גורמים בכירים במשרד החוץ מביעים דאגה מהאפשרות שכמה מדינות באירופה יפתחו בדיאלוג חשאי עם ארגון חמאס בעקבות המלחמה האחרונה. מעמדו של חמאס התחזק בזירה הפלסטינית והוא הפך גם לגורם אזורי חשוב, ישראל צריכה לעמוד על המשמר מפני סחף בעמדות ארה"ב ואירופה ביחס לארגון הטרור.

בירושלים קיבלו בברכה לפני כמה ימים את דבריו של עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, שר החוץ של איחוד האמירויות, אשר מתח ביקורת על כמה מדינות בעולם שמסתפקות רק בהכרזה על הזרוע הצבאית של חמאס, חזבאללה ותנועת "האחים המוסלמים" כארגוני טרור, ואינן מכלילות בהגדרה הזו גם את הזרוע המדינית של הארגונים האלה מכיוון שאין ביניהן שום הבדל.

בירושלים בירכו בימים האחרונים על דברי שר החוץ של איחוד האמירויות, שמתח ביקורת על המדינו שמסתפקות רק בהכרזה על הזרוע הצבאית של חמאס, חזבאללה ותנועת "האחים המוסלמים" כארגוני טרור

לעמדה הזו שותפות גם מדינות כמו סעודיה ובחריין, בסעודיה עומדים לדין בעצם ימים אלה כ-60 פעילים של חמאס באשמת הברחת והלבנת כספים עבור הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה באמצעות חלפני כספים בטורקיה.

אולם, במשרד החוץ בירושלים מודאגים מאוד מהאפשרות שכמה מדינות באירופה יפתחו ערוצי תקשורת חשאיים עם ארגון חמאס בעקבות המלחמה האחרונה ברצועת עזה.

בשנת 2007, לאחר שארגון חמאס השתלט בכוח על רצועת עזה, קבעה הרביעיה הבינלאומית (קוורטט) 3 תנאים להידברות עמו:

1. הכרה בישראל.
2. גינוי הטרור
3. הכרה בהסכמים בין ישראל לאש"ף.

עכשיו החשש בישראל הוא שתתחיל שחיקה בעמדה הזו.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהינה ידידה של ישראל, אמרה אחרי השגת הפסקת האש בין ישראל לחמאס כי היא תומכת במגעים עקיפים עם חמאס, מכיוון שהם הכרחיים להשגת הפסקת אש.

דבריה גרמו להעלאת ציפיות בהנהגת חמאס לאפשרות של קיום ערוצי תקשורת מדיניים עם מדינות אירופה. המודיעין הגרמני תיווך בין ישראל לחמאס בעסקת שליט ב-2011, לצדו של המודיעין המצרי, והוא שותף גם כעת במאמצי התיווך להחזרת 4 השבויים והנעדרים הישראלים במסגרת עסקת חילופי שבויים חדשה בין ישראל לחמאס.

ארגון חמאס הצליח, באמצעות המלחמה האחרונה, למצב את עצמו כשחקן אזורי חשוב בזכות הכוח הצבאי שלו והיכולת ליצור מאזן הרתעה מול ישראל.

הוא הפך לגורם שיש להתחשב בו בזירה הפלסטינית, הוא הצליח להתסיס את ערביי ישראל ואת תושבי מזרח ירושלים והגדה וגם את הפלסטינים במדינות ערב.

חמאס הצליח במלחמה האחרונה למצב עצמו כשחקן אזורי חשוב, בכוחו הצבאי ומאזן ההרתעה מול ישראל. הוא הפך לגורם חשוב בזירה הפלסטינית, שהתסיס את ערביי ישראל, את תושבי מזרח י"ם והגדה ואת הפלסטינים במדינות ערב

החמאס לא מסתפק רק בכוח צבאי אלא גם באסטרטגיה מדינית, והוא יודע להסתיר בדיאלוג התקשורתי שלו את הכוונות האמיתיות שלו להשמיד את ישראל.

מדינות אירופה בוטחות במצרים, ובירושלים חוששים שחמאס ישתמש במצרים ובקטאר כדי לגרור כמה מדינות אירופאיות לדיאלוג חשאי עמו כדי "להכשיר את השרץ".

אירופה תתקשה לסמוך מדינית על הרש"פ שנחלשה מאוד, ארגון חמאס הוכיח שהוא הגורם החזק בזירה הפלסטינית ולא הרש"פ שנחשבת למושחתת ועושה את רצונן של ארה"ב וישראל.

לכן, בהחלט יתכן שאירופה תחפש דרך לדיאלוג עם חמאס.

הרבה תלוי כעת במה תעשה הממשלה החדשה בנושא והאם תעמוד על המשמר כדי שחמאס לא יקבל שום לגיטימציה, חשאית או גלויה. גורמים בכירים במשרד החוץ אומרים כי מדובר בארגון טרור אנטישמי המחובר בעבותות ל"ציר הרשע" בראשות איראן הקוראת בגלוי להשמדת ישראל.

לא מעט תלוי בממשל ביידן. הממשלה החדשה בישראל צריכה לעמוד על המשמר כדי שלא יחול שום שינוי ביחס האמריקני לחמאס. כל שינוי כזה יגרור אחריו באופן אוטומטי גם את אירופה.

בהחלט יתכן שאירופה תחפש דרך לדיאלוג עם חמאס. הרבה תלוי כעת במה תעשה הממשלה החדשה בנושא והאם תעמוד על המשמר כדי למנוע מחמאס לגיטימציה, חשאית או גלויה

ארגון חמאס ינסה להידחף לכל תהליך מדיני עם ישראל כ"נציג העם הפלסטיני" גם כדי לנגח את הרש"פ ובמסגרת מאמציו להשתלט על אש"ף.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.

אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.

"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.

דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.

 מוקדש לזכרם של דניאל יעקב ויעל

אחת מפרשות השבוע האחרונות, פרשת מצורע (אפריל 2024), מתארת את הכניסה האחורית לתפקיד הכהנים ושבט לוי. בעוד שהעבודה בבית המקדש (הקרבת הקורבנות, המנחה ועשבי הריח) נעשית בכניסה הקדמית, המקום שבו העם הנמצא בעזרה מביט בכהנים ובלוויים בהשתאות – הרי שהפרשה מתארת את הדרך שבה הלוויים מתעסקים במצורעים ובזבים. אנשים שהקהילה אינה חפצה להכיר ולראות אותם, והתורה מצווה להוציאם אל מחוץ למחנה.

ד"ר יקיר אנגלנדר הוא מנהל תוכנית המנהיגות "גוונים" בארגון IAC (Israeli-American Council), מלמד בבית הספר לרבנות AJR בניו יורק ומתגורר בקהילה בפילדלפיה. יקיר גדל בחסידות ויז'ניץ, היה בין המקימים והמנהלים של תנועת הנוער הבין-דתית Kids4Peace בירושלים, ומקדיש את עצמו למיסטיקה, למגע וליצירת חיבורים בין עולמות ותרבויות. שני ספריו עוסקים בשאלות סביב מקום הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי והחרדי. הוא חקר באוניברסיטאות Northwestern, Harvard ובמכון שלום הרטמן.