מעקב זמן ישראל בסוף השבוע שעבר זומן מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, לשימוע לפני פיטורים ● בצד של נשות הדסה טוענים שהאיש שגויס במיוחד כדי להציל את בית החולים מתנהל לבד, ולא מעדכן את הדירקטוריון ● בצד של רוטשטיין מסבירים שבהדסה פשוט לא אוהבים את העובדה שעלב בנשות הארגון שוב ושוב ● עם גרעון של 480 מיליון שקל ועם מלחמות עולם ניהוליות, עתיד הדסה לוט בערפל כבד
לרובנו, השבעה באוקטובר היה יום של קטסטרופה טהורה, אך לחלק מסוים בתוכנו הקטסטרופה הזו נשאה עימה גם בשורה גדולה – בשורה של אתחלתא דגאולה. תחילתו של תהליך שסופו אמור להביא לנו את ארץ-ישראל המשיחית בגבולותיה התנ"כיים.
זו תקווה לכאורה תלושה מהמציאות, אבל לעדת מאמיניה המתחזקת היא נושאת סימנים מעידים לנכונותה, ואחד מהסימנים האלה, ולא הקטן שבהם, הוא ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות. בעיני המשיחיים, טראמפ, יקיר הימין, נתפס כמנוף רב כוח שעתיד להטות את עוצמתה של ארצות הברית לקידום הגשמת ארץ-ישראל המשיחית.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בדיון הנוכחי לגבי המלחמה בעזה קיימות שתי הגדרות שמושמעות תדיר, ויש ויכוח האם נכון להשתמש בהן בנוגע למעשי צה"ל ברצועה. הראשונה היא "רצח עם" והשנייה היא "טיהור אתני".
"טיהור אתני" פירושו פעולה של ניקוי שטח גאוגרפי מנוכחותה של אוכלוסייה מרקע מסוים על-ידי גירוש אנשיה, מתוך כוונה שלא לאפשר עוד חזרתם למקום. לעומת זאת, "רצח עם" הוא ניסיון לנקות אזור מאוכלוסייה לא רצויה באמצעות הרג בניה. ההבדל בין שתי הפעולות האלה הוא מהותי, על אף ששתיהן נחשבות פשעי מלחמה ומנוגדות לדין הבינלאומי.
חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
כשההרגשה הכללית פה במדינה היא של לחץ וחרדה – בין אם כאלה שהילדים שלנו חווים או שאנחנו ההורים משרים עליהם שלא במתכוון – טיפול וייעוץ מקצועי הם עניין חשוב. אבל איך נדע שהילד שלנו בידיים המקצועיות הנכונות?
הנוער שלנו לא הספיק להתאושש מהקורונה והנה פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה אינטנסיבית שהפכה לשגרת החיים שלנו כבר מעל לשנה. כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים. קל וחומר כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים ומומחה לטיפול בטראומה. מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". http://www.otsmot-psy.co.il/
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם