ישראל מתקיימת זו השנה השנייה ברציפות בלי תקציב, כאשר באופן רשמי הוצאות המשרדים נגזרות מהתקציב לשנת 2019 שהועבר ב-2018.
החיים בלי תקציב תפסו את המדינה בעיצומו של משבר כלכלי חריף שנוצר מסגרי הקורונה, והפיצוי לעסקים ולמובטלים אולתרו בשיטה לא מסודרת ובזבזנית שהותירה אנשים ועסקים בלא פיצוי. פרויקטים חברתיים רבים שתוכננו ואושרו עוד ב-2018 לא יצאו לפועל בשל המשבר והיעדר התקציב.
למרות זאת, מנבירה בתוך דוחות התקציב ההמשכי, עולה כי בהוצאות של חלק ממשרדי הממשלה חלו שינויים משמעותיים, וחלקם קיבלו בפועל ב-2021 תקציב שונה מזה שעמד לרשותם ב-2020. גם בתוך 2021 התקציבים משתנים מחודש לחודש.
חלק מהתקציבים שגדלו ב-2021 הם פועל יוצא הכרחי של ההתמודדות עם מגפת הקורונה, כמו רכישת חיסונים והלימוד בקפסולות. תקציבים אחרים גדלו או צומצמו בלי הסבר נראה לעין. בין השאר, הוגדל תקציב משרד ראש הממשלה, בלא שהיה לכך צורך שנובע מההתמודדות עם המגפה. כל השינויים התבצעו בלי כל שקיפות, בלי כל הקפדה על מנהל תקין – ובחלק מהמקרים, בלי אישור של הכנסת כפי שנדרש לפי חוק התקציב.
במשרד האוצר מבהירים כי "מאחר שהמדינה נמצאת בתקציב המשכי, כל הגדלה או שינוי בתקציבי ההוצאות של משרדי הממשלה בפועל בוצעו באישור ועדת החריגים של החשב הכללי".
בתשובה לשאלה, האם כל השינויים בתקציבים – כולל הגדלת התקציב של משרד ראש הממשלה – אושרה בידי ועדת החריגים, נמסר ממשרד האוצר: "כל שינוי תקציבי אושר בוועדת החריגים, כולל במשרד רה"מ".
משחק הקופסאות
חלק מהתקציבים – כמו, למשל, תקציב משרד הבריאות – הוגדלו במסגרת תוכנית קופסאות הקורונה. שיטת הקופסאות היא הליך שנוצר בישראל בעבר בזמן מלחמות. הוצאות שהוגדרו כחלק מהמלחמה במגפה – כמו רכש חיסונים וציוד רפואי, גיוס מורים לאיוש הקפסולות בבתי הספר, פיצויים, דמי אבטלה – נכנסו לקופסאות שהוקצב להן כסף ייעודי בסכומים שנקבעו אד-הוק.
קופסאות הקורונה אושרו בממשלה ובכנסת וכן בוועדת החריגים. בניגוד לתקציב המדינה, לא מדובר בתוכנית מפורטת שמחולקת לפי סעיפים ותתי סעיפים ספציפיים, אלא בהצהרת כוונות שמחולקת לסעיפים כלליים, כמו "הגדלת דמי אבטלה", או "חיסונים", שממילא קשה לחשב מראש כמה כל אחד מהם יעלה, אך ניתן לדעת איזה משרד ממשלתי אחראי על יישומם ואמור לקבל לשם כך תוספת תקציב.
מבדיקת זמן ישראל עולה כי קופסאות הקורונה מסבירות רק חלק מהגידול בתקציבי המשרדים השונים. חלק מהגדלות התקציב התבצעו בלי קשר ברור לקופסאות, וככל הידוע – בלא שהתקבלה על כך החלטה מסודרת של הממשלה באישור הכנסת, וכך גם התקציבים שקוצצו. במשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לא סיפקו הסברים לשינויי התקציבים הללו.
גורם במשרד האוצר אומר כי ההחלטות על חלק מהתקציבים שהתווספו התקבלו בשיחות ענייניות בין בעלי תפקידים במשרדי הממשלה לבין פקידים באגף התקציבים ואגף החשב הכללי באוצר, בהתאם לצרכים שעלו במשרדי הממשלה, "במציאות הקיימת, זאת הייתה הדרך לנהל את הדברים ולהתאים את התקציבים לצרכים". לדבריו, חלק מהתקציבים שקוצצו היו החלטות עצמאיות של משרדי הממשלה עצמם, או פרוייקטים זמניים שהסתיימו.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר ישראל כ"ץ סביב שולחן הממשלה בכנסת, 21 בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/01/F171121YS116-1024x640.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר ישראל כ"ץ סביב שולחן הממשלה בכנסת, 21 בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)")
"בממשלה נוצרה מציאות של בלאגן אחד גדול שבה אין תכנון של תקציב המדינה", אומר לזמן ישראל יועץ בכיר של אחד השרים. "לאף אחד אין מושג כמה הוא אמור להוציא, ואף אחד גם לא מתעניין בשאלה הזאת, כי הצרכים גדלו מאוד דווקא כשאין שום מגבלה אפקטיבית על ההוצאות. פלא שהמדינה בכלל מתפקדת.
"ההתרשמות שלי היא שנתניהו, השרים, ובעיקר הפקידים מנסים לא להשתולל, לא לשחרר את החגורה, ולהוציא רק מה שבאמת צריך. מנהל תקין בטח שאין כאן, אבל לא נראה לי שנתניהו מעוניין שהכסף יתבזבז והגירעון יגדל עד בלי די. הבעיה היא שהכול בנוי בצורה כל כך עקומה שיהיה קשה אחר כך לעשות ולהכניס את התקציב לשליטה. אולי בלתי אפשרי".
"לא נראה לי שנתניהו מעוניין שהגירעון יגדל עד בלי די. הבעיה היא שהכול בנוי בצורה כל כך עקומה שיהיה קשה אחר כך לעשות ולהכניס את התקציב לשליטה. אולי בלתי אפשרי"
אין פלא ששורה של פקידים בכירים במשרד האוצר התפטרו השנה מתפקידם, ביניהם מנכ"לית המשרד קרן טרנר אייל, ראש אגף תקציבים שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו.
חגיגה של הוצאות
באופן רשמי, הממשלה אינה מפרסמת את תקציבי המשרדים השונים – מאחר שאלה אמורים להופיע בתקציב המדינה שאינו קיים. כדי לקבל מושג על השינויים, בדקנו דוח שמפרסם משרד האוצר בשם "תקציב המשכי" ובו מפורטות ההוצאות שאושרו למשרדים השונים להוציא בפועל על סמך תקציב השנה הקודמת, והשווינו את דוח התקציב ההמשכי של שנת 2020 לזה של 2021.
ההשוואה הזאת אינה נותנת תמונה מלאה של השינויים בתקציב בפועל. זאת, כיוון שהתקציב ההמשכי של כל שנה נגזר מהוצאות משרדי הממשלה בפועל בשנה שלפניה, וחלק מהמשרדים דוחים חלק מהוצאותיהם משנה לשנה.
משרדים מזמינים, למשל, ציוד בשנה אחת ומשלמים עליו בשנה אחרת. מאחר ודחיית התשלומים אינה מתרחשת בזמנים קבועים, היו משרדים שדחו ב-2020 תקציבים שלא נדחו ב-2019, ודוחות התקציב ההמשכי שלהם מראים שתקציבם ב-2021 הצטמצם לעומת 2020. לכן בדקנו דוח נוסף שמוציא האוצר מדי חודש, בשם עדכון תקציב המשכי, שבו מפורטים שינויים חדשים בתקציב ההמשכי על בסיס חודשי.
כאשר משרדים דוחים הוצאות משנה לשנה, הם מעדכנים על כך בדיעבד בדוחות החודשיים, והאוצר מגדיל את תקציב ההוצאות שלהם לשנה הנוכחית בהתאם. לכן היו תקציבים שהצטמצמו במעבר מ-2020 ל-2021 ואחר כך גדלו בחזרה בדוחות החודשיים של 2021. השינויים הללו מגדילים את הבלבול ומקשים עוד יותר להבין את מה שקרה לתקציב המדינה בפועל.
לפי הדוחות, למשרד ראש הממשלה נקבע בתקציב ההמשכי ל-2020 תקציב הוצאות של כ-2.5 מיליארד שקל. בתקציב ההמשכי ל-2021 תקציב ההוצאות של משרד רה"מ גדל ל-2.6 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-4% ובכ-100 מיליון שקל.
למשרד ראש הממשלה נקבע בתקציב ההמשכי ל-2020 תקציב הוצאות של כ-2.5 מיליארד שקל. בתקציב ההמשכי ל-2021 תקציב ההוצאות של משרד רה"מ גדל ל-2.6 מיליארד
הדוחות המהווים את תקציב המדינה בפועל כוללים גם פירוט של שיא כוח האדם – מספר העובדים שמותר לכל משרד ממשלתי להעסיק. שיא כוח האדם, כלומר מצבת העובדים של משרד ראש הממשלה, גדלה מתחילת 2020 מ-1,622 ל-1,884 עובדים – בכ-13%.
בדוח עדכון תקציב המשכי לחודש אפריל גדל פתאום תקציב משרד רה"מ לכ-3.2 מיליארד שקל. ביחס לתחילת 2020, מדובר בגידול של 700 מיליון שקל ובכ-28%.
מפירוט תתי-הסעיפים של תקציב משרד רה"מ והשוואה בין 2020 לאפריל 2021 עולה כי כל תתי-הסעיפים גדלו.
- תקציב "משרד ראשי" גדל מ-862 מיליון לכמיליארד שקל;
- תקציב מטה רה"מ גדל מ-467 ל-604 מיליון שקל;
- תמיכת המדינה בארגוני הנצחה גדלה מ-52 ל-59 מיליון שקל;
- תקציב מערך הגיור גדל מ-78 ל-82;
- תקציב לשכת העיתונות הממשלתית מ-13 ל-17 מיליון;
- תקציב מערך הסייבר גדל מ-134 ל-148 מיליון;
- תקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גדל בכ-150 מיליון שקל.
חלק מהתקציבים גדלו כבר בתחילת 2021, וחלקם בחודשים שלאחר מכן. כל התוספות הללו יחד מסתכמות בכ-350 מיליון שקל; תוספת תקציב של כ-350 מיליון שקל נוספים נותרה בלא פירוט.
ייתכן שהסיבה לכך היא שתקציב משרד ראש הממשלה אינו שקוף והפירוט המופיע בדוחות התקציב אינו מכסה את כולו, כיוון שחלק מהוצאותיו מיועדים להוצאות ביטחוניות חסויות, כולל תקציב השב"כ והמוסד.
מבדיקה שערכנו עולה כי תוספת התקציב למשרד רה"מ לא ניתנה כחלק מקופסאות הקורונה. באוצר ובמשרד ראש הממשלה לא הסבירו מדוע ולשם מה התוספת ניתנה, מתי ובאיזה פורום היא אושרה.
גורם אחר באוצר אומר שהתוספת העיקרית, של כחצי מיליארד שקל, שהופיעה במעבר מהתקציב השנתי ל-2021 לעדכון החודשי לאפריל 2021, אינה תוספת של ממש, אלא עדכון על תשלומים שנדחו מ-2020 ל-2021 ונותרו כעודף בקופת המשרד.
לשאלת זמן ישראל מדוע דחיית התשלומים לא הביאה לצמצום בתקציב משרד רה"מ בתחילת 2020 ביחס ל-2021, לא התקבלה תשובה. אותו גורם באוצר גם לא הסביר לנו מדוע הוגדל התקציב בכ-100 מיליון שקל כבר ב-2020, עוד לפני ביצוע התשלומים שלדבריו נדחו.
גורם במשרד ראש הממשלה וגורם נוסף באוצר אומרים כי תוספות התקציב מיועדות, בין השאר, למימון מפקד האוכלוסין שאמור להתקיים ב-2021 לאחר שנדחה בגלל העדר התקציב ובלמ"ס הבהירו שלא כדאי לדחות אותו עוד.
עוד מסבירים גורמים בשני המשרדים כי חלק ניכר מהגידול בתקציב משרד רה"מ נובע מהקמת משרדי הממשלה החדשים בעקבות הקמת הממשלה הנוכחית: משרד ההתיישבות, המשרד לקידום קהילתי, משרד הדיגיטל ומשרד ראש הממשלה החלופי.
ארבעת המשרדים הללו מעסיקים יחד 213 עובדים, ותקציביהם מגיעים יחד לכ-545 מיליון שקל, כך שלכאורה הגידול של כ-700 מיליון שקל בתקציב משרד רה"מ נובע מהקמת המשרדים החדשים, בנוסף לגידול של כ-200 מיליון שקל בתקציבי משרד ראש הממשלה עצמו שנובע בחלקו ממפקד האוכלוסין.
אבל ההסבר הזה אינו מניח את הדעת. תקציבי משרדי הממשלה החדשים מופיעים כבר בדוח של תחילת 2021, שבו מופיע גידול של כ-100 מיליון שקל בתקציב הכולל של משרד רה"מ.
אם תקציבי המשרדים החדשים הם חלק מתקציב משרד רה"מ, כיצד ייתכן שתקציב רה"מ לא גדל מייד עם הקמתם, אלא רק אחר כך? וכיצד ההנחה של גורם במשרד ראש הממשלה, לפיה התקציב גדל בגלל הקמת המשרדים החדשים מתיישבת עם ההנחה של גורם באוצר שהתקציב גדל בגלל דחיית תשלומים? לא קיבלנו תשובות לשאלות הללו.
בנוסף, לא קיבלנו הסבר לשאלה המהותית, לשם מה היה צורך בתוספת הכסף, איזה פעילות ממשלתית מתבצעת בו שלא התבצעה קודם לכן (פרט למפקד האוכלוסין), מי החליט על הגדלת הפעילות והתקציב ובאיזה פורום ופרוצדורה היא אושרה.
תוספות ענק לבינוי ולתחבורה
מבין המשרדים החדשים, המשרד שקיבל את התקציב הגדול ביותר הינו משרד הדיגיטל, שתקציבו, לפי בדוח השנתי של 2021, הסתכם בכ-203 מיליון ואחר כך הוגדל לכ-248 מיליון בעדכון של אפריל 2021.
מבין המשרדים החדשים, המשרד שקיבל את התקציב הגדול ביותר הינו משרד הדיגיטל, שתקציבו, לפי בדוח השנתי של 2021, הסתכם בכ-203 מיליון ואחר כך הוגדל לכ-248 מיליון בעדכון של אפריל 2021
תקציב משרד ההתיישבות מגיע לכ-153 מיליון שקל. תקציב המשרד לקידום קהילתי הגיע לכ-112 מיליון שקל ואחר כך עודכן לכ-138 מיליון. המשרד הקטן ביותר הוא דווקא משרד ראש הממשלה החליפי, למרות הכותרות שליוו את הקמתו והזהירו מבזבוז כספים ענקי: תקציב משרדו המיוחד של בני גנץ עומד על כ-6.5 מיליון שקל בלבד.
עם הקמת המשרדים החדשים, דרש משרד האוצר לבצע קיצוץ רוחבי בתקציבי כל משרדי הממשלה במסגרת תקציב המדינה כדי לממן את תקציבם – אך בסופו של דבר, לא נקבע תקציב מדינה קבוע ולכן גם לא בוצע קיצוץ.
המשרד שקיבל את תוספת התקציב בפועל הגדולה ביותר הינו משרד הבריאות, בשל מגפת הקורונה. הוצאות המשרד גדלו מכ-41.4 מיליארד שקל בינואר 2020 לכ-52.7 מיליארד שקל באפריל 2021 – כלומר, בכ-20% ובסכום נומינלי של כ-11 מיליארד שקל. הגדלת התקציב הענקית אושרה במסגרת קופסאות הקורונה.
המשרד שקיבל את תוספת התקציב בפועל הגדולה ביותר הינו משרד הבריאות, בשל מגפת הקורונה. הוצאות המשרד גדלו מכ-41.4 מיליארד שקל בינואר 2020 לכ-52.7 מיליארד שקל באפריל 2021
תקציב משרד החינוך – המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול ביותר – גדל מ-כ-65 לכ-70 מיליארד שקל, עקב המעבר ללמידה בקפסולות שהצריך תוספות גדולות של כוח אדם וכיתות. במונחים נומינליים, מדובר בתוספת תקציב ענקית של כחמישה מיליארד שקל. באחוזים מדובר בגידול של כ-7.6%. גם תוספת התקציב לחינוך אושרה בקופסאות הקורונה.
המשרד שקיבל את התוספת הגדולה ביותר באחוזים, הינו המשרד להגנת הסביבה, שהוצאותיו גדלו ב-101%, מ-414 ל-834 מיליון שקל, עקב אסון דליפת הזפת שהצריך שימוש בקרנות הייעודיות של הממשלה לטיפול באסונות מהסוג הזה. הפעלת הקרנות אושרה בהחלטת ממשלה עקב האסון, ולדברי גורם באוצר, אינה כרוכה באישור של הכנסת.
תוספות ענק ניתנו גם לבינוי, שיכון ותחבורה. זאת, למרות שרובן לא אושרו במסגרת קופסאות הקורונה, וככל הידוע לא אושרו בכלל.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/02/KBG_GPO02000-1024x640.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)")
תקציב ההוצאות של משרד התחבורה, ותקציב הוצאות הממשלה על תחבורה, גדל בתקופת כהונתה של השרה מירי רגב מכ-28 מיליארד שקל ב-2020 לכ-32 מיליארד שקל ב-2021 – גידול של כארבעה שקל ושל 14.5%. בתקציב העדכון לאפריל 2021 גדל תקציב משרד התחבורה בכמיליארד שקל נוספים והגיע לכ-33 מיליארד שקל (אולי בשל דחיית תשלומים).
מבדיקה שערכנו סעיף-סעיף בדוח עולה כי תקציב התחבורה הציבורית גדל בכ-3 מיליארד שקל, ותקציב סלילת הכבישים גדל בכ-1.3 מיליארד שקל נוספים.
במשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לא הסבירו מדוע הוגדלו הוצאות התחבורה ובאיזו מסגרת אושרה הגדלת התקציב. בדוח קופסאות הקורונה מופיעה הוצאה של 860 מיליון שקל על "האצת פרויקטים להקמת תשתיות", שמסבירה חלק מהגדלת התקציב לסלילת כבישים.
במהלך השנה פורסם כי נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) והרשויות המקומיות ניצלו את הסגרים כדי לזרז סלילת כבישים ורכבות שהתעכבה בשנים קודמות.
ייתכן שחיזוק התחבורה הציבורית היה צורך מתבקש במסגרת ההתמודדות עם המגפה, אף שפעילות התחבורה הציבורית במהלך הסגרים צומצמה ולא הוגדלה, קווים הושבתו, פעילות רכבת ישראל הופסקה ונהגים רבים הוצאו לחל"ת. כך או כך, בדוח קופסאות הקורונה לא מוזכרת התחבורה הציבורית, כך שלא ברור האם, ומדוע, תוספת התקציב אושרה.
תקציב משרד הבינוי והשיכון והתקציב לביצוע פרוייקטים בתחום הבינוי והשיכון ולמענקי בינוי ושיכון עמדו בתחילת 2020 יחד על כ-6.2 מיליארד שקל. זה היה גם התקציב בתחילת 2021. בעדכון התקציב של אפריל 2021 קפץ התקציב ל-7.9 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-25% בהוצאות הממשלה על בינוי, שיכון ודיור בתקופת כהונתו של השר יעקב ליצמן.
מתברר כי סעיף "פעילויות תומכות בנייה" – כלומר, הקמת תשתיות לצורך בנייה – גדל בכחצי מיליארד שקל, פעילויות תשתית נוספות הוגדלו בכ-200 מיליון שקל, בניית מוסדות ציבור הוגדלה בכ-100 מיליון שקל וההשקעה בדיור הציבורי הוגדלה בכ-300 מיליון שקל. התקציבים הללו אינם מופיעים בתוכנית קופסאות הקורונה. במשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר לא ענו לשאלה באיזה פורום הוחלט על הגדלת התקציבים הללו.
תקציב משרד הרווחה גדל מ-8.8 ל-9.4 מיליארד שקל, עקב ההחמרה בעוני ובמצוקה החברתית בזמן הסגרים.
העברות הממשלה לביטוח הלאומי הוגדלו ב-10 מיליארד שקל, כדי להגדיל את דמי האבטלה; תקציב שירות התעסוקה הוגדל בכ-700 מיליון שקל; תקציב משרד הכלכלה הוכפל והוגדל בכשלושה מיליארד שקל למימון הפיצויים והתמיכה בעסקים; תקציב משרד התיירות הוכפל והוגדל בכ-350 מיליון שקל; התמיכה ברשויות המקומיות גדלה בכמיליארד וחצי שקל; תקציב משרד האוצר עצמו גדל בכחצי מיליארד שקל.
כל תוספות התקציב הללו אושרו במסגרת תוכנית קופסאות הקורונה. למעשה, תוכנית הקופסאות הקצתה לחלק מפעילויות הללו תוספות תקציב גדולות ממה שהתוספות שניתנו בפועל.
תוספות התקציב הללו אינן כוללות תוספת תקציבית נוספת, של כ-20 מיליארד שקל נוספים בשנה, לצורך פיצוי עסקים ותשלום לעצמאים, שכלולה בקופסאות וניתנה ישירות דרך רשות המיסים על חשבון ההכנסות ממס, ולכן אינה כלולה בתקציב המדינה.
תקציב המשרד לשוויון חברתי דווקא ירד, מכחצי מיליארד בתחילת 2020 לכרבע מיליארד כיום. לא קיבלנו תשובה לשאלה מדוע תקציב השוויון החברתי ירד, מתי ובאיזה פורום הוחלט על כך.
משרד ממשלתי נוסף שתקציבו צומצם הוא דווקא משרד הביטחון בראשותו של בני גנץ. בתחילת 2020 נקבע למשרד הביטחון תקציב המשכי של כ-57 מיליארד שקל. בתקציב ההמשכי של 2021 התקציב ירד לכ-52 מיליארד שקל, ונשאר כזה גם בתקציב המעקב לאפריל 2021.
במשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר לא ענו לשאלה, האם ומתי הוחלט לקצץ בתקציב הביטחון. במהלך השנה פורסם כי במשרד הביטחון יזמו מהלכי התייעלות שונים, מה שהוגדר בכותרות כ"קיצוצי ראווה".
פרשנים כתבו כי במשרד הביטחון וצה"ל יזמו מהלכי התייעלות וחיסכון עצמאיים לקראת דיוני התקציב על תקציב המדינה הקבוע, שבהם התכוונו שר הביטחון בני גנץ ובכירי משרדו לדרוש תוספות תקציב משמעותיות. ואולם, הדיונים לא הובילו לשום מקום ובסופו של דבר לא נקבע תקציב חדש.
במקביל, הוגדלו ההוצאות בסעיף העלום "הוצאות ביטחוניות שונות", שאינו כלול במשרד הביטחון, תקציב משרד ראש הממשלה ותקציב המשרד לביטחון פנים, שלא השתנה.
תקציב "ההוצאות הביטחוניות" שעמד בתחילת 2020 על כתשעה מיליארד שקל, גדל בתחילת 2021 לכ-12 מיליארד ובתקציב המעקב לאפריל 2021 הגיע לכ-13 מיליארד – כלומר, גדל בכארבעה מיליארד שקל וכמעט בכמחצית. לא קיבלנו תשובה לשאלה לאיזה צורך ובאיזה פורום הוחלט להגדיל אותו.
תקציב "ההוצאות הביטחוניות" שעמד בתחילת 2020 על כתשעה מיליארד שקל, גדל בתחילת 2021 לכ-12 מיליארד ובתקציב המעקב לאפריל 2021 הגיע לכ-13 מיליארד – כלומר, גדל בכארבעה מיליארד שקל
תקציבי משרד העלייה והקליטה, החקלאות, התפוצות, האנרגיה, המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לענייני ירושלים גדלו גם הם. התקציבים, הקטנים יחסית, של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לפיתוח הנגב ומשרד המודיעין קוצצו. לא קיבלנו הסבר להחלטות על השינויים הללו ותשובה לשאלה מי אישר אותם ובאיזה פורום.
בתקציבי משרד המשפטים, החוץ, הפנים, ביטחון הפנים, הדתות, המדע, התרבות והספורט לא נרשמו שינויים גדולים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו