הפצצה שהטיל שר האנרגיה יובל שטייניץ אולי לא הייתה גרעינית, אבל מספיק עוצמתית בשביל להפתיע את קומץ הח"כים שנכחו באולם המליאה ביום רביעי האחרון.
זה קרה במעמד בו שטייניץ השיב לשאילתות של חברי כנסת (בעיקר יוראי להב-הרצנו מיש עתיד ועמיחי שיקלי מימינה), שהתמקדו בקצב האיטי בו מתקדם השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל.
בתחילת דבריו שטייניץ פתח סוגריים והבהיר מדוע במדינה קטנה ומוקפת אויבים כמו ישראל, הקמת תחנה כוח גרעינית למטרות אזרחיות עלולה להוות סכנה קיומית.
"למרות שחלק מהאנשים רואים בזה אנרגיה מתחדשת", אמר שטייניץ, "אנחנו לא רוצים להקים כורים גרעיניים כי מדובר בכורי ענק. כור כזה, כדי להפיק כמויות גדולות של חשמל, זה כמו 20 או 30 או 40 כורים כמו שיש לנו בדימונה או נחל שורק ביחד, וקשה להגן על הכורים האלה. אם פוגעים בהם – יש אצלנו גם איומי מלחמה בטילים ורקטות – זו גם סכנה של דליפה רדיואקטיבית. ובמדינה קטנה כמו שלנו, אחר כך לאחסן את הפסולת הרדיואקטיבית גם זו בעיה. המדינה קטנה".
בכך, אולי באחת ההתבטאויות האחרונות שלו בתפקיד, שטייניץ למעשה אימץ את עמדתם המסורתית של חלק מארגוני הסביבה (בראשם גרינפיס) ובעיקר של "התנועה הישראלית נגד גרעין" שמתנגדים בתוקף להקמת תחנות כוח גרעיניות בכלל ובישראל בפרט.
המחלוקת על הכורים הגרעיניים האזרחיים ניטשת כבר שנים ולפעמים מפלגת בין הירוקים לבין עצמם: מצד אחד, תחנת כוח גרעינית פולטת אפס זיהום ואפס גזי חממה, לכאורה החלום הסביבתי המושלם; מצד שני, תאונה, רעידת אדמה או פגיעה במלחמה עלולים להסתיים בדליפה גרעינית ובתוצאות הרות אסון, בוודאי במדינה זעירה כמו ישראל.
בנוסף, טוענים המתנגדים שאין פתרון בטוח להטמנת הפסולת הגרעינית שנוצרת בתהליך הפקת החשמל בכור, ושבמהלך מאות שנים היא עלולה לדלוף ולגרום לנזקים בסדר גודל אפוקליפטי.
בישראל קיימת כבר עשורים תוכנית להקים תחנת כוח גרעינית למטרות אזרחיות באזור שבטה שבנגב, אלא שהיא מעולם לא קודמה באופן מעשי ובינתיים נותרה על הנייר. לפני עשר שנים בדיוק, בוועידת הנגב, אמר יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל ש"בעוד עשור יהיה כור גרעיני מתקדם באזור שבטה".
בהתבטאויות של בכירי משרד האנרגיה במהלך השנים, בכנסים ובדיונים, הגישה הרווחת הייתה של תמיכה עקרונית בהקמת תחנה כזו ובכדאיות שלה למשק הישראלי, אבל שכרגע זה לא ישים בגלל רגישויות ביטחוניות ומדיניות.
בהקשר הזה חשוב לציין שכדי להקים כור גרעיני אזרחי ישראל זקוקה לסיוע חיצוני, וזה כמעט בלתי אפשרי כל עוד היא לא חברה באמנה לאי-הפצת נשק גרעיני – עליה ישראל לא חותמת מהסיבות המוכרות.
כדי להקים כור גרעיני אזרחי ישראל זקוקה לסיוע חיצוני, וזה כמעט בלתי אפשרי כל עוד היא לא חברה באמנה לאי-הפצת נשק גרעיני – עליה ישראל לא חותמת מהסיבות המוכרות
האירוניה היא, שממש בזמן ששר האנרגיה הבהיר במליאה שתחנת כוח גרעינית היא סכנה קיומית, הרוחות בנגב סערו בימים האחרונים כשהוועדה לאנרגיה אטומית, שאחראית על מתקני הגרעין של ישראל, טרפדה או לפחות עיכבה לזמן לא ידוע הקמת שכונה חדשה של 2,300 יחידות דיור ביישוב הבדואי שגב-שלום.
בנוסף, הוועדה הטילה מגבלות על בנייה ברדיוס של 30 קילומטר מהמיקום המיועד של התחנה הגרעינית העתידית, למקרה שזו תקום אי פעם ויהיה צורך בטווח ביטחון בינה לבין ריכוזי האוכלוסייה.
ההודעה של הוועדה לאנרגיה אטומית ללשכת התכנון של מחוז דרום גררה תגובות קשות. ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב, אומר שזו "החלטה חסרת תקדים שמשמעותה הקפאת כלל ההתיישבות בנגב. מה עבר בראשו של מי שקיבל את ההחלטה הזו? החלטה המבשרת על מותו של הנגב, מותו של החזון, מותה של ההתיישבות.
"מהיום לא ניתן לבנות ברמת הנגב, בירוחם, ואדי נעם, חצרים, דרום באר שבע וצאלים. עתודת הקרקע של מדינת ישראל וחזונו של בן גוריון הושלכו לפח האשפה. אני מציע לוועדה לאנרגיה אטומית להקים עוד כמה תחנות כאלו ולאתר מדינה חלופית עבור תושבי מדינת ישראל הנמחקת לאיטה בידיהם של אנשים מנותקים וחסרי חזון".
"אני מציע לוועדה לאנרגיה אטומית להקים עוד כמה תחנות כאלו ולאתר מדינה חלופית עבור תושבי מדינת ישראל הנמחקת לאיטה בידיהם של אנשים מנותקים וחסרי חזון"
גורמים בתחום האנרגיה והתכנון מעריכים כי בסופו של דבר, הוועדה לאנרגיה אטומית תרד מהסולם ותימצא נוסחה להפשיר את התוכנית שמונחת על השולחן בשגב-שלום, שאמורה לשדרג את היישוב הבדואי משמעותית ולשפר את האווירה בין הציבור הבדואי למוסדות המדינה.
ובכל זאת, בשלב זה הכול מוקפא. גורמים במשרד האנרגיה אומרים שכרגע אין החלטת ממשלה לקדם את הקמת תחנת הכוח הגרעינית, שאין לה תוכנית מתאר מאושרת ושהמקום המיועד נשמר לה לפני שנים רבות.
מעבר לזה, במשרד האנרגיה ובלשכת השר שטייניץ העדיפו שלא להתייחס לעמדה שהשר הביע במליאת הכנסת ולסתירה הברורה בינה לבין המהלך של הוועדה לאנרגיה אטומית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואחרי צ'רנוביל ופוקושימה צריך להוסיף עוד משהו? ומאין יביאו מי קירור? כמה יעלה להגן על קו מי קירור של 100+ ק"מ ומה יקרה אם ייפגע ויגרום לפוקושימה אצלנו?
יחד עם הגנה מספקת מפגיעה ישירה על הכור וקו המים, הוא יהיה יקר מאוד.
הדרישה לכור אטומי להפקת חשמל היא רק כי חברת החשמל קנתה מגרש בשבטה. בשביל לנצל את המגרש הזה צריך לסכן את כל מדינת ישראל?