בבוקר יום ראשון השבוע, שעות אחדות לפני הצבעת האמון וההשבעה של הממשלה החדשה בכנסת, התקיים סיור של המשטרה והסיירת הירוקה ביישוב הבדואי ביר הדאג'. השוטרים והסיירים ביצעו מדידות, והודיעו לתושבים כי כשלושים בתים מיועדים להריסה.
"שנים לא ראינו דבר כזה, כל כך הרבה פקחים ושוטרים", מספר סלמאן אבן חמיד, תושב היישוב ומנכ"ל המועצה האזורית נווה מדבר. "פקחים מגיעים לכאן מדי כמה חודשים לסיורים כאלה, אבל בדרך כלל זה כמה פקחים שמחלקים צווים לכמה תושבים. הפעם זה נראה כמו מבצע צבאי".
"שנים לא ראינו דבר כזה, כל כך הרבה פקחים ושוטרים. פקחים מגיעים לכאן מדי כמה חודשים לסיורים כאלה, אבל בדרך כלל זה כמה פקחים שמחלקים צווים לכמה תושבים. הפעם זה נראה כמו מבצע צבאי"
היישוב הוא מעוז מפלגת רע"ם, שעשתה היסטוריה והפכה למפלגה הערבית הראשונה אחרי 44 שנה שמצטרפת באופן רשמי לקואליציה. מתוך 816 מצביעים בבחירות האחרונות, רע"ם קיבלה 785 קולות.
מי שקירב את תושבי היישוב לרע"ם הוא ח"כ סעיד אלחרומי, בדואי מתל שבע, בן שבט מסעודין אל-עזאזמה שאליו שייך גם ביר הדאג'. לאלחרומי יש קרובי משפחה בביר הדאג' והוא בן בית ביישוב. אבן חמיד שימש כיועצו הפוליטי, ואחר כך כיועצו הפרלמנטרי, עד לפני שלושה חודשים.
הפקחים והשוטרים הגיעו בסביבות השעה 09:00. "תושבים מהיישוב התחילו להתקשר מייד לאלחרומי בזעם", מספר אבן חמיד. "היו כאלה שאמרו לו, ככה מתייחסים אלינו ביום שאתם מצטרפים לממשלה? תצביע נגד, אל תצטרף.
"כשמדברים עם בן אדם על גירוש מהבית ומהיישוב שלו, הוא מגיב בזעם ולא חושב בצורה צלולה, והם לא חשבו על זה שהממשלה שמחלקת את הצווים זאת לא הממשלה שאמורה לקום".
זמן קצר לאחר מכן, בסביבות 11:00 – חמש שעות לפני התכנסות המליאה לקראת ההשבעה – הודיע אלחרומי לפתע כי לא יתמוך בממשלה החדשה בהצבעת האמון. אלחרומי הסביר כי הוא מוחה על כך שההכרה ביישובים בנגב והפסקת הריסת הבתים לא הוסדרה בהסכמים הקואליציוניים.
ההבטחה המפורסמת, שנתן יאיר לפיד נתן ליו"ר רע"ם מנסור עבאס בהסכם הקואליציוני – להשלים את הסדרת היישובים תוך תשעה חודשים – אינה מופיעה בהסכם הקואליציוני הראשי בין יש עתיד לימינה, וגם לא בקווי היסוד של הממשלה.
רע"ם פתחה במסע לחצים על אלחרומי שיחזור בו, או שלפחות יימנע בהצבעה. במקביל, פורסם כי מקורביו של בנימין נתניהו לחצו כי יצביע נגד הממשלה, תוך שהם מבטיחים לו להסדיר בהקדם את מצוקת הדיור והתשתיות ביישוב אם יפיל את הממשלה החדשה בטרם הוקמה.
במקביל, פורסם כי מקורביו של בנימין נתניהו לחצו כי יצביע נגד הממשלה, תוך שהם מבטיחים לו להסדיר בהקדם את מצוקת הדיור והתשתיות ביישוב אם יפיל את הממשלה החדשה בטרם הוקמה
בגוש השינוי ביקשו מחברי הרשימה המשותפת להימנע כדי לאפשר את הרכבת הממשלה, והליכוד השתמש בכך כדי להגביר את הלחץ על ח"כים מימינה ותקווה חדשה שלא לתמוך בה. בתוך המהומה, פורסם כי תושבים בביר הדאג' טוענים ש"עשו את זה כדי להפיל את ממשלת בנט-לפיד".
זהירות, תרגיל לפניך
גורם באחת משש הרשויות האחראיות על הטיפול בתכנון, בנייה ואכיפה מול הבדואים בנגב, אשר ביקש ששמו לא יוזכר, אומר לזמן ישראל: "אני לא נופל מהכיסא מהמחשבה שהיה כאן מהלך פוליטי שתוזמן לעיתוי הבלתי רגיל הזה.
"זה לא היה מהלך רגיל לקראת פינוי תושבים. מהלכים כאלה אורכים חודשים, והם נעשים באישור בית משפט ועם כל ניירת אפשרית כדי לגבות אותם, תוך תיאום בין הרשויות ורק אחרי שכל הניסיונות להגיע להסדר עם התושבים מוצו. זה לא נעשה כלאחר יד, ולכן בדרך כלל מפנים רק בתים מעטים בבת אחת, או, כמו במקרה של אום אל חיראן ואום אל ערקיב, כשכלו כל הקיצין – יישוב שלם.
"כאן לא היה שום אישור בית משפט. שיירה ענקית כזאת של מכוניות שמופיעה פתאום, פקחים שמודדים 30 בתים ולא ברור למה עכשיו ומי בכלל הזמין אותם? זה מריח כמו תצוגת תכלית".
"כאן לא היה שום אישור בית משפט. שיירה ענקית כזאת של מכוניות שמופיעה פתאום, פקחים שמודדים 30 בתים ולא ברור למה עכשיו ומי בכלל הזמין אותם? זה מריח כמו תצוגת תכלית"
מנכ"ל הרשות להסדרת קרקעות הבדואים טוען שהסיור תוכנן כבר לפני שבועיים.
"גם השבעת הממשלה תוכננה מראש. וזה שתוכנן סיור לא אומר שהתאריך שלו תוכנן".
"אני התקשרתי לאלחרומי כבר בבוקר ואמרתי לו: זה תרגיל", אומר אבן חמיד, "אמרתי לו, הם עושים את זה בכוונה כדי שלא תצביע בעד הממשלה, אל תיפול בפח, תצביע בעד. לצערי, יותר מדי תושבים אמרו לו ההיפך, והוא הרגיש קרוע והתלבט".
מי זה הם? נתניהו? הסיירת הירוקה? המשטרה? גילה גמליאל? אמיר אוחנה?
"הממשלה. נתניהו".
על סמך מה אתה קובע קביעה כל כך קונספירטיבית?
"אנחנו נמצאים בשטח ומכירים את המציאות הרבה שנים. פקחים מגיעים כמעט תמיד בימי רביעי, אף פעם לא ביום ראשון. הנוכחות שלהם, מספר הבתים שנמדדו בבת אחת, מספר השוטרים, הכול היה נראה כמו מפגן כוח כדי להפחיד".
"אנחנו נמצאים בשטח ומכירים את המציאות הרבה שנים. פקחים מגיעים כמעט תמיד בימי רביעי, אף פעם לא ביום ראשון. מספר הבתים שנמדדו בבת אחת, מספר השוטרים, הכול היה נראה כמו מפגן כוח כדי להפחיד"
גורמים ברשויות הרלוונטיות אישרו את הטענה שסיורים מהסוג הזה מתבצעים לרוב בימי רביעי.
זה לא אני
מבדיקה מול הרשויות האחראיות על אכיפה תכנונית בנגב עולה כי גם אם לא ניתן להוכיח את האשמותיהם של אבן חמיד ותושבים אחרים ביישוב – הן אכן מעלות תהיות. התשובות שקיבלנו סותרות אלו את אלו, חושפות מבוך בירוקרטי שלם, ובעיקר מגלות ששום גוף אינו מוכן לקחת אחריות על הסיור בביר הדאג' ביום ראשון.
שלושה גופים אחראים על תכנון הבנייה ביישובים הבדואים: המועצות המקומיות והאזוריות לתכנון ובנייה, רשות מקרקעי ישראל והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים (שעברה השבוע מאחריות משרד הכלכלה לאחריות משרד הרווחה).
שני גופים נוספים אחראים על האכיפה מול התושבים: משטרת ישראל והסיירת הירוקה – השייכת לרשות הטבע והגנים הלאומיים, ואחראית למנוע פלישות של בני אדם לשטחי טבע. פקחי הגופים האזרחיים מסתובבים ביישובים הבדואים לעתים קרובות; המשטרה מצטרפת אליהם במצבים מיוחדים, בעיקר לקראת פינוי של תושבים.
מי שאחראי לתאם בין עבודת השטח של הגופים השונים הוא המשרד לביטחון פנים (הבט"פ). כל הדוברים והגורמים איתם דיברנו הבהירו כי סיור משותף של שוטרים ופקחי הסיירת הירוקה אפשרי רק בתיאום הבט"פ. לטענת חלק מהגופים, הבט"פ שולח לשטח שוטרים ומפקחים להזהיר מפני פינוי רק כאשר יש לו צווים חתומים בידי הרשויות, ואף אישור מבית המשפט. גם במשרד לביטחון פנים אישרו את הדברים האלה.
אבל מבדיקה מול המבט"פ מתברר כי המשרד לא תיאם את הסיור שהתקיים ביישוב, וממילא לא קיבל את האישורים הנדרשים כדי לתאם אותו, כולל אישור מבית משפט שלא התקבל.
מבדיקה מול המשרד לביטחון פנים מתברר כי לא תיאם את הסיור שהתקיים ביישוב, וממילא לא קיבל את האישורים הנדרשים כדי לתאם אותו, כולל אישור מבית משפט שלא התקבל
מי, אם כך, תיאם ואישר את הגעת הכוחות ליישוב? לא ברור. בנוסף, בתשובה לשאלה מי שלח את השוטרים נמסר מהמשטרה: "לקבלת מענה לפנייתך יש לפנות לסיירת הירוקה".
מרשות הטבע והגנים, שאחראית על פעילות הסיירת, נמסרה תגובה שסותרת את הדברים שנאמרו על ידי הגורם מהמשרד לביטחון פנים: "הסיירת פועלת בשם רשות מקרקעי ישראל ומתואמת עם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים ובתיאום עם מנהלת תיאום אכיפה של הבט"פ (שמתאמים סיוע משטרתי).
"ביום ראשון נערכו סקרים שתוכננו מראש, ולא נעשו פעולות של פינוי או הריסה. הסקרים שנערכו בביר הדאג' תואמים את תוכנית העבודה (אכיפה תומכת הסדרה) לטובת הסדרת הפזורה ביישוב הקבע ביר הדאג'".
חזרנו לבט"פ עם תשובת הרשות – והובהר לנו שהתשובה שלהם לא השתנתה. במשרד גם סירבו להשיב לשאלה האם תשובת הרשות שגויה.
פנייה לרשות מקרקעי ישראל – שלפי תגובת רשות הטבע והגנים, הסיירת הירוקה פועלת בשמה – הולידה את התגובה הבאה: "הגוף שמוביל את הפעילות הזו הוא מנהלת תיאום פעולות אכיפה, הוא הכתובת". כלומר, גם תשובת רשות המקרקעין סותרת את טענות רשות הטבע והגנים – וכל הגופים למעשה מתנערים מאחריות לסיור בביר הדאג'.
מי שדווקא לקחה, לכאורה, אחריות על ההחלטה לקיים את הסיור היא הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, אולי בגלל שאינה מעסיקה דובר. בידיעות שהתפרסמו ב-ynet צוטטה תגובה של יו"ר רשות ההסדרה, יאיר מעיין, כאומר: "המבצע תוכנן כבר לפני שבועיים ואינו קשור ללוח הזמנים הפוליטי".
אלא שבשיחה עם זמן ישראל מעיין הבהיר שהתגובה שיוחסה לו ב-ynet היא לא בדיוק מה שאמר. "קודם כל זה לא מבצע, אלא פשוט סיור של השוטרים והפקחים במקום", הוא אומר.
"דבר שני, אם השתמע ממה שכתבו שזה אני שלחתי לשם את הפקחים, זאת גם אי-הבנה. אין לי סמכות לשלוח אותם. אני ידעתי שהם מגיעים לשם, אבל אני לא אמור לקבל החלטות כאלה. אנחנו עוסקים בהסדרה, לא באכיפה".
מי שלח אותם לשם?
"כל פעילויות הפיקוח נעשות בתיאום של המשרד לביטחון פנים, דבר איתם".
אתה יודע על הסיור ויודע שהוא תוכנן כבר לפני שבועיים, אתה לא יודע מי החליט על קיומו?
"כל פעילויות הפיקוח נעשות בתיאום של המשרד לביטחון פנים".
הם אומרים שלא תיאמו את הסיור הזה.
"אם זה מה שהם אומרים, אז זה מה שהם אומרים".
בשאר הרשויות אישרו את דבריו של מעיין: הרשות אינה אחראית על אכיפה, ואינה יכולה לשלוח שוטרים וסיירים להזהיר תושבים מפינוי.
אחד היישובים הקשים בישראל
ביר הדאג', השוכן במרכז הנגב בדרך מדימונה לגבול מצרים, הוא אחד היישובים העניים והמוזנחים בישראל. ביישוב מתגוררים כ-5,700 תושבים, מתוכם כ-3,000 ילדים. החשמל מסופק באמצעות גנרטורים, המים ממכליות, והבתים רעועים.
רק כ-2,800 מהתושבים חברים בקופת חולים כלשהי, אף כי ביישוב יש סניף של קופת החולים כללית. עד לפני כחודש, רק כ-2% מהתושבים התחסנו מפני קורונה.
לפי נתוני הביטוח הלאומי, רק 436 מהתושבים עובדים כשכירים בעבודה מוסדרת כחוק, ויותר ממחציתם משתכרים שכר מינימום. 14 תושבים הם עצמאים בעלי עסקים חוקיים.
היישוב שוכן ליד באר, תעלות מים ובריכות אגירה עתיקות, ובני היישוב טוענים כי הם שוכנים בו ורועים בו את צאנם מאז התקופה העות'מאנית לפחות. לטענתם, הנתמכת בידי ארגוני זכויות אדם, משנות ה-60 ועד שנות ה-80 הוטל עליהם משטר צבאי שהגביל את תנועתם גם בתוך אדמתם. הרשויות הישראליות טוענות כי התושבים הגיעו לשטח רק בשנות ה-90 כשברחו מאתר הטמנת פסולת שנוצר ליד ביתם הקודם ברמת חובב.
היישוב הוכר ב-2003 במסגרת החלטת ממשלה בראשותו של אריאל שרון. אלא שבפועל, תוכנית ההכרה יצאה לפועל רק באופן חלקי מאוד. עד 2012 לא אושרה בנייתו של אף בית ביישוב, ורק מעטים אושרו מאז.
היישוב הוכר ב-2003 במסגרת החלטת ממשלה בראשותו של אריאל שרון. אלא שבפועל, תוכנית ההכרה יצאה לפועל רק באופן חלקי מאוד. עד 2012 לא אושרה בנייתו של אף בית ביישוב, ורק מעטים אושרו מאז
אחת הסיבות לעיכוב בהכרה ביישוב היא העובדה שהרשויות אישרו לכל משפחה לקבל 1.2 דונם – שטח קטן מדי עבור רעיית צאן, שממנה מתקיימות רוב המשפחות. קיימים גם סכסוכים פנימיים בין התושבים, שחלקם רוצים להיכנס להסדרה גם בשטח הקטן שהוקצה להם, אך אחרים – כולל ועד היישוב – לוחצים עליהם לא לעשות זאת.
מכשול נוסף הוא תנועת "רגבים", המתנגדת להסדר מכיוון שחלק מתושבי הכפר מתגוררים על אדמות שנמכרו ליהודים בתקופת המנדט הבריטי, וההסדר כולל פיצוי לבעלי הקרקעות היהודים והסדרת נוכחות הבדואים על אדמתם.
![נתניהו בסיור אצל הבדואים בתראבין ליד רהט, 7 במרץ 2021 (צילום: לשכת רה"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/03/WhatsApp-Image-2021-03-07-at-15.54.23-1024x640.jpeg "נתניהו בסיור אצל הבדואים בתראבין ליד רהט, 7 במרץ 2021 (צילום: לשכת רה"מ)")
תוצאת ההזנחה היא שחלק מהתושבים מתפרנסים מפרוטקשן, פריצות, סחר בסמים, בנשים ובמבקשי מקלט. שמו של היישוב עלה לכותרות כאשר צעיר מהיישוב הואשם באונס של ילדה בת 10 במהלך פריצה לבית באשלים.
בפשיטה משטרתית על היישוב לפני כשנה נמצאו בו משתלת קנאביס לא חוקית, רכוש צבאי שתושבים גנבו מבסיס בצאלים ושוהים בלתי חוקיים ממצרים. נעצרו 17 חשודים בפריצות, גניבות, הסעת שב"חים ועוד.
בפשיטה משטרתית על היישוב לפני כשנה נמצאו בו משתלת קנאביס לא חוקית, רכוש צבאי שתושבים גנבו מבסיס בצאלים ושוהים בלתי חוקיים ממצרים. נעצרו 17 חשודים בפריצות, גניבות, הסעת שב"חים ועוד
אלחרומי נמנע שלשום בהצבעת האמון, מה שבסופו של דבר אפשר את השבעת הממשלה על חודו של קול. "ליישוב שלנו יש בעיות קשות ביותר. זה עצוב ומכעיס שנזכרים בקיומנו רק כשצריכים אותנו כדי להרכיב ממשלה", אומר אבן חמיד.
"אני מקווה שעכשיו, כשבממשלה יש מפלגה שמייצגת את המגזר הערבי, היא תדאג לנו. לא רק ליישוב שלנו, אלא לכל החברה הבדואית בנגב
"יש לנו תוכנית הסדרה מאושרת משנת 2003, גדל כאן דור שלם של ילדים מאז שלא זכה ליהנות ממנה. אין ספק שצריך לעדכן אותה וצריך גם לשפר את שיתוף הפעולה של התושבים, אבל התושבים רוצים פתרון. הפתרון הזה חייב להגיע עכשיו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועוד ניסוי לקוראי הכתבה, קחו גוגל EARTH
תראו מה השטח שבו פרוסים בתי דיר הדאג'
אחכ גשו תראו מה שטח תל אביב, תגלו ש 6000 התושבים כאן חולשים על שטח זהה לתל אביב. אל תאמינו לי, גשו תראו בעצמכם.
תחקיר מצויין חוץ מהמשפט הבא:
"תוצאת ההזנחה היא שחלק מהתושבים מתפרנסים מפרוטקשן, פריצות, סחר בסמים, בנשים ובמבקשי מקלט." – כאן הכתב מחנך אותנו שהסיבה היחידה לכל הפשע כאן היא הזנחת הממשלה. מלבד המשפט הזה, כתבה מעולה ודיי מאוזנת. המשפט הזה מנסה לחנך את הקורא בתפיסה שמאלנית, זה כמו להגיד שחמאס יורה טילים על ישראל כי ישראל מזניחה את אוכלוסית עזה הענייה…