ישראל 2021 היא הר געש המאיים להתפרץ בכל רגע. משבר הקורונה, מבצעים ביטחוניים והמשבר הפוליטי אותו חווה המדינה לאחרונה, ליבו והעמיקו את השסעים בחברה הישראלית, ונדמה שידיעה רודפת ידיעה במרדף אחר שקט ב"וילה בג'ונגל" של המזרח התיכון.
מי זוכר בכלל שבפברואר האחרון חופי ישראל הוצפו בזפת שחור משחור, ואסון אקולוגי שהוגדר על ידי מומחים כ"אסון הטבע החמור בעשרות השנים האחרונות" התדפק על דלתנו?
מי זוכר בכלל שבפברואר האחרון חופי ישראל הוצפו בזפת שחור משחור, ואסון אקולוגי שהוגדר על ידי מומחים כ"אסון הטבע החמור בעשרות השנים האחרונות" התדפק על דלתנו?
מי זוכר בכלל שביוני 2020 נפל ראש הלבניה המזרחית בבתי הזיקוק בחיפה, במה שכונה "תחילת הסוף של המפעלים המזהמים"?
זה היה נוף ילדותי. הריח היה עושה לי בחילות נוראיות שכשעברנו למרכז וחזרנו לביקורים, רק המראה של הארובות האלה גרם לי לבחילות והקאות.
המפעלים האלה – שסבא שלי עבד בהם – הם אסון אקולוגי ופצצה ביולוגית בלב אחת הערים המרכזיות במדינה. צריך לסגור אותם pic.twitter.com/h5G8Ed02b0— ouriel daskal ????️???? (@odaskal) June 12, 2020
יכולתי לכתוב טור עם דוגמאות מזעזעות – על הצלת קרחונים ודובי הקוטב, כריתת יערות הגשם ותהליכי המדבור, צבי ים שנחנקים משקיות – אך אשמח הפעם להפנות את הזרקור לעבר נדבך אחר במשבר הזה – הרווח שישראל יכולה להפיק ממנו והדחיפות שבהפניית משאבים וכוח להתמודדות איתו.
מדינת ישראל מתגאה בהיותה "אומת הסטארט-אפ" – והגיע הזמן להוציא את התותחים הכבדים שלנו על מנת להוות מגדלור בכל הנוגע לתחום האקלים. המעורבות של המשרד להגנת הסביבה בנושא זה עשויה לתרום, אך התשתית הרחבה שיש במגזר הפרטי והאקדמי לפיתוחים שיסייעו למאבק במשבר האקלים עשויה להיות קריטית:
אם נדבר על העולם – אמזון, חברה רווחית לכל הדעות הקימה קרן בסך 2 מיליארד שקלים כדי לתמוך בטכנולוגיות שיסייעו להתמודדות עם משבר האקלים, מיקרוסופט התחייבה לקרן דומה בסך 1 מיליארד, וגוגל הקימה תוכנית תמיכה לסטארטאפים בתחום. וזאת רק ההתחלה.
ישראל מתגאה בהיותה "אומת הסטארט-אפ" והגיע הזמן להוציא את התותחים הכבדים שלנו ולהוות מגדלור בתחום האקלים. התשתית הרחבה במגזר הפרטי והאקדמי לפיתוחים שיסייעו למאבק במשבר – קריטית
התפקיד של האקדמיה מאוד חשוב, כיוון שרק עכשיו אנחנו מתחילים להבין מה משפיע על מה ולמה. לכן, לפני חודשיים הוקם מרכז מחקר רב תחומי לשינויי האקלים בראשות פרופסור קולין פרייס באוניברסיטת תל אביב – על מנת לבדוק השפעות כאלה ואחרות על שינויי האקלים.
גם עולם הסטארטאפים מצפה בכיליון עיניים לאתגרים חדשים שיש לפתור בדחיפות. ב"קפסולה TAU", האקסלרטור שאותו אני מנהלת באוניברסיטת תל אביב, אנו מארחים סטארטאפים שהופכים את עולם התחבורה לחדשני ובאותה העת גם דואגים לסביבה.
דוגמה טובה לכך היא סטארטאפ שהמציא טכנולוגיית קירור ייחודית שתאפשר טעינה מהירה, מבלי שהסוללה תתחמם ותתפוצץ. עוד סטארטאפ מעניין הוא "קוצר אנרגיה" המותקן ברכב ומאפשר להשתמש פחות בסוללות ויותר באנרגיה מתחדשת. יש גם לא מעט סטארטאפים שפותרים את בעיית פליטת פחמן דו חמצני לסביבה. בגדול נראה, שבאומה שלנו רק תציגו בעיה ומיד ימצא סטארטאפ שיפתור אותה.
מדינת ישראל יכולה להרוויח המון מטיפול הולם במשבר האקלים – מבחינה חברתית, כלכלית ואסטרטגית:
ברמה הכלכלית – האפיקים הכלכליים שעשויים להיפתח למדינת ישראל בעקבות מעבר לתחבורה ירוקה, הפקת חשמל ואנרגיה ירוקה, קלינטק ומקצועות עתידיים שהתחום מוביל אליהם – הם עצומים.
יתרה מכך, ההפסדים הגדולים שהמדינה סופגת באסונות אקולוגיים פוגעים מאוד בכלכלה – באסון הזפת כלכלת הדיג נפגעה, תיירות החופים ספגה מכה אנושה והמחיר של שיקום החופים והמים הישראליים הוא מאות מיליוני שקלים.
ברמה האסטרטגית – שיתופי הפעולה בינינו לבין שכנינו במאבק בהתחממות הגלובלית עשויים להביא למדינה תועלת גם ברמה האיזורית. כבר עכשיו ישראל ואיחוד האמירויות משתפות פעולה במגוון טכנולוגיות לשיפור ושיקום מערכות מים, המדינה מסייעת למדינות באפריקה במגוון תחומים טכנולוגיים-סביבתיים והקשרים שנרקמים בין עסקים ישראלים לעסקים גלובליים בתחום הקלינטק מפיקים רווח עצום למדינה.
נראה, שבאומה שלנו רק תציגו בעיה ומיד ימצא סטארטאפ שיפתור אותה. מדינת ישראל יכולה להרוויח המון מטיפול הולם במשבר האקלים – מבחינה חברתית, כלכלית ואסטרטגית
העולם איננו מחכה לפתרון קסם – משבר האקלים מכה במלוא עוצמתו בכל רחבי הגלובוס. רק לאחרונה נחשפנו לכך שקרחון בגודל של פי 20 ממנהטן התנתק מיבשת אנטארקטיקה. כאשר הוא יימס, מפלס המים צפוי לעלות בכל רחבי הגלובוס – מה שיביא לקריסת מצוקים חופיים גם בארץ – כמו רצועת החוף בנתניה למשל. מקרים כאלו עלולים לקרות – וכולנו צריכים להתגייס על מנת לבלום אותם.
וואו‼️ *גדול פי 20 ממנהטן* קרחון עצום התנתק מאנטרקטיקה הקרחון ששטחו 1,270 קמ"ר התנתק ממדף בראנט, לאחר שבעשור האחרון הועמקו הסדקים באיזור. גודלו דומה לגודלה של לוס אנג'לס ופי 20 מגודלה של מנהטן ☃️. pic.twitter.com/AUsb6SD5yi
— Harel Noff הראל נוף (@HarelNoff) February 27, 2021
יוליה שטיינגרט היא מנכ"לית האקסלרטור "קפסולה TAU" באוניברסיטת תל אביב - מרכז חדשנות לסטארטאפים ישראליים באקדמיה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהאנושות היא ילד לא אחראי, כזה שלא מבין את חומרת מעשיו. רק מנהיגי כל המדינות בשיתוף פעולה אמיתי יכולים לשנות את המצב – שיתוף הפעולה הזה יהיה, אם יהיה, אך ורק כתוצאה מאסונות, רעידות אדמה, מגפות, שינויי אקלים, זעזועים והפתעות גרנדיוזיות מסוגים שונים