ההסכמים הקואליציוניים, שנחתמו בין המפלגות בממשלה החדשה וקווי היסוד שלה, כוללים הבטחות לתוספות תקציב גדולות כמעט בכל התחומים: חינוך, קצבאות, רווחה, בריאות, תעסוקה, תשתיות, ביטחון ועוד.

הגדלת התקציב מתבצעת כשהמדינה בגירעון מצטבר של כ-160 מיליארד שקל, אבטלה המונית, אחרי שלוש שנים בלי תקציב שבמהלכן ההוצאות זינקו באופן לא תקין, וימים ספורים לפני שהיא אמורה לפרק את מוקש תום תקופת החל"ת למובטלי הקורונה. לכאורה, ההסכמים נראים כמו בזבוז כספים נוסף שיעמיק את המשבר עוד יותר.

אבל כלכלנים לא מעטים סבורים שתוכן ההסכמים – או לפחות חלקו – כולל מהלכים שיעודדו את הצמיחה ויסייעו לצאת מהמשבר. ההוצאות ממילא מתגמדות ליד הגירעון המצטבר, והכלכלנים סבורים שחלקן יחזרו למדינה אחר כך, כהשקעה. מהלכים אחרים נראים חיוניים לרווחה החברתית.

הבעיה, סבורים הכלכלנים, היא דווקא במה שאין בהסכמים הללו. הכלכלנים מודאגים מהעובדה שבהסכמים אין אסטרטגיה כוללת, שהם סותרים אלה את אלה, מתעלמים גם מההווה המאתגר וגם מהטווח הארוך ועוסקים בעיקר בטווח הבינוני שבו נוח לפזר הבטחות, ואינם מתייחסים כלל למקורות להקטנת הגירעון.

מחיר ההבטחות הגדולות

ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד של הממשלה מבטיחים, בין השאר: בניית שני בתי חולים בנגב ובגליל; הקמת שדה תעופה נוסף בפריפריה; הקמת אוניברסיטה בגליל; תכנית לתחבורה ביהודה ושומרון; תכנית לאומית לחיזוק ופיתוח הצפון; תוספת שנתית קבועה לסל הבריאות; סיוע לענף התיירות – הקלות בארנונה, חל"ת גמיש ופיצוי מורחב לעסקי התיירות.

אנשי עמק יזרעאל יוצאים להפגין נגד הקמת שדה תעופה ציבורי ברמת דוד, ינואר 2018 (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

עוד נכללים בהם תכנית למיגור הפשיעה במגזר הערבי; הגדלת ההכנסה המינימלית לגימלאים ל-70% משכר המינימום; קידום רפורמת "נפש אחת" וצעדים למען נכי צה"ל ופיגועי הנפש; הקמת מערך חירום לנשים מוכות ומותקפות; פריסת סיבים אופטיים בפריפריה ובמגזר הערבי; שיווק דיור במחירים ברי השגה, ו-300,000 יחידות דיור.

בנוסף: דמי אבטלה לעצמאים; רפורמה במכון התקנים; הפחתת רגולציה ובירוקרטיה ודיגיטציה במשרדי הממשלה; חקיקת חוק גיוס במתווה משרד הבטחון, ובחינת שירות לאומי-אזרחי כללי; המשך ההגדלה הקבועה של תקציב הביטחון; וסגירת ארבעה משרדי ממשלה – הדיגיטל, המים, המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לקידום קהילתי.

הבטחות נוספות נמצאות בהסכמים הצדדיים בין יש עתיד לשאר מפלגות הקואליציה, שלא עוגנו בהסכם הראשי בין יש עתיד לימינה ובקווי היסוד של הממשלה:

תוכנית חומש לקידום החברה הערבית בהיקף של 30 מיליארד שקלים, כולל השקעה בתשתיות עירוניות, בנייה, רווחה, תמיכה בחקלאים וחיזוק החינוך; קליטת עובדים ערבים בשירות המדינה; בחינה מחדש ובהקדם של חוק קמיניץ; הכרה מיידית בשלושה יישובים בדואיים לא מוכרים; הסדרת סוגיית אדמות הבדואים תוך תשעה חודשים.

חוק חינוך חינם מגיל אפס; העלאת שארית יהודי אתיופיה תוך שלוש שנים; הרחבת תכניות לימודים לחיילים משוחררים; תכניות לפיתוח אשקלון ועוטף עזה; קידום מעבר צה"ל לנגב; ביטול חוק המרכולים; ועדה שתדון בהארכת חופשת הלידה לנשים ולגברים; צעדים מתוקצבים למיגור ההטרדות המיניות בעבודה; עידוד רכישת קרקעות במושבים ובקיבוצים; תחבורה ציבורית בשבת; מחויבות כללית (בלי ירידה לפרטים) להגנה על הסביבה ולחיזוק מערכת הבריאות.

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד חותמים על הסכם קואליציוני היסטורי ראשון עם מפלגה ערבית, 2 ביוני 2021 (צילום: רע"ם)

מתחשיב שערכה הכלכלנית מלי ביצור פרנס, מנכ"לית חברת הייעוץ תפן יועצים, עולה כי ההסכמים הקואליציוניים – כולל ההסכמים הצדדיים בין יש עתיד לשאר השותפות – יעלו בתוספת תקציב של כ-20 מיליארד שקלים בשנה.

תוכנית החומש למגזר הערבי שהובטחה לרע"ם אמורה לעלות כשישה מיליארד שקלים בשנה; העלאת תקציב הביטחון שהובטחה לכחול-לבן אמורה לעלות 3-4 מיליארד; חינוך חינם מגיל אפס – מיליארד; העלאת ההכנסה לגימלאים – שני מיליארד; דמי אבטלה לעצמאים – שני מיליארד; הקמת אוניברסיטה ושני בתי חולים – יותר ממיליארד; הוצאות נוספות – ארבעה-חמישה מיליארד.

לדברי פרנס, שהחברה שלה מייעצת, בין השאר, למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים על שיטות להתייעלות: "הסכמים קואליציוניים עלו בעבר בתוספת של שמונה או תשעה מיליארד לתקציב. אז ההסכם הזה עולה כפול מהקודמים".

האם מדובר בהוצאות שישפרו את המצב הכלכלי?
"חלק ככה וחלק ככה. אין ספק שהשקעות בתשתיות ייצרו מקומות עבודה וישפרו את תפקוד המשק והן השקעות מניבות. בית חולים, למשל, מייצר עבודה וצמיחה גם בהקמה וגם בתפעול שלו, וגם משפר את בריאות הציבור, וגם לזה יש ערך כלכלי. אותו דבר אוניברסיטה, כבישים, תחבורה ציבורית.

מנכ"ל משרד האוצר הנכנס רן בלינקוב, בעת שהיה החשב הכללי במשרד האוצר ב-2009 (צילום: פלאש90)

"אני חושבת שגם ההשקעה במגזר הערבי תחזיר את עצמה. המגזר שמופלה לרעה, התשתיות שלו לקויות. וגם מלחמה בפשיעה טובה לכלכלה. גם הגדלת תקציב הביטחון מגיעה בחלקה לתעשייה ולמקומות עבודה.

"גם ההשקעה במגזר הערבי תחזיר את עצמה. המגזר שמופלה לרעה, התשתיות שלו לקויות. וגם מלחמה בפשיעה טובה לכלכלה. גם הגדלת תקציב הביטחון מגיעה בחלקה לתעשייה ולמקומות עבודה"

"אין בהסכמים הקואליציוניים האלה דברים רעים, בזבוז, כסף על שטויות, פינוקים לאנשים עשירים. יש סעיפים של מדיניות רווחה, קצבאות, וזה דבר שבהגדרה לא תורם לצמיחה. אלה דברים יפים, טובים, שהולכים לאנשים שאין להם ושקשה להם. אבל כדאי לבדוק בצורה קרה עד כמה הכסף יקל את המצוקה. לא בגלל שלחלק כסף לאנשים במצוקה זה רע, אלא בגלל שהמשאבים מוגבלים וצריך לשמור את הכסף למה שחיוני חברתית או מועיל כלכלית.

"לפעמים כששופכים כסף לא חושבים מספיק עד כמה, אם בכלל, התוספות יגרמו לאנשים להרגיש יותר טוב, וזה בולט בהסכמים האלה. האם חינוך חינם מגיל אפס יקל על המצוקה של ההורים העובדים שייגררו לחזור לעבודה מיד אחרי הלידה או אחרי חופשת לידה קצרה, דווקא בגלל שנמצא לילדים שלהם סידור בחינם, יהיה יותר קל, או דווקא יותר קשה?

"האם עצמאים יעדיפו לקבל דמי אבטלה, או מהלכים שיעזרו לעסק שלהם להישאר על הרגליים? האם העלאת קצבאות תהפוך את החיים של רוב הקשישים טובים יותר, כשכל כך הרבה קשישים דווקא רוצים פתרונות של עשייה ותעסוקה ולהישאר חלק מהחברה?

"אם היה שפע של כסף הייתי אומרת, בוא נשקיע גם בזה וגם בזה וגם בזה, אבל אנחנו בתקופת משבר. הגישה בהסכמים האלה היא של קפיצה מעל הפופיק, בלי לבדוק, וזאת גישה שגויה, בטח בזמנים כאלה. אבל האמת היא שאין טעם להתבחבש על סעיפים של כמה מיליארדים בהסכמים, כשהכסף הגדול באמת הוא מה שאין בהם.

מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת תפן (צילום: ענת קזולה)

"בעוד כמה ימים נגמר החל"ת. הוצאה של עשרות מיליארדים. פגיעה קשה בצמיחה ובעסקים שצריכים עובדים. צעירים שמתרגלים להיות מחוץ לשוק העבודה או לעבוד בשחור, וככל שייקח להם יותר זמן לחזור יהיה להם יותר קשה. אלוהים יודע מה יעשו עם הבלגן הזה, וההסכמים לא מתייחסים לזה במילה אחת.

"עוד נושא שלא מופיע בהסכמים זה מאיפה יבוא הכסף לממן גם את ההסכמים עצמם וגם את הגירעון הענק שהם מקבלים מהממשלה הרשלנית הקודמת. האפשרויות הן לקצץ בשירותים או להעלות מיסים. לפי תוספות התקציב בהסכמים, אין כוונה לקצץ בהוצאות".

אז הפתרון הוא העלאת מיסים?
"במצב הקשה הקיים, שמשתפר אמנם, אבל לאט, לא יהיה מנוס מלהגדיל מיסים. וזה לא מופיע בהסכמים".

"עוד נושא שלא מופיע בהסכמים זה מאיפה יבוא הכסף לממן גם את ההסכמים עצמם וגם את הגירעון הענק שהם מקבלים מהממשלה הרשלנית הקודמת. האפשרויות הן לקצץ בשירותים או להעלות מיסים"

אפשר היה להעביר את ההסכמים אם היו כוללים בהם קיצוצים והעלאות מיסים?
"אני חוששת שלא, ובאמת עדיף ככה, שדחו את ההכרעות הקשות האלה לאחרי הרכבת הממשלה. כי אם הממשלה לא הייתה קמה היינו מגיעים לעוד בחירות, שחוץ מהעלות הישירה שלהן, המשמעות שלהן היא עוד זמן שאין תקציב ושהכסף מתבזבז בלי חשבון ושאף רפורמה לא מקודמת.

"השורה התחתונה בעיניי זה תקציב. כמה שיותר מהר יעבירו תקציב, ככה יתגברו יותר בקלות על הבעיות. גם ההישרדות של הממשלה, וגם הבעיות בתוך ההסכמים. כי כשהשרים והפוליטיקאים יראו את תג המחיר של הדרישות שלהם, הם ירדו מהר מדברים שלא ממש חשובים להם, וזה יעזור לקבע את מה שבאמת חשוב".

באמת? כשהשרים יצטרכו לבחור בין השקעה בתשתיות לקצבאות, הם יעדיפו תשתיות?
"תלוי מי. אבל אם תסתכל על הסעיפים שבהסכם הראשי ובקווי היסוד, רובם כוללים השקעה בתשתיות, והסעיפים שבהסכמים בין המפלגות, רובם קצבאות. חוץ מעניין הערבים, שאני מקווה שייושם בכל מקרה. כי זה ממש דבר קיומי, ביטחוני".

יש כאן חתיכת חור

הכלכלן פרופ' דן בן דוד, מנהל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ובעבר פעיל פוליטי במפלגת קדימה, מתריע זמן רב על הזנחת בעיות היסוד האזרחיות של ישראל בשל שיקולים פוליטיים קצרי טווח ולחצים של קבוצות כוח סקטוריאליות, בעיקר החרדים. היה ניתן להעריך שבן דוד יתפעל מההסכמים הקואליציוניים – אבל זה לא המצב.

פרופ' דן בן דוד (צילום: מור ברנשטיין)

"ההסכמים וקווי היסוד הללו בנויים כטלאים", אומר בן דוד. "לא רואים כאן חזון. התוכן עצמו בסדר, חלקו מצוין. ברור שבניית אוניברסיטה, בתי חולים, ופרויקטים של תשתיות, דמי אבטלה לעצמאים, ושירות לאומי כללי, הם דברים שנושאים תשואה ושגם אם הם עולים הרבה כסף שווה להשקיע אותם.

"אבל אין שום חתירה לרפורמות עומק שכל כך נדרשות למשק ולחברה הישראלית. הראש הוא 'נשפוך כסף אז זה בטח יעזור'. אבל זה לא עובד ככה. השקעה כספית זה בסדר גמור, אפילו בתקופת משבר, אולי במיוחד בתקופת משבר – אבל רק כשיש לה תוצאות, כשבודקים ומוצאים שהיא מניבה תשואה, כשזה חלק מאסטרטגיה.

"איך זה שאף מפלגה לא דורשת רפורמה מעמיקה בחינוך? הרי מערכת החינוך בקושי תפקדה לפני הקורונה, ומאז הקורונה היא בכלל לא מתפקדת. כל החשיבה היא פרטאצ'ית ולטווח הקצר.

"איך זה שאף מפלגה לא דורשת רפורמה מעמיקה בחינוך? הרי מערכת החינוך בקושי תפקדה לפני הקורונה, ומאז הקורונה היא בכלל לא מתפקדת. כל החשיבה היא פרטאצ'ית ולטווח הקצר"

"הגיעה הקורונה במרץ, סגרו את המדינה כי לא ידעו מה יהיה. אוקיי. אבל הייתה להם חצי שנה להיערך לתחילת שנת הלימודים הנוכחית, באופן שהיה מאפשר לפתוח את בתי הספר גם בזמן התפרצויות של המגפה. ומה עשו בשביל להתכונן לזה? כלום. חיכו, פתחו הכול לשבוע אחד וסגרו לחצי שנה".

זה לא מחדל ספציפי של הממשלה הקודמת, שפעלה בלי תקציב, בין מערכות בחירות, ותחת סבך האינטרסים של העומד בראשה, ובגלל זה הם החליפו אותה?
"לא, לא. ברור שהיעדר התקציב ואופן הניהול של נתניהו תרם לכאוס, אבל למה הפקידות המקצועית לא פעלה? למה השר המנותק לא פעל? יש כאן כשלים של המערכת כולה. הממשלה הזאת קמה על סמך ההבטחה להיות ענייניים, לפעול לטובת האזרח בניקיון כפיים.

"כשהממשלה הקודמת פעלה בשליפות, זה היה פשוט הטבע שלה. אבל כשבאה ממשלה שמבטיחה שינוי, שמייצגת את כל מגזרי החברה, כל עם ישראל, ומתמקדת במה שמוסכם על כולם, אני מצפה ממנה שתדבר על שינוי אמיתי ולא על טלאים".

ישיבת ראשי סיעות הקואליציה במשרד ראש הממשלה נפתלי בנט, 20 ביוני 2021

היא לא מייצגת את כל מגזרי החברה, החרדים לא מיוצגים בה. הייתכן שחלק מהדברים נשארו פתוחים ועמומים כדי לאפשר להם להצטרף בהמשך?
"אם כן, זה רע מאוד. החרדים הם בעיניי חלק מהמגזר הדתי, בנט אמור לייצג אותם".

הם לא רואים את זה ככה, וגם הוא לא.
"העובדה שהנהגת המגזר החרדי לא מיוצגת בממשלה היא חלק מההזדמנות שמחמיצים כאן. למי הם רוצים לשמור מקום, בשביל מי הם משאירים סעיפים מעורפלים וסותרים? בשביל אנשים שהקריבו את הקשישים שלהם כדי לשמור על השליטה שלהם במוסדות הלימוד?"

גם אם נתעלם מהחרדים, הממשלה הזאת הייתה יכולה לגבש אסטרטגיה מוסכמת לטווח הארוך, עם כל המחלוקות האידיאולוגיות?
"דווקא בגלל המחלוקות האידיאולוגיות הייתי מצפה לאסטרטגיה כזאת. המחלוקות מאפשרות להם להתמקד במה שמוסכם על כולם, שזה הדברים הכי חשובים. מישהו חולק על כך שחשוב לתכנן מחדש את מערכת החינוך? זה עניין אידיאולוגי?"

למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על אסטרטגיה? איזה סעיפים אסטרטגיים היית מוסיף להסכמים ולקווי היסוד אם היית מעורב בהם?
"קודם כל, לפני שזורקים באוויר סכומי כסף, כדאי להבין על מה הם מבוססים, ואני לא חושב שנעשתה כאן בדיקה כזאת. אני מסכים שנדרשת השקעה גדולה יותר בחברה הערבית. אבל מתן הטבות על בסיס סקטוריאלי ולא על בסיס צרכים הוא לא הדרך הנכונה להשקיע בכלכלה ובחברה.

"צריך לזהות צרכים, ולהשקיע איפה שיש צורך, לפי הצורך. אם המשמעות היא להשקיע בערבים, שישקיעו בערבים, נפלא. אבל ההסכמים לא מדברים על הצרכים, אלא על הסקטורים.

אביגדור ליברמן בישיבה הראשונה במשרד האוצר, 14 ביוני 2021 (צילום: דוברות משרד האוצר)

"מעבר לכך, על מה מבוסס המספר 30 מיליארד? האם זה הסכום שנדרש לפתרון הבעיות? האם 20 מיליארד לא יספיקו? הרי כך נוצרו הבעיות עם החרדים. זה לא שלחרדים אין צרכים, יש להם צרכים עצומים, אבל כשמשקיעים בהם כסקטור ולא לפי הצרכים הכסף לא הולך לאן שצריך אותו.

"לא נעשתה בחינה של התשואה החברתית של כל השקעה. בכוונה הבאתי את תחום החינוך כדוגמה להבדל שבין לשפוך כסף ולהשקיע. זה תחום שבו כסף זה לא מה שיפתור בעיות. ההשקעה במערכת החינוך בארץ היא הגבוהה בעולם, וגם ההשקעה פר תלמיד, למרות המספר הגדול של התלמידים, לא נמוכה.

"הבעיה היא אופן הניהול שלה. האם עשו עבודת בחינה כזאת בתחומים השונים כשבנו את ההסכמים הקואליציוניים? האם נבחנה מהות הבעיות, מה דורש כסף ומה דורש ניהול יותר טוב בכל הסעיפים? זה לא נראה ככה.

"האם עשו עבודת בחינה בתחומים השונים כשבנו את ההסכמים הקואליציוניים? האם נבחנה מהות הבעיות, מה דורש כסף ומה דורש ניהול יותר טוב בכל הסעיפים? זה לא נראה ככה"

"עוד דבר שלא הוזכר בכלל הם מקורות תקציביים. ואני לא מדבר דווקא על הכלים המוכרים של העלאת מיסים וקיצוץ בהוצאות. זאת ממשלה שחרטה על דגלה את שלטון החוק ואכיפת החוק. אז מה לגבי הכלכלה השחורה? הכלכלה השחורה בישראל היא חמישית מהתוצר, פי שתיים יותר מאשר במדינות מערביות כמו בריטניה או קנדה, או אפילו צרפת.

"אם היינו מכווצים את הכלכלה השחורה לרמה מערבית, זה היה חוסך בין 100 ל-200 מיליארד שקלים בשנה, פי כמה מעלות ההסכמים הקואליציוניים הללו ורוב הכסף שכרגע חסר בקופה. שקיפות גדולה יותר בתקציב המדינה תכניס עוד מיליארדים רבים, מי יודע כמה".

משרד האוצר בירושלים, ארכיון (צילום: פלאש 90)

הדברים האלה נמצאים באג'נדה של הממשלה החדש. שר האוצר אביגדור ליברמן מבטיח להפסיק את כל הזרמות הכספים האפורות, וההסכמים מדברים על מלחמה בפשיעה.
"זה מעורפל לחלוטין. ההחלטות צריכות להיות קונקרטיות, ולטווח ארוך. והן לא כאלה. יש להם הזדמנות לעשות מהפכה וההסכמים לא מבשרים שהם עושים אותה. אני מאוד מקווה לגלות שההצהרות הכלליות יתורגמו לעשייה שתביא לשקיפות, למלחמה בהון השחור, להשקעה בדברים שיחזקו צמיחה. הלוואי".

בלי שום תועלת

שני מנכ"לים לשעבר של משרד האוצר משמיעים ביקורת דומה, ואף חריפה עוד יותר. אחד מהם אומר שהעובדה שההסכמים סותרים אלה את אלה "מלמדת שאין כוונה אמיתית ליישם אותם", וכינה אותם "אוסף של הצהרות נבובות, קצת יותר מהודעה לעיתונות".

מנכ"ל אוצר לשעבר אחר אומר: "הם התמקדו בדברים הטריוויאליים, החיוביים, כמעט כל הדברים שיש שם הם דברים שלא יגרמו נזק כשלעצמם. אבל בתקציב יש יותר דרישות והבטחות מהמשאבים שקיימים כדי לקיים אותם. חלק מהסעיפים עצמם מעודדים צמיחה. הקמת בתי חולים, פריסת סיבים אופטיים, השקעה בתשתיות לחברה הערבית.

"דברים אחרים הם הזרמת כספים פופוליסטית, שיכולה להיות נחמדה כשלעצמה, אבל לא בתקופה של גירעון. דמי אבטלה לעצמאים זה צעד יפה מבחינה חברתית שאין לו שום תועלת כלכלית, אפילו להיפך. וכמובן, אף מילה על מקורות תקציביים למימון ההוצאות".

"הזרמת כספים פופוליסטית יכולה להיות נחמדה כשלעצמה, אבל לא בתקופת גירעון. דמי אבטלה לעצמאים זה צעד יפה חברתית שאין לו שום תועלת כלכלית, להיפך. וכמובן, אף מילה על מקורות למימון ההוצאות"

הייתכן שיש כוונה להעלות מיסים ולקצץ בהוצאות מסוימות, שלא נמצאת בהסכמים כי אחרת לא הייתה ממשלה ואז גם לא היה תקציב, והמצב היה ממשיך להידרדר?
"אני מנחש שזה המצב, ומתאר לעצמי שאין הרבה קשר בין ההבטחות היפות הללו למציאות שבה נחיה בפועל. זאת מציאות שבה בכל מקרה, לפחות בהתחלה, לא יהיו תוספות תקציב גדולות, אלא כמה תוספות סמליות כדי לחגוג את הניצחון ולרצות את המפלגות, והרבה קיצוצים, העלאות מיסים, דם יזע ודמעות.

אביגדור ליברמן ורם בלינקוב בישיבה הראשונה במשרד האוצר, 14 ביוני 2021 (צילום: דוברות משרד האוצר)

"מה שבטוח זה שטוב שיהיה תקציב מדינה סוף סוף. גם תקציב איום ונורא של הוצאות עתק ובלי הכנסות עדיף על מציאות של מדינה בלי תקציב".

אתה סומך על שר האוצר ליברמן שיעשה סדר בבלגן?
"יש לליברמן יכולות ביצוע מהגבוהות ביותר בפוליטיקה הישראלית, וגם למנכ"ל שהביא. אבל המחויבות שלו למנהל תקין ולחיסכון היא… איך להגיד? אין מי שיעיד על מחויבות כזאת. אבל יכול להיות שלא תהיה לו ברירה אלא להתיישר עם הכללים המחמירים ביותר. אם הוא ירצה, הוא יפעל היטב".