גורמים בכירים במשרד החוץ מביעים דאגה מהאפשרות שכמה מדינות באירופה יפתחו בדיאלוג חשאי עם ארגון חמאס בעקבות המלחמה האחרונה. מעמדו של חמאס התחזק בזירה הפלסטינית והוא הפך גם לגורם אזורי חשוב, ישראל צריכה לעמוד על המשמר מפני סחף בעמדות ארה"ב ואירופה ביחס לארגון הטרור.

בירושלים קיבלו בברכה לפני כמה ימים את דבריו של עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, שר החוץ של איחוד האמירויות, אשר מתח ביקורת על כמה מדינות בעולם שמסתפקות רק בהכרזה על הזרוע הצבאית של חמאס, חזבאללה ותנועת "האחים המוסלמים" כארגוני טרור, ואינן מכלילות בהגדרה הזו גם את הזרוע המדינית של הארגונים האלה מכיוון שאין ביניהן שום הבדל.

בירושלים בירכו בימים האחרונים על דברי שר החוץ של איחוד האמירויות, שמתח ביקורת על המדינו שמסתפקות רק בהכרזה על הזרוע הצבאית של חמאס, חזבאללה ותנועת "האחים המוסלמים" כארגוני טרור

לעמדה הזו שותפות גם מדינות כמו סעודיה ובחריין, בסעודיה עומדים לדין בעצם ימים אלה כ-60 פעילים של חמאס באשמת הברחת והלבנת כספים עבור הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה באמצעות חלפני כספים בטורקיה.

אולם, במשרד החוץ בירושלים מודאגים מאוד מהאפשרות שכמה מדינות באירופה יפתחו ערוצי תקשורת חשאיים עם ארגון חמאס בעקבות המלחמה האחרונה ברצועת עזה.

בשנת 2007, לאחר שארגון חמאס השתלט בכוח על רצועת עזה, קבעה הרביעיה הבינלאומית (קוורטט) 3 תנאים להידברות עמו:

1. הכרה בישראל.
2. גינוי הטרור
3. הכרה בהסכמים בין ישראל לאש"ף.

עכשיו החשש בישראל הוא שתתחיל שחיקה בעמדה הזו.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהינה ידידה של ישראל, אמרה אחרי השגת הפסקת האש בין ישראל לחמאס כי היא תומכת במגעים עקיפים עם חמאס, מכיוון שהם הכרחיים להשגת הפסקת אש.

דבריה גרמו להעלאת ציפיות בהנהגת חמאס לאפשרות של קיום ערוצי תקשורת מדיניים עם מדינות אירופה. המודיעין הגרמני תיווך בין ישראל לחמאס בעסקת שליט ב-2011, לצדו של המודיעין המצרי, והוא שותף גם כעת במאמצי התיווך להחזרת 4 השבויים והנעדרים הישראלים במסגרת עסקת חילופי שבויים חדשה בין ישראל לחמאס.

ארגון חמאס הצליח, באמצעות המלחמה האחרונה, למצב את עצמו כשחקן אזורי חשוב בזכות הכוח הצבאי שלו והיכולת ליצור מאזן הרתעה מול ישראל.

הוא הפך לגורם שיש להתחשב בו בזירה הפלסטינית, הוא הצליח להתסיס את ערביי ישראל ואת תושבי מזרח ירושלים והגדה וגם את הפלסטינים במדינות ערב.

חמאס הצליח במלחמה האחרונה למצב עצמו כשחקן אזורי חשוב, בכוחו הצבאי ומאזן ההרתעה מול ישראל. הוא הפך לגורם חשוב בזירה הפלסטינית, שהתסיס את ערביי ישראל, את תושבי מזרח י"ם והגדה ואת הפלסטינים במדינות ערב

החמאס לא מסתפק רק בכוח צבאי אלא גם באסטרטגיה מדינית, והוא יודע להסתיר בדיאלוג התקשורתי שלו את הכוונות האמיתיות שלו להשמיד את ישראל.

מדינות אירופה בוטחות במצרים, ובירושלים חוששים שחמאס ישתמש במצרים ובקטאר כדי לגרור כמה מדינות אירופאיות לדיאלוג חשאי עמו כדי "להכשיר את השרץ".

אירופה תתקשה לסמוך מדינית על הרש"פ שנחלשה מאוד, ארגון חמאס הוכיח שהוא הגורם החזק בזירה הפלסטינית ולא הרש"פ שנחשבת למושחתת ועושה את רצונן של ארה"ב וישראל.

לכן, בהחלט יתכן שאירופה תחפש דרך לדיאלוג עם חמאס.

הרבה תלוי כעת במה תעשה הממשלה החדשה בנושא והאם תעמוד על המשמר כדי שחמאס לא יקבל שום לגיטימציה, חשאית או גלויה. גורמים בכירים במשרד החוץ אומרים כי מדובר בארגון טרור אנטישמי המחובר בעבותות ל"ציר הרשע" בראשות איראן הקוראת בגלוי להשמדת ישראל.

לא מעט תלוי בממשל ביידן. הממשלה החדשה בישראל צריכה לעמוד על המשמר כדי שלא יחול שום שינוי ביחס האמריקני לחמאס. כל שינוי כזה יגרור אחריו באופן אוטומטי גם את אירופה.

בהחלט יתכן שאירופה תחפש דרך לדיאלוג עם חמאס. הרבה תלוי כעת במה תעשה הממשלה החדשה בנושא והאם תעמוד על המשמר כדי למנוע מחמאס לגיטימציה, חשאית או גלויה

ארגון חמאס ינסה להידחף לכל תהליך מדיני עם ישראל כ"נציג העם הפלסטיני" גם כדי לנגח את הרש"פ ובמסגרת מאמציו להשתלט על אש"ף.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.

בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בכיכר החטופים נזהרים כל מוצ"ש מזיהוי פוליטי. משפחות החטופים חושבות שביקורת על הממשלה והעומד בראשה תגרום לממשלה להקשיח את עמדותיה בעניין עסקה, עוד יותר ממה שהיא מקשיחה ומטרפדת עד עכשיו.

בגשר בגין ההפגנה כבר יותר ביקורתית. קוראת לבנימין נתניהו בשמו, מזכירה את ההפקרה ואת המוות של חטופים בשבי. הדוברים, ובראשם עינב צנגאוקר, לא חוסכים מילים בדרישה חד-משמעית לסיים את המלחמה ולחתום על עסקה כדי להציל את חיי החטופות והחטופים החיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.