נעם סולברג, אסתר חיות (צילום: פלאש90, מונטז')
פלאש90, מונטז'

בצעד חריג, נשיא העליון העתידי מותח ביקורת על הנשיאה הנוכחית

בפסק דין שניתן אתמול בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעניין חלוקת זכויות בין בני זוג שהתגרשו, הוביל השופט סולברג את שלושת שופטי המיעוט מול החלטת ששת השופטים, בהובלת הנשיאה חיות ● אלא שסולברג בחר להקדיש את החלטתו כולה לביקורת על עצם החלטתה של הנשיאה לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, בתיק זה - למרות שההחלטה לגמרי בסמכותה הבלעדית של חיות ● פרשנות

פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן אתמול בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעניין חלוקת זכויות בדירת נישואין של בני זוג שהתגרשו, על רקע "בגידתה" של האישה בבעלה – מדבר בשתי רמות.

ברמה הפורמלית, בית המשפט, שהחליט ברוב של שישה נגד שלושה להפוך את הפסיקה שניתנה בסיבוב הקודם, בהרכב של שלושה, החזיר את ההלכה על מכונה: נאמנות מינית אינה מצדיקה סטייה מ"הלכת השיתוף" בין בני זוג. על עניינים שבמוסר אין משלמים באובדן זכויות רכושיות.

אך ברמת הדיאלוג השיפוטי בין שופטי בית המשפט העליון לבין עצמם, מתרחשת מעל 122 עמודי פסק הדין דרמה בקנה מידה גדול: אולי, זוהי תחילתו של המאבק הגלוי בין נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית אסתר חיות לבין הנשיא העתידי (החל מ-2028 על פי התוכניות) נעם סולברג.

מעל 122 עמודי פסק הדין מתרחשת דרמה בקנה מידה גדול: אולי, זוהי תחילתו של המאבק הגלוי בין נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית אסתר חיות לבין הנשיא העתידי (החל מ-2028) נעם סולברג

זאת, לא רק בשל העובדה שדעת הרוב מונהגת בידי חיות ודעת המיעוט היא של סולברג (יחד עם השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין, שהיו שופטי הרוב בפסק הדין הקודם), אלא בשל המחלוקת הגלויה בין חיות וסולברג על עצם הלגיטימיות של ההליך שהתנהל בפני ההרכב המורחב.

כדי להבין, הנה תקציר זריז של הפרקים הקודמים בעלילה: בשנת 2013 דן בית הדין הרבני בחיפה בתביעת גירושין של בעל נגד אשתו, לאחר למעלה מ-30 שנות נישואים. עיקר המחלוקת הרכושית נגעה לזכויות בבית המגורים של המשפחה, שבו התגוררו שנים רבות.

השופטים דוד מינץ, יצחק עמית ונעם סולברג בבית המשפט העליון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
השופטים דוד מינץ, יצחק עמית ונעם סולברג בבית המשפט העליון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בניגוד לפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי, שחילק את הזכויות בין בני הזוג המתגרשים, בית הדין הרבני הגדול שלל בפסק דינו מ-2017 את זכויותיה של האישה מכוח "הלכת השיתוף", וזאת בנימוק שיחסים שקיימה עם גבר מחוץ לנישואים, שוללים את ההנחה שבני הזוג שותפים זה בנכסיו של זו.

האישה עתרה לבג"ץ נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול. בפסק הדין, שניתן בנובמבר 2018, נדחתה העתירה בדעת רוב של השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין, נגד דעת המיעוט המהדהדת של השופט יצחק עמית.

בהתאם לדעת הרוב, התוצאה שאליה הגיעו שופטי בית הדין הרבני אינה משביעת רצון, אך בג"ץ לא יתערב כדי לתקנה. האישה הגישה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, וביוני 2019 הורתה הנשיאה חיות לקיים דיון נוסף בפרשה, בלא לנמק את החלטתה.

את חלקו בפסק הדין שניתן אתמול, הקדיש סולברג לביקורת ישירה על החלטתה זו של חיות. לשיטתו, כלל לא היה מקום להיעתר לבקשה לקיים דיון נוסף, מאחר שפסק הדין הקודם של העליון לא כלל הלכה חדשה, אלא עסק במשמעותה של התבטאות של אחד מדייני בית הדין הרבני, שכלל את סוגיית הנאמנות המינית כחלק מההצדקה לשלול מהאישה את חלקה בדירת המגורים.

את חלקו בפסק הדין שניתן אתמול, הקדיש סולברג לביקורת ישירה על החלטתה זו של חיות. לשיטתו, כלל לא היה מקום להיעתר לבקשה לקיים דיון נוסף, מאחר שפסק הדין הקודם של העליון לא כלל הלכה חדשה

"מסביב יהום הסער", כתב סולברג, "והוא מעיק ומיותר. זעיר פה זעיר שם, נתמלטה לה מפיו של דיין או שופט מילה או אמירה מעבר לדרוש, ועשתה לה כנפיים, אך אין הצדקה להיתלות בה, משום שלא הביאה עמה הלכה חדשה".

המהלך של סולברג מאוד לא מקובל. ההחלטה האם לקיים דיון נוסף הרי לא הייתה שלו – היא נתונה על פי חוק בידי נשיא/ת בית המשפט העליון, וההחלטה של חיות בעניין זה התקבלה כבר לפני שנתיים.

שופט העליון נעם סולברג (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
שופט העליון נעם סולברג (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

תפקידו של ההרכב המורחב אינו לפקפק בנכונות ההחלטה של הנשיאה לקיים דיון נוסף, אלא לפסוק לגופה של מחלוקת או ההלכה החדשה, שנתגלתה בפסק הדין הקודם שניתן בעליון, בהרכב שלושה.

תפקידו של ההרכב המורחב אינו לפקפק בנכונות ההחלטה של הנשיאה לקיים דיון נוסף, אלא לפסוק לגופה של מחלוקת או ההלכה החדשה, שנתגלתה בפסק הדין הקודם שניתן בעליון, בהרכב שלושה

אפשר להבין כי אילו סולברג היה היום נשיא העליון, והעתירה לדיון נוסף הייתה נוחתת על שולחנו, הוא היה דוחה אותה. אך הסמכות היא של חיות. תפקידו בסיפור הזה היה שונה. אך הוא בחר שלא לעסוק כלל בשאלה העומדת לדיון, והסתפק בהבעת עמדה שדין הדיון הנוסף להידחות, מאחר שכלל לא היה אמור להתקיים.

חיות אמורה לסיים שש שנים כנשיאת בית המשפט העליון באוקטובר 2023, אז תפרוש לגמלאות. על פי "עקרון הסניוריטי", לפיו מתמנים נשיאים לעליון בהתאם לוותק שלהם בערכאה הבכירה, אמורים להתמנות אחריה עוזי פוגלמן ויצחק עמית.

סולברג, על פי שרשרת הוותק, אמור להתמנות לנשיא העליון ב-2028 למשך ארבע שנים. השנים שנותרו לו עד למינויו לנשיא מצריכות סבלנות רבה, ששכרה בצידה: כרסום זוחל במעמד הנשיא מצד השופטים האחרים לא ישרת אותו.

המהלך החריג של סולברג, נענה – מעל דפי פסק הדין – במהלך בלתי שגרתי מצד חיות עצמה, שהשיבה לביקורתו של סולברג, בשולי פסק דינה.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בבג"ץ, 15 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בבג"ץ, 15 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תחילה, בביקורת על עצם הבחירה של סולברג לתקוף את החלטתה מלפני שנתיים לקיים דיון נוסף: "משניתנה החלטה המורה על קיומו של דיון נוסף", ציינה, "ספק רב אם יש מקום להרהר אחר החלטה זו בבואו של  ההרכב המקיים את הדיון הנוסף להכריע בו לגופו".

ובהמשך, על עמדתו של סולברג כי בפסק הדין הקודם לא "נתחדשה הלכה" ולכן לא היה מקום לקיים דיון בהרכב מורחב: לדבריה, אכן בדרך כלל לא יינתן דיון נוסף על פסק דין שבו לא נקבעה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת, ואולם "ייתכנו מקרים נדירים וחריגים שבהם הצורך בקיומו של דיון נוסף עולה מקיומן של עמדות שונות בפסיקה בנוגע לנושא העומד לדיון, ומן הצורך להעמיד הלכה על מכונה".

"ייתכנו מקרים נדירים וחריגים שבהם הצורך בקיומו של דיון נוסף עולה מקיומן של עמדות שונות בפסיקה בנוגע לנושא העומד לדיון, ומן הצורך להעמיד הלכה על מכונה"

או בעברית פשוטה: עלול להתקיים מצב שבו דיינים שונים בבתי הדין הרבניים מביעים עמדות שונות, ואף סותרות, בשאלה האם נאמנות מינית משפיעה על חלוקת הזכויות הרכושיות לעת גירושין, והמחלוקת בעניין זה לא נותרת רק בבית הדין הרבני אלא אף בקרב שופטי העליון עצמם.

משום כך, יש צורך בקביעת הלכה בהרכב מורחב, שתהיה יציבה ותיחשב מחייבת הלכה למעשה אף כלפי שופטי העליון עצמם, כדי להימנע ממצב שבו נוהגות הלכות שונות באותה סוגיה בשיטת המשפט הישראלית. זו החשיבות של "העמדת ההלכה על מכונה".

"סברתי שיש להבהיר את הטעון הבהרה בסוגיות שעלו לפנינו", סיכמה חיות, והוסיפה במעין פסיב-אגרסיב שיפוטי, "אף שחברי השופט סולברג בחר למקד את חוות דעתו רובה ככולה בהשגות על עצם ההחלטה לקיים דיון נוסף, ולא בסוגיית השיתוף הספציפי בנכס, לגופה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
9
לכל הבכיינים , אני בכלל טוען שהאישה לא הייתה צריכה לקבל חלק מהדירה כי היא הייתה של הבעל מלפני הנשואים , וזה שהיא גרה בה בלי לשלם שכירות רק הטיב עימה , אבל אין זה אומר שמגיעים לה זכויות... המשך קריאה

לכל הבכיינים , אני בכלל טוען שהאישה לא הייתה צריכה לקבל חלק מהדירה כי היא הייתה של הבעל מלפני הנשואים , וזה שהיא גרה בה בלי לשלם שכירות רק הטיב עימה , אבל אין זה אומר שמגיעים לה זכויות בדירה .

בתי המשפט בישראל אינם מחוקקים על פי הדין אלא עפ המין , המטרה מוצבת לפני האמצעים , המטרה היא להטיב עם האישה על חשבון הדרך והם כבר יפלפלו קשקושים עם כל מיני חוקים הזויים כדי להסביר למה האישה צריכה לקבל ..

יש פה מערכת משפטית חוקתית ומשרטרתית שכולה מכוונת לטובת האישה ולחיסול הגבר , ולצערי כולם חוגגים על הגבר המתגרש ….

אם לא יעשה שינוי ברוח המערכת , אנחנו הולכים לכיוון לא טוב מבחינת מוסד הנשואים

למר גולדברג: ההחלטה להיעתר לבקשה לדיון נוסף לא היוותה אקטיביזם שיפוטי שהרי ההרכב המורחב עשוי היה להגיע לאותה תוצאה כמו המצומצם. גם פסק הדין בדיון הנוסף אינו מהווה אקטיביזם שיפוטי שכן בי... המשך קריאה

למר גולדברג: ההחלטה להיעתר לבקשה לדיון נוסף לא היוותה אקטיביזם שיפוטי שהרי ההרכב המורחב עשוי היה להגיע לאותה תוצאה כמו המצומצם. גם פסק הדין בדיון הנוסף אינו מהווה אקטיביזם שיפוטי שכן בית הדין הרבני פסק בניגוד לדין. בחוק האזרחי בישראל החל על בתי דין רבניים בנושא חלוקת רכוש, אין כל סנקציה בשל התנהגות מינית כזו או אחרת, לא כל שכן סנקציה המפלה בין נשים וגברים. קיום דיון נוסף היה הכרח מוחלט, פסיקתם של אלכס שטיין ונעם סולברג ראויה לתמיהה רבה והתנהגות המוזרה של סולברג בדיון הנוסף לא כל שכן, במיוחד לאחר שכבר ידע שהתוצאה עומדת להתהפך. הנראות השטחית כאן היא שלסולברג יש אישיות לא יציבה וכי הוא לא ראוי בעתיד להתמנות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.

למר גולדברג: ההחלטה להיעתר לבקשה לדיון נוסף לא היוותה אקטיביזם שיפוטי שהרי ההרכב המורחב עשוי היה להגיע לאותה תוצאה כמו המצומצם. גם פסק הדין בדיון הנוסף אינו מהווה אקטיביזם שיפוטי שכן בי... המשך קריאה

למר גולדברג: ההחלטה להיעתר לבקשה לדיון נוסף לא היוותה אקטיביזם שיפוטי שהרי ההרכב המורחב עשוי היה להגיע לאותה תוצאה כמו המצומצם. גם פסק הדין בדיון הנוסף אינו מהווה אקטיביזם שיפוטי שכן בית הדין הרבני פסק בניגוד לדין. בחוק האזרחי בישראל החל על בתי דין רבניים בנושא חלוקת רכוש, אין כל סנקציה בשל התנהגות מינית כזו או אחרת, לא כל שכן סנקציה המפלה בין נשים וגברים. קיום דיון נוסף היה הכרח מוחלט, פסיקתם של אלכס שטיין ונעם סולברג ראויה לתמיהה רבה והתנהגות המוזרה של סולברג בדיון הנוסף לא כל שכן. יש לברך על פסיקתו של השופט יצחק עמית, על היעתרותה של הנשיאה לבקשה לדיון נוסף ועל דעת הרוב בהרכב המורחב שהיא כעת הלכה מחייבת. התיחסותו של השופט סולברג לעצם ההחלטה לקיים דיון נוסף היא תקדים מסוכן, מוזר ואפילו מפחיד – לא כל שכן לאחר שהוא כבר ידע שהתוצאה אליה הגיע ההרכב המצומצם עומדת להתהפך. זו התנהגות פוליטית, לא שיפוטית. הניראות השטחית כאן היא שלסולברג יש אישיות לא יציבה וכי הוא אינו בעל מזג שיפוטי מתאים להתמנות בעתיד לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.

בפסק הדין הזה שמט סולברג את הבסיס למינויו כנשיא בית משפט עליון על בסיס הסניוריטי!!! המינוי על בסיס סניוריטי הוא נוהג ולא "חוק", ונקווה שבבוא היום יחליט מי שיחליט ש"גם הפעם" ראוי שלא לפע... המשך קריאה

בפסק הדין הזה שמט סולברג את הבסיס למינויו כנשיא בית משפט עליון על בסיס הסניוריטי!!!
המינוי על בסיס סניוריטי הוא נוהג ולא "חוק", ונקווה שבבוא היום יחליט מי שיחליט ש"גם הפעם" ראוי שלא לפעול לפי "נוהג", אלא זה מקרה "חריג", ששופט כמוהו לא ראוי לקבל את המישרה בגלל התנהלותו בעבר…
מנקה הביבים

לעצם העניין, לא ראוי לפגוע בזכויות האישה, ולו מכיון שבתי הדין גם לא פוגעים בזכויות הגבר במקרים דומים. לדעתי, עם זאת, נכון היה לפגוע מעט בחלקו של מי שפגע במחויבות ההדדית שיש במוסד הנישוא... המשך קריאה

לעצם העניין, לא ראוי לפגוע בזכויות האישה, ולו מכיון שבתי הדין גם לא פוגעים בזכויות הגבר במקרים דומים. לדעתי, עם זאת, נכון היה לפגוע מעט בחלקו של מי שפגע במחויבות ההדדית שיש במוסד הנישואין.
באשר להתבטאותו של סולברג נגד חיות, הרי שלדעתי היא מוצדקת בהחלט, מכיון שברור בעליל מניסוחיה שהיא נוטה לנצל בלא מעצורים כל שבריר פירצה בלשון החוק (שבריר אמיתי, אם קיים כזה, ואחרת – מומצא) בכדי לקדם את סדר היום הערכי האישי שלה, גם אם הדבר נראה פה ושם כבריונות ממש. וזו סכנה גדולה לשלטון החוק, ועניין חמור הרבה יותר מאשר שאלת חלוקת הרכוש דנן.

ייתכן, שסולברג התקומם כנגד האקטיביזם השיפוטי, שהפעם הפנה בג"ץ כלפי עצמו. היינו, חיות לא כיבדה את ההחלטה הראשונה של בג"ץ וסברה שצריך לשנותה. היא הצליחה לשנות את ההחלטה, אך נותרה המחלוקת ... המשך קריאה

ייתכן, שסולברג התקומם כנגד האקטיביזם השיפוטי, שהפעם הפנה בג"ץ כלפי עצמו. היינו, חיות לא כיבדה את ההחלטה הראשונה של בג"ץ וסברה שצריך לשנותה. היא הצליחה לשנות את ההחלטה, אך נותרה המחלוקת האם הדרך הייתה ראויה.

עוד 956 מילים ו-9 תגובות
סגירה