עשרה ארגוני סביבה פנו בשבוע שעבר אל חברי הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום בבקשה להפסיק את הדיונים על הקמת מיזם פצלי השמן במישור רותם, כעשרים ק"מ מים המלח.

מחר (שני) צפוי להתקיים דיון בוועדה המחוזית על תנאי הכנת תסקיר הסביבה של הפרויקט, אך הארגונים דורשים בתוקף מחברי הוועדה שלא להיענות לבקשות ההקלה של תאגיד רא"מ ("רותם אנרגיה מתחדשת") ולעצור את הדיונים.

תאגיד רא"מ מבקש להקים את מפעל פצלי השמן בניגוד לעמדות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, וכן בניגוד למדיניות האנרגיה המוצהרת של ישראל, אשר התקבלה על ידי שר האנרגיה יובל שטייניץ והשר להגנת הסביבה דאז זאב אלקין בפברואר 2020. מדיניות זו קובעת כי יש לחדול ממתן רישיונות לחיפוש ולהפקת פצלי שמן בארץ, כחלק ממעבר למדיניות אנרגטית ירוקה כמו מרבית העולם המערבי.

מישור רותם באזור ים המלח (צילום: גרינפיס)

עם זאת, וללא נימוק מספק, החליטו שטייניץ ואלקין להחריג את מיזם פצלי השמן במישור רותם, אשר בשלב ההחלטה על המדיניות העתידית קיבל רישיון חיפוש בלבד.

לטענת ארגוני הסביבה, "כריית פצלי שמן היא השיטה ההרסנית ביותר להפקת דלקים: היא מרעילה את הקרקע, מבזבזת מים, מזהמת את האוויר ופולטת גזי חממה המסוכנים לאקלים. יהיה זה בלתי מובן בעליל לאשר כריית פצלי שמן, מיזם בעל טביעת פחמן כה משמעותית, בעוד העולם פונה להפסקת השימוש במקורות אנרגיה מאובנים המזיקים הרבה פחות מדלק שמופק מפצלי שמן".

"יהיה זה בלתי מובן בעליל לאשר כריית פצלי שמן, מיזם בעל טביעת פחמן כה משמעותית, בעוד העולם פונה להפסקת השימוש במקורות אנרגיה מאובנים המזיקים הרבה פחות מדלק שמופק מפצלי שמן"

רא"מ קיבלה במאי שנה שעברה אישור להתקדם לשלב הבא של הכנת תסקיר סביבה, אך הוועדה המחוזית הבהירה כי סיכויי המיזם להתקבל הם קלושים, לנוכח מדיניות האנרגיה החדשה והמוכרזת של ישראל.

בגרינפיס ישראל טוענים כי רא"מ מבקשת כעת הקלות בתנאי התסקיר שהציב בפניה המשרד להגנת הסביבה.

ד"ר יונתן אייקנבאום (צילום: באדיבות המצולם)

"דרישות ההקלה שלהם מהוות התנערות מאחריות ומההבטחות לוועדה בישיבות הקודמות, לפיהן יעמדו בכל דרישות יועץ הוועדה מהמשרד להגנת הסביבה בעניינים סביבתיים", אמר לזמן ישראל מנכ"ל גרינפיס ישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום.

"הם מסרבים לבחון חלופות למיזם פצלי השמן, מסרבים לדרישת המשרד לבחון את השפעת המיזם על פעילות הכרייה והשינוע של תזקיקים ופלסטיק, ולא מוכנים לבדוק את השפעת המפעל להפקת נפט מפצלי שמן מבחינת שורה של מזהמים – בין השאר שחרור של דיאוקסינים, שהם מזהמי אוויר מסרטנים מסוכנים ביותר.

"כל הדרישות האלה להקלה רק מגבירים את סימני השאלה בנוגע להשפעה הצפוי של המפעל על התושבים", הוסיף אייקנבאום.

קשרים עלומים עם כיל רותם

תחקיר שהתפרסם בדצמבר אשתקד בזמן ישראל חשף כיצד מסרו נציגי רא"מ גרסה מתעתעת לחברי הועדה המחוזית בדיון שהתקיים במאי שעבר באשר לקשרים או תיאומים מוקדמים בינם לבין "כיל רותם", השייכת לקבוצת כימיקלים לישראל של עידן עופר, בעלת הזיכיון לכריית פוספטים במישור רותם.

מכיל רותם עצמה נשללה האפשרות להפיק פצלי שמן על ידי ועדת הריכוזיות, וחברי הוועדה המחוזית הופתעו לשמוע מיו"ר רא"מ יעקב מימרן על שיתוף פעולה בין החברות, העלול להעיד על ניסיון לעקוף את כללי הריכוזיות. כן נחשף כי בין שני החברות אף היה הסכם חתום שפג תוקפו. חברי ועדה ששוחחו עם זמן ישראל חשו כי מנסים לעבוד עליהם ולהסתיר מהם מידע.

"אני לא יודע מי מהחברות שיקרה בדיון", אמר לזמן ישראל ראש עיריית ערד ניסן בן-חמו, החבר בוועדת התכנון. "אני חבר ועדת תכנון במדינת ישראל, שאמורה לאשר פרויקט מאוד משמעותי לאזור שבו חיים התושבים שלי, ובשבילי זה רמזור אדום. ברגע שאני מגיע לדיון בוועדה המחוזית, ועולה שלפחות אחד הצדדים משקר, מבחינתי זה מעיד על חוסר בשלות של התוכנית".

"אני חבר ועדת תכנון במדינת ישראל ובשבילי זה רמזור אדום. ברגע שאני מגיע לדיון בוועדה המחוזית, ועולה שלפחות אחד הצדדים משקר, מבחינתי זה מעיד על חוסר בשלות"

הגרסאות המנוגדות בעניין שיתוף הפעולה האפשרי בין שני התאגידים מוזכרות גם במכתב של ארגוני הסביבה משבוע שעבר:

"בארגוני הסביבה סבורים שההסכם שנחתם בין שותפות רא"מ לכיל רותם באוגוסט 2019 לא שקוף לציבור ועלול להוות עקיפה של מסקנות ועדת הריכוזיות בנוגע לפעילות של כיל רותם. אנו דורשים מהוועדה לחשוף את ההסכם בין החברות ואת מידת מעורבותה של כיל בקידום הקמת המפעל".

מרבית מדינות העולם דחו את הטכנולוגיה עליה מתבססת רא"מ, ולמעשה רק מדינה אחת באירופה עושה בה שימוש מאסיבי – אסטוניה.

תעשיית פצלי השמן באסטוניה, שמהווה את אחד מבסיסי הכלכלה המשמעותיים של המדינה, הסבה נזק כבד לאזורי הכרייה, ודוחות רשמיים מצביעים כי היא אחראית לחלק הארי של זיהום האוויר במדינה, שימוש מאסיבי במים בתהליך ההפקה, פליטה של רעלים הגבוהה מזו של הפקת נפט קונבנציונלי, יצירת בולענים והצפות בלתי צפויים באזורי הכרייה, ותלות בעייתית של המשקים המקומיים בתנודות הכרייה.

"אנחנו נמצאים באסטוניה במצב סכיזופרני", אמר בראיון לזמן ישראל מאדיס ואסר, המומחה למדיניות סביבה בתנועה הירוקה של אסטוניה. "אם תבקר באתרים הלאומיים של המדינה תראה יערות יפים לתפארת וטבע מקסים. אסטוניה היא מדינה מתקדמת, דיגיטלית ונאורה, וכל הזמן גם מנסה גם לשווק את עצמה ככזאת. אבל ממש באותו הזמן אסטוניה היא גם אחת המדינות המזהמות ביותר בעולם, בגלל תעשיית פצלי השמן".

"אסטוניה היא מדינה מתקדמת, דיגיטלית ונאורה, וכל הזמן גם מנסה גם לשווק את עצמה ככזאת. אבל ממש באותו הזמן אסטוניה היא גם אחת המדינות המזהמות ביותר בעולם, בגלל תעשיית פצלי השמן"

ואסר אף ביקש להתנצל בשם "חברת האנרגיה האסטונית הלאומית, שמגיעה למקומות שונים בעולם והורסת אותם".

נחל שזוהם באסטוניה. "דוח של האו"ם קבע: "השילוב של כריית פצלי שמן ועיבודם הפחית את מאגרי מי התהום של מחוז אידה-וירו (בשטחו המפעל) ופגם באיכות הקרקע ומאגרי המים העיליים" (צילום: K_Jarve גרינפיס)

תגובת שותפות רא"מ

מרא"מ מסרו לזמן ישראל את התגובה הבאה: "שותפות רא"מ הודיעה לוועדה המחוזית שאינה מבקשת הקלות כלשהן ושתעמוד בהנחיות של תסקיר השפעה על הסביבה, החסרות תקדים בחומרתן.

"הטענות על הנזקים הסביבתיים שכביכול ייגרמו אינן מגובות בכל תסקיר סביבתי או בדיקה מקצועית של העניין והן פשוט לא נכונות.

"השותפות עתידה למחזר 20% מפסולת הפלסטיק השנתית של מדינת ישראל בתהליך מבוקר שיעמוד בתקינה ובדרישות הסביבתיות המחמירות. זו הסיבה שלתמיכה בפרויקט הצטרפו כבר אישי ציבור ואנשי מקצוע רבים.

"לפסולת הפלסטיק השלכות ישירות בפגיעה בבריאות האדם, לרבות סיבוכי הריון ובגרימת בעיות נשימה בקרב ילדים, כגון אסטמה. מיחזור הפסולת על ידי השותפות בהיקף הגדול פי 3 ממה שנעשה היום, יביא שיפור ניכר לסיכוני הזיהום הנובע מפסולת זו.

"השותפות מקפידה על שקיפות מלאה מול כל הגורמים הרלוונטיים, כך למשל העבירה כנדרש דיווח לבורסה על ההתקשרות לצורך כרייה משולבת בשטח הפרויקט.

"יודגש: המניפולציה המתפרסמת – לפיה השותפות מבצעת פעולת כרייה מזהמת – היא הוצאת לשון הרע. החברה משתלבת בפעילות המוכרת ומתבצעת גם כיום ונתמכת עי משרד האנרגיה.

"הטכנולוגיה בה תשתמש שותפות רא"מ תהיה המתקדמת ביותר ותעמוד בתקינה האירופית המחמירה (BREF) תוך התאמות לתנאים בישראל".