקי תוכנה ומשווקים – מחסור שמוערך במספרים שנעים בין 4,000 ל-18,000 איש.
האם הענקיות האלה לוקחות עובדים שיכלו להקים כאן סטרטאפים משלהם? "אני לא מקבל את הטענה שחברות גדולות שואבות את העובדים", אומר יזם ההייטק הוותיק יוסי ורדי. הוא חושב שהחברות הגדולות "באות לכאן כדי להעסיק עובדים ולא לקחת אותם.
"אינטל היא המעסיק הגדול בהייטק עם 14,000 עובדים, זה שהיא מביאה משרות זו ברכה גדולה. היא חלק מתעשיית החדשנות ומביאה הרבה ערך מוסף. הבעלים שלה ושל חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק הם אותם משקיעים מוסדיים בגלל שהיה לנו מספיק שכל להביא לכאן את אינטל, סיסקו וגוגל וכל מאות החברות שהקימו כאן מרכזי מצוינות, זה מה שבמידה רבה בנה את ההייטק הישראלי.
"נוצר כאן אקו-סיסטם מוצלח שיש לו את המחיר של הפערים החברתיים. לדעתי הם רק ייצרו בעיות, אבל יש גם הזדמנות למשוך שכבות רחבות לתעשייה הזו. חמשת העשירונים התחתונים מגיעים לרמה של תשלומי מס נמוכים וזה מראה את גודל הפער וזו סוגיה שצריך לטפל בה".
"אם יש ערבי שהוא איש תוכנה טוב לא תהיה הסתייגות מלקבל אותו, אבל זה עדיין יותר קשה, גם בגלל הדינמיקה שיש. שני שליש הגיעו בשיטת 'חבר מביא חבר' – עם מי היית בצבא, האם היית ביחידת מודיעין עלית"
הוא מציין שהחלק של ההייטק מסך המועסקים במשק בקושי השתנה בעשור האחרון, ונשאר קרוב ל-10%, אך טוען שאפשר וצריך להרחיב את המעגל הזה הרבה יותר.
"אם היינו מגדילים את זה בשני אחוז בכל שנה היום מצבנו היה שונה. מצד אחד, שיעור המועסקים בהייטק בישראל הוא הכי גבוה בעולם. מצד שני, זה רק 9% מהאוכלוסייה ויש פוטנציאל להרבה יותר. חברות ישראליות מעסיקות עשרות אלפי עובדים באוקראינה, הודו ורומניה ועד הרבה ארצות.
"האתגר הוא להכניס יותר אנשים להייטק ושיכלול יותר חרדים, ערבים ואנשים מהפריפריה. זו צריכה להיות מטרה, לבנות אסטרטגיה ולזוז, כי לאורך זמן אי אפשר לקיים כאן שתי חברות שונות".
כרגע המגזר הזה לא מספיק מגוון?
"ודאי שהוא לא משקף את האוכלוסייה. אם יש ערבי שהוא איש תוכנה טוב לא תהיה הסתייגות מלקבל אותו, אבל זה עדיין יותר קשה, גם בגלל הדינמיקה שיש. שני שליש הגיעו בשיטת 'חבר מביא חבר' – עם מי היית בצבא, האם היית ביחידת מודיעין עלית, ובכלל כשהיית ילד מה היה הסיכוי שלך להגיע ליחידה כזו?"
אין מספיק מצטיינים
"הבעיה היא שאין להרבה אנשים סיכוי בכלל להגיע לשכבות הגבוהות בגלל רמת כישורים נמוכה מאוד שמדינת ישראל נתנה להם", אומר פרופ' דן בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב ומייסד מכון שורש למחקר כלכלי-חברתי.
הוא מציין ש"המשבר פגע בעיקר בסקטורים שמעסיקים אנשים ברמת כישורים נמוכה כמו אירוח, מסעדנות ושירותים בעוד שההייטק לא נפגעו, אבל זה רק עשרה אחוזים מכוח העבודה. חלקים ממעמד הביניים איבדו את מקום עבודתם ועצמאים את העסק שלהם, וזה יכול בפני עצמו לגרום לגידול באי שוויון. אבל הבעיה העיקרית היא שיש אוכלוסייה ענקית שלא שם כי אין לה כלים לעבוד במשק מודרני".
"הכתובת בהשכלה על הקיר עשרות שנים, ואנחנו מתגלגלים לכיוון שלא יהיה בר קיימא. הפוליטיקאים הלא חרדים מאפשרים לפוליטיקאים חרדים להחריב את הקהילה של עצמם."
אי השוויון מתחיל, לדבריו, בחינוך ומשתקף גם בנטל המס. "במבחנים בינלאומיים רק 1.5% מהילדים שהשתתפו במבחנים הם מצטיינים לעומת 2.5% ומעלה במדינות אחרות. אין לנו הרבה מצטיינים כאן.
"החרדים הם למעלה מחמישית מהילדים שבכלל לא לומדים שום דבר רלוונטי למשק מודרני וגדלים בקצב מדהים, והם מרכיב ענק באי השוויון. אחר כך יש את הערבים בישראל, כמעט רבע מהילדים, והרמה שלהם בבתי הספר בתחומי היסוד היא מתחת לתשע מעשר המדינות המוסלמיות שהשתתפו במבדק האחרון. הם בתוך מדינת עולם ראשון ומקבלים השכלה של עולם שלישי מינוס.
"מחצית מהילדים כאן בפריפריה הגאוגרפית או החברתית מקבלים חינוך שבמקומות מסוימים מאוד נמוך, בסביבות עולם שלישי. יש חלקים ענקיים בחברה הישראלית, שמצד אחד חיים במדינה שנותנת שירותים ברמה של עולם ראשון, אבל אין להם כישורים לתחזק את המדינה הזו.
"אם אתה נכנס לאי-שוויון מהזווית הזו, יש כאן בעיה: מחצית מהמבוגרים בישראל כל כך עניים שהם לא מגיעים לרף התחתון של מס הכנסה ובכלל לא משלמים. מעל 90% מהמס מגיע מכ-20% בלבד מהאוכלוסייה היותר משכילה. מערכת המס איכשהו מאזנת את עצמה, אבל זה לא הפתרון.
"ככל שנכשיר יותר ילדים שיוכלו ללמוד הנדסה זה יקטין את השכר הגבוה של המהנדסים, ונאזן קצת את התמונה. הבעיה היא שזה לא מעניין אף אחד ובמיוחד לא את הנציגים של אותם מגזרים. אין פוליטיקאי שמדבר על שינוי מהותי במערכת החינוך.
"השנה היה עיכוב. התקציב לא ניתן לנו עד אפריל, וחברות שהגישו מינואר עד אפריל לא קיבלו כסף, אבל המשכנו בדיונים כדי לעשות ניתוחים ועשינו דירוג איזה חברות יקבלו ואיזה לא וברגע שניתן הכסף נתנו את הכספים"
"רפורמה מבנית זה לא לזרוק עוד כסף, אלא קודם כל להבין מה הבעיה. למה כל שנה שופכים לשוק העבודה עשרות אלפי ילדים שאין להם הכשרה למשק מודרני? זו הסיבה שאי השוויון בישראל גבוה.
"הידע של בוגרי מערכת החינוך הממלכתית הוא בינוני, בערך באמצע של המדינות המפותחות. במערכת הממלכתית-דתית הידע מתחת למרבית המדינות המפותחות. לא כמו החרדים שמתנגדים ללימודי ליבה, אבל פשוט ברמה מאוד נמוכה. יש בעיה רצינית.
"מדברים כל הזמן על כך שהכתובת הייתה על הקיר. אז הכתובת בעניין ההשכלה על הקיר כבר עשרות שנים, ואנחנו מתגלגלים לכיוון שלא יהיה בר קיימא. הפוליטיקאים הלא חרדים מאפשרים לפוליטיקאים חרדים להחריב את הקהילה של עצמם. אנחנו שמאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים".
אם רק היה לנו כסף
"כלכלת ישראל הצליחה להחזיק מעמד בקורונה בזכות תעשיית ההייטק, והמשבר לא התדרדר לרמות כל כך קשות מבחינת מאזן התשלומים והתוצר הלאומי בזכות התעשייה הזו", אומר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה. זה הגוף שאמור לתת תמיכה ממשלתית ליזמים טכנולוגיים בראשית דרכם ולחברות בשלבים מתקדמים וכן להכשיר יותר אנשים להייטק ונגזרותיו.
"צריך לראות איך מכניסים יותר ערבים, נשים וחרדים להייטק או בתוצר בערך גבוה שישלם משכורות. זה שיש עוד מיליונרים שרוכשים דירות זו ברכה גדולה ומכניס הון למשק."
אפלבום מציין שגם בשנה האחרונה ובזו שלפניה "מספר המועסקים בהייטק עלה ועומד כיום על 9.8% מסך המועסקים. זו עלייה שלא קרתה מעצמה. עשינו מהלכים שהתחילו הרבה לפני הקורונה כמו סיירות תכנות, שבהם שמנו כסף כדי לאפשר לגופים שיודעים להכשיר אנשים להיות מפתחים ברמות גבוהות. תוך 9-6 חודשים אדם עם רקע במדעים יכול לפתח תוכנה ברמה גבוהה.
"לפני שלושה חודשים יצאנו עם תכנית של 29 מיליון שקל יחד עם אגף תקציבים כדי להכשיר עוד 9,000 לתעשייה, לאו דווקא ברמות הכי גבוהות אלא גם תומכי פיתוח ופריפריה של ההייטק, כלומר גם שיווק".
הוא חושב שהגופים האחרים שאמורים לתת הכשרה מקצועית לא מספקים את הסחורה. "אם היה לנו את הכסף היינו מכשירים עוד. יש דרישה לקרוב ל-70,000 עובדים בתעשייה, אבל אין כאלה בנמצא. גם כי אין תקציב ובגלל שיש עוד גופי הכשרה בארץ שתרומתם להייטק נמוכה, כמו ההכשרות שמקיימים ברשות התעסוקה ובזרוע העבודה.
"אנחנו יודעים על 13 אלף משרות בהייטק שמחפשות איוש ואין להם אנשים. יש הזדמנות לעשות את זה כי ההייטק פורח ואנחנו עושים מאמצים להכשיר עוד אנשים. זה מה שיוכל לעשות קפיצת מדרגה בתעסוקה ובעיקר ברמות שכר גבוהות. לא נוכל להמשיך לפתח את הכלכלה בלי אנשים".
החברות הגדולות שואבות אליהן כוח אדם על חשבון הסטרטאפים הקטנים?
"החברות הגדולות הם תעשיית חדשנות, ומי שנכנסים אליהם בעוד שנתיים-שלוש עשויים לצאת ולהקים סטרטאפים. נכון שהכניסה של החברות הגדולות לישראל גורמת לתחרות גדולה על כוח האדם שמביאה עליית שכר, אבל למה להתלונן על ברכה כזו? זה כמו שתגיד אני נחנק מעודף זהב שנופל עליי. בסדר, בוא תלמד להתמודד עם זה.
"אנחנו דוחפים חזק מאוד לעוד הכשרות באקדמיה ומחוצה לה. מאכילים אותך בכל כך הרבה אוכל טוב אז תמצא איך להגדיל את מספר המועסקים. אי אפשר מצד אחד לבכות שיש אבטלה ומצד אחר חוסר משווע בעובדים מקצועיים. זו המשימה מספר אחת שצריכה להיות לישראל".
ביחס להתעשרות היחסית של עובדי ההייטק בשנה האחרונה, הוא מציין ש"ככל שיש יותר הון ותוצר רמת החיים תעלה, ותאפשר להקצות משאבים לאוכלוסיות חלשות. צריך לראות איך מכניסים יותר ערבים, נשים וחרדים להייטק או בתוצר בערך גבוה שיכול לשלם משכורות. זה שיש פה עוד מיליונרים שרוכשים דירות זו ברכה גדולה ומכניס הון למשק. היה הרבה יותר רע היה אם אנשים לא היו מרוויחים כסף.
"חסר לאינטל אנשים? בואו לצפון, גייסו ערבים מהגליל. 22% מהסטודנטים בטכניון הם ערבים, מתוך זה 60% נשים. אורח החיים שלהם מביא לכך שהן לא מקבלות אישור לעבור לתל אביב, אז למה שלא יפתחו מרכזי תעסוקה בגליל?"
"בתחילת הקורונה, מרץ שנה שעברה, הגיעו חברות שהמשקיעים הפסיקו להשקיע בהן, מכירות לא היו כי לא יכלו לטוס ובאו אלינו כשאין להם כסף להחזיק 12 חודשים אחרי שפיתחו טכנולוגיות וידע ושווקים. באנו עם מסלול מהיר שחברות עם נכסים בטכנולוגיות ויכולות פיתוח שלא יכולות לשרוד שנה יקבלו מענק תוך ארבעה שבועות. הצלנו 260 חברות בתהליך הזה, 60% מאלה שהגישו בקשות קיבלו את הכסף כשבדרך כלל זה 40%".
דווקא השנה היו דיווחים על כך שהתעכבתם בחלוקת מענקים כי לא היה תקציב.
"השנה היה עיכוב, השנה התקציב לא ניתן לנו עד לתחילת אפריל, ולכן חברות שהגישו מינואר עד אפריל לא קיבלו כסף, אבל המשכנו בדיונים כדי לעשות ניתוחים ועשינו דירוג איזה חברות יקבלו ואיזה לא וברגע שניתן הכסף נתנו את הכספים שקיבלנו בתוך פחות משבוע".
אפלבום מציין שרשות החדשנות מנסה לתמוך גם בשדרוג של התעשייה המסורתית. "יש חברות שמייצרות ולא משתמשות בטכנולוגיות או בשיטות עבודה של תעשייה 4.0 ואנחנו מממנים להם או מחקר ופיתוח או קפיצת מדרגה בפריון.
"לא מספיק לתת מקום עבודה, עיריית חיפה צריכה לדאוג למעטפת, שיהיו פאבים לצעירים ולאלה שנשואים חוגי העשרה ובתי ספר טובים לילדים כדי שאנשים ירצו לבוא לשם"
"המטרה היא לקחת את תעשיית הייצור ולהעלות את הפריון שלה, שהוא נמוך בהשוואה לתעשיית ההייטק וגם בשירותים למיניהם. ככל שישראל תהפוך ליותר דיגיטלית ויותר אנשים שמתעסקים בתחומים עם פריון גבוה כך התוצר הלאומי יעלה".
הוא חושב שכדי לגוון את המועסקים בהייטק, צריך לעודד יותר מרכזי תעסוקה בצפון ובדרום. "חוסר הגיוון סופר משמעותי, כי האוכלוסיות הלא מיוצגות הן המאגר של כוח האדם שחסר בהייטק. לאינטגרציה של ערבים בהייטק יהיו גם השלכות פוליטיות חיוביות.
"חסר לאינטל אנשים? בואו לצפון, תגייסו ערבים מהגליל. 22% מהסטודנטים בטכניון הם ערבים, מתוך זה 60% נשים. אורח החיים שלהם מביא לכך שהן לא מקבלות אישור לעבור לתל אביב, אז למה שלא יפתחו מרכזי תעסוקה בגליל?
"יש לנו מסלול כזה: אתה רוצה שלוחת פיתוח? בגליל, רשות החדשנות תתן לך כסף. המסלול פתוח קרוב לארבע שנים והשתמשו בו עד היום רק ארבע חברות. למה שלא ישתמשו בו 40 חברות?
"השתתפתי לפני שבוע וחצי באירוע של קרן road 2 בחיפה, יש שם האב של הייטקיסטים שיושב בקצה כביש מספר 2. שמנו 25 מיליון שקל מתוך הגדרות ברורות מה צריכים לעשות עם הכסף: לבנות האב, להביא סטרטאפים ושירצו להסתובב שם.
"אתה רואה אזור שוקק עם מאות חבר'ה צעירים שיש להם מה לעשות. לא מספיק לתת מקום עבודה, עיריית חיפה צריכה לדאוג למעטפת, שיהיו פאבים לצעירים ולאלה שנשואים חוגי העשרה ובתי ספר טובים לילדים כדי שאנשים ירצו לבוא לשם. זו צריכה להיות התפתחות טבעית, אנחנו לא במדינות טוטליטריות שלוקחות אלפי אנשים ומעבירות אותם לשם.
"אני מאוד אופטימי כי אני רואה איך העולם מסתכל עלינו, ואיך תעשיית ההייטק שמרה על הכלכלה הישראלית ומנעה קריסה מוחלטת. אני רואה משיכה של הצעירים לכיוון הטכנולוגיה ורצון חזק של חרדים וערבים להיכנס לתחום הזה. אני רק מתפלל שתהיה ממשלה יציבה ותקציב מדינה ונחזור לשפיות כי יש לנו את אחת ההזדמנויות הגדולות בהיסטוריה של מדינת ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם