גרפיטי של בנקסי על החומה בבית לחם (צילום: Dan De Kleined / Alamy)
Dan De Kleined / Alamy

פרשנות אולי ניצחנו בקרב, אבל אנחנו מפסידים במלחמה

אין דרך בטוחה להסכם עם הפלסטינים ועלייתו של חמאס ממחישה את הסכנות שבנסיגה משטחים ● הכל נכון, אבל הפסקת התמיכה בפתרון שתי המדינות, אפילו באופן עקרוני, הופכת את ישראל לפגיעה יותר ● אם איננו שואפים עוד בגלוי להיות חלק מהפתרון, אנחנו נתפסים יותר ויותר כחלק מהבעיה

לא משנה שחמאס הוא דכאני, מיזוגני, הומופוב, ארגון טרור אסלאמי שיורה אלפי רקטות ללא הבחנה על אזרחים חפים מפשע בכל רחבי מדינת ישראל, בעודו משתמש בנתיניו שלו כמגנים אנושיים. לא משנה שחמאס אינו חפץ בהסדר עם ישראל או בפשרה טריטוריאלית עם ישראל, אלא במחיקתה של ישראל מעל המפה.

לא משנה שישראל אילצה 8,000 יהודים להתפנות מבתיהם בעזה לפני 16 שנים והסיגה את הצבא שלה אל קווי 1967, לשביעות רצונה של רוב הקהילה הבינלאומית.

לא משנה שבינתיים, במהלך השנים, ישראל הציעה לוותר גם על רוב שטח הגדה המערבית – רוב יהודה ושומרון, מרכזה של ארץ התנ"ך שלנו, ההצדקה ההיסטורית לשיבתו של עמנו בעת המודרנית לאזור הזה של העולם – אך לא הצליחה להשיג, בתמורה לכך, התחייבות אמינה לכך שלא נוסיף לעמוד בפני ניסיונות להשמיד אותנו צבאית או באמצעות מה שמכונה "זכות השיבה".

לא משנה שנשיא ארצות הברית ביל קלינטון זיהה את יאסר ערפאת נכונה כטרוריסט חסר תקנה שהכשיל את מאמצי המשא ומתן האחרונים להשגת הסדר.

יאסר ערפאת, ביל קלינטון ואהוד ברק בקמפ דיוויד, יולי 2000 (צילום: AP Photo/Ron Edmonds)
יאסר ערפאת, ביל קלינטון ואהוד ברק בקמפ דיוויד, יולי 2000 (צילום: AP Photo/Ron Edmonds)

לא משנה שבעקבות אותו כישלון, שני עשורים לאחר מכן, הן הפת"ח של ערפאת והן חמאס האסלאמיסטי פתחו במתקפת פיגועי התאבדות על כל ישראל, והותירו חלק גדול מהזרם המרכזי בארץ משוכנע ששום פרשה טריטוריאלית לא תספק את הפלסטינים – משוכנע, במילים אחרות, שוויתור על אדמה לא יביא לשלום המיוחל, אלא רק יעניק לאויבים שלנו תנאים משופרים להמשיך בתוכנית השלבים שלהם להשמידנו.

לא משנה שיורשו של ערפאת, מחמוד עבאס, אומר לעמו שישראל היא "מפעל קולוניאלי שאין לו שום קשר ליהדות", ושכמו ערפאת, הוא מכחיש את הקשר של היהודים למקום הקדוש ביותר על פי אמונתנו, הר הבית.

מה שהבהיר העימות האחרון בין חמאס לישראל, שנמשך 11 ימים, הוא שיותר מאי פעם, שום דבר מהדברים הללו אינו משנה, משום שההנהגה הישראלית אינה תומכת יותר, גם לא בתיאוריה, בפתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מה שהבהיר העימות האחרון בין חמאס לישראל, שנמשך 11 ימים, הוא שיותר מאי פעם, שום דבר מהדברים הללו אינו משנה, משום שההנהגה הישראלית אינה תומכת יותר, גם לא בתיאוריה, בפתרון של שתי מדינות

הנקודה כאן היא לא אם אתם חושבים שהשינוי הזה בעמדתה של ישראל הוא מובן, או שכותב שורות אלה הוא חכם, טיפש, פטריוט או בוגד בשל כתיבת הדברים. גם זה לא משנה.

מפגין פלסטיני מנופף בדגל פלסטין בהתנגשויות עם כוחות צה"ל ליד מעבר הגבול חווארה בגדה המערבית, 14 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
מפגין פלסטיני מנופף בדגל פלסטין בהתנגשויות עם כוחות צה"ל ליד מעבר הגבול חווארה בגדה המערבית, 14 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

מה שמשנה הוא שממשלת ישראל, בתמיכתו של נתח גדל והולך מציבור הבוחרים שלה – בעיקר בשל הטראומה מאותו מסע פיגועים של האינתיפאדה השנייה, אשר יצא מערי הגדה המערבית שישראל ויתרה על השליטה בהן לטובת הפלסטינים – חדלה מלחתור בפומבי למשא ומתן על הסדר, שהוא בבסיסה של הלגיטימיות הבינלאומית שלנו.

היא כבר לא תומכת ביסודות שעליהם הוקמה לתחייה המולדת היהודית כמדינה בעקבות החלטת האו"ם ב-1947. "בשום הסכם לא ייתכן מצב שבו נוותר על השליטה הביטחונית בשטחים שממערב לירדן", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן העימות הגדול האחרון עם חמאס, מבצע צוק איתן, ב-2014.

ובעוד ישראל פועלת לצמצום ההיתכנות של פתרון שתי המדינות – על ידי הרחבת התנחלויות גם בשטחי הגדה המערבית שיהיה עליה לוותר עליהם תמורת הסכם, על ידי שאיפה לסיפוח חד-צדדי של חלקים מיהודה ושומרון – מצטרפים אל אויבינו הנחושים ביותר עוד ועוד אחרים שהחשיבו את עצמם בעבר לתומכינו.

ובעוד ישראל פועלת לצמצום ההיתכנות של פתרון שתי המדינות, מצטרפים אל אויבינו הנחושים ביותר עוד ועוד אחרים שהחשיבו את עצמם בעבר לתומכינו

התהליך הזה הגיע לשיאים חדשים בסבב העימותים האחרון. אף על פי שהתמודדה אל מול ארגון טרור מתועב – שפתח בשלב הצבאי של המיני-מלחמה הזאת במטח רקטות על ירושלים ב-10 במאי, שמדכא את תושבי עזה, שהיה מסלק את עבאס מהגדה המערבית בן רגע לו היה יכול, ושכמובן אינו מוכן לשמוע על שום פשרה של שתי מדינות – ישראל עדיין מואשמת ברחבי העולם בהסלמה האחרונה ובתוצאותיה.

בית כנסת באשקלון שנפגע בפגיעה ישירה מרקטה של חמאס מעזה, 16 במאי 2021 (צילום: אבי רוקח/פלאש90)
בית כנסת באשקלון שנפגע בפגיעה ישירה מרקטה של חמאס מעזה, 16 במאי 2021 (צילום: אבי רוקח/פלאש90)

"22 בני אדם נהרגו בבניין הזה ביום שלישי כאשר הוא נפגע מתקיפה אווירית ישראלית, ביניהם רופא ובני משפחתו. אומרים שלאף אחד כאן לא היה שום קשר לחמאס", דיווח כתב סי-בי-אס מעזה זמן קצר לאחר הפסקת האש, כשהוא רומז לאכזריותה של ישראל, או לאדישותה, או לשתיהן.

לא הוגן? גם זה לא משנה.

"רבים בעולם יודעים לעשות את ההבחנה בין ישראל, מדינה דמוקרטית שמקדשת את החיים ושיש לה צבא שאין מוסרי ממנו, לבין ארגון טרור צמא דם שמקדש את המוות ושמבצע פשע מלחמה כפול: הם גם יורים במכוון על אזרחים [שלנו] תוך כדי זה שהם משתמשים באזרחים שלהם כמגן אנושי", אמר נתניהו ביום שישי אחר הצהריים, שעות לאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף.

אכן, רבים בעולם יודעים לעשות את ההבחנה. אבל זה לא משנה כפי שזה היה פעם.

"המפלגה שלי עדיין תומכת בישראל", אמר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביום שישי. "אין שום תזוזה במחויבות שלי לביטחונה של ישראל, נקודה. שום תזוזה שהיא. אבל אני אומר לכם במה יש תזוזה. התזוזה היא שאנחנו עדיין זקוקים לפתרון של שתי מדינות. זו התשובה היחידה, התשובה היחידה".

"מאזין ל-NPR (הרדיו הציבורי בארה"ב), מדברים על ה'תזוזה' במפלגה הדמוקרטית לגבי ישראל", צייץ בטוויטר הסנאטור הדמוקרטי כריס מרפי, גם הוא ביום שישי. "איזו פרשנות עייפה ועצלה. הדמוקרטים מאמינים בפתרון של שתי מדינות. מאז ומתמיד. אם אנחנו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, זה בגלל השינוי בפוליטיקה שלה, לא שלנו".

"הדמוקרטים מאמינים בפתרון של שתי מדינות. מאז ומתמיד. אם אנחנו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, זה בגלל השינוי בפוליטיקה שלה, לא שלנו"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במסיבת עיתונאים בעקבות הפסקת האש בין ישראל וחמאס, 20 במאי 2021נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במסיבת עיתונאים בעקבות הפסקת האש בין ישראל וחמאס, 20 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במסיבת עיתונאים בעקבות הפסקת האש בין ישראל וחמאס, 20 במאי 2021נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במסיבת עיתונאים בעקבות הפסקת האש בין ישראל וחמאס, 20 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

מבחינה צבאית, כך אומרים הממשלה וצה"ל, ישראל ניצחה בקרב הזה. היא יירטה את רוב הרקטות של חמאס, היא הפילה את כלי הטיס הממולכדים שלו, היא סיכלה את ההתקפות הימיות שתכנן, היא חסמה את מנהרות הטרור של חמאס בגבול עם ישראל, היא הפציצה קילומטרים על קילומטרים של המנהרות הפנימיות בעזה, היא הרגה רבים מלוחמי חמאס.

היא צמצמה את מניין ההרוגים הישראלים ל-12 ונמנעה ממתקפה קרקעית, שהייתה מסבה לה עוד אינספור אבדות. איראן, להקלתה העצומה של ישראל, בחרה שלא לאותת לחזבאללה להתערב, או להתערב ישירות בעצמה. הפעם.

אולם חמאס, ארגון הטרור שהפך למדינת טרור, מנצח במלחמה האסטרטגית. הוא ניצל לתועלתו את המתיחות בירושלים, שלובתה בחלקה על ידי כמה קבוצות ופוליטיקאים ימנים קיצונים, הוא הסית את הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים, הצית סערה בגדה המערבית, גרר ירי רקטות מסוריה ומלבנון, עורר מחאות בירדן והגביר מתיחויות היסטוריות בקרב הציבור הערבי בישראל.

כפועל יוצא, חמאס סיבך את יחסיה של ישראל עם שותפות ערביות, ותיקות וחדשות, הביך כמה מבעלות בריתה של ישראל בעולם, הביא לשפיכת קיתונות של ביקורת פרשנית ותקשורתית עלינו, השפיע על דעתם של חלק מיהודי התפוצות ודרבן גל של מעשי אנטישמיות נגדם.

הפגנה נגד ישראל בבריסל, בלגיה, 15 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Francisco Seco)
הפגנה נגד ישראל בבריסל, בלגיה, 15 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Francisco Seco)

כיצד, אתם אולי שואלים, יכולה ישראל להתקדם לקראת משא ומתן על הסדר בתקופה שכזאת? עלייתו של חמאס מוכיחה באופן חד משמעי את הסכנות שבוויתור על שטחים סמוכים. אבו מאזן הפגין נוקשות במאמצים דיפלומטיים קודמים, והוא עלול למות או להיות מודח בכל רגע.

שוב, זה לא משנה, מפני שאיננו חותרים עוד באופן גלוי, גם לא בעיקרון, לפתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני – לסכסוך הבלתי פתיר כרגע ובעתיד הנראה לעין. ומכיוון שאיננו שואפים עוד בגלוי להיות חלק מהפתרון, אנחנו נתפסים יותר ויותר כחלק מהבעיה וכסרבנים.

כמובן, טקטיקות טובות יותר ויחסי ציבור טובים יותר עשויים לעזור. כאשר הורסים מגדל בעזה שיושבים בו משרדים של גופי תקשורת בינלאומיים, למשל, יהיה חכם לספק מיד הוכחות לכך שהבניין הזה היה נכס חשוב של חמאס; ואם לא ניתן להפיק הוכחות כאלה, יהיה חכם לשקול שוב את הריסת המגדל מלכתחילה.

יהיה מועיל למנות דוברים רהוטים מסביב לעולם, שיסבירו מדוע חמאס הוא כוח אפל, שיפרטו כיצד צה"ל מנסה להימנע מהרג אזרחים בעזה גם כאשר חמאס מקווה להרוגים רבים, שיסבירו איך חוסר הרצון של ישראל להיכנס עם הפלסטינים למשא ומתן על "שטחים תמורת שלום" נובע מעשורים של סרבנות פלסטינית ופיגועי טרור, וכן הלאה.

יאסר ערפאת ובנימין נתניהו במיתקן ארז, ברצועת עזה, לשיחות סיכום וחתימה בראשי תיבות על הסכם חברון. 15 בינואר 1997 (צילום: אבי אוחיון/לע
יאסר ערפאת ובנימין נתניהו במיתקן ארז, ברצועת עזה, לשיחות סיכום וחתימה בראשי תיבות על הסכם חברון. 15 בינואר 1997 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

אולם בסופו של דבר, שוב, זה לא משנה. ב-11 ימי לחימה אולי החזרנו את חמאס אחורה חודשים, או אף שנים, מבחינה צבאית. אבל הכוח האפל מאגף אותנו.

לישראל יש עדיין ידידים רבים ותמיכה רבה – בכלל זאת, באופן מכריע, בארצות הברית. שלושה שרי חוץ מהאיחוד האירופי בחרו לערוך ביקורי סולידריות בבתים ישראליים שהופגזו, בשיא העימות. אבל ישנה תזוזה מסוכנת בקרקע.

לישראל יש עדיין ידידים רבים ותמיכה רבה – בכלל זאת, באופן מכריע, בארה"ב. שלושה שרי חוץ מהאיחוד האירופי בחרו לערוך ביקורי סולידריות בבתים ישראליים שהופגזו, בשיא העימות. אבל ישנה תזוזה מסוכנת בקרקע

התמעטות התמיכה הציבורית והפוליטית הבינלאומית מובילה בתורה לפחות תמיכה דיפלומטית, ולפיכך לפחות מרחב תמרון צבאי. והפגיעוּת שלנו לעימותים ולאלימות, אפילו בתוך גבולות הריבונות שלנו, ניכרת בבירור.

שר הביטחון בני גנץ, שדיבר ביום שישי אחרי ראש הממשלה, הזהיר כי "אם לא נפעל מדינית מהר ונכון, 'שומר החומות' יירשם כעוד סבב בדרך למבצע הבא". הוא קרא לנתניהו להימנע מלהפוך "הישג צבאי חסר תקדים לחלילה החמצה מדינית" ואמר כי יש לדאוג כעת לעתידה של רצועת עזה לטווח הארוך.

לאיש, אבל לאיש, אין מושג ברור כיצד אפשר לעשות זאת, אבל ההפצרה המעורפלת של גנץ לנסות, ולהיראות כמי שמנסים, היא חיונית, ועליה לחרוג מעבר לעזה, אל הסכסוך הפלסטיני הרחב יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לעתונות, עם שר הבטחון בני גנץ, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן בתום מבצע שומר החומות, 21.5.21 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לעתונות, עם שר הבטחון בני גנץ, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן בתום מבצע שומר החומות, 21.5.21 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎)

אין פתרון מהיר. נכון להיום, עוד לא מצאנו גם פתרון איטי. אבל ישראל צריכה להראות שהיא מוכנה ורוצה לקחת חלק מרכזי במאמצים למציאת פתרון, ולא לנקוט מדיניות שמרחיקה עוד יותר את האפשרות הזאת.

אין פתרון מהיר. נכון להיום, עוד לא מצאנו גם פתרון איטי. אבל ישראל צריכה להראות שהיא מוכנה ורוצה לקחת חלק מרכזי במאמצים למציאת פתרון, ולא לנקוט מדיניות שמרחיקה עוד יותר את האפשרות הזאת

רבים מאתנו, בכלל זאת בפירוש כותב שורות אלה, מחשיבים את פתרון שתי המדינות לחיוני אם אנחנו לא רוצים לאבד את הרוב היהודי שלנו או את הדמוקרטיה שלנו, או את שניהם, ולהיות מעורבבים לנצח בין מיליוני פלסטינים עוינים. רבים מאתנו, בכלל זאת בפירוש כותב שורות אלה, לא יכולים לראות כרגע דרך בטוחה לפשרה כזאת.

ושוב – כל זה לא משנה. כל עוד ישראל לא תתמקם בצורה תקיפה ומפורשת בצד שחותר למסגרת ישימה של שלום וביטחון בת קיימא עבורנו ועבור הפלסטינים, אנו ניחשב למי שחוסמים את האפשרות למסגרת כזאת. אפילו בהתמודדות מול אויב חסר פשרות, בלתי מוסרי וציני בבירור כמו חמאס, ישראל החזקה מבחינה צבאית תיתפס כאחראית לאובדן החיים בשני צדי הסכסוך.

אולי נמשיך לנצח בקרבות, אף על פי שהם ייעשו קשים יותר אם הלחימה תתפשט ותעמיק לחזיתות נוספות. אבל אנחנו נפסיד יותר ויותר במלחמה.

עוד 1,530 מילים
סגירה